|
||||
|
||||
נא לקרוא שוב את תגובה 250939 . בכוונה הוספתי שם את המילה "ראשונים". |
|
||||
|
||||
קראתי. אם אתה בקטע של לקשר לתגובות, אז אפילו התייחסתי בתגובה 250940 למה שעלול לקרות פרקטית בשל הנחשונים שלך. אבל אני שואל מה יקרה אם כולם יקשיבו לך בייחד. אתה בוחר להתעלם מהאפשרות הזו? כמובן, זכותך, הרי זו לא אפשרות פרקטית. במקרה זה אחכה לתשובה (המתבקשת) שלך לתגובה 250941. |
|
||||
|
||||
אוקיי, אז הבה נפתח את הקריאה שלי: אני קורא לכולם להפסיק לשרת בצה"ל, אבל אני קורא לכולם _לא_ לעשות את זה בו-זמנית. בואו נקבע תור. כל יום יפסיקו לשרת בצה"ל, נניח, מאה החיילים (הפוטנציאליים) שהכי נוטים להישמע לקריאה הזו. חשוב שביחד עם הפסקת ההתגייסות של אותם מאה אנשים יומיים, כל שאר האנשים "יתקדמו" מעט בדעותיהם לכיוון של להפסיק-לשרת. אחרת זה לא עובד. מקובל? |
|
||||
|
||||
מקובל בהחלט (אם כי הקריאה שלך עכשיו נראית אווילית מתמיד). אני עדיין מחכה לתשובה המתבקשת שלך לתגובה 250941. |
|
||||
|
||||
היא נראית אווילית כי הכרחת אותי לנסח אותה באופן אווילי, אבל שים לב שזוהי בערך הדרך שבה היענות לקריאות מסוג זה מתרחשת (כאשר היא מתרחשת. לא שהיא באמת מתרחשת). אשר ל''מה אני מצפה שיקרה'', אני מעדיף לא לענות כעת. |
|
||||
|
||||
לא הכרחתי אותך לעשות שום דבר שאינו לנסח בצורה מדוייקת את מה שאתה רוצה שיקרה מלכתחילה, ודבר זה הוא אווילי. אם אתה מעדיף שלא לענות, בצורה קונסיסטנטית, לכל שאלה רצינית בדיון הזה, אני את הדיון שלי איתך גמרתי (לא שהיה עד עכשיו דיון). |
|
||||
|
||||
אני באמת מעדיף לא לענות לכל שאלה "רצינית" בדיון הזה, ובאמת טוב שהוא מסתיים כאן. אני רק לא מבין למה זה צריך כל כך להכעיס. אין לי כאן כוונות חמקמקות-ערמומיות: פשוט לא בא לי לדון על דברים שלא בא לי לדון עליהם (אהם, טאוטולוגיה). |
|
||||
|
||||
אתה מתחמק מנימוק הקריאה שלך. מדוע שמישהו ייענה לקריאה שהקורא לה מספק לה אף נימוק או הסבר מדוע כדאי להיענות לה? אני קורא לכולם לעמוד על רגל אחת ולקפוץ שלוש פעמים: הופ הופ הופ. נימוקים? אין. מי שבא ברוך הבא. ככה בדיוק הקריאה שלך נשמעת. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. כל הלא-דיון הזה מוטב היה לו שלא יתרחש. |
|
||||
|
||||
מה כל ההתקטננויות הללו? אם מפיק מסוים קורא ל "כוולם לבוא לראות את ההצגה החדשה שלי", תתחיל להתקיל אותו ב "אבל אין מספיק חניה ליד בית לסין לכולם"? ככה הוויכוח הזה נראה. |
|
||||
|
||||
לי נראה שאתה זה שמתקטנן עכשיו... אם זה כואב לך, אתה מוזמן לקרוא רק את התגובות שלי שהתייחסו לבעייתיות של "הגישה הפרקטית" של עומר. ממילא הוא מסרב להתייחס גם אליה. (אגב, לאור האסון של פסטיבל נוקיה, אולי הדוגמא שלך לא טובה - ראוי לאנשים לחשוב עד הסוף על מה שהם אומרים גם אם אלו דברים "קטנים" כמו מקום חניה, והדיון הזה לא עסק בדברים קטנים שכאלו. http://www.fisheye.co.il/story_2368) |
|
||||
|
||||
אני קורא ל 48% מבעלי הרכב לנסוע פעמיים בשבוע בתחבורה ציבורית, זהו המספר האופטימלי שמצד אחד יוריד את זיהום האוויר וישחרר פקקים, אבל מצד שני לא יגרום לעומס ותורים מיותרים על תחנות האוטובוסים. כמו כן, אני קורא למחזר רק כ19% מפסולת הניר, אחרת הקיבולת העכשווית של המפעלים למיחזור תקרוס. אנשים! אם אתם לא בטוחים שהענותכם לקריאה אכן תביא לאחוזים אילו, עדיף שתמשיכו את חייכם כרגיל, מצטער על ההטרדה. אני לא תומך בסרבנות, אבל השיקול של "אני מתנגד לסרבנות משום שלו זה היה הכלל, כל העסק היה מתפרק" הוא קצת קאנטיאני מידי לטעמי. האם אסור להשבית את המשק כאשר מגזר אחד סובל מהלנת שכר, משום שלו היו עושים כך *כל הזמן* המשק היה מתמוטט וממילא לא היה שכר? |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין הדוגמאות שהבאת ובין מה שאנחנו מדברים עליו? בשני המקרים שהבאת מדובר על בעיית קיבולת, שבה ניתן לטפל על ידי הגדלה הדרגתית של הקיבולת, ואילו במקרה של הסרבנות לא מדובר על משהו שישתנה ככל שתגדל הסרבנות (ואם כן, זה בדיוק מה שעומר סירב להתייחס אליו, ובדיוק מה שדיברתי עליו בהודעות האחרות שלי שאליהן גם אתה לא מתייחס). בכל בעיה של קיבולת ניתן לומר "אני קורא לציבור לנסוע בתחבורה ציבורית כל עוד הוא לא רואה שהיא עמוסה מדי". מה ההמלצה שלך לקריאה דומה בקשר לצבא: "אני קורא לציבור לסרב לשרת בצבא כל עוד יש מספיק פראיירים שמוכנים להתגייס וללכלך בדם את הידיים שלהם, לזכות לקללות ולהשמצות שלנו ולבזבז לעצמם את החיים, כך שאנחנו נוכל לחיות בשקט ומבלי שישמידו לנו את המדינה"? גם את דוגמת השבתת המשק שלך אני לא מבין, ובעיקר איך היא קשורה למשהו ממה שהיה בדיון הזה. אנחנו לא נתקדם יותר בדיון הזה, ולכן אני חושב שניפרד בהסכמה הדדית שאתה חושב שאני קטנוני ואני חושב שאתה קטנוני. |
|
||||
|
||||
נו ברור שאני קטנוני, בגלל זה אני יכול לזהות קטנוניות. אני מוכן להיפרד בתובנה משותפת זאת, רק אני רוצה לוודא(קטנוני אמרנו?) שאתה רק *לא מסכים* איתי, ולא סתם *לא מבין* אותי. הקשר הוא, שכמו שאני הבנתי מתשובותיו של עומר, עומר מקווה שקבוצה גדולה מספיק של סרבנים תכריח את הצבא לבדק בית, ושינוי הגישה שלו כלפי הטיפול באוכלוסיה אזרחית והשד יודע מה עוד ( זה לא רלוונטי כרגע מה העוול שנגדו הוא מתקומם, ואפילו לא רלוונטי האם הדבר הוא אכן "עוול"). באופן דומה, קריאה לביצוע צעד שאינו פרקטי בשל בעיה בקיבולת אולי יכולה להפעיל לחץ על על האחראים על הקיבולת להגדילה. אתה מוזמן עכשיו לא להסכים אם האנלוגיה או לטעון שהיא מופרכת, אני מקווה שלפחות היא *ברורה*. ההבנה שלי היא שעומר אומר ( אליטרציה!) דבר כזה: אם יהיה מיעוט *לא מבוטל* של סרבנים, הצבא (והממשלה) לא תוכל לפטור את עצמה מהתייחסות לעניין. כל עוד הסרבנים הם קומץ, גם הסיבות שלהם לסרבנות לא מעניינות. אני חושב שגם אתה מבין את זה, אבל שמשהו אחר בדבריו ( אולי חוסר הבהירות שלו) מפריע לך. אני חשבתי שאם תתמקד במה שמפריע לך באמת, תוכל לחלץ ממנו תשובות שיעניינו גם אותי. לצערי, אני כנראה לא צדיק מספיק ולכן מלאכתי לא נעשית על ידי אחרים. |
|
||||
|
||||
מה שאתה אומר אכן מובן לי, ושייך לדיון הפרקטי על ''כיצד ניתן לגרום לצבא לשנות את דרכי פעולתו'', אבל לדבר הזה עומר סירב בקנאות להתייחס, ולכן קיוויתי שיתייחס לפחות לסוגייה העקרונית שבפניה ניצבים הסרבנים ה''מצפוניים'', שעל פי השקפת העולם שהם מציגים תהיה חובה לסרב לשירות בצבא כל עוד הצבא קיים. (שהרי כבר אמרו חכמים כאן כי ייעודו של צה''ל הוא דיכוי). כלומר, התייחסתי לא לסרבנים שפועלים על מנת ''להביע מחאה'' אלא ל''פציפיסטים'' שלא מוכנים להיות חלק ממערכת הצבא באופן עקרוני. לפחות אנשים כאלו, תסכים, צריכים לחשוב מה יקרה אם כולם ינהגו כמוהם, ועד כמה זה נותן להם לגיטימציה מוסרית לפעול כפי שהם פועלים. |
|
||||
|
||||
כלומר ... ''צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים'' |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן לפרט, אבל נדמה לי (וגוגל מחזק במידה מסוימת) שמדובר בפירוש לפסוק מישעיהו על איך באחרית הימים הגויים יעשו לנו את העבודה. |
|
||||
|
||||
לי סיפרו פעם(ולצערי לא מצאתי סימוכין בגוגל) את הסיפור הבא: תלמיד חכם נשא במזל אשת חיל, לצערו של הבחור הוא נאלץ לעזוב את עירו למספר חודשים לצורכי לימוד בעיר רחוקה, כאשר חזר גילה התלמיד את אישתו וכירסה בין שיניה, אמר: "צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים". |
|
||||
|
||||
אם האחרים עשו בידיהם, איך כרסה בין שיניה? ________ מזכיר לי את היום בו שאלתי את אבי מולידי (אליבא דתעודת הלידה) אם הוא חושב שעשו אותי באצבע (סיפור אמיתי). |
|
||||
|
||||
"אמה" - אחד הכינויים/דימויים לאיבר הגברי. |
|
||||
|
||||
אמה? חת'כת wishful thinking הייתי אומר. |
|
||||
|
||||
טוב, לא אגיד כאן את הדבר הראשון שעלה לי לראש, וגם לא את השני. יותר טוב ריפוי בקשקוש: תגובה 251861 :-) |
|
||||
|
||||
זהו? התחלנו עם פרסום עצמי? אנה (, תרתיחי מים,) אנו (כבר) באים... לא הבנתי את הבית שלפני האחרון (ואיך את מנקדת את "אתו אל"?). |
|
||||
|
||||
לא התחלנו מהיום עם פרסום עצמי, ממשיכים... כן, חשבתי שתהיה בעיה, ואני לא יכולה לנקד מכאן. ''אתו'' - באו, באותו ניקוד וגם, כפי שמתברר לי בדיעבד - בהטעמה מילעילית כמו ב''באו'' - וזה קצת מקלקל את המשקל. ואשר לחוסר ההבנה מעבר למשמעות ''אתו'' - קצרה ידי מהושיע. לא חשוב, הכל שטויותצקי. |
|
||||
|
||||
מה אתוּ? מה הם, חוּטראים? ולאן נעלמה הליריות? בזמנים כתיקונם לא היית מסתפקת בפחות מ"קצרה אמת אמתך מהושיע"... |
|
||||
|
||||
אני חושבת שאצלי בראש עלה הדבר השני :-) אבל נעזוב את זה. |
|
||||
|
||||
מה שמסתתר מאחרי מעשי הסרבנים היא קריאה בנוסח: "יש לסרב לגיוס עד שכמות המסרבים תחייב את הממשלה לשנות את מדיניותה, ובפרט, לסיים את הכיבוש". |
|
||||
|
||||
אני לא הייתי אף פעם חלק מהמערכת הזאת, כבר מאז המלחמה הקודמת בניצוחו של שרון. מן הכינוי שלי תבין, שזה לא משום שהייתי סרבן, ובכל זאת אני מרגיש שיש בי יותר דמיון ושותפות עם הסרבנים מאשר עם אחרים כאן. ובכל זאת אני לא בטוח אם זה רעיון טוב שכולם יסרבו, מן הנקודה שרמז עליה שבתאי: הדבר יפקיר את הצבא בידי "אחינו" הימניים, להם יהיה נשק ביד ועמדות יתרון שאין לזלזל בהן ביחוד במצב שבו תפרוץ מלחמת אזרחים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |