בתשובה לidan, 01/09/04 13:30
הצפצפה קשור לגוסטב? 244239
הקשה המקשה • בתשובה לidan יום ד', 1/9/2004, 14:29
חשבתי על זה (וגם על האומנת והחבר שלה מפצפונת ואנטון, שאת שמותיהם שכחתי), אבל לא הצלחתי להתקדם משם.

רעיון אחר שעלה לי, ושנראה מספיק משעשע בשביל להיות ראוי באיזכור:
Buzz אלדרין ו- Nil ארמסטרונג, שלא היו מוכנים להסתפק בפחות מהירח.
הצפצפה קשור לגוסטב? 244242
idan • בתשובה להקשה המקשה יום ד', 1/9/2004, 14:55
אני חשבתי על משהו דומה, ניל והורן. מה שמצאתי היה רק לגבי שודדי ים בקריביים.
ניל ובאז 244244
idan • בתשובה להקשה המקשה יום ד', 1/9/2004, 15:04
אולי יש קשר לכך שהרמס, אל העושר במיתולוגיה היוונית, גנב את שווריו של אפולו?
הצפצפה קשור לגוסטב? 244247
אסתי • בתשובה להקשה המקשה יום ד', 1/9/2004, 15:19
צפצפה יכול להיות גם העץ , poplar, [וזה יכול להיות שם משפחה של מישהו].
כדינרי זהב? 244334
הקשה המקשה • בתשובה לאסתי יום ד', 1/9/2004, 20:27
לו הייתי סילבר 244809
הקשה המקשה • בתשובה להקשה המקשה שבת, 4/9/2004, 1:38
איי-די-בידי-בידי-בידי-בידי-בידי-בידי-בם

טופול = צפצפה (העץ, ברוסית)

ותודה לגברת נ.-ב. (שרוקנה את חשבון הבנק שלי).
לו הייתי סילבר 244848
הקשה המקשה • בתשובה להקשה המקשה שבת, 4/9/2004, 17:01
ומתברר שהאפס מתאים להצעה של ראובן בתגובה 244661
מה לקח לכם כל כך הרבה זמן? 244859
עורך הטריוויה • בתשובה להקשה המקשה שבת, 4/9/2004, 20:30
סתם, כל הכבוד!

ולפתרון המלא הרשמי: חיים טופול (ברוסית: עץ צפצפה) וזירו (באנגלית: אפס) מוסטל שיחקו שניהם את טוביה בהפקות שונות של "טוביה החולב", ושרו "לו הייתי רוטשילד", או לחילופין "If I were a rich man". את ביצועו של מוסטל אפשר לשמוע באוסף שיצא לא מזמן של שירים ממחזות זמר, ומומלץ בחום, להפתעתי...
(ההפתעה היא ביחס לציפיות השליליות שנבנו אצלי על-ידי הפרסומות האיומות לאוסף ברשת ג'. גיליתי שלפני אנדרו לויד וובר הז'אנר הזה היה ממש קסום; ודיסק אחד מבין השניים של האוסף מכיל כל טוב.)
יוצג לינק לאוסף! 245052
ברקת • בתשובה לעורך הטריוויה יום א', 5/9/2004, 22:32
Cats זה לא קסום? 433150
האייל האלמוני • בתשובה לעורך הטריוויה שבת, 17/2/2007, 21:25
אתה משונאי אנדרו לויד וובר? (שמעתי שיש זן כזה, אבל עוד לא יצא לי לשמוע את הנימוקים)
Cats זה לא קסום? 433160
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 17/2/2007, 23:53
המחזמרים הקלאסיים הצטיינו בעושר מוזיקלי (ומילולי), מלא שעשועים והברקות. במבט בוחן אפשר לגלות שרוב הלחנים היו ביסודם בינוניים למדי, אבל העיבודים חיפו על כך בשפע. אצל לויד-וובר, במדגם הזעיר שאני מכיר (שלא כולל את קטס), נשארה הבינוניות בלחן היסודי, ועליה הולבשו עיבודים נפוחים, נטולי כל שעשוע. אני פשוט משתעמם מהם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות