 |
|
 |
||
|
||||
 |
שפר עליי מזלי, וכאשר אני טיפסתי על ההר בראשית ספטמבר, מזג האוויר נותר נאה כפי שהבטיחה התחזית. כאשר טיפסנו מעל 3000 מטר, רוב העננים שייטו מתחתנו, ועם הזריחה יכולנו לראות את מטחי הרוח שמזכיר אסף: ערפלים צצים מפסגת ההר ומועפים במורדותיו לעברינו. כאשר הם מגיעים, אוויר קר מלווה באפר וולקני צולף בפנים. גם אחרי שלושה ימים, ומספר רחצות, התעוררתי בבוקר עם פירורים שחורים בזוויות העיניים. את הזריחה קיבלתי, כמיטב המסורת, כמה מטרים מתחת לפסגה. עוד קודם לכן, כאשר השמיים הוארו, נתגלה בהם ענן מוזר ומפחיד קמעה, שהמשך לעמוד במקום עוד מספר שעות. זו הייתה אחת האטרקציות המרהיבות של הטיפוס. אשמח מאוד אם קהל הקוראים המכובד של האייל יסביר כאן את פשרו של הענן הזה, או יפנה להסבר. תודה! תמונה בגודל בינוני של הענן האמור מופיעה באתר הבית שלי, ראו קישור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תמונה לא רעה, לי לא יצא לראות דבר כזה אף פעם וברשותך אראה את הצילום למישהו המבין בזה הרבה יותר טוב. אני לא חושב שיהיה זה לא מבוסס לנחש שמדובר במערבולת אוויר אבנורמלית, אחת מאלו אשר פירקו את אותו מטוס נוסעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמדובר בצורה קלאסית של ענן לפני סופת ברקים: הפלוסים מתרכזים בחלק התחתון והמוארך (כנראה מפני שהם נמשכים לאדמה?) , המינוסים בחלק העליון. לגבי הסימטריה הסיבובית, אין לי הסבר משכנע. עם זאת, ידוע לי שחייזרים מאוד אוהבים לעשות צורות מעגליות, לפחות בשדות חיטה. (ההסבר מדוייק עד כדי החלפת פלוסים ביונים, מינוסים באלקטרונים, פלוסים במינוסים, וחיסור אינסוף משני האגפים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הסימטריה הסיבובית נובעת ממערבולת אויר, שניזונה מזרמים הנשאבים אל מרכז המערבולת ולמעלה. זה יכול להסביר את הפיזור של הענן בחלק העליון, וגם תואם לתאורים על משבי רוח פתאומיים ומסוכנים בראש ההר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון שהענן נשאב אל מרכז המערבולת? נשמע רעיון מוצלח מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
those are called lenticular clouds (annanim adashti'im?)
check out these photos: http://www.crystalinks.com/lenticular.html i know, it is sometimes hard for certain ayalim not to say something about stuff they know absolutely nothing about. if you don't have any clue on the subject matter, the least you can do is google it :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה עם התיאור של עוזי? לפי ויקיפדיה (http://en.wikipedia.org/wiki/Lenticular_cloud), העננים האלו באמת נוצרים כתוצאה ממערבולת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אין לי ידע ברמת תואר ראשון או שני במטאורולוגיה, אבל "know absolutely nothing" זה תאור קצת מוגזם. כשצריך לנחש מספר או הסבר לתופעה פיזיקלית אני מוכן להסתכן בניחוש, ולחכות שמישהו יתנדב לבדוק (ובדרך כלל לאשר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה זה קל לרדת על ידע של אנשים שלא מסכימים איתך כשאתה עצמך מתעצל לבצע חיפוש פשוט ורק מחכה שאחרים יעשו את העבודה של לתקן את הטעויות שאתה מפזר לכל עבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. עוזי לא ירד על אף אחד. ב. מאחר ואתה כל כך מתנגד להעלאת השערות לא מבוססות, אתה מוזמן לבצע חיפוש פשוט על מנת להביא את הטעויות שהוא פיזר לכל עבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי היה דיי ברור שהתשובה ההיא היא ניחוש. בין השאר, היא גם מתחילה ב''אולי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "תואר ראשון או שני" זו עקיצה ולא ירידה (ועקיצות מותר). אני בטוח שאורי מסכים בנקודה הזו, ומתנצל אם לא. 2. אני לא מפזר טעויות אלא שותל אותן במכוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע, לפעמים זה קשה בשביל איילים מסויימים להיות מנומסים, אבל להשתדל- אפשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זה צמר גפן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה לי שקל עבור כל פעם שבחורה אמרה לי את זה... היו לי שני שקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל שהאדמה היא ניטרלית מבחינה חשמלית ולכן לא ברור לי למה תפלה בין המטענים החיוביים לשליליים. לגבי הצורה הסיבובית, הסיבוביות היא צורה מאד אופיינית בתופעות מזג אויר. כל שקע ברומטרי מתאפיין ברוחות שסובבות אותו, וישנן גם תופעות מקומיות כמו עמוד חול בנגב שנוצר עקב לחץ מקומי נמוך שסוחף את האויר סביבו אליו, וכן כל הסופות שאנו שומעים עליהם בארצות הברית שמתאפיינות בלב שנע לאטו וכל הבלגן סובב סביבו. התנועה הסיבובית נוצרת בגלל סיבוב כדור הארץ סביב צירו, שגורם לתאוצת קוריוליס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שזכרתי בערך נכון. המינוסים שבענן מושכים את הפלוסים שבאדמה וככה מתחת לענן נוצר אזור טעון חיובית. ההפרדה בתוך הענן היא מסיבות פיזיקליות. בקיצור, לא אני זה שמפלה :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי סבלנות לקרוא את האנגלית, ואני נשאר בחוסר הבנתי. אם תוכל להסביר לי בקצרה, מניין נובעת ההפלייה אולי אבין. גם לא ברורה לי הפסקה "ההפרדה בתוך הענן היא מסיבות פיסיקליות". האם מסיבה איזו שהיא מתקיימת הפרדה מראש כך שהחלקיקים הטעונים שלילית נמצאים למטה ? אם קיימת הפרדה כזאת עניין ההפליה ברור. השליליים פשוט קרובים יותר לאדמה. אולי זה ההסבר, אבל העיקר: מדוע דווקא השליליים מתרכזים למטה נשאר תעלומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ההפרדה מתחילה בענן: החלקיקים הטעונים חיובית עולים למעלה והשליליים יורדים למטה. מאחר ואין לך סבלנות לקרוא את האנגלית, הנה אתר עם איור: זה מופיע שם לקראת האמצע. תהנה. הייתי די בשוק (תרתי משמע) שלא הצלחתי למצוא תוך זמן סביר את מה שקראת לו העיקר: תהליך ההפרדות בתוך הענן. כלומר, מוסבר כיצד החלקיקים מקבלים את המטען (ההתנגשויות של חלקיקי הקרח ורסיסי המים גורמים לחיכוך שיוצר חשמל סטטי). אבל מדוע דוקא החיוביים עולים למעלה? זה בניגוד לכוחות המגנטיים. בהתחלה חשבתי שזה בגלל שהחלקיקים הטעונים חיובית הם לא אותם החלקיקים הטעונים שלילית, ולא היא - אלו גם אלו הם רסיסי קרח/מים. אם כן, התופעה נותרה בשלב זה של הפתיל בגדר מיסתורין. אני קורא לך שוב לשקול את תאוריית החייזרים שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה ההסבר שלך קשור בתופעות חשמליות כמו הווצרות ברקים, ובברקים אנו חוזים גם ללא הבחנה בצורות מוזרות של עננים עגולים. איני בטוח כלל שהתופעה הצורנית שאנו רואים בעין קשורה בהסבר הזה. (אבל אולי אני טועה. לא מבין הרבה בדברים האלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקיומו של תהליך טעינת הענן דרוש שתהיה זרימת אוויר חם ולח כלפי מעלה. האוויר מתקרר בתנועתו ועובר תהליך עיבוי (קונדנסציה). טיפות זעירות אלו קופאות והופכות לטיפות קרח או ברד. בגלל משקלן טיפות הקרח הופכות כיוון ונופלות מטה. תוך כדי נפילתם, כדורי הברד מתנגשים בטיפות המים הנעות כלפי מעלה וגורמים לפיצוחן. הקליפה החיצונית הקלה של טיפות המים הטעונה במטענים חיוביים, ממשיכה בתנועתה כלפי מעלה ואילו גרעין הטיפה, הכבד יחסית והטעון במטענים שליליים נסחף כלפי מטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה מייחד את הקרח שבענן מקרח רגיל שהוא קל ממים (ולכן צף על פניהם, כמוכר לנו מקפיאת מים בטבע בימים ואגמים) ? 2. למה הקליפה החיצונית של טיפת המים, דווקא היא טעונה במטענים חיוביים ואמצעיתה בשליליים ? 3. מניין לקחת את התיאוריה הזאת ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הקרח קל מהמים, אך המים מתחילים בתור אדים באוויר הלח, עם התנועה מעלה הם מתקררים והופכים לטיפות שממשיכות מעלה וקופאות, ובנקודה מסויימת תאוצת כוח הכובד גורמת להיפוך כיוון המהירות של הטיפות הקפואות (כמו כדור שזורקים מעלה עם מהירות התחלתית שמתחיל ליפול מטה לאחר שהוא מגיע לשיא המסלול שלו). 2. you got me there. כאן זכרוני בגד בי ונאלצתי לחזור לקלסרים המאובקים. התיאוריה המקובלת היא שהשדה האלקטרומגנטי הטבעי שבאטמוספירה גורם לפולאריזציה של מטענים בטיפות בתנועתן דרכו (כלומר לא גרעין ומעטפת כפי שציינתי אלא יותר מעין יצירת דיפולים חשמליים). 3. קורס באוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה בניסוח הראשון של דבריך משהו שגרם לי לחשוב שהטענה היא שבגלל הקפיאה חל שינוי במשקל וזה מה שגורם להיפוך הכוון. זה נראה לי לא הגיוני (ואכן התברר שזה לא זה), ולכן התחלתי לחשוד בכל התיאוריה. אבל כרגע זה נשמע בסדר לגמרי (ככל שעניות דעתי יכולה לשפוט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, הניסוח המקורי היה לא מוצלח וחשוד בצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. מטען חיובי פירושו שחסר אלקטרון, ולכן האטום קל יותר ועולה למעלה. (למה מה, רק לעוזי מותר?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I should have put my first remark under Mulder's. would have been a better fit.
the circular shape has nothing to do with circular motion. maybe you're a bit confused because "turbulence" is translated as "ma'arbolet", but turbulence should be "hafra'a" maybe. it is not circular. and "nidme-li" is not a very good excuse for lack of googling. it's like sitting on the floor in the middle of the world's greatest library, and just playing with "nidme-li" instead of picking up the book you're sitting on and opening it. isn't it a shame? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרגום (הבלתי מוצלח) של המושג טורבולנציה לעברית, הוא ''ערבול''. מכל מקום, אני לא דברתי על טורבולנציה. זה סיפור אחר. אנו מנסים להסביר איך נוצרת תופעה חזותית מסויימת של ענן עגול שאנו רואים בתמונה, וכמעט בטוח שהסימטריה העגולה הזאת נוצרת עקב תנועה סיבובית של האוויר כפי שקיימת בהרבה תופעות מזג אוויר כמו למשל אותו עמוד חול בנגב שעליו דברתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיותרת. טורבולציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה נ' אינה מיותרת. פעם התעסקתי בדברים האלה, ואיני יכול לטעות באיות של מושג כה בסיסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, את המושג בעברית שכחתי לנקד: עָרְבּוׁל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש שם באמת נ. (turbulence) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
again, people choose to argue instead of googling it.
when the air passes a top of a mountain, the turbulence has the vertical cross-cut of a gaussian, on both X and Y axes. IT HAS NOTHING TO DO WITH CIRCULAR MOTION! this is getting very annoying, with the Negev dust devil popping where it doesn't belong. what would it take to get people to google stuff instead of just opining on it? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חתך גאוסי בשני צירים (או אפילו בכל כיוון) לא גורר סימטריה סיבובית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
if it's the SAME cross section no matter which direction you cut, you have round symmetry.
mentioned the Gauss part to try and give a feeling of the relation between the shape of the disturbance and the shape of the very peak of the mountain. probably could have thought of a better way to give some intuition. i guess the best way would still be to google it and look for pictures :) there is no vortex necessarily |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין. העובדה שמדובר בחתך גאוסי אחיד בכל כיוון היא ההסבר לתופעה, או התופעה שדורשת הסבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, התוקפנות שלך הוציאה אותי מעצלותי ועשית גיגול על lenticular cloud" symmetry" . לא היו הרבה תוצאות, וההסבר הכי טוב שמצאתי היה כאן: (עמוד 5 ) וגם שם זה לא מי יודע מה מפורט. על פי ההסבר שם, לא מדובר כלל בטורבולנציה אלא בגל עומד שנוצר מאחורי הפרעה בקרקע (הר או גבעה) כאשר רוח נושבת כלפיו. הגל העומד יוצר איזור פחות או יותר סימטרי של לחות גדולה, וזהו הענן. אם יש לך משהו יותר מפורט בשרוול, תביא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: טורבולנציה יותר מהירה מטורבואלפא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טורבשמוטי מתקלף יותר בקלות מטורבולנציה, אבל טורבולנציה יותר טובה למיץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
well, since the cloud is formed by the wave and not by wind, the interesting thing about it is that it doesn't move, although it's windy.
there are some other cloud types that do that too. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בגל עומד. זאת אומרת ( באופן גס) שמעבר הרוח על פני ההר יוצר גלים בכל מיני מהירויות ותדירויות אבל רק הגל שמתקדם *בדיוק* במהירות הרוח, אבל במעלה הרוח, ייצור גל במקום קבוע ביחס להר. כמו המלכה האדומה שהיתה צריכה לרוץ הכי מהר שהיא יכלה כדי להשאר במקום. הגל שנמצא בדיוק במהירות הזאת גם יקבל זרימה קבועה של אנרגיה מהרוח, וכנראה שלכן הוא יציב. כדי להבין יותר צריך להכנס למשוואות, אבל אני מתעצל. אנלוגיה (כנראה פרועה) למצב הזה: פתח ברז בבית בזרימה יחסית חלשה. שים מקל (או אצבע) מתחת לזרם קרוב לברז. אפשר לראות לפעמים בליטה של מים מעט מעל האצבע. העיקרון דומה, רק שהאי יציבות שונה (ריילי-טיילור אאז"נ אבל אל תתפוס אותי במילה- כמעט כל אי יציבות הידרודינמית נקראית על שם ריילי, הוא ממש התפרנס מחקר יציבות לינארית של משוואות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוויתי פעם אחת בחיי תופעה של רוח חזקה מאד תוך כדי טיפוס על הר. הדבר היה לפני כארבע שנים. טפסתי עם בני בחלק הצפוני של אירלנד, (נדמה לי שקוראים לאזור הזה קונמרה, ומדובר בפארק לאומי שישנו שם) על הר בגובה של כשבע מאות מטר (באירלנד זה מה יש). בערך באמצע הדרך תפסה אותנו לפתע רוח חזקה ויציבה כמותה איני זוכר. לחוסר הנעימות תרמה גם האדמה הבוצית והחלקה, שגרמה לי לפחות פעמיים תוך כדי הטיפוס, למעוד ולהשתטח עליה. כל הכסף שלנו וכרטיס האשראי היו בכיס חולצתי, ואני זוכר שהחזקתי את הכיס חזק בשתי ידיי, כדי שתוכנו לא יתעופף. אבל אחרי כחמישים מטר של טיפוס הכל נרגע בבת אחת, והמשכנו את דרכנו בנחת לפסגה. כשירדנו, ממש כשחצינו את אותו מקום נכנסנו שוב ממש לאותה רוח אימים ושוב לאותן חששות שאני עומד להיפרד מכספי, לעולמי עולמים. אבל גם עכשיו, די מהר יצאנו מהאזור המאיים והמשכנו בירידה. אשתי ושתי בנותי ששהו כל העת למטה לא חשו בשום אירוע יוצא דופן של נשיבת רוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה קודמת שלך הזכרת טיפוס לפסגה מושלגת בסנדלים ובתגובה זו אתה מספר איך כרטיס האשראי שלך כמעט ו'חלף עם הרוח' :-). אין שום בעיה לצאת כך לטרק או לאיזו פסגה כל עוד הכל עובר כשורה. הבעיות מתחילות אם משהו משתבש ואז הההבדל בין לבלות לילה על מדרון הר בסנדלים או נעלים מתאימות יכול להיות ההבדל בין מספר הבהונות אשר יחסרו לך. גם אם לא מדובר בחציה של ההימלאיה כדאי לאמץ יחס של כבדהו וחשדהו כלפי איתני הטבע, כלומר לא לצאת מגידרנו ולהצטייד באביזרים מהשורה הראשונה אך גם לצאת מהנחה שכדאי להיות מוכנים לשינוי תכניות אפילו במקומות מאוד מתויירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הר של 700 מ', ראבאק. כל פעם שאני קופץ לחורפיש אני צריך להצטייד בערכת הישרדות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום דב, הצלחת להפתיע אותי. אף פעם לא חשדתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פניתי אלי או לדורון ? ואם אלי, במה הצלחתי להפתיעך, ומי בכלל אתה מאחורי מסיכת האלמוניות ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ תגובה 256489 הבנתי שדורון ואתה חד הם, והופתעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ודורון כל כך בקטבים הפוכים שלו אני והוא היינו מתמזגים התוצאה הייתה אפס, ולא היה נותר משנינו שום דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו תסביר לעוזי מה רע בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו חומר ואנטי-חומר! מעניין אם כשתתמזגו יהיה פרץ של אנרגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שבטוח זה שיהיה ואקום רציני באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח צודק לגמרי, ולהבא אשתדל (ללא נדר) להיות מצוייד יותר, אם כי הטיפוס באירלנד היה משהו כמו קפיצה קצרה הלוך וחזור (ובכל זאת כל המטיילים מלבדנו היו מצוידים כיאות). ובאחד מטיולי השלג בשוויץ אכן חל שיבוש שחייב אותנו לצעוד 13 שעות, הרבה מעבר למתוכנן (אבל כפי שאמר הברמן באירמה לה דוס "אבל זה כבר סיפור אחר"), ובכל זאת חזרתי בפעם זאת עם כל אצבעותיי. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנה גם אני טיפסתי עם כמה חברים על הר בשמורת קונמרה (בחלק הצפוני של מערב אירלנד, למתעניינים). השמש זרחה בעליזות בשמיים הבהירים, ואנו נטשנו את האוטו בצד הכביש ובוססנו את דרכנו דרך אדמת הכבול לעבר מורדות ההר. כפי שניתן ללמוד ממוצג מספר 1, הטיפוס ממש לא נראה כמו מבצע הדורש שבילים מסומנים, הכנות מוקדמות או ציוד ייעודי. חשבנו לעלות לאוכף הימני בתמונה, ושם להחליט לאיזו פסגה לעלות, אם בכלל. מדרון ההר כולו שטוף פלגי מים קטנים העושים את האדמה בוצית ואת העשבייה חלקלקה. הדרך הבטוחה יותר לעלות היתה להיצמד לאפיק הנחל, שם נחשף מצע האבן של ההר. גם כך החליקו סנדלי השורש שלי לא אחת. למרגלותינו נפרש נוף מהמם, כבשים רעו במרחק בטוח מאיתנו, היה פשוט כיף. בסופו של דבר החלטנו לעלות לעבר הפסגה הימנית, הגבוהה מבין השלוש (כנראה). בכל רגע נתון נדמה היה שנותרו עוד איזה 50 מטרים לטפס עד לפסגה, ורק הנתיב המפותל סביבה מאריך את הציפייה לנוף הממתין בצד השני של ההר. כך מצאנו עצמנו נעזרים בידיים כדי לחתוך מעלה בשיפוע תלול יותר, במקום לעלות סחור סחור בשיפוע מתון. זה עבד יופי, עד שקצת קפצתי מעל הפופיק וטיפסתי דרך איזה נקיק קצרצר, שבקצהו לא המתינה לי שום נקודת אחיזה ראויה לשמה. במשך איזה חצי שעה נתקעתי בתנוחה המבדחת המונצחת במוצג מספר 2. בתמונה קשה להבחין שיש כמה מפלסים לעשבייה, וביניהם שפות סלעיות בשיפוע שלילי. לשווא ניסו חבריי להתקרב אלי מלמעלה ולהושיט יד. הרוח נשבה בעליזות, המדרון נראה תהומי מתמיד, הידיים החלו לרעוד, והמצב בכללי נראה טפשי ומפחיד גם יחד. בעידוד חבריי הצלחתי בסוף לזנק למפלס הבא ולהימרח עליו כמו תרנגול קרב מסוקס. זו היתה הנקודה בה החלטנו לא להמשיך לפסגה, וירדנו במדרון נוח יותר של ההר. בקיצור, לזכותו של דב יאמר שהרי קונמרה הם המקום לטיפוס ספונטני נטול דאגות בסנדלים וגופיה. יחס של כבדהו וחשדהו ראוי לאמץ בחום כלפי יכולת האומדן שלנו את מרחק הפסגה כשמטפסים במעלה מדרון קמור (כלומר, תמיד), ובכלל עדיף להיצמד לדרך הארוכה בשיפוע המתון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום מושג מהי הסיבה הפיזיקלית לצורה של הענן (ואני לא מתיימרת לכתוב על עניינים שאין לי בהם שום מושג - למרות שתמיד אפשר לנסות) אבל הענן נראה בדיוק כמו הכובע של גיינן מהסידרה מסע בין כוכבים - הדור הבא. האם מישהו מנסה לומר לנו משהו? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |