|
||||
|
||||
ברור שהדיון על הרקע של נשים וגברים העובדים בתעשייה הפורנוגרפית רלוונטי, משום שהוא מאיר את ההשתתפות בסרטים אלו באור אחר. האם זה משליך על הלגיטימיות של העיסוק בפורנוגרפיה משום שעלינו לבחון אישה העוסקת בפורנוגרפיה כקורבן של נסיבות חייה ולא כמישהי שהחליטה החלטה תעסוקתית לגיטימית? זה כבר עניין אחר. לצערנו, מקרים של אונס וגילוי עריות, שלא לדבר על הטרדה מינית חמורה, נפוצים עד מאוד-מאוד-מאוד, מה שמעניק את הכוח לטיעון שפורנוגרפיה (ובסוגים מסוימים של פמיניזם, כל מגע בין גברים לנשים) היא נושא נטול לגיטימיות משום שאישה היא תמיד הנחותה ותמיד הקרבן במערכות כאלו. לדעתי, כל זה חוזר לדיון שעולה (כולל מספר פעמים כאן באיל) בדבר הקו העדין המפריד בין הסתכלות והתייחסות נכונה ולא נכונה למערכות היחסים ומערכות הכוח בין גברים ונשים, ובין אנשים לגורלם באופן כללי. סימון דה בובואר אמרה ש"אישה אינה נולדת, היא נעשית." כלומר, שאופיה ומאפייניה של אישה הם קודם כל תוצר חברתי ולא גנטי. באופן אבסורדי, חלק מהפרשנויות הפמיניסטיות לעמדה זו הופכות אותה מאמירה מעצימה – כל אישה יכולה לשנות את מצבה, שהרי לא מדובר בגזירת גורל גנטית – לאמירה מחלישה ומפרידה. אמירה מחלישה משום שבראייה פמיניסטית מסוימת זו נשים אינן אחריות לשום דבר ("החברה/אבא/אמא/דוד/המצב אשמים") ובמקביל, אינן ראויות להחליט החלטה כלשהי בעצמן. אלמנט ההפרדה קיים כאן משום שאותן נשים המחוות דעה על כשירותן של נשים אחרות להחליט, רואות את עצמן תמידית כשייכות לועדה המחליטה על כשירותן. הן תמיד השופטות, ואף פעם לא נשפטת. האלמנט הזה הופך בוטה יותר כאשר מבחינים בכך שהשופטות-מטעם-עצמן גם נמצאות תמיד במעמד חברתי אחר מהנשפטות. השופטות הן נשים מהמעמד הבינוני בעלות כוח ועמדה בחברה. הנשפטות הן פריחות שחורדיניות מקולולוש, מיסיסיפי (או סטבוניישצ'ק, אוקראינה). |
|
||||
|
||||
"האם זה משליך על הלגיטימיות של העיסוק בפורנוגרפיה משום שעלינו לבחון אישה העוסקת בפורנוגרפיה כקורבן של נסיבות חייה ולא כמישהי שהחליטה החלטה תעסוקתית לגיטימית? זה כבר עניין אחר". למה לבדואים בנגב מגיע שתבחן אותם כך ותציע פתרונות מבניים, ולמי ש-#*)&)#*&# עשרים פעם ביום לא מגיע? באמת אני שואלת. אגב, כשאתה אומר ש"מקרים של אונס וגילוי עריות... נפוצים עד מאוד-מאוד-מאוד", אתה מתכוון לנפיצותם בחברה כולה או בסקטור האמור? |
|
||||
|
||||
למי את מעוניינת למצוא פתרון מבני? לזונות או לשחקניות בסרטי פורנו? זה לא לגמרי ברור משאלתך. "אגב, כשאתה אומר ש"מקרים של אונס וגילוי עריות... נפוצים עד מאוד-מאוד-מאוד", אתה מתכוון לנפיצותם בחברה כולה או בסקטור האמור?" בחברה כולה, כמובן. שניהם נפוצים מאוד וממש לא מוגבלים ל"שכבות מסויימות." בעניין הזה, אפשר לומר שהסוציאליזם הוגשם וכולם שווים. |
|
||||
|
||||
לשחקניות פורנו, כמובן, שעליהן דיברת. מה אם יתברר שהן אכן "קורבן של נסיבות חייהן"? |
|
||||
|
||||
כולנו קורבנות של נסיבות חיינו – השאלה היא האם זה נימוק מספיק כדי לפטור אותן מהאחריות למעשיהן ולהעביר לידינו (כלומר, אשכנזים מוסמכים מעדות הפמיניזם) את ראשות הועדה למתן פטורים כאלו. במלים אחרות, גם אם נקבל שכל שחקניות הפורנו נורא מסכנות ולפחות 55 אחוז מהן סבלו מגילוי עריות או אונס בגיל צעיר – האם הדבר מקנה לנו את הזכות לקבוע מה מותר ומה אסור להן לעשות? אחרי שנענה על שאלה זו (ולדעתי קשה מאוד להשיב עליה בחיוב) יש גם פן מעשי. איך בדיוק מבררים שאלה כזו? מכוננים ועדת בירור בהשתתפות פמיניסטית, פסיכולוג והרב לנדאו שתתשאל כל משתתפת בסרטי פורנו אם אנסו אותה ומהי תחושתה בקשר לחוויה? בדיקות רקע? תחקיר בטחוני? לא נראה לי מעשי או אפילו מוסרי לחקור אדם למניעיו לעשות משהו. |
|
||||
|
||||
לא הייתי שואלת, ובמיוחד לא אותך, תומך האי-התערבות, אלמלא התוכנית שהצעת לשיקום הבדואים בנגב. תגובה 259674 בהקשר הזה מעניין אותי פחות מה אפשר לתקן בתעשיית הפורנו, ויותר ההבדל, אם יש, בין קיום מחוסר זכויות בסיסיות של מיעוט מוגדר אתני, לבין קיום דומה של קבוצה אמורפית יותר, שניתן לקרוא לה "שחקניות הפורנו המסכנות". לצורך העניין הייתי אפילו מניחה שניתן לזהות את הקבוצה הזו ולהבדיל אותה מקבוצה אחרת (שגודלה לא משנה כרגע) של "שחקניות פורנו שאינן מסכנות". שים לב, אני לא מדברת על "לקבוע מה אסור להן לעשות" אלא על דרכים לשפר את מצבן. כלומר פחות חקיקה מגבילה ויותר שיקום המצב הקיים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שעיקר ההבדל בין מיעוט מוגדר לשחקניות פורנו הוא העובדה שהמיעוט מוגדר ותחום ושחקניות פורנו לא. בדואי, נאמר, הוא מי שמוצאו הוא ממשפחה כזו או כזו. שחקנית פורנו יכולה להיות כל אישה. אם מאן דהיא מקוראות האיל תבור לה מחר מצלמת רשת ותצלם את עצמה מקיימת יחסי מין מלאים עם השכן מלמעלה, הרי שלענייננו היא שחקנית פורנו. הבעיה של קבוצה לא מובחנת לא מאפשרת גם להציע פתרונות מעשיים ברורים הממוקדים בשחקנית ולא במיכון. כלומר, אפשר לאכוף תקנות שידרשו בדיקת איידס משחקן או שחקנית (אם כי התעשייה הפורנוגרפית עושה זאת ממילא, מטעמים מעשיים לגמרי) – כלומר, בדיקה הקשורה במיכון. קשה מאוד לומר לשחקנית שהיא חייבת/צריכה לעבור טיפול פסיכולוגי (גם אם נניח לרגע בצד את ספקותי באשר לתועלת שהנ"ל יגיב) בלי לפגוע בצורה חמורה בחופש הפרט. האם את רואה אפשרויות מעשיות לשיפור המצב? |
|
||||
|
||||
אבל לא כיוונתי לכל שחקנית פורנו, אלא לקבוצה (שלצורך הדיון היא מובחנת) ששמה ''שחקניות פורנו מסכנות''. המשותף לחברות קבוצה הזו, מלבד העיסוק, הוא עברן הקשה. |
|
||||
|
||||
כפי שכתבתי קודם: איך בדיוק מבחינים אותה? כלומר, מעשית. |
|
||||
|
||||
תגובה 260973 הנחתי לצורך הדיון שניתן להבחין אותה. אם אין לך עניין לענות, אני מסתפקת בזה שניסחתי את השאלה. |
|
||||
|
||||
זאת לא אבחנה, רק הגדרה. לאבחנה צריכים להיות קריטריונים. |
|
||||
|
||||
הקריטריון העיקרי מופיע בתגובתו של אורי: "סבלו מגילוי עריות או אונס בגיל צעיר". תגובה 260968 |
|
||||
|
||||
כפי שמן הסתם התרמז מדברי, שאלת האבחון קשורה בעיני בשאלת הפתרון. מאחר ולדעתי אין אפשרות לדעת מי נפגעה כך ומי אחרת בלי פגיעה קשה בזכויות פרט, אני סבור שיש להמנע מפעולה מכל וכל. היתרון האפשרי – וגם הוא בבחינת משאלת-לב יותר מידיעה – שיכול לנבוע מטיפול כלשהו בבעיה, אינו שקול כנגד הסכנה האפשרית לזכויותיהם של פרטים רבים לאין שיעור משחקניות פורנו. אם אם נתעלם לרגע משאלה זו, עדיין כף המאזניים נוטה בבירור ובאופן חד-משמעי כנגד פעולה ולטובת המנעות מפעולה. יש לכך כמה טעמים: א. כל עוד מתקיימים תנאי יסוד – בעיקר, שהשחקניות תהיינה בגירות הכשירות להחליט בגורלן – הגבלת חירותן בשם מה שאנחנו סבורים שהוא טובתן הוא תהליך מסוכן מאוד שקל לדעת איפה הוא מתחיל וקשה לדעת היכן הוא נגמר. ב. מאוד-מאוד קשה להחליט מיהם אותם "אנחנו" ומה העניק "לנו" את היכולת לדעת טוב יותר מאזרחים שווי-זכויות לנו מה טוב להם. ר' סעיף א' שוב. ג. קשה לדעת מה צריך להיות טיבה של ההתערבות. לעתים קרובות מדי היא לובשת צורה של התערבות לשם התערבות כי "זה מזעזע מה שהולך שם" בלי שהעניין יגובה בדרך מספקת בידיעה מה צריך לעשות. ד. אם מפיקי סרטי פורנו מנצלים נשים צעירות, הפעולה צריכה להתבצע כנגד אותם מפיקים ובערוץ של מעצרם והרשעתם בעבירה פלילית. אין לזה נגיעה כלשהי לשחקניות עצמן (לבד מבמובן היותן הקרבן). עבריינותם של מפיקים אינה יכולה לשמש הצדקה לפגיעה בזכויותיהן של השחקניות. ה. ישנה סכנה לא מבוטלת שלמערכת הטיפול תתגנב גישה מוסרית, שאינה צריכה להיות שם. פעמים רבות, נוסף לטיפול גם שיפוט ערכי ביחס למטופלים – התפתחות שאינה רצויה. |
|
||||
|
||||
לא מדובר בשאלת הזכות לקבוע מה מותר ומה אסור להן לעשות, אלא בעצם ההנחה המובלעת בדבריך, כי אותן "מסכנות" (כהגדרת ברקת - שהיא הגדרה הקרובה מאוד לדיוק, לדעתי, לגבי אחוז מסויים), בהשפעת חוויות כאלה ואחרות בחייהן - אכן *קובעות לעצמן* מה לעשות. השאלה היא עד כמה הבחירה האישית החפשית עומדת לרשותן *בהגיען* אל המקצוע (ואין מדובר אך ורק בנשים שחוו אונס בגיל צעיר אלא בנשים שכך וכך פעולות, בחלק מהמקרים - מניפולטיביות - הופעלו עליהן - במקרים רבים *סמוך לכניסתן לעבודה* - באופן מכוון, ע"י העוסקים בתחום), ולא פחות מכך - עד כמה הבחירה האישית החפשית עומדת לרשותן - לעזוב את עיסוקן *אחר שכבר נכנסו לתוכו* (וכאן התשובה מצטמצמת באורח מצער ביותר. אין לי לינקים אבל אני בטוח שהם ישנם, מלוא החופן). אחר שהבהרנו מהן השאלות הנכונות - אכן קשה מאוד לקבוע מיהם הגורמים המוסמכים לברר אותן. ברור שלא "פמיניסטית"1 (מאחר וזוהי הגדרת השקפה ולא הגדרת מקצוע) ולא רב, שאינו שייך לעניין (ומה מועילה כאן הציניות, אינני יודע). אולי ראוי שהבירור ייעשה תחילה ע"י האקדמיה (שעוסקת בכך ממילא), ויעבור אחר כך לטיפולן של הרשויות - עו"ס, מערכת המשפט וכו', ולהערכתי, בחלק מהמקרים - המשטרה. הדברים הללו נעשים גם כיום, אבל לא מספיק, מאוד לא מספיק. חלק ניכר מן הטיפול צריך להיות מופנה אל ה*מעסיקים* בתחום, ולא רק אל המועסקות, אך עניין זה, חוששני, מחייב עוד חקיקה בארצות שהן יצואניות הפורנו המאסיביות ביותר (ארה"ב?), ואני מניח כי אתה, בהתאם להשקפותיך, אינך דוגל בהוספת חוקים על החוקים הקיימים. 1 מה זה, אגב? מהי "פמיניסטית", על פי הגדרתך? פמיניסט/ית הוא/היא אדם/אשה בעל/ת השקפה אחת מני מגוון גדול למדי של השקפות הקרויות "פמיניסטיות", ואין זה מקצוע, למשל, בדומה לרב או פסיכולוג. הציניות המנשבת, איכשהו, מתגובותיך כאן, יוצרת לפחות אצלי את התחושה כי דעותיך על ה"פמיניסטיות" - ויהי הדבר הזה אשר יהיה, בעיניך, ממש כמו דעותיך על המועסקות בזנות ובתעשיית הפורנו - אינן דעות חיוביות במיוחד, שלא לומר - הן לגלגניות. אני בטוח שתכחיש, אך התחושה בעינה נשארת. |
|
||||
|
||||
למעשה, מה שאתה מציע הוא קרימינליזציה של הפורנוגרפיה, אם כי לא ברור כנגד מי מופנה עוקץ הצעדים שאתה מבקש לנקוט או אלו צעדים אתה רואה לנגד עיניך ננקטים. הבהרה של הצעדים המעשיים שהיית נוקט הייתה מסייעת לי להבין לאן אתה חותר להגיע. הפנייה לאקדמיה אף היא לא ברורה לי. מה בדיוק אמורה האקדמיה לקבוע? הנתונים הרי ידועים: חלק מהעוסקות (והעוסקים) בפורנוגרפיה עברו בשלב מוקדם יותר בחייהם פגיעה מינית. חלק מאותן נשים נפגעות מולכות באף על ידי סרסורים ציניים. למעשה, אין לאקדמיה שום דבר להגיד בנושא – או שבעצם כשאתה אומר "אקדמיה" אתה מתכוון להקמת אותה ועדה לקביעת נקודות זכאות להשתתפות בסרט פורנוגרפי עליה דיברתי, רק מעדיף שישבו בה פרופסורים. אשר לחקיקה – זו רצויה ומבורכת כאשר היא מגינה על החירות. השאלה היא רק אם כאן אנו מגינים על החירות או למעשה פוגעים בה במסווה פטרוני. ========= בצד: כפמיניסט מובהק אני מתקשה לאתר את נימת הלגלוג כלפי פמיניזם שאתה מוצא בדברי. ייתכן ופרשת את הלגלוג שלי כלפי מי שאני רואה בהם/ן פסבדו-פמיניסטיות כלגלוג על פמיניזם. |
|
||||
|
||||
אגב, כדי שלא אהפוך לאשת קש / פמיניסטית מחמד בדיון הזה - אני חושבת שפורנו לגיטימי מאוד, למרות הסתייגויותי מאספקטים מסוימים שלו (אספקטים מבניים ולא תוכניים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |