|
||||
|
||||
לא ידעתי איפה לשים את http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... , אך יתכן כי משנתו של חומסקי מגיעה עדי שפת הסימנים, המועדפת על תינוקות יותר מאשר פנטומימה. דומה כי התבניות המופשטות המשותפות ללשונות האנושיות, אינן נעדרות גם משפת הסימנים. בנוסף, כדאי להתכונן לשלב הבא ולרכוש עוד היום מילון מעודכן למלמלת מדוברת. אגב, אחי הקטן, זה מתגובה 148894 התחיל לדבר בגיל מוקדם (לא זוכר בדיוק מתי, אבל זה היה מפתיע). אחד המשפטים הראשונים שאני זוכר ממנו התחיל ב"אתם זוכרים כשהייתי קטן..." שנקטע לקול צחוקנו הרם. שפתו מפותחת באופן חריג ביותר, אולי בגלל שאימו היתה מדברת לידו בעברית מאוד עשירה מרגע שהוא פקח אוזניים, במקום בשפה מתיילדת. אני זוכר אותו באותה התקופה מסובב אלי את הראש לפתע ואומר לי במבט נטול כל הומור (או כעס, פשוט אבחנה): "יש לך הומור דלוח". שבוע טוב לכולם |
|
||||
|
||||
מסתבר שהוא ניחן גם ביכולת אבחנה בהירה ונוקבת. :-)1 1 את הסמיילי אני מוסיף לא למענך אלא למען כל המתחסדות באשר הן. |
|
||||
|
||||
מילא דלוח, לאחרונה הוא איבחן אותי כדיספוזיציוניסט (גישה באונטולוגיה). חוץ מזה בעוקצנות צפויה מראש בנושא זה כבר הקדים אותך דורון (תגובה 263017). |
|
||||
|
||||
אני בכלל טוען שתינוקות היו לומדים לדבר הרבה יותר מוקדם אם כל הדודות והסובבים אותם בכלל היו מדברים איתם ולא ממלמלים כל מיני קולות בלתי מוגדרים כל הזמן. זה בכלל מפתיע שתינוקות לומדים לדבר מתוך אוסף כל כך לא מוגדר של צלילים! |
|
||||
|
||||
באופן מפתיע, נראה שיש לשימוש בשפה ענייה (מבחינת החוסר במבנים דקדוקיים מסויימים הקיימים בשפה המלאה והיומיומית - שפת ה"גדולים") ורפטטיבית תפקיד בהתפתחות השפה אצל תינוקות. שפה זאת נקראה MOTHERESE, והיא מופיעה בכל התרבויות (רשימת ה-HUMAN UNIVERSALS נערכה בשנת 1989 ע"י DONALD BROWN, ופורסמה בשנת 1991. הרשימה כוללת תופעות, מנהגים ורעיונות שככל הנראה קיימים בכל התרבויות הידועות). להרחבה על חשיבות ה-MOTHERESE, ראה ספרו של סטיבן פינקר THE LANGUAGE INSTINCT. |
|
||||
|
||||
"קוצ'י קוצ'י קוצ'י" נחשב לשפה ענייה ורפטטיבית? ____________________ ברקת, שנמאס לה לשמוע מעבר לקיר את הסבתא של בת השכנים באה לבקר. |
|
||||
|
||||
בקרוב אצלך |
|
||||
|
||||
כן, וגם: "מי חמוד של אמא? מי? מי? נ-כון". ואכן, נראה אותך צולחת את השלב. |
|
||||
|
||||
עם המשפט שלך אין לי בעיה - הוא נכון תחבירית ומעביר מסר ברור :-) אבל "קוצ'י קוצ'י" זה כבר מזימה להורדת הרמה הקוגניטיבית של הילד. |
|
||||
|
||||
''קוצ'י קוצ'י'' זה רק לתינוקות ממוצא הודי. |
|
||||
|
||||
ויש גם ''תגיד א-בא. א-בא. א-בא. א-בא ....'' |
|
||||
|
||||
לא, לא, למען שלום בית, מזה חייבים להימנע. הרי בסוף כשהוא מתחיל להגיד אבא, הוא מפנה את האמירה הזאת לגבר ספציפי (שהוא לא אתה). |
|
||||
|
||||
האחיינית שלי נוהגת לקרוא לכל גבר בסביבה ''אבא''. לאחרונה היא התחילה להצמיד את שמו של אביה האמיתי למילה הזאת, כשהיא פונה ספציפית אליו. שזה שיפור, אני מניח. מאמצים לגרום לה להגיד ''דוד'' הצליחו באופן חלקי ביותר. |
|
||||
|
||||
זה שהיא קוראת לכולם ''אבא'', אבל יודעת לזהות את האב האמיתי בין כל ה''אבא''ים, זה בסדר. הבעיה מתחילה כאשר היא מזהה את מולידה במי שאינו מי שחושב שהוא האב האמיתי. |
|
||||
|
||||
כיום אין כמעט ספק שהתיאוריות של חומסקי תקפות גם לשפת הסימנים. מחקרים רבים הוכיחו כי למרות אופיין השונה של שפות הסימנים לעומת השפות המדוברות (דרושה תפיסה מרחבית טובה יותר להבנתן, ואופי התקשורת הוא מקבילי יותר), שפת הסימנים בנויה על בסיס תחבירי ודקדוקי הניתן להשוואה עם שפות מדוברות, והידע הנדרש כדי לרכוש שפה זו ממוקם באותם האזורים (במוח) בהם ממוקם הידע הדרוש לרכישת שפת אם, או שפה מדוברת שנייה. הראיה המעניינת ביותר היא אולי קיומם של חירשים הסובלים מאפאזיה מסוג מסוים (פגיעה מוחית הגורמת לבעיות בהפקת/הבנת שפה), המפגינים סימפטומים זהים ללא-חירשים הסובלים מפגיעה מוחית באותו האיזור. (רגע, מה אני עושה פה? עליי לקרוא עוד שלושים עמודים ב"פסיכולוגיה של הלשון" עד מחר... לעזאזל) |
|
||||
|
||||
הייתי אומר שהאח שלך פלאי בעיני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |