בתשובה לאורי רדלר, 13/11/04 13:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הייתי שואלת, ובמיוחד לא אותך, תומך האי-התערבות, אלמלא התוכנית שהצעת לשיקום הבדואים בנגב. תגובה 259674 בהקשר הזה מעניין אותי פחות מה אפשר לתקן בתעשיית הפורנו, ויותר ההבדל, אם יש, בין קיום מחוסר זכויות בסיסיות של מיעוט מוגדר אתני, לבין קיום דומה של קבוצה אמורפית יותר, שניתן לקרוא לה "שחקניות הפורנו המסכנות". לצורך העניין הייתי אפילו מניחה שניתן לזהות את הקבוצה הזו ולהבדיל אותה מקבוצה אחרת (שגודלה לא משנה כרגע) של "שחקניות פורנו שאינן מסכנות". שים לב, אני לא מדברת על "לקבוע מה אסור להן לעשות" אלא על דרכים לשפר את מצבן. כלומר פחות חקיקה מגבילה ויותר שיקום המצב הקיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעיקר ההבדל בין מיעוט מוגדר לשחקניות פורנו הוא העובדה שהמיעוט מוגדר ותחום ושחקניות פורנו לא. בדואי, נאמר, הוא מי שמוצאו הוא ממשפחה כזו או כזו. שחקנית פורנו יכולה להיות כל אישה. אם מאן דהיא מקוראות האיל תבור לה מחר מצלמת רשת ותצלם את עצמה מקיימת יחסי מין מלאים עם השכן מלמעלה, הרי שלענייננו היא שחקנית פורנו. הבעיה של קבוצה לא מובחנת לא מאפשרת גם להציע פתרונות מעשיים ברורים הממוקדים בשחקנית ולא במיכון. כלומר, אפשר לאכוף תקנות שידרשו בדיקת איידס משחקן או שחקנית (אם כי התעשייה הפורנוגרפית עושה זאת ממילא, מטעמים מעשיים לגמרי) – כלומר, בדיקה הקשורה במיכון. קשה מאוד לומר לשחקנית שהיא חייבת/צריכה לעבור טיפול פסיכולוגי (גם אם נניח לרגע בצד את ספקותי באשר לתועלת שהנ"ל יגיב) בלי לפגוע בצורה חמורה בחופש הפרט. האם את רואה אפשרויות מעשיות לשיפור המצב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא כיוונתי לכל שחקנית פורנו, אלא לקבוצה (שלצורך הדיון היא מובחנת) ששמה ''שחקניות פורנו מסכנות''. המשותף לחברות קבוצה הזו, מלבד העיסוק, הוא עברן הקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי קודם: איך בדיוק מבחינים אותה? כלומר, מעשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 260973 הנחתי לצורך הדיון שניתן להבחין אותה. אם אין לך עניין לענות, אני מסתפקת בזה שניסחתי את השאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא אבחנה, רק הגדרה. לאבחנה צריכים להיות קריטריונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקריטריון העיקרי מופיע בתגובתו של אורי: "סבלו מגילוי עריות או אונס בגיל צעיר". תגובה 260968 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שמן הסתם התרמז מדברי, שאלת האבחון קשורה בעיני בשאלת הפתרון. מאחר ולדעתי אין אפשרות לדעת מי נפגעה כך ומי אחרת בלי פגיעה קשה בזכויות פרט, אני סבור שיש להמנע מפעולה מכל וכל. היתרון האפשרי – וגם הוא בבחינת משאלת-לב יותר מידיעה – שיכול לנבוע מטיפול כלשהו בבעיה, אינו שקול כנגד הסכנה האפשרית לזכויותיהם של פרטים רבים לאין שיעור משחקניות פורנו. אם אם נתעלם לרגע משאלה זו, עדיין כף המאזניים נוטה בבירור ובאופן חד-משמעי כנגד פעולה ולטובת המנעות מפעולה. יש לכך כמה טעמים: א. כל עוד מתקיימים תנאי יסוד – בעיקר, שהשחקניות תהיינה בגירות הכשירות להחליט בגורלן – הגבלת חירותן בשם מה שאנחנו סבורים שהוא טובתן הוא תהליך מסוכן מאוד שקל לדעת איפה הוא מתחיל וקשה לדעת היכן הוא נגמר. ב. מאוד-מאוד קשה להחליט מיהם אותם "אנחנו" ומה העניק "לנו" את היכולת לדעת טוב יותר מאזרחים שווי-זכויות לנו מה טוב להם. ר' סעיף א' שוב. ג. קשה לדעת מה צריך להיות טיבה של ההתערבות. לעתים קרובות מדי היא לובשת צורה של התערבות לשם התערבות כי "זה מזעזע מה שהולך שם" בלי שהעניין יגובה בדרך מספקת בידיעה מה צריך לעשות. ד. אם מפיקי סרטי פורנו מנצלים נשים צעירות, הפעולה צריכה להתבצע כנגד אותם מפיקים ובערוץ של מעצרם והרשעתם בעבירה פלילית. אין לזה נגיעה כלשהי לשחקניות עצמן (לבד מבמובן היותן הקרבן). עבריינותם של מפיקים אינה יכולה לשמש הצדקה לפגיעה בזכויותיהן של השחקניות. ה. ישנה סכנה לא מבוטלת שלמערכת הטיפול תתגנב גישה מוסרית, שאינה צריכה להיות שם. פעמים רבות, נוסף לטיפול גם שיפוט ערכי ביחס למטופלים – התפתחות שאינה רצויה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |