|
||||
|
||||
באיסלנד עד היום שמורה המסורת שהייתה בסקנדינביה עד לא מזמן- שם משפחתו של אדם מבוסס על שם אביו + סיומת "בן של". לדוגמה אריק אולסון הוא אריק הבן של אולה (Olle). לבן של אריק, נניח אנדרס, יקראו אנדרס אריקסון, וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
באותו הקשר, באירלנד, עד להופעת שמות משפחה קבועים, שם המשפחה היה בד"כ "מק" (בן בגאליק) + שם האב. עם המעבר לשמות משפחה קבועים, עברו ל "או" (נכד בגאליק, ובהשאלה - צאצא) + שם אבי השושלת. בסקוטלנד נשארו עם "מק" גם כשעברו לשמות משפחה קבועים. ודרך אגב, המקבילה הנשית ל"מק" היא "ניק", כך עד נישואיה, רווקה תיקרא "פיונה ניק-אליסטר" ולא "פיונה מק-אליסטר". |
|
||||
|
||||
כנראה שלא. Nickname היא צורה מעוותת של המילה האנגלית העתיקה Ekename, שפירושה "שם נוסף". |
|
||||
|
||||
קל להבין את מקור העיוות כשמוסיפים "an" לפני המלה. |
|
||||
|
||||
(ולכן לא מוצדק לקרוא לזה "שם משפחה". לדעתי, אם צריך להסתפק בציון שם אחד של איש, במקרה האיסלנדי עדיף שמו הפרטי, לא?) ו"שם משפחתה" של אישה הוא שם אביה + סיומת "בת של", למשל ביורק גודמנסדוטיר היא בתו של גודמנ(ס?). |
|
||||
|
||||
אם אסלנדית היא כמו שבדית אז ה S אחרי גודמן היא S שייכות כמו באנגלית. זה מסתדר מצויין כי אז התרגום הוא ישיר: ביורק היא ביתו של גודמן |
|
||||
|
||||
ספר הטלפונים האיסלנדי ממוין לפי השם הפרטי. |
|
||||
|
||||
יש גם שמות בנוסח הבת-של, כמו גודמונסדוטיר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |