בתשובה להאייל האלמוני, 17/02/07 21:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המחזמרים הקלאסיים הצטיינו בעושר מוזיקלי (ומילולי), מלא שעשועים והברקות. במבט בוחן אפשר לגלות שרוב הלחנים היו ביסודם בינוניים למדי, אבל העיבודים חיפו על כך בשפע. אצל לויד-וובר, במדגם הזעיר שאני מכיר (שלא כולל את קטס), נשארה הבינוניות בלחן היסודי, ועליה הולבשו עיבודים נפוחים, נטולי כל שעשוע. אני פשוט משתעמם מהם. |  |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |