בתשובה לירדן ניר, 14/06/01 0:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ללקוח הטיפוסי אין דרך הגיונית לוודא שהזונה שאת חסדיה הוא מבקש לקבל עובדת בזה מרצונה החופשי או בכפייה, מה גם שהגבול בין השניים מטושטש במקרים רבים. אבל זה ניחא. השאלה שמטרידה אותי בהצעה שלך היא למה אתה חושב שהאשמת הלקוח באונס היא דבר חיובי בעיקרו. האם זה באמת דבר נכון (מבחינה מוסרית) לעשות? האם זה יביא לחיסול התופעה? הלקוח הוא הרי לא זה שהבריח נשים לארץ, העסיק אותן בזנות בכפייה, השליט עליהן טרור ומאיים עליהן על בסיס יומי. למעשה, האנשים שכן עושים את כל המעשים הללו מאד ישמחו לשמוע שמישהו אחר עתיד לשלם את המחיר על מעשיהם הנפשעים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אתייחס לנושא הזה ספציפית, אלא לעקרון: אם אתה הופך את לקוחותיו של עבריין לעבריינים בפני עצמם (ואוכף את החוק), אתה גורם להם לחשוב פעמיים לפני שהם עושים עסקים עם העבריין. כך, בתאוריה, כמות הלקוחות פוחתת, ובהיעדר ביקוש - העבריין סוגר את העסק. דוגמא: לא רק שאסור לשדר שידורי רדיו ללא רשיון, אלא שאסור גם לשלם תמורתם או לשלם עבור זמן-פרסום בתחנת רדיו הפועלת ללא רשיון. עכשיו, אם על כל ספוט ב"ערוץ שבע" המפרסם ידע שהוא משלם את מחיר הספוט+10 פעמים המחיר כקנס - אני מתאר לעצמי שהכנסותיה של התחנה העבריינית מפרסום יפחתו פלאים, עד כדי אפשרות שהיא תיסגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כן אתייחס לנושא הזה ספציפית. א. נסיונות לחסל את נגע הזנות נדונים לכישלון מאז ומתמיד. מדובר במוצר שיש לו ביקוש מובהק, ושום חוק או קנס לא יגרמו לביקוש הזה להיעלם. מקסימום - הפתרונות המוצעים ישנו צורה ויתאימו את עצמם למצב החדש. ב. כפי שכבר כתבתי, ללקוח אין דרך בדוקה לוודא שהבחורה שמזמינה אותו פנימה עושה זאת מתוך בחירה חופשית במקצוע העתיק ביותר, או לחלופין כי מישהו מאיים על הילדים שלה. בניגוד לדוגמה של ערוץ שבע, שכל שידוריו בלתי חוקיים ואין ספק לגבי הדבר, פה מדובר על תופעה שאיננה מאפיינת את כל הענף אלא רק חלקים ממנו, בלי אפשרות ללקוח להבדיל ביניהם ולהחליט לאילו מכונים להיכנס ולאילו לא. התהליך שתיארת בוודאי נכון ברמה העקרונית. פגיעה בכל חוליה בשרשרת מזון משפיעה על כל החוליות שמעליה באותה שרשרת, ופגיעה בלקוח הקצה תשפיע בלי ספק על כל המערכת. אם נסכים, עם זאת, שאין סיכוי מעשי למגר לחלוטין את הזנות, נישאר עם הצעה שמכניסה את הלקוחות למילכוד וטופלת עליהם אשמה שהיא נחלתם של סוחרי הנשים בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נכון. אבל אל תקל ראש ב"ישנו צורה ויתאימו את עצמם למצב החדש". ב. קניתי מכשיר DVD במאתיים שקל בבאסטה בפינה. האם יש לי יסוד סביר להניח שקניתי סחורה גנובה? כן. האם יש לי "דרך בדוקה לוודא" שהמכשיר אינו גנוב? לא. מה היה עלי לעשות? להפעיל שיקול דעת, תוך מודעות לסיכונים ולחבויות האפשריות, ולנסות להפחיתם. אולי לא יכולתי לוודא שהמכשיר אינו גנוב, אך בוודאי יכולתי לעשות כדי שיהיה זה *סביר* מבחינתי להניח זאת. ג. "מכון"?! מילא שלבעלים, לעובדות וללקוחות יש עניין בכיבוס השפה המתארת את עיסוקיהם. אבל למה המשטרה (שמסתבר שאנשיה נופלים משום מה לקטגוריית ה"לקוחות" לא אחת) והתקשורת (אולי בהשפעת כתבי-המשטרה שאלה מקורותיהם) ואתה משתמשים במילה הזו? מופלא מכולם הוא הצירוף "מכון ליווי" - כלומר מקום בו מלווים את הלקוחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. לגבי DVD אני מקבל את הטענה ואני אפילו חושב שיש דרכים בדוקות למדי לברר האם העסק חוקי או לא. הלקוח הפוטנציאלי יכול למשל להתעניין מאיפה הסחורה ולבקש חשבונית ותעודת אחריות מקורית של היבואן. לא קיבל - כמעט ודאי שמדובר בסחורה גנובה. לעומת זאת לא ברור לי מה הצעדים המקבילים שניתן לנקוט בהם אצל זונות, במיוחד לאור העובדה המצערת שרוב הזונות בישראל דוברות בעיקר שפה השונה מהשפות הרשמיות פה ולכן כל נסיון לקיים איתן תקשורת ורבאלית (גם בנושאים פחות רגישים וסבוכים כמו שאלת הכפייה) יהיה בעייתי בלשון המעטה. אני לא מקבל את ההנחה שכברירת מחדל כל זונה עושה זאת מתוך כפייה. ג. מה האלטרנטיבה? הייתי שמח אם היתה מלה קצרה ופשוטה שמתארת את המקומות האלה בלי להביע עמדה לגביהם. "בית זונות" הוא מונח מבזה בעיני (כמו, נניח, הביטוי "בית משוגעים" לעומת ביטוי מעודן יותר כמו "מכון לבריאות הנפש"), ואין לי צורך או רצון לבזות עוד יותר את הנשים המסכנות שעוסקות במקצוע הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זונה היא מלה תנ''כית שנוצרה באותו זמן שבו נוצר, ככל הנראה, היחס השלילי לזנות. למלה 'זונה' היו כמה משמעויות, אחת מהן היא זו שבה אנו משתמשים. הנטיה לחפש מלה אחרת מטעמי תקינות פוליטית היא קישקוש. זה מזכיר לי אמריקאים שפעם שנאו כושים, אחר כך התחילו לשנוא שחורים וכיום הם שונאים רק אמריקאים-אפריקאים. אבל מה איכפת לי לשחק במשחק הזה. זונה היא גם נפקנית וגם יצאנית. במילון ההווה, 'יצאן' הוא מי שמרבה לצאת מביתו. צורת הנקבה היא 'יצאנית', ולה יש גם משמעות נוספת, של זונה. כך שאולי זונה העובדת בבית זונות היא יצאנית, וזו העובדת בביתה היא יבאנית. אבל מה שמשותף ליבאנית וליצאנית שהן משכירות נקבים תמורת כסף. כיום ממילא אין יותר נקבניות במובן המקורי, כך שהשם פנוי. הן מנקזות נוזלים, סופגות וקולטות. לכן בית זונות צריך להיקרא 'מרכז קליטה' שבו עובדות נקבניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעשות, העברית היא שפה עדינה, ולפעמים היא מעדיפה רמזים ולא מילים מפורשות. ''בית בושת'', ''בית סתרים'', הם כינויים לערווה. משתמשים במילה גם ככינוי עדין לבית זונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה המשמעות הבוטה או המפורשת שיש למלה 'זונה'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש"י "זונה" היא לא אישה שמוכרת את גופה תמורת אתמן אלא מושג שכולל בתוכו, למשל, אישה שסרחה ואינה מותרת לבעלה. כמדומני שדוגמא בוטה ויפה (יפה? מכוערת) היא אשת כהן שנאנסה ומודה באשמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלים יכולים לשנות את הקונוטציה שלהן מבלי שמשמעותן המילולית תשתנה. לדוגמא, אני חילוני. תאמין או לא, 'חילוני' הוא כינוי גנאי בוטה. הוא מתייחס לכך שחילוני עוסק בחול כלומר - ההיפך מקודש. רק אתמול אמרה לי אשה דתיה: אתה *לא* חילוני. אין יהודים חילוניים. האם הכינוי הזה מפריע לי? לא. בסביבה שלי הוא נחשב כמציין אובייקטיבי של האמונה שלי. הוא שימש בסיסמאות הבחירות של המפלגה שלי. יש בו צורך משום שבלעדיו מורגש חוסר במלה המתארת אנשים שאינם דתיים באמונתם והתנהגותם (לפני היות המלה 'חילונים' אנשים כמוני נקראו 'חופשיים'). 'זונה' הוא ביטוי שהאטימולוגיה שלו אינה בדיוק ידועה לי. לא מצאתי את ההגדרה התנ"כית, אך נראה שברוב המקרים היתה לכך קונוטציה של בגידה בבן הזוג, באופן מפורש או בהשאלה. באורח קיצוני יותר הפכה המלה לתאר אשה המשכירה את גופה. כעת עולה כאן הרעיון להחליף את המלה במלה אחרת, כדי שלא תהיה לה קונוטציה שלילית. מצטער - לא קונה. את הקונוטציה יש לשנות משום שהעולם שלנו משתנה. את המלה יש להשאיר בדיוק כמו שהיא. גם את המלים 'כושי', 'זכר' ו'נקבה' יש להשאיר. כמו 'זונה', אלה הן מלים לגיטימיות בהטיית השפה ומוגדרות היטב במשמעותן. הקונוטציה תשקף בהכרח את יחס החברה. שינוי המלה לא ישנה את יחס החברה. יתכן שיחס החברה האמריקאית לכושים האמריקאים הוא בעייתי, אבל הפיכתם לאמריקאים-אפריקאים לא שינה אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו משמעות בוטה או מפורשת יש למילה "ערווה", אשר בגינה הומצאו הכינויים שהזכרתי לעיל? איזו משמעות בוטה יש למילה <לא הצלחתי להיזכר בשם תנ"כי לאיבר המין הגברי שאינו כינוי>? ככה זה, בעברית מזכירים סקס ברמיזות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית לא חייבים להזכיר סקס ברמיזות. לא הבנתי מה הקשר בין השפה לבין הרמיזות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש ''חייבים'', אבל השפה דלה בשמות מפורשים ועשירה ברמיזות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין על מה אתה קופץ. למלה זונה יש משמעות שונות (חופפות) בתרבויות שונות שמשתמשות בעברית. מה לא בסדר בזה? מה זה קשור לPC? רציתי להאיר את הנקודה הזו ותו לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לחלוטין. התייחסתי להצעה לקרוא לזונות בשם אחר, כדי שלא ייעלבו. זהו הקשר ל-PC. אין שום דבר בלתי תקין במלה 'זונה', כמו שאין שום דבר לא תקין במלה 'כושי'. אם יחס החברה אינו תקין, שינוי השם לא יעזור, וגם אינו רעיון מוצלח במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא משעשעת להיטפלות לפרטים הלא חשובים בשם התקינות הפוליטית: במכתב למערכת היומון The Stanford Daily, מוחה אחד הקוראים כנגד השימוש במקף בביטוי Asian-American. לדעתו, הביטוי בצורתו הזו הוא בעל קונוטציות שליליות, משום שהוא מרמז כי האדם האמור אינו אמריקאי לחלוטין. לכן, יש לומר Asian American. לינק: http://daily.stanford.edu/tempo?page=content&id=... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טכנאית לאיזון אנרגיה ליבידונאלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזונת צמרת אינה טכנאית אלא מהנדסת? ____ עד היום ידעתי שלעבוד בחברת הנדסה זה כמו להיות זונה (גם אתה חייב לרצות את הלקוח, גם דופקים אותך, וגם אתה צריך להעמיד פנים שאתה נהנה). מסתבר שהמשוואה היא דו כיוונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה. מכל מקום, היות שגנב הוא מעתה טכנאי לשינוע אלטרנטיבי של נכסים, נשאיר לכל אחד לחשוב לבד איפה נמצאים המהנדסים הבכירים בתחום שינוע זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתייחס למלה "חילוני" כתרגום הקרוב ביותר מאנגלית למלה "secular." "אזרחי" אינו מספק מבחינה זו, שכן הוא מבלבל מה, ו"חופשי" הוא תרגום של "freethinker." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שירדן התכוון שיש למגר את תופעת הזנות אלא את תופעת הסחר בנשים וזנות בכפיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה מצוינת, אבל הצעד שהוא מציע (להעמיד את הלקוחות לדין באשמת אונס) לא תטפל בתופעת הסחר בנשים דווקא אלא תכניס את כל ענף הזנות לבעיה. זאת מהסיבה שכבר פירטתי שללקוח אין דרך מעשית להבדיל בין זונה שעובדת בכפייה לאחת שעושה זאת מתוך בחירה חופשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שראוי להחשיב כעבריינים את הלקוחות; לא אמרתי ולא רמזתי שזה צריך להיות במקום הרשעה של הסוחרים / מבריחים / בעלי-הבית. גם אם רואים בלקוחות עבריינים ו/או נבלים (וברור לי שזו גישה שיש בה בעיות), אין ספק שהם הרבה הרבה פחות עבריינים/נבלים מהבעלים. שנית, אתה מדבר על "הלקוח הטיפוסי". והרי זה בדיוק מה שכתבתי: באופן טיפוסי אי אפשר יהיה להרשיע מישהו על פי הקו שהצעתי. אבל אני יכול להעלות בדעתי מקרים מיוחדים שבהם אפשר להוכיח שהלקוח ידע את המצב. אני מסכים איתך גם שעל רוב הדגומאות של זנות לא פשוט לקבוע שמדובר ב"רצון חופשי". לצורך הדיון נאמר גם שאי אפשר ולא כדאי, או לא ראוי, לנסות להכחיד את הזנות - ועדיין כדאי, ראוי וחובה להילחם במקרי הזנות שלגביהם *ברור* שמדובר בכפייה. ולנושא העקרוני יותר: למה אני חושב שהאשמת הלקוח באונס היא דבר חיובי בעיקרו? את סוגיית הגדרת העבריינות אפשר לבחון על פי שני קריטריונים שונים ובלתי תלויים. האחד (שאביו הרוחני עמנואל קאנט) שואל האם האדם "עשה משהו רע". השני (מבית מדרשו של ג'ון סטיוארט מיל) שואל האם תהיה תועלת בהגדרת המעשה כעברה. לפעמים שני הקריטריונים ייתנו תשובה שונה. המצב הנפוץ, והעדיף, הוא שהם נותנים תשובה זהה. לדעתי, במקרה של לקוחות של זונות בכפייה אכן שני השיקולים מובילים לכיוון שהצעתי. השיקול התועלתני נדון למעלה בינך לבין מיץ: פגיעה בשרשרת המזון של הפשע (סחתיין על המטאפורה היפה). כמובן ששיקול זה אינו מוביל להגדרת המעשה דווקא כ"אונס", אלא רק כעברה באופן כללי. ומה יאמר הקאנטיאני? נניח לצורך הדיון שהלקוח יודע שהזונה מועסקת בכפיה. האם הוא עושה מעשה רע כשהוא משתמש בשירותיה? אני חושב שכן, בהחלט. יתרה מכך - אני חושב שעל פי כל הגדרה סבירה של אונס, מדובר באונס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |