|
||||
|
||||
אולי אתה גם מוכן לאכול ולשתות דרך הטלפון או האינטרנט או הפקס, אני לא. ואני לא לבד. יש שקוראים לנו ''הרוב השפוי''. |
|
||||
|
||||
המחשבה שמישהו משייך אותך לאיזושהי קבוצה שפויה מגוחכת בעליל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
עם ''רוב שפוי'' שאתה חלק ממנו, אני מבין למה אני מעדיף להיקרא משוגע. |
|
||||
|
||||
ועם משוגעים שאתה חלק מהם, אני מבין למה אני מעדיף להימנות עם ''הרוב השפוי''. |
|
||||
|
||||
אנחנו מבינים שאתה מעדיף, השאלה אם ''רוב שפוי'' אכן יקבל אותך. |
|
||||
|
||||
מי בכלל שואל אותו? אני פשוט מהווה חלק ממנו וזהו. |
|
||||
|
||||
אני מלך צרפת וזהו. מי בכלל שואל את הצרפתים? |
|
||||
|
||||
בשביל להיות צרפתי צריך או להיוולד צרפתי או להתאזרח כהלכה. קל יותר להיות מזוהה עם הרוב השפוי. נקודה. |
|
||||
|
||||
מהו שעושה אותך מזוהה עם הרוב השפוי, על פי הגדרתך? וקרא לי מעכשיו הוד מלכותו. |
|
||||
|
||||
כותרות אתה נוהג לקרוא? לא. לא בעיתוני ערב. בתגובות שעליהם אתה בוחר להגיב. מה נראה לך שהופך אותי למזוהה עם עמדת הרוב השפוי? הצדעה בקיומֵי טקסי הנישואין על-פי מסורת ישראל סבא, כתעודת זהות יהודית. |
|
||||
|
||||
כלומר, אתה מזהה את מי שתומך בעמדתך לגבי נישואין כשפוי, ואת מי שלא, כלא שפוי. אכן פרק נאה אנו לומדים אצלך בהלכות דמוקרטיה, וכיבוד בסיסי של דעת הזולת. לא אכפת לי אם אתה שייך לרוב כדעתך או לא, לתעודת שפוי אינני חושב שאתה זכאי. אוי לנו ואבוי לנו מ''שפויים'' שכמותך. |
|
||||
|
||||
''הרוב השפוי'' זהו מונח לשוני בלבד, שאינו אמור להעיד באמת על שפיותו של הרוב או על טיפשותו של המיעוט. לעתים, זה בדיוק להיפך. ע''ע צפייה בטלוויזיה בשבת (כי דובי ביקש ממני להתייחסות). |
|
||||
|
||||
לצערי הרב, וחרף מחאותי הנמרצות, גם אני הולך להיות חלק מהרוב השפוי שאתה מדבר עליו. זה מעניין שאתה בוחר דווקא בזה בתור הסממן של הרוב השפוי הזה - סממן של תרבות ישראלית שנכפה על ציבור גדול שלא מעוניין להרחיק לכת כדי להתחתן. למה שלא תבדוק צפייה בטלוויזיה בשבת? |
|
||||
|
||||
מדוע? |
|
||||
|
||||
יש משהו צורם במישהו שמצהיר שהוא מתחתן ומשתמש בביטויים כמו ''לצערי הרב, וחרף מחאותי הנמרצות''. מזל טוב, למרות אי הנחת המובהק שאתה מפגין. אני מאחל שתופתע לטובה. |
|
||||
|
||||
אולי דובי, מחמת היותו עסוק וטרוד בהכנות, לא הבהיר עצמו מספיק. אני חושבת שהצער והמחאות הם כנגד זה שהוא נאלץ להתחתן בטקס דתי, בניגוד להכרתו ולהשקפת עולמו. המחאות אינן כנגד עצם העובדה שהוא מתחתן - אני בטוחה שהחתונה היא החלטה משותפת שלו ושל בח"ל, ונובעת מאהבתם ומרצונם לקשור את חייהם יחדיו. הוא פשוט התנסח קצת בחופזה :-] . התופעה של כלות וחתנים המסתובבים בשבועות שלקראת חתונתם ונראים מרחפים באויר וקורנים מרוב אושר, קיימת בסרטים הוליוודיים ישנים ובסדרות טלויזיה. במציאות, החתונה היא כאב ראש נורא המתיש אפילו את המאוהבים שבזוגות. רבים מן המתחתנים היו מעדיפים לו אפשר היה, כמו במקומות אחרים, לגשת לבית העיריה, לסיים את כל הסיפור בטקס חתימה של חמש דקות - ולצאת נשואים. |
|
||||
|
||||
רוב כאב הראש לא נובע מחוקי הדת או מחוקי המדינה, אלא מחוקי החברה. מי שרוצה להתחתן יכול לגשת לרבנות עם תעודת רווקות, להרשם, לשלם ולקבוע חתונה ברבנות (או במקום אחר) לעוד כשלוש שבועות (בהתאם למחזור של האישה, ויכולת של הרב, וכו'). אולי לא חמש דקות, אבל גם באופציית שלוש השבועות כמעט אין מי שבוחר. אף אחד לא מכריח אף זוג לבחור צלם, קייטקינג, אולם, DJ, מעטפות, הזמנות, שמלת כלה, תספורת לכלה, בגדים לחתן, בגדים לשושבינים ולשושבינות, פרחים, סידור ישיבה, וכו'. במקומות אחרים, חתונה של שלוש מאות מוזמנים היא גדולה מאד, בארץ, חתונה של שלוש מאות מוזמנים היא בינונית מינוס, כל אלה בחירה של הזוג בלבד. |
|
||||
|
||||
לא מדוייק. לפחות מנסיוני ומנסיונם של זוגות שאני מכירה - הטרראם מתחיל כשאמא אומרת שהדודה מקריית צאנז, אותה לא ראתה חמש עשרה שנים - תיפגע מאוד אם לא תוזמן, וסבתא אומרת שחייבים להזמין את החברה הטובה שלה עוד מהילדות בלודז'. בקיצור - העסק מתנפח בגלל לחץ של המשפחה ומתוך אי רצון לפגוע ולאכזב ציפיות. אה, עוד משהו מעניין: לפני כמה שנים שאלתי מישהי צעירה מדוע ערכו היא ובעלה חתונה גדולה ואף לקחו הלוואה לצורך כך. היא ענתה שאצל בני עדתה (צפון אפריקה, כמדומני) - חתונה גדולה היא חתונה ש"עושים בכבוד". אם מתחתנים בקטן - הקרובים והשכנים בטוחים שהתחתנו משום שהכלה בהריון, או מאיזו סיבה "לא לגיטימית" מסוג זה. ועניין זה שעליו דיברה הבחורה - קשור באופן זה או אחר עם הדת, ולא רק עם חוקי החברה (אם כי עקרונית איננו חלוקים בינינו, שהחברה היא המעצבת את המנהגים בתחום זה). |
|
||||
|
||||
הדודה מקריית צאנז, הכבוד וכל אלה הם חוקי החברה. חוקי הדת הם ההלכה, והפרשנות הרבנית. |
|
||||
|
||||
שלוש שבועות, הה? אתה בטח חובש כיפה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שושבינים ושושבינות? בארץ יש שושבינים ושושבינות? חשבתי שהמנהג הזה קיים בארה"ב ובאירופה, אולי בתור שריד למסורות של הכנסייה או משהו כזה. |
|
||||
|
||||
אני דוקא הסתובבתי הלום אושר לפני החתונה שלי (אשתי שמה לי משהו באוכל כנראה) רק שבמהלך הטקס עצמו... פחות או יותר כשהרב התחיל לדבר ואני שמתי לב ששכחתי שני חברים שלי מהעבודה בסידור השולחנות, נהיה לי שחור בעיניים. בשלב מסוים הפסיקו את הטקס ואיפשרו לי לנוח קצת (נכון יותר השכיבו אותי על הרצפה, הורידו לי את העניבה והרימו לי את הרגליים בהיסטריה כשאמא שלי צועקת עלי "אמרתי לך לאכול ארוחת צהרים", הכל מתועד בוידאו אגב), לא שזה עזר בהרבה. את הכוס נאלצתי לשבור על עיוור כיוון שלא הצלחתי לראות מבעד למסך הנקודות השחורות שהקיפו אותי מכל עבר, ומיד לאחר השבירה הקאתי את נשמתי (הפליטה התחלקה שוה בשוה בין החליפה של אבא שלי והפרוזקטור של התאורה האומנותית שבישל לי את התחת). אני זוכר איך הרב האריך בדרשתו בעוד אני ממלמל לו מתחת לשפם "נו כבר, נו כבר, הרגליים האלה לא יחזיקו אותי עומד עו הרבה". חויה בהחלט לא מומלצת, חתונה. לא שאני רוצה לדכא אותך1, אתה יודע. תהיה מאושר ובשעה טובה. 1 אתה יודע שחמש שנים אחרי החתונה אין יותר סקס, לפחות לא עם האישה. |
|
||||
|
||||
אחרי כל זה, אני חייבת לומר שזה *רע מאוט מאוט מאוט* - שהעוזרת בלעה את העורלות של הבנים שלך, ויש לעשות לה שטיפת קיבה בהקדם האפשרי. לגבי 1 - איתי דווקא יש. |
|
||||
|
||||
אתה במקרה קרוב משפחה של פייר מפריז? |
|
||||
|
||||
פול, אבל הוא לא בדיוק מפריז, הוא מוינסנס, זה ממש ליד. |
|
||||
|
||||
אתה הולך להתחתן בטכס רבני? לאות מחאה אני קורא לכל האלמונים להחרים את מסיבת הנישואין שלך. השולחן הריק יזעק את זעקתנו באלף אלפי דציבלים, ואת הצ'ק הגדול שהכנו נעביר לאגודת "הלל". |
|
||||
|
||||
לא היית מאמין עלי, מה? והסיבה לתועבה הזאת... אללי, הסיבה... |
|
||||
|
||||
קנו אותך בכסף, אה? כמה יעלה לנו לשנות את רוע הגזרה? |
|
||||
|
||||
הא! בשביל כסף עוד הייתי מסכים1, אבל אפילו זה לא הסיבה. 1 שנאמר: אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, יש לי אחרים. |
|
||||
|
||||
אם יורשה לי, הייתי ממליץ לך לנסות את מיזם הנישואין של "רבני צהר": |
|
||||
|
||||
הייתי אתמול בחתונה, דווקא רב של צהר. הוא הרבה קצת מידי בסטנד-אפ ( "אומרים ששתיה מכוס היין של הכלה היא סגולה לנישואין, אבל מנסיוני העשיר, עדיף שתתנו לי את הכתובת שלכם"), אבל אם זה מה שצריך לסבול, ניחא. על מה אני רוצה להלין- על המוסיקה. אולי אני כבר זקן מידי, אבל זה היה ממש מחריד. נאלצתי לצאת מהאולם בשל הרעש. מגיבים מתחת ל30 : האם גם לדעתכם המוסיקה בחתונות רועשת מדי? למה הדי-ג'יים עושים לנו את זה? נקמנות? עליית סף השמע אצלם? קנוניה עם בעלי האולמות לסלק את הרגישים יותר לפני האוכל? |
|
||||
|
||||
כמובן שנרשמנו אצל צהר, שהם הרע במיעוטו, מבחינתי. זה עדיין לא הופך את הטקס לפחות מנוגד לעמדותי ואמונותי. |
|
||||
|
||||
מילא, אתה מנסה לנצח את המסורת. את הסטטיסטיקה חשבת שתנצח: תגובה 24404 |
|
||||
|
||||
מאמר של איזי על "צהר": דיון 744 |
|
||||
|
||||
אין לנו כוונה להקל בענינו, רק אחרי שנוודא שעבר תהליך שפיות כהלכה. |
|
||||
|
||||
אלה שקוראים לכם ''הרוב השפוי'' הם מיעוט לא שפוי. |
|
||||
|
||||
את תופעת הרוב הריאלית יוצר הרוב בעצמו, במו ידיו. ובדרך כלל, אין לו עניין בעמדת המיעוט הזניחה, שממילא אין לה חיים לטווח רחוק. |
|
||||
|
||||
''...בעמדת המיעוט הזניחה, שממילא אין לה חיים לטווח רחוק.'' כמו תופעת היהדות. |
|
||||
|
||||
דווקא ליהדות יש גרעין קשה ששורד כבר לפחות (תלוי באסכולה) בין אלפיים חמש-מאות לשלושת-אלפים ושמונה מאות שנה, ונראה שהגרעין הקשה הזה עקבי ולא הולך להתפרק, שלא לדבר על הדתות האברהמיות בכללותן שמקיפות יותר ממחצית אוכלוסיית העולם. |
|
||||
|
||||
כפי שכבר היטיב לבטא הסופר וההוגה הרוסי הדגול לב ניקולאייביץ' טולסטוי, ב-1891: "מה זה יהודי? שאלה זו כלל אינה מוזרה כפי שזה יכול להיראות תחילה. הבה נראה איזה מין יצור מיוחד הוא זה, שכל שליטי עולם וכל העמים העליבוהו ודיכאוהו וגירשוהו ורמסוהו, רדפוהו, שרפו, והטביעו, והוא, על אפם וחמתם, ממשיך לחיות ולהתקיים. מה זה יהודי – שלעולם לא הצליחו לפתותו בשום פיתויים שבעולם, שמדכאיו ורודפיו הציעו לו בלבד שיתכחש לדתו וינטוש את אמונת אבותיו? "יהודי – הינו סמל הנצח. הוא שלא יכלו להשמידו: לא טבח ולא עינויים; לא אש ולא חרב האינקוויזיציה לא הצליחו להכחידו. הוא אשר ראשון בישר דבר הא-ל; הוא אשר זמן רב כל כך שמר על הנבואה ומסרה לאנושות כולה. עם כזה אינו יכול להיעלם. "יהודי הינו הנצחי – הוא התגשמות הנצח". |
|
||||
|
||||
לדעת הפרופ' שלמה הרמתי, טולסטוי העריץ את העם היהודי ולמד תנ"ך בעברית: |
|
||||
|
||||
מה זה שמאלני? שאלה זו כלל אינה מוזרה כפי שזה יכול להיראות תחילה. הבה נראה איזה מין יצור מיוחד הוא זה, שכל שליטי המדינה וכל העם העליבוהו ודיכאוהו והשמיצוהו ודרשו להעמידו למשפט, והוא על אפם וחמתם ממשיך לחיות ולהתקיים. מה זה שמאלני - שלעולם לא הצליחו לשנותו בשום פיתויים שבעולם, שמדכאיו ורודפיו הציעו לו בלבד שיתכחש לדרכו ויזרום עם הרוב? שמאלני - הינו סמל היהודי. הוא שלא יכלו להשמידו. |
|
||||
|
||||
אבל מה שחשבו עליה, זה בדיוק מה שהאנטישמי בלבוש יהודי אוריפז חושב על המיעוט שאליו הוא התכוון. כי בקרב כלל אוכלוסיית העולם (וגם בתוך הדתות האברהמיות עצמן) היהודים הם מיעוט. |
|
||||
|
||||
מעבר לכינויי הגנאי לאורי פז, לא הבנתי. נטענה הטענה שהיהודים הם מיעוט הולך ונכחד: " "...בעמדת המיעוט הזניחה, שממילא אין לה חיים לטווח רחוק." כמו תופעת היהדות." כלומר לתופעת היהדות אין חיים לטווח הארוך. הראתי (לדעתי) בתגובה 262055 מדוע זה לא כך. עכשיו תסביר מה שגוי בהסבר שלי. |
|
||||
|
||||
האלמוני מתגובה 262039 לא טען לדעתי שליהדות אין קיום לטווח ארוך, וגם אני לא טענתי כך (אם כי השאלה איזה יהדות תתקיים, ואם זה טוב, מעסיקה אותי באופן אישי, כי אם זו יהדות של אורי פזים אני לא יודע אם זה שווה אבל אלה העובדות). אורי פז בז ל"עמדת המיעוט הזניחה" וכפרשננו לאלמוני מתגובה 262039, אני חושב שהוא רצה להגיד שזה מה שאת מה שאיש הפז חושב על המיעוט הזניח, חשבו גם על היהודים, ומכאן שגם דבריו של אוהב היהודים שלא יודע איך לאהוב, עשויים להיות שלא נכונים. |
|
||||
|
||||
בשונה ממיעוטים אחרים בעולם, המיעוט היהודי שרד כנגד כל היגיון היסטורי. ומכאן שאין להסיק מתופעת שרידות האמת היהודית על תופעת שרידותה של כל אמת, קיקיונית (תרתי משמע) ככל שתהיה. מה הראיה שאין לקיום היהודי בין גוב האריות כל היגיון היסטורי תקין? הרבה דיו שפכו על כך ההיסטוריונים והוגי הדעות, מבית ומחוץ. להלן מבחר של תפיסות: "אינני יכול לשפוט את העם היהודי על-פי הכללים המקובלים של ההיסטוריה האנושית. העם היהודי הוא משהו מעבר לזמן. קיומו של העם היהודי, אינו כמו הקיום של כל עם אחר. זוהי עובדה, הנחת יסוד". (הפילוסוף והסופר הצרפתי ז'אן-פול סארטר, הרהורים בשאלה היהודית, תל-אביב 1978) "היהודים – גורלם טבוע יותר מדי בחותם ה"מטאפיסי" מכדי שיהא ניתן להסברה במונחים מטריאליסטיים או היסטוריים פוזיטיביים. זוכר אני, כשניסיתי בצעירותי לאמת את השיטה המטריאליסטית ההיסטורית, על-ידי הדגמתה בגורלות עמים, כיצד התנפצה זו אל העניין היהודי, אשר גורל נושאיו נראה נעדר הסבר לחלוטין מנקודת מבט מטריאליסטית. ואמנם לפי הקריטריון המטריאליסטי והפוזיטיבי, צריכה הייתה אומה זו לעבור מזמן מן העולם. קיומה הוא תופעה מסתורית ומופלאה, המעידה, כי חיי אומה זו מתנהלים בכוח גזירה קדומה. העומדת מעל לתהליך ההסתגלות, שדוגלת בו השיטה המטריאליסטית ההיסטורית". (הפילוסוף הרוסי ניקולאי ברדייב, "משמעותה של ההיסטוריה", עמ' 86-87, ברוסית) "עם זה התגבר על שורה מדהימה של צרות ופגעים שעל-פי דרך הטבע אין לעמוד בהם. התקיימות ממושכת זו בניגוד להיגיון ההיסטורי היא הדבר המופלא ביותר והמצריך הסבר, אף כי גם אריכות הימים כשלעצמה מפליאה היא למדי". (הסופר היהודי-האמריקני הרמן ווק, "זה א-לי", כתר, עמ' 199) "יש לעם היהודי היסטוריה שאינה כמו של כל העמים. כתבתי פעם שהיהודים הם 'תאונה של ההיסטוריה', משהו שאיננו תואם את הכללים המקובלים של ההיסטוריה". (הסוציולוג וההיסטוריון הצרפתי ג'ורג' פרידמן) |
|
||||
|
||||
תראה, גם על ג'וקים אומרים שהם שרדו וישרדו הרבה שנים אחרינו. השאלה היא איזה איכות תשרוד, אם מה שישרוד זו היהדות החרדית, הסגורה והקפואה ואולי גם היהדות המתנחבלית (בזה אני קצת יותר מטיל ספק), אז זאת בכל זאת לא תהיה מציאה גדולה. אני גם לא בטוח שהיהדות ששרדה שעליה דיברו המקורות שציטטת, היא בדיוק היהדות שקיימת היום, נדמה לי שהיהדות (ובכלל זה ההלכה שלה) בעבר ידעה להשתנות, להתגמש ולהתאים את עצמה להסטוריה ובגלל זה היא שרדה באיזשהו מובן ערכי. הקיפאון שהיהדות שלך מייצגת, נראה לי כמו איזה מחלת נפש שגם אם היא תשרוד (בזכות נגיד איזה סגירות ו''נישואין רק בתוך המשפחה'') אז כמו שאמרתי, זה לא יוכיח כלום. אותי אישית לא מעניינת ''שרידת הגזע'' אלא שרידתי שלי בהווה, ובבחינת ''מה אני אשאיר אחרי'' ואם מה שאני אשאיר אחרי לא יהיה דבר יוצר ומתפתח, אז זה לא כל כך מעניין אותי מה ישאר פה אחרי שאמות. אתה, בקללות שלך, רק גורם נזק לעניין ''הישרדותה של הדת היהודית''. |
|
||||
|
||||
אתה הוא שהחלטת עבור עצמך, מתוך קיפאון מחשבתי, שהיהדות האורתודוקסית "סגורה וקפואה" ,בעוד התיאור הסטריאוטיפי הזה רחוק מלשקף את המציאות הריאלית והתוססת בפועל בשטח. אם תבדוק טוב בכתבי היסטוריה עתיקי יומין ועד ימינו, תופתע לגלות שהיהדות בדמותה האורתודוקסית הינה המשכה הישיר של אותה יהדות היסטורית ששרדה לא מתוך קיפול דגליה (כפי נדמה לך בטעות), אלא דווקא מתוך הנפת דגליה בגאון חרף כל הצרות בצרורות שנחתו על ראשה. והנה לך פלא: לא רק שהיא בעצמה שרדה בשל עמידתה איתנה על ערכיה, היא אף הפכה את ערכיה אלה לאוניברסליים! ע"ע עשרת הדיברות, המונותאיזם, והיד עודנה נטויה. |
|
||||
|
||||
תגובה 263495 היא דוגמה טובה מאד לביטוי של יהדות סגורה וקפואה. הערכים שנהפכו לאוניברסליים, נהפכו לכאלה למרות פנאטים צעקנים כמוך, ובטח לא בזכותם. אתה הרי בז לגוי (אם אתה בז ליהודי שחושב אחרת ממך, הגיוני שתבוז גם לגוי), ולו חיית בימים שבהם החוקים הפכו לאוניברסליים, היית זועק גוועלד (כשם שזעקו חכמינו כשתורגם "תרגום השבעים") שהרי אסור ללמד את הגוי תורה. |
|
||||
|
||||
באמת? דוד המלך הסתובב עם שטריימל? יונתן לבש בגדים שחורים ארוכים בכל עת? בת שבע דאגה שעין גבר לא תשזוף את חמוקיה? דבורה נמנעה ממגע עם גברים? איך אתה יכול להשוות את היהדות האורתודוכסית המאובנת של היום לימי גדולתם של עם ישראל וממלכת ישראל? |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שההשוואות צריכות להיות חיצוניות (לבוש וכד')? אני מדבר על מהותה של היהדות ההיסטורית, שהחילוני המצוי אינו ממשיכה הישיר. הוא גם אינו מתיימר להיות ממשיכה, אלא רק המתריס בעברו ההיסטורי. לדידו, ההיסטוריה מתחילה ממנו... בסופו של יום, היהודי האותנטי – הוא היהודי החרדי ולא יעזור בית דין, עליון ככל שיהיה. |
|
||||
|
||||
אילו שטויות במיץ עגבניות. |
|
||||
|
||||
דווקא הדמויות שדובי הביא כדוגמה, הן דוגמאות לדמויות שיש להן מידה רבה של דמיון לישראלי החילוני של ימינו. |
|
||||
|
||||
אתה שופט את היהודי החילוני בחומרה בלתי מובנת. החילוני איננו רואה עצמו כזה שממנו מתחילה ההיסטוריה, אך הוא גם אינו רואה עצמו כבול אל הדת אך ורק משום היותה אלמנט היסטורי בעל משקל רב בחיי העם היהודי. האותנטיות אין לה כל חשיבות, בנקודה זו, והיא אינה מהווה ערך בפני עצמו. חילונים רבים, חשוב להם קודם כל להיות *בני-אדם*, לפני היותם יהודים. הדת היהודית המקדשת טריטוריה ומוכנה לשפוך עליה דמים רבים, הדת היהודית המחנכת לאפליה בין אנשים על רקע לאומי, גזעי ומיני, הדת היהודית המביאה לידי כך שחרדי המתארח אצל חילוני אינו אוכל מתבשיליו - דת שכזו מקשה על רבים וגורמת לכך שב"תחרות" הזאת - האם אני קודם כל בן אדם או האם אני קודם כל יהודי - מנצחת ההחלטה - "אני קודם כל בן אדם". |
|
||||
|
||||
להציב את האדם לפני היהודי דומה להצבת האישה לפני הגבר. כולנו בני אדם וכולנו יהודים המצווים על ''ואהבת לרעך כמוך''. דת ישראל איננה מקדת את הטריטוריה, בוודאי לא כמו שקידשוה אבותיך הציונים החילונים הלאומיים. על פי דעת תורה, מותר להחזיר את כל ארץ ישראל, במידה ובאמת תימנע שפיכת דמו של ולו יהודי אחד לפחות. זה שיש לציונות החילונית השפעות רעות וחולות על הציונות הדתית - מזמן ידענו וכל הזמן התרינו על כך. דת ישראל איננה מחנכת בשום מקום במקורותיה לאפליה בין אנשים על רקע לאומי, גזעי או מיני. בדיוק להיפך, היא מעמידה כל גבר ואישה בהתאם לתפקידו הראוי בטבע המין האנושי. |
|
||||
|
||||
"דת ישראל איננה מחנכת בשום מקום במקורותיה לאפליה בין אנשים על רקע לאומי, גזעי או מיני. בדיוק להיפך, היא מעמידה כל גבר ואישה בהתאם לתפקידו הראוי בטבע המין האנושי." -- אם כך, הייתי רוצה לשאול אם אפשר, מה תפקידו הראוי, בטבע המין האנושי, של כל אחד מאלה: הגוי בכלל, הגוי הערבי בפרט, גוי צאצא עמלק, העבד והאשה? כמו כן, מה *אינו* תפקידו של כל אחד ואחד מאלה שהזכרתי, בטבע המין האנושי? |
|
||||
|
||||
היהדות רואה בקיומו הפיזי והרוחני של כל בן אנוש שליחות עליונה בפני עצמה. שליחות כללית, מעבר לשליחות האינדווידואלית של כל אדם לפרוטרוט כפי שהיא באה לידי ביטוי בעמדות מפתח שבהם כל אחד ואחת מצויים, תפקיד שליחותו של הגוי לקיים שבע מצוות בני נוח, כפי שהסברתי בדיון 1661. על תפקידה של האישה ביהדות ראה: תגובה 200768 |
|
||||
|
||||
ליתר בטחון, ראה את הפתיל כולו. |
|
||||
|
||||
כל תפילת 18 , אתה מתפלל ברוך שלא עשני... אז על תספר לנו סיפורים על כך שהיהדות לא מלמדת להתנשא על העבד, הגוי , האישה וכו' אתה בעצמך אמרת שלגוי אין נשמה כמו ליהודי, וכבר הוזכר שיהודי שרואה אישה וגבר בסכנת מוות חייב להציל קודם את הגבר. לא רק שביהדות יש היררכיה ברורה במישור הרעיוני, אלא שזה בא לידי ביטוי גם במישור המעשי, לפי דין תורה אסור ליהודי לקבל הוראות ולהיות מועסק ע"י גוי או אישה, שלא לדבר על כל תפקיד שררה ומשפט. לטעון שלכל אחד יש תפקיד זה נוח מאוד, אבל יש לי הרגשה שלמי שמאמין שזה תפקידו להשתרר קצת יותר נוח מאשר למי שמשתררים עליו. |
|
||||
|
||||
באיזו ברכה מן השמונה-עשרה מתפללים ברוך שלא עשני? |
|
||||
|
||||
באף ברכה מברכות תפילת שמונה-עשרה (העמידה) לא מתפללים או מודים על כך שעשאני גבר או על כך שעשאני אדון להתנשא על אחרים. שאלת את עצמך מה מברכת מידי בוקר האישה היהודית? "ברוך שעשני כרצונו". מה לדעתך כוונת הברכה הזאת? תפקיד טבעי ואנושי מוגדר ביותר לכל יצור חי ונושם. ו"ברוך שלא עשאני עבד", משמעו עבדו של בורא העולם בלבד ולא עבדו של בוס בשר ודם אכזר, ההופך את עובדיו לעבדיו. הגוי, כפי שהבהרתי נכונה ברשימתי על הגיור (דיון 1661), תפקיד מוגדר לו השונה מתפקידו של היהודי. ובכלל, האם באף חברה מודרנית ככל שתהיה לא קיימת היררכיה מסוימת של תפקידים. מה כל כך קשה להסכים עם מצב היררכי נתון, שהוא לגיטימי וראוי בכל מערכת אנושית באשר היא. אני לא חושב שלגוי אין נשמה, כך שקשה לי להאמין שאמרתי זאת. לכל יצור יש נשמה, שנאמר בבראשית א': "ויפח באפיו נשמת חיים". ומדובר באדם הראשון, שכל המין האנושי צאצאיו הטבעיים. סיבת הצלת הגבר על פני האישה בעודם טובעים למותם, נובעת מאותם עקרונות של מגדר ותפקיד אנושי היררכי. לא קשה להסכים עם ההיגיון הנובע מפסיקה זו, לכשלומדים את הסוגיה לא מדיס-אינפורמציה תשקורתית ישראלית, אלא ממקורות עצמם. ואני לא יודע מאיפה הקרצת את ההנחה המוטעית שלך ש"לפי דין תורה אסור ליהודי לקבל הוראות ולהיות מועסק ע"י גוי או אישה, שלא לדבר על כל תפקיד שררה ומשפט". דין זה לא יכול היה להיאמר מסיבה היגיונית פשוטה: לכל אורך הגלות החל הזה, העם היהודי היה נתון תחת עול שליטתם של העמים הנוכרים. וכידוע לכל בר-דעת, לא ניתן לפסוק הלכה שאין הציבור יכול לעמוד בה, ובתוכם פוסקי ההלכה. כך שחובת ההוכחה עליך. אף אחד לא משתרר על אף אחד, זה רק אתה מתיימר להשתרר כמשתרר עלינו. |
|
||||
|
||||
הוא עצמו אמר בשורה הראשונה של תגובה 263872 המדברת כאילו על שוויון כולם, "להציב אדם לפני יהודי כמוהו כלהציב אשה בפני הגבר". גם אויל מחריש, לחכם ייחשב. |
|
||||
|
||||
לא רק זה, גם הדיבורים שלו על ''תפקיד לכל אחד לפי טבע המין האנושי'', וגם הדיבורים חסרי הבושה על הצדקת ההירארכיה - הם מתועבים ובלתי אנושיים, אבל אינני מתכוון להיכנס איתו שוב לויכוח הזה. הנושאים האלה כבר נטחנו איתו כאן לאין סוף, ואין טעם. |
|
||||
|
||||
לך תחיה בעידן בריה''מ של לנין וסטאלין. שם כולם חשבו שהם שווים במעמדם. את הסוף אני לא אספר, כי אני נוטה להאמין שאתה אינטליגנטי. |
|
||||
|
||||
לך תחיה בעידן איראן וסעודיה של היום. שם כולם חשבו כמוך על עמדת נשים ביחס לגברים. את הסוף אני לא אספר, כי אנחנו עוד לא יודעים אותו. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין ישראל לאיראן וסעודיה? האם בנות ישראל מבני ברק מזכירות לך את נשות איראן? אז יורשה לי לשאול אותך: מתי בפעם האחרונה, אם בכלל, ביקרת בבני ברק או בשכונת "בית וגן" בירושלים (למשל)? |
|
||||
|
||||
למה, מתי בפעם האחרונה היית באיראן או סעודיה? |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון ל-מתי צפיתי בערוץ אלג'זירה או בשידורי חדשות מארצות אלו?... |
|
||||
|
||||
אה, ראיתי המון כתבות על מה שקורה בבני-ברק. לא ידעתי שאתה מתייחס לתקשורת כגורם אמין במיוחד. אני, אגב, קראתי גם כמה כתבות שדיברו על איראן, ומצבן של (חלק מ)הנשים שם הרבה יותר טוב מאשר זה של נשות בני-ברק. נחש מיהן אותן נשים בנות-מזל? נכון, החילוניות שביניהן. |
|
||||
|
||||
אם לא שמת לב, אני רמזתי לך על האבסורד הזה שבו אתה מסתמך על כלי התקשורת כמדד לאמינות המצב הסוציולוגי. כך שבמקום להמשיך לחיות באשליות, הבה ונצא יחד לסיור היכרות הציבור בשכונת ''בית וגן'' החרדית בירושלים או בבני ברק. הבה ונחזה במו עינינו בבנות הארץ החרדיות... (תרים, תרים ת'כפפה.) |
|
||||
|
||||
מיד אחרי הסיור באיראן ובסעודיה (שהרי מה שווה הסיור הזה בלי מושא ההשוואה המקורי?). אגב, דווקא בשכונת בית וגן סיירתי לפני כשבועיים להנאתי, יחד עם בת זוגי. הבעיה היא שלא שוחחתי עם הנייטיבז, אז הסיור לא הועיל לי יתר על המידה. מה, אגב, אנחנו מצפים לגלות בסיור הזה? שהנשים שם מאושרות ושטוב להן והן חושבות שככה הכי טוב לחיות? כי נשים שחושבות ככה אני יכול להשיג לך בהמוניהן גם בשכונות חילוניות. |
|
||||
|
||||
אתה שם לב שאתה בכלל מנותק מנושא הדיון הזה? "מה, אגב, אנחנו מצפים לגלות בסיור הזה?". מה, אם לא שהנשים היהודיות האורתודוקסיות אינן לבושות כמו באיראן ובסעודיה! אוף, נודניק שמתערב בנושא שאינו יודע מהו בכלל ועוד טוען לצדקת דבריו. |
|
||||
|
||||
לא, אבל הן לבושות לא הרבה יותר טוב, עם המטפחות והשרוולים הארוכים והשמלות הכבדות גם באמצע הקיץ. איפה בכלל דובר כאן על לבוש? הנושא היה היחס לנשים, לא הלבוש שלהן. הלא-כן? |
|
||||
|
||||
תגובה 264354 בנות ישראל לבושות צנוע ומכובד, ללא רעלות על הפנים (אם לא שמת לב). ואם באמת ביחס לנשים עסקינן, הרי שהודאת בעצמך שאלה (החרדיות) כמו אלה (החילוניות) מאושרות במידה שווה, לכל הפחות. לדעתי אלה עולות על אלה, אבל זה כבר נושא אחר לדיון. |
|
||||
|
||||
בשום מקום בתגובה שהפנית אליה לא דובר על לבוש, אלא על היותן ''כמו'', וזאת בעת שהדיון נסוב סביב היחס לנשים. על פי המוסלמים, הנשים ברעלה הן אלו שלבושות צנוע ומכובד, בעוד שנשותיכם שלכם הן פרוצות. לא, אני הודיתי בכך שאם נשאל אותן, הן תאמרנה שהן מאושרות. אבל הרי לא בכך עסקינן. |
|
||||
|
||||
איתך הרי תמיד אנחנו מדברים על לבוש חיצוני, הלוא? דרכך למדוד דתיים על-פי לבושם החיצוני בדיונים האחרונים בינינו. כה מהר שכחת? ולגופו של עניין, אושרו של אדם, כמו איכות חייו, נמדדת בהתאם לתפיסתו העצמית ולשיקולי ערכיו האינדווידואליים. כך שלשאול את האישה, האם היא מאושרת ומהי מידת שביעות רצונה מאיכות חייה כדתיה יהודית או מוסלמית – לגיטימי וראוי בעיני, לאין שיעור בהרבה יותר מלשאול את אותן השאלות אדם שרוחו ועולמו זרים לעולמן של המאמינות והוא משקיף על עולמן כחוצן זר בעולם האנושי. |
|
||||
|
||||
למרבה הצער, לא תמיד אדם מודע לפוטנציאל שהוא מסוגל להגיע אליו. דהיינו, מישהו יגיד שהוא מאושר למרות שאם היה יודע כמה מאושר הוא באמת יכול להיות, הוא היה אומר שהוא אומלל למדי. יש גם רבים שיגידו שהם מאושרים למרות שאינם חשים בכך באמת, ואפילו ינסו לשכנע את עצמם שזה נכון. כמובן, זה לא אומר שאנחנו יודעים יותר טוב ממנו; אנחנו לא. אלא שגם הוא לא יודע. |
|
||||
|
||||
תגיד, האם אתה מאושר? |
|
||||
|
||||
כמובן, אבל אני חושד שיכולתי להיות אפילו יותר מאושר אם רק הייתי רואה את האור. (למה אתה חושב שאני מדבר איתך?) |
|
||||
|
||||
איזה אור בראש שלך? וממתי אנחנו בברוגז? לגופו של עניין: אתה סבור שהינך מאושר וטוב שכך, רק שאני יכול לטעון פוטנציאלית שאינך מאושר דיו, כי אני מכיר מאושרים יותר ממך. ואז תשאל: מהו אושר? מיליון ואחת תשובות סובייקטיביות ואינדבידואליות בין השאר ניתן למצוא בספר הבא: |
|
||||
|
||||
ניסית לקרוא את מה שכתבתי בתגובה 265218 או שאתה סתם מגיב למילות קוד שאתה מזהה בתגובות שלי? |
|
||||
|
||||
קראתי טוב. ואני לא מסכים איתך, כפי שפירטתי למה. אבל עד שנבין האחד את השני -- יזרמו הרבה מים בירדן. |
|
||||
|
||||
לא עשיתי מחקר בטווח רחב בנושא הזה, אבל יצא לי לשוחח עם כמה נשים מוסלמיות, ויותר מזה עם נשים חרדיות. בהתחלה, בשיחת הכרות שטחית, הן מצהירות שהן מאושרות ושלמות עם עצמן ועם אורח חייהן וכולי. בשלב מאוחר יותר, כשההכרות נעשית יסודית יותר והשיחות אמיתיות יותר - נופלות המחיצות, מתקלפות הקליפות, ולעיתים קרובות מתגלה אומללות עמוקה מאחרי החזות של "משפחה מאושרת". כמובן שאותו תהליך קורה גם בשיחות עם נשים חילוניות, או בין בני אדם בכלל, מכל הדתות וגם עם חילוניים מכל העולם - אבל הרושם שאני קיבלתי, לכל הפחות, הוא שאצל החילוניות שהנישואין שלהן לא מאושרים, ישנה איזו תקווה. הן יודעות שיש להן אפשרות לשנות את חייהן. האומללות העמוקה אצל החרדיות (וגם אצל מוסלמיות, אבל איתן הנסיון שלי ממש קטן) נובעת מן הייאוש המוחלט, מן הידיעה שאין להן לאן לברוח - ולכן גם יותר חשובה להן, בהתחלה, יצירת החזות ה"מאושרת", כביכול. שהרי יצירת החזות הזו אינה רק עם האדם איתו הן משוחחות, אלא גם למען עצמן, לבל ייאלצו להודות שחייהן אינן חיים - בזאת, כאמור, הן מודות בשלב יותר מאוחר. כך שאל תיתן לרושם החיצוני להשפיע עליך, גם לא בסקרים או משאלים למיניהם - שבהם *ידוע*, מן הנסיון, שיש נושאים בהם קשה להגיע אל חקר האמת - מדובר, כאמור, ברושם *חיצוני* בלבד, שנובע מחוסר ברירה ואינו מעיד בכלל על המצב האמיתי. שוב, אני מודה: לא מחקר אקדמי, רק התרשמות אישית קרובה. |
|
||||
|
||||
ואילו התרשמות אישית שלי נוטה לאפיין מקרוב את ''האומללות הללו'' כבעלות ברירה שווה ל''אומללות החילוניות''. כל זאת כמובן, במידה שנצא מנקודת הנחה שאלה כמו אלה אינן חולמות על הדשא הירוק של השכן או מקנאות בו. אלה כמו אלה -- ביכולתן להתגרש ולהינשא שנית, שלישית ואף רביעית. מתוקף עיסוקיי, אני מכיר את התופעה כדי-שגרתית, רק שהיא פחות נפוצה, דווקא בשל התקשורת התקינה בין בני הזוג החרדיים (המתנזרים ממגע מיני טרם החתונה) או בשל ניסיונות של בעלי מקצוע פסיכולוגי, המומחים להתקנת ''שלום בית'' בקהילה החרדית והדתית. |
|
||||
|
||||
What about the social pressure to conform, then? Isn't a negative social stigma applied to divorced females in the Haredi community?
|
|
||||
|
||||
לא ולא, כלל לא מדובר ב"קנאה בדשא הירוק של השכן". אני מדברת על הצרכים הרגשיים הבסיסיים ביותר אצל בני אדם, נשים וגברים. פגשתי נשים חרדיות שהבעלים שלהן מתעלמים, אדישים, מעליבים, משפילים אותן בנוכחות הילדים ולפעמים גם מתנהגים באלימות. משום מה מקובל לחשוב שבחברה החרדית התופעה של גברים אלימים היא ברמות יותר נמוכות. לצערי, מהמדגם הקטן (הלא מייצג, ואני לא מתיימרת, אבל אני גם לא יכולה להתעלם ממנו) שאני פגשתי - אני נוטה להניח שהתופעה בקרב החרדים היא בהקפים לא פחותים מאשר אצל החילונים, אבל הרבה יותר קשה לגלות אותה בגלל הפחד ואי שיתוף הפעולה. אני לא יודעת באיזה חוגים אתה מצוי. ממה שקראתי כאן בתגובות שלך (בין השאר, אא"ט, כתבת שאינך מגדל זקן?), אולי אתה מצוי בחוגים הדתיים היותר ליברלים. אני מדברת על נשים שבאות מהחברה החרדית הקיצונית והמסוגרת יותר. אני בטוחה שלא יצא לך לשוחח כל כך עם נשים אלה, ואם שוחחת איתן - הן לא פתחו בפניך את סגור ליבן. את זה הן עושות, אם בכלל, רק עם אשה. אתה טועה מאוד לגבי אפשרות הגירושין. אצל הנשים האלה האפשרות של גירושין קיימת אולי באופן תיאורטי, אבל לא באופן מעשי. יש נשים שהמשפחות שלהן חיתנו אותן בגיל מאוד צעיר, כשלא היה להן כל ידע על החיים בכלל, על הגברים ועל היחסים בין גבר לאשה. מיד עם שנות הנישואין הראשונות הן יולדות כמה ילדים, ואז, כשהן כבר מבינות שיחסו הקשה של הבעל לא ישתנה, גורלן למעשה כבר נחרץ. ברגע שהן אומרות משהו על גירושין, אם הן בכלל מעיזות להגיד - כולם מסבירים להן כמה שזה רעיון גרוע. ו"כולם" - זה כולל גם את ההורים שלהן, את אבא ואמא (שבחברה החילונית, באופן טבעי, הם המגינים הראשונים והנאמנים ביותר של האשה). משפחתה של האשה החרדית אינה מעוניינת שתתגרש משום שהדבר יפגע בסיכויי השידוך של אחיותיה, ומשפחת בעלה מאיימת שיקחו ממנה את הילדים. הנשים האלה כלואות בתוך הנישואין שלהן, וכלפי חוץ מתקבל הרושם שמדובר בנישואין "יציבים". אני לא יכולה לומר עד כמה התופעה היא רחבה, שוחחתי רק עם מספר מסויים של נשים, אבל התופעה בהחלט קיימת, ואני מניחה שבמספרים יותר גדולים ממה שאני נתקלתי. אין לי מושג על מה אתה מבסס את המחשבה שלך, שאנשים המתנזרים ממין לפני הנישואין, התקשורת ביניהם יותר טובה. זה ממש לא נכון. קצת קשה לנשים חרדיות לשוחח עם אשה חילונית על מין ובייחוד על הבעיות שלהן עצמן, אבל כשמגיעים סוף-סוף אל הגילויים האמיתיים בנושא העצוב הזה - זה ברור לגמרי שאם האשה היתה מגיעה אל הנישואין עם נסיון מיני מסויים, הבעיות שלה, לפחות בתחום הזה, היו פחות קשות והיו ניתנות לפתרון. כמו שהנסיון הוא מועיל בתחומים אחרים של החיים, כך גם בנושא זה. אני לא אומרת שהאשה (או הגבר) היתה צריכה להתפרע עם עשרות גברים כדי להבין משהו בעניינים האלה, אבל זה שהיא מגיעה אל מיטת הכלולות חסרת נסיון לחלוטין - בהרבה מקרים זהו מצב מזיק. ההדרכות של כל מיני רבניות שעברו איזושהי הכשרה מינימלית - אינן עוזרות, תאמין לי. והאשה מודה בנימוס ואינה מגלה שכל ההסברים התיאורטיים שלהן לא שווים הרבה. |
|
||||
|
||||
לטעמי, בקצב הזה יקח לך עוד הרבה זמן להכיר את ציבור החרדי בארץ. |
|
||||
|
||||
הגב' חנה קהת, לא פחות ולא יותר. קהת, היושבת ראש היוצאת של הארגון הפמיניסטי הדתי "קולך", היא בתו של הרב החרדי שלמה פישר, אחד מראשי ישיבת "איתרי" בירושלים. כבר לפני יותר מעשרים שנה היא פרצה את גבולות העולם החרדי שבו גדלה והתחנכה ואימצה זהות דתית לאומית ועד היום היא מתגוררת בנווה דניאל שבגוש עציון, מעוז הציונות הדתית. בעיני החברה החרדית, ההצטרפות ל"מזרחי" נחשבת כעין התפקרות. כך שמה לה ולציבור החרדי, לכל הרוחות? |
|
||||
|
||||
ומדוע, לכל הרוחות, להפסיק להיות שקרן פתולוגי ולהישיר פעם אחת בחיים, סוף סוף, את העיניים - אל מול העובדות ה*אמיתיות* בנוגע לחייהן הזוהרים והמאושרים של הנשים החרדיות - אם אפשר במקום זה לחנטרש משהו על הגברת קהת? אתה ברצינות חושב שאם היא עברה ל"מזרחי" - היא לא פוגשת נשים חרדיות? אוי לזעזוע! - תאר לך שלא רק הגברת קהת, אלא אפילו נשים חילוניות מופקרות לגמרי - לא "דתיות לאומיות", לא "מזרחי" - סתם חילוניות מופקרות - פוגשות נשים חרדיות, שווה בנפשך את גודל החרפה! זה קורה לא מעט (אם כי עדיין לא די הצורך), במסגרת עבודתן ובמסגרות אחרות. ולפעמים החרדיות הללו , רחמנא ליצלן - מגלות להן, למופקרות החילוניות, בטעות, את *האמת* - שמעת פעם את המילה החוצנית הזרה והמוזרה הזאת? - לפעמים הן מגלות את *האמת* - את *כל האמת*! - בוגדות שכמותן, אה? והמגמה הזאת של חשיפת האמת תלך ותגבר, כך יש לקוות. ומה שצריך להגיע לטיפול משטרתי ומשפטי - יגיע לטיפול משטרתי ומשפטי. - האמת היא שהעניינים האלה זזים נורא נורא לאט, ובשביל להגיע אל כל הנשים החרדיות שעדיין חיות בחשכת ימי הביניים וחושבות שחייהן מוכרחים, מן אללה, להיות אומללים, ושאי אפשר אחרת - צריך הרבה יותר מקורס של עשרים וחמש נשים מלפני שנה, אבל זה עוד יבוא. לאט. הרבה יותר לאט מן הקצב הדרוש - אבל זה עוד יבוא. ובנושא כאוב לא פחות, הראוי להתייחסות בפני עצמה (בעיה של זמן...): |
|
||||
|
||||
איך הפכת אותו ל"שקרן פתולוגי" עודך מייחלת לחשיפת האמת. התקוות שלך לחשיפה כלשהי, אמיתית או שקרית, אינן מעידות בהכרח על קיומה של התופעה שאת מדיימנת לך לראותה במהרה. שלא לדבר על להפוך את המתדיין המכחיש אותה כשקרן לדברים שטרם התגלו כאמיתיים כלל. וכבר היו דברים מעולם שהכתבים המציאו ומצצו את סיפוריהם מהאצבע, בשביל הסקופ התקשורתי, נחשפו ככאלה ואף פוטרו ממערכות העיתונות שלהם. כך קרה ב"מעריב" וגם ב"ידיעות אחרונות". את עורכי "הארץ" טרם הצליחו לשכנע בבדיותם של הסיפורים. החברה החרדית לא כל כך סגורה שלא ניתן לחשוף את הנעשה בתוככיה. היא אמנם מסתגרת, אבל לא סגורה עד כדי אי-הכרת הנעשה במחיצותיה. מבחינה זו, היא הרבה יותר פתוחה ממה שנדמה לך. כך למשל, קל מאוד להתערות בתוכה כבעל/ת תשובה ולהכיר כך את אורחות חייה, מעלותיה ומגרעותיה. והיא יודעת לכבס את הכביסה של עצמה יותר טוב מכל מגזר אחר בארץ, הרחק מזרקורי התקשורת העוינת אותה. במקרים מסוימים הרבנים החרדים נעזרים גם בסיוע סוציאלי, באמצעי שיטור ובסנקציות משפטיות על הבעל המכה. ובהחלט שיש דברים שהצניעות יפה להם. בכל מקרה, חנה קהת אינה מדברת במאמרה על התופעה בקרב נשים חרדיות ויחסי הרבנים החרדים כלפיהן. היא מדברת אך ורק על החברה הדתית-לאומית ויחסי הרבנים הדתיים-לאומיים כלפי התופעות הללו בקרבה, וככאלה בלבד יש לראות את דבריה. |
|
||||
|
||||
מי שמדבר בהכללה על נשים חרדיות מאושרות וחוזר על דבריו אלה שוב ושוב הוא או עיוור או שקרן פתולוגי האפשרות השניה היא יותר סבירה, או אולי שילוב של השתיים. ותשכח מהקשקשנות הממחזרת את עצמה לגבי התקשורת המואשמת בכל, תמיד, במקום האשמים עצמם. לא מדובר בכלל על מקרים שהגיעו לתקשורת, לא לידיעות, לא למעריב ולא להארץ. הבאתי את הלינק של חנה קהת, אבל היכרותי האישית עם הנושא אינה קשורה בה. מטעמים ברורים, לא אכנס כאן לפירוט ולא למסגרות, אך מדובר בדברים שנמסרו לי ובהוכחות שהובאו בפני, באופן לגמרי אישי, במשך מספר שנים. אחרת לא היתה השקרנות המזוויעה הזאת בעניין ה"מאושרות..." - מקוממת אותי כל כך. והיית צריך *לראות*, כדי להבין עד כמה האמירה שלך - "שאת מדמיינת..." - היא מכוערת וזדונית, לא כלפיי, לא זה מה שחשוב, אלא כלפי המשפחות המדוברות - ומדובר בהרבה יותר משפחות משאני אישית פגשתי. איך אתה מעז? איך מלאך לבך? ומה עם בעיית הפשיעה המינית המוחבאת ומוכחשת כלפי ילדים, נערים וצעירים בחברה החרדית? - גם אלה "דמיונות" שלי ותו לא? ולא, גם בנושא זה - הכביסה הפנימית אינה מכבסת דבר וחצי דבר אלא גוררת רדיפה מתמדת של הקורבנות וגיבוי העבריינים ע"י המנהיגות הרוחנית. כנראה שאתה מאלה שגם אם יראו ג'ירפה מול עיניהם, ימשיכו לטעון שאין חיה כזאת. על שכמותך נאמר בברית החדשה - "הכלב שב על קיאו והחזיר עולה מן הרחצה להתגולל ברפש". אלה דבריי האחרונים אליך. |
|
||||
|
||||
"בעיית הפשיעה המינית כלפי ילדים, נערים וצעירים – גוררת רדיפה מתמדת של הקורבנות וגיבוי העבריינים ע"י המנהיגות הרוחנית". על סמך מי ומה כל דימיונות הפרע הללו? דומה שהנשים החרדיות יותר מאושרות ממך, זה בטוח. שלא לדבר על אושרם של בעלים, ילדים, נערים וצעירים חרדים. עד שבאמת תוכיחי כי פני המציאות אחרת. אולם נדמה שעד אז, לא לכל אחת יש את שאט הנפש לראות את הדשא של השכן ירוק יותר. |
|
||||
|
||||
תסלח לי אבל בכל זאת מה עם הקישור הזה שהיא נתנה למשל על הקורס לנשים חרדיות שהן נשות רבנים וכאלה. יש שם רבנית שמספרת שעד הקורס במשטרה היא היתה אומרת לנשים החרדיות המוכות שירגיעו את הבעל, אז גם היא סתם דמינה והיא לא דיברה בכלל עם נשים חרדיות מוכות? ומה עם הקישור הזה יש שם רב שאומר שהגיע הזמן להפסיק לטאטא מתחת לשטיח. אז מה זה לדעתך לטאטא מתחת לשטיח? זה פשוט להגיד לקורבן ממלה חמודי תשב בשקט? קשה להאמין. יותר הגיוני שלטאטא מתחת לשטיח כמו שאומר הרב שנוהגים לעשות, זה באמת לרדוף את הקורבנות ולהשתיק אותם באיומים ולגבות א האשמים, בייחוד אם הם רבנים בישיבות. מה עם הקישור השלישי הרי זה תאורים מחרידים, ולמי שהיה סבלנות לקרוא את כל התאור הארוך הזה, מדובר שם לא רק על המלמד המופרע הזה אבל גם על זה שבחברה החרדית עונשים פיזיים כחלק מהחינוך הם דבר מקובל. אז מה כולם מדמיינים? גם השופטים? ואם לא היתה שם איזה השתקה א איך הוא היה קודם רק סתם מלמד ואחר כך סגן מנהל החדר? ומה עם כל הרבנים שהעידו שם ונחלצו לתאר כמה שהוא קדוש וטהור? זה לא נראה לך קצת לא מתקבל על הדעת? ומה עם הרב אברהם פדר אנס הכלות? דמיון? ומה עם הידיעה הזאת מהיום הילדים מדמיינים? עזוב אותך והויכוח שיש לך פה עם האילה ותתיחס לקישורים בעצמם. זה באמת מזעזע. ואם תגגל על התעללות מינית, ועבירות מין במגזר החרדי ובחברה החרדית אתה כבר לא תוכל לבטל את הכל ולהגיד שהעיתונאים סתם מרמים ושהכל רק בדמיון. ואם זה מה שנודע כלפי חוץ אז רק תנסה לתאר לך את כל מה שיש מאחורי זה, כל מה שלא נודע. להגיד שהכל דמיון או שהכל שקרים של התקשורת שעויינת את החרדים זה לטמון את הראש בחול. החרדים תמיד מאשימים את החילונים שבגלל שהם עזבו את היהדות ובגלל שיש להם ערכים קלוקלים, כמו שאתה בעצמך אמרת, אז יש אצלם עברינות ופשיעה. ובסוף מסתבר שהחרדים בגלל שאין להם אפשרות לחיות חיי מין נורמלים והם מתיחסים אל המיניות הטבעית בתור חטא וכל אשה שהיא לא מכוסה מכף רגל מעד ראש היא אצלם פרובוקטיבית מידי, אז בסופו של דבר הם יותר גרועים מכולם ביחד ואצלם זה מתבטא בכל מיני סטיות והתאכזרות ומה לא. לא כדאי לך באמת לטמון את הראש בחול אלא להטיף לאחים שלך לאמונה לפחות בכמויות ובחריפות שאתה מטיף לנו כאן ולמעשה להם אתה צריך להטיף הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
כדי שהקישורים יעבדו: |
|
||||
|
||||
למה הכוונה במשפט: "לא לכל אחת יש את שאט הנפש לראות את הדשא של השכן ירוק יותר."? (בצד: נראה לי שזה משפט שרק אורי פז היה מסוגל לחבר, אבל לא חשוב) |
|
||||
|
||||
אורי פז, כמו לימור, זה פסיבדונים של אורנה בנאי? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |