|
||||
|
||||
בתורת המידע דווקא כמה שיש יותר אקראיות כך יש יותר אינפורמציה (מחרוזת אקראית אי אפשר לדחוס לגודל קטן מאורכה). אולי לפני שמתחילים להגדיר מהי אמנות טובה יכול כותב המאמר לתת כמה דוגמאות למה בעיניו היא אמנות טובה? נראה שהוא שם דגש על כישרון טכני שבעיניי הוא דבר די משעמם. |
|
||||
|
||||
וואלה, צודק. יש בתורת המידע מושג שיתן את מה שאני רוצה - שבמחרוזת ארוכה יש יותר ממנו מאשר במחרוזת קצרה, ושבמחרוזת מסודרת יש יותר ממנו מאשר במחרוזת אקראית? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הממ... כנראה שתורת המידע היא קצת חד-ממדית מכדי לתת את מה שאני רוצה. בקיצוניות אחת שלה נמצא ספר ארוך שמכיל המון פעמים את האות א'; בקיצוניות השניה ספר ארוך שמכיל המון אותיות אקראיות בהתפלגות אחידה. "החטא ועונשו" נמצא באיזושהי נקודה לא מעניינת באמצע הסקלה. |
|
||||
|
||||
לי נראה שההגדרה שאתה מחפש היא למחרוזת שהיא פתרון לבעיה NP שלמה - מצד אחד קשה מאוד למצוא כזו (ולכן יש במחרוזת הזו אינפורמציה) מצד שני כאשר אתה רואה את המחרוזת הזו, זה עושה לך איזה "קליק" בראש, של "וואלה!", ולכן היא לא אקראית. |
|
||||
|
||||
אפשר להשתמש בהצעה של תגובה 262463. ראשית צריך להגדיר מהן "יצירות שקולות": למשל, שתי יצירות שנראות דומות לכל הצופים ומעוררות אותה תחושה. כעת, האינפורמציה שהיצירה נושאת תוגדר לפי אורך הטקסט הנדרש כדי לתאר אותה עד-כדי שקילות. "בד חלק בגודל מטר על שניים עם ריבוע אדום ומתחתיו ריבוע שחור קצת יותר קטן" ו"בד עם השפרצות צבע שכאילו נעשו ממרחק של מטר, משתמשות בכל צבעי הקשת אבל בעיקר אדום וירוק, ומכסות 90% מהבד" הם תיאורים כמעט מלאים של יצירות. גם "פרה חתוכה לשמונה נתחים ומשומרת בפורמלין בתיבות פרספקס". אי אפשר לתאר כך יצירה בארוקית. |
|
||||
|
||||
תצטרך לתאר את הבדלי הגדלים בין שני הריבועים ואת הזווית שבה הם מוצבים זה מול זה - התיאור יהיה מן הסתם מדויק, אבל עם כל החישובים והמספרים, הוא לא יעזור לי לדמיין איך נראית התמונה במציאות. כנ"ל לגבי "כל צבעי הקשת" - זה אולי תיאור "נכון", אבל לא מוחשי - כל אדם יעלה מול עיניו תמונה שונה בתכלית כשישמע תיאור כזה. זה מתקשר גם לסצינה ההיא ב"סיפור בזיג זג": תגובה 253915 אגב, מדבריך עולה שגם מחזות הם בעצם "תיאורים שקולים" שכאלה. האם באמת אין שום הבדל בין הצגה/הפקה אחת לשנייה, רק מפני ששתיהן מתבססות על אותו מחזה (= תיאור מילולי)? אולי כלל אין צורך להעלות הצגות, מספיק לקרוא מחזות? |
|
||||
|
||||
זה בטח החוש האמנותי המקולקל שלי, אבל כשאני שומע על ''בד לבן עם שני ריבועים גדולים, אחד שחור ואחד אדום'', אין לי שום צורך לדעת מה הזוויות. כל היצירות האלה מרגשות אותי באופן אחיד. אם יום אחד יחליט האמן שהרקע התרבותי שלנו הבשיל מספיק כדי שהריבועים יגעו זה בזה, שיוסיף הערת שוליים לתאור. במחזה יש הרבה יותר פרטים מאשר בכל יצירה, ואני דווקא מקבל את הטענה שלבמאי ההצגה יש אפשרות להלביש ''אמירה'' משלו על המחזה הכתוב. |
|
||||
|
||||
אני עונה לאתגר. האם לדעתך, בהינתן התיאור שנתת, ""בד חלק בגודל מטר על שניים עם ריבוע אדום ומתחתיו ריבוע שחור קצת יותר קטן"", אם ניתן אותו ל- 20 איש, ונבקש מהם לשחזר את הציור (הרי אמרנו שטכנית אין בעיה לשחזר אותו) האם כל היצירות שהיית מקבל היו זהות, וזהות ליצירה של מלביץ'? (הניחוש שלי: לא היית מקבל *אף* שתי יצירות זהות). |
|
||||
|
||||
אבל מי דיבר על יצירות זהות? עוזי נתן הגדרה ליצירות שקולות. הניחוש שלי הוא שבניסוי שלך כן היית מקבל יצירות שקולות. (אבל אני פתוח לאפשרות שנח, או מישהו אחר, יענה לתגובה 262721 וישכנע אותי אחרת). |
|
||||
|
||||
לדעתי - גם לא יצירות שקולות. (קשה מאוד לכמת את עניין ''אותה התחושה'', והשאלה תלויה בדרך שבה תבחר לכמת זאת). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |