בתשובה לברקת, 19/11/04 11:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה בטח החוש האמנותי המקולקל שלי, אבל כשאני שומע על ''בד לבן עם שני ריבועים גדולים, אחד שחור ואחד אדום'', אין לי שום צורך לדעת מה הזוויות. כל היצירות האלה מרגשות אותי באופן אחיד. אם יום אחד יחליט האמן שהרקע התרבותי שלנו הבשיל מספיק כדי שהריבועים יגעו זה בזה, שיוסיף הערת שוליים לתאור. במחזה יש הרבה יותר פרטים מאשר בכל יצירה, ואני דווקא מקבל את הטענה שלבמאי ההצגה יש אפשרות להלביש ''אמירה'' משלו על המחזה הכתוב. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |