 |
כיום אין כמעט ספק שהתיאוריות של חומסקי תקפות גם לשפת הסימנים.
מחקרים רבים הוכיחו כי למרות אופיין השונה של שפות הסימנים לעומת השפות המדוברות (דרושה תפיסה מרחבית טובה יותר להבנתן, ואופי התקשורת הוא מקבילי יותר), שפת הסימנים בנויה על בסיס תחבירי ודקדוקי הניתן להשוואה עם שפות מדוברות, והידע הנדרש כדי לרכוש שפה זו ממוקם באותם האזורים (במוח) בהם ממוקם הידע הדרוש לרכישת שפת אם, או שפה מדוברת שנייה.
הראיה המעניינת ביותר היא אולי קיומם של חירשים הסובלים מאפאזיה מסוג מסוים (פגיעה מוחית הגורמת לבעיות בהפקת/הבנת שפה), המפגינים סימפטומים זהים ללא-חירשים הסובלים מפגיעה מוחית באותו האיזור.
(רגע, מה אני עושה פה? עליי לקרוא עוד שלושים עמודים ב"פסיכולוגיה של הלשון" עד מחר... לעזאזל)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש