בתשובה לל.ב.פ., תל אביב, 16/11/04 16:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה... אם את שמה את האוזניות על הבטן, אני לא בטוחה שזה רעיון טוב. מצד שני, בסדרת תעודה של הבי.בי.סי עשו ניסוי באוזניות על הבטן. כל אחד אומר משהו אחר לגבי מוזיקה ורחם, אבל שמעתי שאוזניות על הבטן מכבידות מדי על העובר, ששומע הכל בתוך המים בעוצמה-אקסטרא, במיוחד את הבאסים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי כמה פעמים בצורה ניסיונית, והוא פשוט מת על זה. אני שמה ווליום יחסית נמוך, והוא מפסיק מייד להתהפך ומנמנם לו, ורק מודיע לי עם בעיטה מכוונת היטב כשמגיע הזמן להחליף דיסק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? נהדר, אם כך. שלי עדיין בשלב שהוא נהנה לשמוע אותי שרה במקלחת. מה שנקרא, קהל שבוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, אני טוענת שזו הסיבה העיקרית שהסכמתי מלכתחילה לעשות אותו, הסיכוי שיצור אנושי אחר ביקום יאהב לשמוע אותי שרה הוא אפסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי שהיא מאוד אוהבת את זה ונהנית, אבל אז חשבתי שאולי היא פשוט בהלם מכדי להגיב בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהי ניסתה את זה עם מוזיקה פחות נינוחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה הנחת מלכתחילה שניסיתי את זה עם מוזיקה נינוחה? - בשלב הלחיצות, מוזיקת הרקע היתה "magik" של טיאסטו שבאופן מלבב נוגן בקצב זהה לקצב פעימות הלב של העובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהדר. אל תתפלאי אם בעוד כמה שנים תצטרכי לשלוף אותה ממסיבות טראנס ולהחרים לה את הרד-בול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין סכנה. כשהיא תהיה בגיל הזה טראנס יהיה מוזיקה של זקנים. ''הטענה שמשחקי מחשב משפיעים על הנוער היא שטות. אם זה היה נכון כל הדור שלי היה צריך להסתובב במבוכים חשוכים ולבלוע גלולות צבעוניות לצלילי מוזיקה אלקטרונית מעצבנת.'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגום חופשי של אימייל שהסתובב בתקופה שבני הדור שלי עוד היו עושים את כל הדברים האלו (היום הם רואים אסף הראל מקטרים על המשכנתא ומחכים לפנסיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שהילדה הפכה להיות מחלקת תמיכה טכנית בכל הנוגע למחשבי הגן, אני כבר לא מתפלאת מכלום. גם ככה היא גדלה במקום שמעמיד כישורים חברתיים בספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקת, הייתי צריך לדייק. הכוונה למוזיקה שיש בה אלמנטים דוקרניים/מחוספסים. מהמעט ששמעתי מטיאסטו, ולהבדיל - בג'ז, האפקט ה"נינוח" של המוזיקה מתקבל מהשילוב של מיעוט מלים, ובסיס צלילי מונוטוני שעליו בונה הנגן/די ג'י את היצירה המוזיקלית. נראה לי שהשילוב הזה הוא Pacifying (אין לי מילה טובה בעברית) כדי להשמיע אותו לבטן (שזה מעשה נפלא ומרתק בפני עצמו). אני מסוקרן לדעת מה היה קורה לתינוק שבבטן היה שומע, נניח, את ז'אק ברל (קול חורקני), סחרוף (רועש ולא חוזר על עצמו), או אפילו טיפקס (קול לא משהו, צלילים קופצניים). כבוגר אני מאוד אוהב את השניים האחרונים, אבל הם נראים לי קצת מחוספסים בשלבים מוקדמים. וכמי שבמוקדם או במאוחר יחווה (אם כי לא במו גופי) חוויה זו, מעניין לדעת אילו חלקים בדיסקוגרפיה אפשר להעביר לצאצא עוד לפני שהוא יכול להביע את דעתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לז'אק ברל היא נחשפה הרבה ובעיקר בבית באינטראקציה של אחת באחת (אני והיא), לשניים האחרים היא נחשפה מחוץ לבית כמו כל ישראלי ממוצע וגלגלצ. ובנוגע לדיסקוגרפיה - זו לא ממש מוזיקה, אבל זו האסוציאציה שלי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההפנייה, זה היה מאמר מעניין מאוד, בנושא שמסקרן אותי. שאלה שלא נגעו בה במאמר הזה היא תפיסת הזמן אצל תינוקות וילדים קטנים, שקשורה לזכרון. פה ושם, כשאני פוגש חברים שיש להם ילדים שטרם החלו לדבר באופן רציף, אני מנדנד להם שבאותו יום אקראי בו הילד יתחיל לדבר איתם באופן שוטף(1), ישאלו אותו הוריו "מה עשית אתמול" ו"מה אתה זוכר מקודם". ובעניין המוזיקה: כנראה אני מגזים. אולי האזנה ברחם ל-AC/DC תוליד תינוק עצבני (וגם זה לא בטוח), אבל הספקטרום המוזיקלי כל-כך רחב, וההשפעות האחרות על העובר כל-כך רבות, כך שאנינות-טעם וחיפוש אחר צלילים "נינוחים" כנראה לא כ"כ רלבנטים. אני יכול רק לומר שהייתי שמח להיות התינוק של ג'ון פיל (או לפחות של קוטנר). (1) מן הסתם אין מעבר ממלמול חסר פשר לשיחה על ענייני דיומא, אבל בטח יש פרק זמן קצר יחסית בו ניתן לזהות את הקפיצה ממלים למשפטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניחוש מהיר וחסר-אחריות, השלב שבו הילד יכול להבין את המלה "אתמול" הוא (לכל המוקדם) השלב בו הוא זוכר מה היה אתמול. אבל אני מניח שבמוקדם או במאוחר מגיע הרגע שבו הוא כבר יכול להבין שאלה שעוסקת במה הוא זוכר מזמן קודם X, כך שהוא כבר לא זוכר מה היה ב-X. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שלב שנמשך כמה חודשים, שבו ''אתמול'' משמש בתפקידי ''קודם'', ''לפני שעה'', ''לפני כמה ימים'', ו''כשהייתי קטן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובדרך להפיכתו לאתמול כמו שאנחנו מכירים אותו, יש ''אתמול לפני הרבה ימים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה חודשים? אצלי בבית זה כבר לפחות שנה וחצי. שאני אתחיל לדאוג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלך לא מנוסחת נכון. צ"ל: "יש שלב שנמשך כמה חודשים". כמה חודשים זה "כמה חודשים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה התחיל רק אתמול, אז אין מה לדאוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנסי להשמיע לה את זה היום, מעניין איך היא תגיב.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום היא גרופי של אבא שלה ויש ביניהם הסכם שמאמא מבקשים ''שירים של נירים'' ומאבא מבקשים ''מוזיקה של אבא שגם נירי תאהב''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) ניסית להשמיע לה מוסיקה של הירנוטים בזמן האחרון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכלל במסגרת הפרוייקטים שלו, חוץ מהרצועה האהובה עלי ביותר של שריף גודמן. יש לך עוד מטלה לינואר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי איפה לשים את http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... , אך יתכן כי משנתו של חומסקי מגיעה עדי שפת הסימנים, המועדפת על תינוקות יותר מאשר פנטומימה. דומה כי התבניות המופשטות המשותפות ללשונות האנושיות, אינן נעדרות גם משפת הסימנים. בנוסף, כדאי להתכונן לשלב הבא ולרכוש עוד היום מילון מעודכן למלמלת מדוברת. אגב, אחי הקטן, זה מתגובה 148894 התחיל לדבר בגיל מוקדם (לא זוכר בדיוק מתי, אבל זה היה מפתיע). אחד המשפטים הראשונים שאני זוכר ממנו התחיל ב"אתם זוכרים כשהייתי קטן..." שנקטע לקול צחוקנו הרם. שפתו מפותחת באופן חריג ביותר, אולי בגלל שאימו היתה מדברת לידו בעברית מאוד עשירה מרגע שהוא פקח אוזניים, במקום בשפה מתיילדת. אני זוכר אותו באותה התקופה מסובב אלי את הראש לפתע ואומר לי במבט נטול כל הומור (או כעס, פשוט אבחנה): "יש לך הומור דלוח". שבוע טוב לכולם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהוא ניחן גם ביכולת אבחנה בהירה ונוקבת. :-)1 1 את הסמיילי אני מוסיף לא למענך אלא למען כל המתחסדות באשר הן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא דלוח, לאחרונה הוא איבחן אותי כדיספוזיציוניסט (גישה באונטולוגיה). חוץ מזה בעוקצנות צפויה מראש בנושא זה כבר הקדים אותך דורון (תגובה 263017). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל טוען שתינוקות היו לומדים לדבר הרבה יותר מוקדם אם כל הדודות והסובבים אותם בכלל היו מדברים איתם ולא ממלמלים כל מיני קולות בלתי מוגדרים כל הזמן. זה בכלל מפתיע שתינוקות לומדים לדבר מתוך אוסף כל כך לא מוגדר של צלילים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן מפתיע, נראה שיש לשימוש בשפה ענייה (מבחינת החוסר במבנים דקדוקיים מסויימים הקיימים בשפה המלאה והיומיומית - שפת ה"גדולים") ורפטטיבית תפקיד בהתפתחות השפה אצל תינוקות. שפה זאת נקראה MOTHERESE, והיא מופיעה בכל התרבויות (רשימת ה-HUMAN UNIVERSALS נערכה בשנת 1989 ע"י DONALD BROWN, ופורסמה בשנת 1991. הרשימה כוללת תופעות, מנהגים ורעיונות שככל הנראה קיימים בכל התרבויות הידועות). להרחבה על חשיבות ה-MOTHERESE, ראה ספרו של סטיבן פינקר THE LANGUAGE INSTINCT. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קוצ'י קוצ'י קוצ'י" נחשב לשפה ענייה ורפטטיבית? ____________________ ברקת, שנמאס לה לשמוע מעבר לקיר את הסבתא של בת השכנים באה לבקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקרוב אצלך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, וגם: "מי חמוד של אמא? מי? מי? נ-כון". ואכן, נראה אותך צולחת את השלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם המשפט שלך אין לי בעיה - הוא נכון תחבירית ומעביר מסר ברור :-) אבל "קוצ'י קוצ'י" זה כבר מזימה להורדת הרמה הקוגניטיבית של הילד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''קוצ'י קוצ'י'' זה רק לתינוקות ממוצא הודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם ''תגיד א-בא. א-בא. א-בא. א-בא ....'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא, למען שלום בית, מזה חייבים להימנע. הרי בסוף כשהוא מתחיל להגיד אבא, הוא מפנה את האמירה הזאת לגבר ספציפי (שהוא לא אתה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחיינית שלי נוהגת לקרוא לכל גבר בסביבה ''אבא''. לאחרונה היא התחילה להצמיד את שמו של אביה האמיתי למילה הזאת, כשהיא פונה ספציפית אליו. שזה שיפור, אני מניח. מאמצים לגרום לה להגיד ''דוד'' הצליחו באופן חלקי ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שהיא קוראת לכולם ''אבא'', אבל יודעת לזהות את האב האמיתי בין כל ה''אבא''ים, זה בסדר. הבעיה מתחילה כאשר היא מזהה את מולידה במי שאינו מי שחושב שהוא האב האמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיום אין כמעט ספק שהתיאוריות של חומסקי תקפות גם לשפת הסימנים. מחקרים רבים הוכיחו כי למרות אופיין השונה של שפות הסימנים לעומת השפות המדוברות (דרושה תפיסה מרחבית טובה יותר להבנתן, ואופי התקשורת הוא מקבילי יותר), שפת הסימנים בנויה על בסיס תחבירי ודקדוקי הניתן להשוואה עם שפות מדוברות, והידע הנדרש כדי לרכוש שפה זו ממוקם באותם האזורים (במוח) בהם ממוקם הידע הדרוש לרכישת שפת אם, או שפה מדוברת שנייה. הראיה המעניינת ביותר היא אולי קיומם של חירשים הסובלים מאפאזיה מסוג מסוים (פגיעה מוחית הגורמת לבעיות בהפקת/הבנת שפה), המפגינים סימפטומים זהים ללא-חירשים הסובלים מפגיעה מוחית באותו האיזור. (רגע, מה אני עושה פה? עליי לקרוא עוד שלושים עמודים ב"פסיכולוגיה של הלשון" עד מחר... לעזאזל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומר שהאח שלך פלאי בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ואליום יחסית נמוך היה משיג אותה תוצאה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |