 |
לא מדובר בשאלת הזכות לקבוע מה מותר ומה אסור להן לעשות, אלא בעצם ההנחה המובלעת בדבריך, כי אותן "מסכנות" (כהגדרת ברקת - שהיא הגדרה הקרובה מאוד לדיוק, לדעתי, לגבי אחוז מסויים), בהשפעת חוויות כאלה ואחרות בחייהן - אכן *קובעות לעצמן* מה לעשות.
השאלה היא עד כמה הבחירה האישית החפשית עומדת לרשותן *בהגיען* אל המקצוע (ואין מדובר אך ורק בנשים שחוו אונס בגיל צעיר אלא בנשים שכך וכך פעולות, בחלק מהמקרים - מניפולטיביות - הופעלו עליהן - במקרים רבים *סמוך לכניסתן לעבודה* - באופן מכוון, ע"י העוסקים בתחום), ולא פחות מכך - עד כמה הבחירה האישית החפשית עומדת לרשותן - לעזוב את עיסוקן *אחר שכבר נכנסו לתוכו* (וכאן התשובה מצטמצמת באורח מצער ביותר. אין לי לינקים אבל אני בטוח שהם ישנם, מלוא החופן).
אחר שהבהרנו מהן השאלות הנכונות - אכן קשה מאוד לקבוע מיהם הגורמים המוסמכים לברר אותן. ברור שלא "פמיניסטית"1 (מאחר וזוהי הגדרת השקפה ולא הגדרת מקצוע) ולא רב, שאינו שייך לעניין (ומה מועילה כאן הציניות, אינני יודע).
אולי ראוי שהבירור ייעשה תחילה ע"י האקדמיה (שעוסקת בכך ממילא), ויעבור אחר כך לטיפולן של הרשויות - עו"ס, מערכת המשפט וכו', ולהערכתי, בחלק מהמקרים - המשטרה. הדברים הללו נעשים גם כיום, אבל לא מספיק, מאוד לא מספיק. חלק ניכר מן הטיפול צריך להיות מופנה אל ה*מעסיקים* בתחום, ולא רק אל המועסקות, אך עניין זה, חוששני, מחייב עוד חקיקה בארצות שהן יצואניות הפורנו המאסיביות ביותר (ארה"ב?), ואני מניח כי אתה, בהתאם להשקפותיך, אינך דוגל בהוספת חוקים על החוקים הקיימים.
1 מה זה, אגב? מהי "פמיניסטית", על פי הגדרתך? פמיניסט/ית הוא/היא אדם/אשה בעל/ת השקפה אחת מני מגוון גדול למדי של השקפות הקרויות "פמיניסטיות", ואין זה מקצוע, למשל, בדומה לרב או פסיכולוג. הציניות המנשבת, איכשהו, מתגובותיך כאן, יוצרת לפחות אצלי את התחושה כי דעותיך על ה"פמיניסטיות" - ויהי הדבר הזה אשר יהיה, בעיניך, ממש כמו דעותיך על המועסקות בזנות ובתעשיית הפורנו - אינן דעות חיוביות במיוחד, שלא לומר - הן לגלגניות. אני בטוח שתכחיש, אך התחושה בעינה נשארת.
|
 |