 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר העירו כאן על חוסר הדיוק בטיעונים המופיעים במאמר. ארה''ב היא דוגמא הרבה יותר מורכבת מהתיאור הפשטני שהבאת. ישנה מדיניות מוצהרת חלקית של נבחרי ציבור להבטיח עונשי מאסר ארוכים ככל שאפשר וזאת מסיבה פשוטה - עיירות קטנות אשר בשטחן נמצאים מתקני כליאה מקומיים או פדרלים מקבלות חיזוק כלכלי בכך שמספר התושבים כולל גם את האסירים (אשר ברובם מגיעים מהמרכזים האורבנים). כך עיירה בת חמשת אלפי תושבים יכולה להכפיל וירטואלית את תקציבי הפיתוח לתשתית וחינוך המוזרמים אליה. היה ביכולתך לבחון מודלים אחרים כמו סינגפור שכבר הוזכרה כאן ואף את יפאן שמהווה מודל מרוכך יותר של האי הקטן. הכותב ומספר מגיבים מתייחסים לחינוך כאל פתרון הפלא. אתם שוכחים שלמרות חינוך יהודי חם קיימים עבריינים כבדים רבים בעלי השכלה גבוהה ורקע של סביבה נורמטיבית (במידה זו או אחרת) אשר מקומם הוא מחוץ לחברה. פעם שלחתי שני אנשים משכילים לכלא לאחר שהציתו למוות ארבע פרוצות בת''א. בפגישה מקרית באבו כביר דווקא עם חצי הצמד השפוי, המשכיל, בעל קריירה וארון ספרים יהודי הבנתי שכדאי לי להתקין מטף ליד המיטה. על פי הבנתי זהו סוג של בני אדם שלא הייתי רוצה שיבוא במגע חופשי עם החברה, אין כאן מוטיב של נקמה אישית (הקרבנות כבר לא בחיים ולאף אחד באמת לא היה אכפת מהן) אבל יש שכל ישר שאומר שיש סוג מבחנים שאסור לתת לנכשלים בהם הזדמנות שנייה. את האנס הייתי מעוניין להשאיר נעול לא בגלל דאגה לקורבן המקורי אלא מתוך דאגה לקורבנות הבאים (ראה מקרה בני סלע ועוד מאות תיקים אחרים) סירוס פיזי לא יקטין את המסוכנות של יצורים מסוג זה. סירוס כימי או שאר נסיונות לשחק באלוהים לא נראים לי הומניים יותר מאשר ליצור לאדם כזה מסגרת מחוץ לחברה, אבל את זה אני משאיר להוגי הדעות של האתר. זה נכון שהסיפור הקלאסי של נער שגדל בשכונת מצוקה, ללא חינוך נאות, ללא סביבה תומכת ריגשית אשר מידרדר לפשע ומשם למחזור של כלא - שחרור - כלא הוא סיפור מעורר תיסכול והרגשה של חוסר צדק מערכתי כלפי אותם אומללים. עדיין, יש מקום לענישה ואף ענישה קשה (בוודאי הרבה יותר מזו הנהוגה כיום בישראל). עצם ההגיון הבריא של טיפול חינוכי סוציאלי לקבוצות אוכלוסיה על מנת לצמצם את רמת הפשיעה והסבל ההדדי לא סותר את חשיבות קיומם של בתי הסוהר כחלק ממערכת אשר מרחיקה אנשים מסויימים מהחברה הבריאה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן נסינך רב משל רוב הקוראים כאן, ואתה מציג עמדה מאוזנת. מה דעתך על צורות אחרות או נוספות של ענישה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנסיון שלי מתמצה בפן צר של הבעיה הכללית אותה מעלה מחבר המאמר. אין לי שום דבר נגד מערכות שיקום והפנית משאבים אשר יושקעו בנוער המועד לפורענות במטרה לצמצם את הנזק ההדדי. אבל, כותב המאמר לוקח חצי מציאות ומסיק מכך מסקנות כלליות אשר נושבות לכיוון 'זכויות הגנב וחירותו' עונשי המאסר בארץ הם מצחיקים בהשוואה לארצות אחרות. בלישכה במחוזי בת"א אמר לי שופט ידוע שבמידה והמערכת לא היתה צריכה לקחת בחשבון את הביקורת על האסירים אשר ישנים על הריצפה הרי שאותו שופט היה דואג שאותו עבריין מסויים לא היה רואה אור יום. גם אם האמירה הוצגה כהומור סרקאסטי לא מחייב הרי שמשקלה לא קטן. הכותב מתייחס לענשי המאסר כאל פעולת נקמה. לא שאני מתעלם מהמוטיב הזה בענישה הרי ברור שלא זו המטרה העיקרית. אנשים נשלחים לכלא גם בעוון פשעים שלא מכילים קרבן ברור או אנושי. בשנים האחרונות התעוררה המערכת בארץ והחלה לאפשר הליכים של תביעה אזרחית במקביל לזו הפלילית. זהו כלי אפקטיבי אשר מאפשר לקורבן להשיג נחמה ברמה זו או אחרת ובהחלט גם הרגשת נקמה. עדיין, המערכת המשפטית בארץ כל כך לא יעילה ואינני רואה באופק מתי תוכל לצפות להליך אזרחי יעיל בפרק זמן הגיוני כנגד אדם אשר פגע בך באופן פלילי (למעט עבירות מין). אני קורא את ההתיחסות של הכותב לגבי הגברים המכים ועברייני המין ולא מצליח להבין את ההגיון. משתמע כי היות והבעל המכה או האנס יכולים לבצע את זממם שוב בזמן חופשה או לאחר סיום ריצוי מאסרם אין טעם במאסר כלל. נו שווין. המרמור או ההדרדרות בחייו של אותו אדם לא מזיזים לי את קצה הציפורן כאשר מדובר בסיכוי שאותו חולירע יצא לחופשה ויתיישב ליד הבת שלי בפארק השעשועים כחלק מפרוייקט פסיכולוגי נסיוני. כמו שאמרתי, יש עבירות שהן לדעתי מבחן ללא מועד ב' והן בעיקר בתחום האלימות ובטחון המדינה/חברה. אין לי שום בעיה שהעובדים הסוציאלים והפסיכולוגים יפעילו את כל הרעיונות ממוחם הקודח על מנת להנעים את זמנו של אותו שור מועד במקום בו לעולם לא יוכל לפגוע באדם חף מפשע נוסף. ביפאן לא מלקים אדם על זריקת זבל ברחוב אבל אני מזמין את הכותב לבוא ולראות את התנאים בהם חיים עבריינים - מציאות שתגרום לכל אורחי אבו כביר לנשק את הריצפה ולברך ארבע פעמים 'ברוך שלא עשני יפאני'. גם לא תמצא כאן עבריין בתכניות אירוח בטלוויזיה או בכתבות שער בעיתון בניגוד מוחלט לישראל. זה כבר מתקשר לעניין החינוך. אפשר לסיים בציטוט של שוטר מבלאגולון קאפא אשר מופיע בספרו של מורנו ורבננו דגלאס אדאמס: "Because there are some things you have to do even if you are an enlightened liberal cop who knows all about sensitivity and everything..."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה לא בדיוק הכתובת, אבל בכל זאת. בחדשות הבוקר בקול ישראל סיפרו את האנקדוטה התקופתית על הפושע השלומיאל. הפעם סופר על אדם שנהג לשדוד נהגי מוניות בצורה מקורית: הוא היה מתחזה ללקוח, מבקש מהנהג לפתוח את תא המטען על מנת להכניס עגלת ילדים, וכאשר הנהג היה רוכן לתא המטען היה חובט בו מאחור. איך נתפס אותו שודד? פעם הוא שכח קופסת סיגריות במונית אותה שדד(1), וטביעות האצבעות הוליכו אל השודד (ששמו זרח מפרחוני) - אסיר אשר נמלט מהכלא לפני חמישה חודשים. המשטרה התדפקה על דלתו של החשוד, הציגה בפניו את הראיות שבידיה, והחשוד הודה במעשים המיוחסים לו. כל הכבוד למשטרה, יישר כח, לא? זהו, שלא. אם המרחק בין מעשי השוד לתפיסת השודד היה ברור זהותו של השודד, וברגע שזו נודעה לא היתה בעיה לבוא ולעוצרו, מדוע הוא בילה את חמשת החודשים האחרונים בשוד נהגי מוניות ולא בין כותלי בית הכלא? (אולי כדי לחסוך 40,000 ש"ח?) ___ (1) אולי בכלל היה צריך לפרסם את התגובה הזאת תחת דיון 2044 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל הכבוד למשטרה, יישר כח, לא? זהו, שלא. אם המרחק בין מעשי השוד לתפיסת השודד היה ברור זהותו של השודד, וברגע שזו נודעה לא היתה בעיה לבוא ולעוצרו, מדוע הוא בילה את חמשת החודשים האחרונים בשוד נהגי מוניות ולא בין כותלי בית הכלא? (אולי כדי לחסוך 40,000 ש"ח?)" אני לא יודע אם שמת לב, אבל אין שום קשר בין פעולות המשטרה לבין העונש שקיבל הפושע: העונש המרבי נקבע ע"י הכנסת (הרשות המחוקקת), העונש שהוא עצמו קיבל נקבע ע"י ביהמ"ש (הרשות השופטת), וגם סכום הכסף הנ"ל אמנם נלקח מתקציב הרשות המבצעת, אך לא מהמשטרה, אלא משירות בתי הסוהר. במקרה המתואר המשטרה ביצעה את תפקידה על הצד הטוב ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את התשובה שלך. הפושע עדיין לא קיבל עונש, הוא רק נתפס (לוקח זמן להכין כתב אישום, וזאת מבלי להתייחס לדיונים עצמם). במקרה המתואר המשטרה ביצעה את תפקידה על הצד הטוב ביותר? יש לנו כנראה ציפיות שונות מהמשטרה, או הגדרות שונות לתפקידה. אדם אשר נמלט מבית הסוהר ונתפס בביתו ברגע שהמשטרה טרחה לגשת לשם, זה בהחלט הישג למשטרה. העובדה שחלפו חמישה חודשים בין שני הארועים אינה מעידה בדיוק על ביצוע התפקיד על הצד הטוב ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, לא שמתי לב לכך שהוא נמלט. חשבתי שהוא השתחרר, ואתה התלוננת על כך שהפעם הקודמת שהוא היה בכלא הייתה קצרה מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה אתה מתלונן? אתה יודע איך נתפס האופנובנק (רוני ליבוביץ') וכמה כסף הושקע שם עד תפיסתו (במזל, בזכות אזרח חד עין) בשעה שהמשטרה לא העלתה בדעתה לבדוק כמה איברים מכילה קבוצת החיתוך של אנשים בעלי אקדח מסוג שהיה ידוע לה ואופנוע מסוג שהיה ידוע לה? אם האייל היפאני היה ממונה על החקירה ההיא הוא בטח היה מבצע חרקירי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לזה שהיה ממונה על החקירה קראו שוגון אבל במקום לבצע חרקירי כנדרש הוא הלך ופתח רשת של פרוזן יוגורט. אני, לעומת זאת, הייתי יוצא בליין מסעדות פיוזן של סושי בפיתה. אבל ברצינות - אתה באמת חושב שהמשטרה לא העלתה בדעתה... המשטרה גם העלתה בדעתה לזמן ולדגום את כל עברייני המין העונים לפרופיל בפרשת האנס הסדרתי ואם הפוליטיקאים לובשי המדים בקומה ארבע היו מאשרים את כח האדם לבצע פעולה זו אזי בני סלע היה נעצר הרבה יותר מוקדם ממה שקרה בפועל. נניח שאתה קצין בכיר ממוצע, מה יקדם אותך יותר? לבלבל לכתבים במוח על פעילות משרדית שקשה להסביר אותה במילים בנות פחות מארבע אותיות בידיעות אחרונות או לחלופין לקחת את הכתבים לצד ולהדליף להם על עשרות מארבים הפרושים במשך חודשים ברחבי גוש דן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיתונים נכתב אז שהמשטרה הניחה שהאקדח בטח גנוב, כך שלא טרחה לבדוק. מה שאתה מספר על יחסי ציבור רק מאשר את התזה על היעילות הגבוהה של הגוף הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע לא הבנתי למה לא הוציאו את זה לפועל. עשו חיתוך של אופנוע ואקדח, קיבלו רשימת אנשים, ואז רצו לבדוק את כולם, וזה לא קרה בגלל פוליטיקה ? יעני אח גדול ולא מוסרי וכאלה ? זה באמת מטומטם, אבל הרבה פחות מרגיז מכיון שהאופנובנק לא היה פושע שכל כך מטריד רגשית. אבל אם אותו הדבר נכון לגבי אנסים, זה כבר ממש מרגיז. השאלה היא אם מי שמחליט את ההחלטות האלו באמת חושב בצורה טיפשית כזאת, או שהוא פשוט קשוב לרחשי הציבור: אם הפושע מעורר רגשות מספיק חזקים בציבור, אז אפשר לוותר קצת על הפי.סי. אם לא, אז נחכה. זאת כבר לא בהכרח צורת חשיבה מטומטמת - מי שמטומטם פה זה הציבור אם אכן יש למשטרה סיבה טובה לפחד לדפוק על דלתות עבור פשעים מסויימים. או שהציבור לא מטומטם, אלה פשוט ישראלי, וזה מה יש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר היפאני לא דיבר על פי.סי, אלא על כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנשפט כאנס הסדרתי, האם בני סלע היה מוכר למשטרה כעבריין מין? האם אינפורמציה זו פורסמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני סלע נשפט בעבר וריצה עונש על מאסר בגין עבירות מין. הוא שוחרר למרות שחוות הדעת הצביעה בבירור על מסוכנות. בני סלע הופיע ברשימת החשודים שהכין צוות החקירה על מנת לעכב ולדגום. אבל זה לא רק בני סלע. לפני כעשרה ימים עבריין אלים שיצא לחופשה אנס אישה באילת. בעולם מתוקן היא היתה יכולה לתבוע את המדינה בסכום של עשרות מליוני דולרים עם סיכוי יותר מריאלי לזכות במשפט. מישהו יכול להסביר את הרעיון העומד מאחורי חופשות לאסירים מסוכנים הייתי שמח לשמוע, (בלי דוגמאות של ז'אן ולז'אן בבקשה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק דרך אגב, חוות הדעת הזאת (שהוגשה בגין עבירת מין קלה יחסית) הצביעה על רמת מסוכנות גבוהה ועל חוסר התאמה לשיקום. היא הוגשה מטעם גורמים שיקומיים. רוצה לומר- גורמים שיקומיים אובייקטיביים אינם עלה תאנה שיקומי ודרך מילוט מעונש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסקנה המופיעה בתגובה שלך ברורה, אני הבעתי את דעתי החיובית כלפי מערכות שיקום אפקטיוויות וכך גם רוב המגיבים כאן. סלע המחלוקת שלי איתך הוא עצם ההתיחסות שלך לחומרת העבירה, אני לא יודע מה לדעתך קל כל כך בעבירות המין שביצע בני סלע לפני שהחל במסע האונס שלו. בגלל ראיה סלחנית במקרה הטוב ורשלנית או נפשעת במקרה הרע השוררת במערכת המשפט בארץ, נהרסים חייהם של מספר רב של אזרחים תמימים. לא יצא לי אף פעם לשמוע על מישהו שנתן את הדין בגין שחרור לחפשי של אדם מסוכן אשר חזר ופגע בחפים מפשע, לא שופט, לא עובד סוציאלי ולא חבר בוועדת שחרורים. לעומת זאת נפל בחלקי לרדוף אחר הרבה חלאות אדם אשר חזרו לפגוע בחברה גם לאחר שהוכיחו בכל הזדמנות שנפלה לידם כי הם טורפים מסוכנים. קח למשל אחים למשפחה ידועה מיפו אשר מבחינה רשמית מרצים עונשי מאסרי עולם בגין רציחות, עבירות אלימות ורכוש מהשורה הראשונה. אף אחד מהם לא פסיכופט ושניים מהם אפילו נעימים לשיחה בהכרות שטחית. כאשר הם נעצרים בגין פריצה נועזת לבנק מסתבר ש'לא מאסר עולם ולא נעליים'... החבורה העליזה במסגרת מאסרי העולם שלהם מבלים את רוב השבוע מחוץ לכתלי בית הכלא במה שנראה לכאורה 'מסגרת שיקומית'. במהלך חקירת הפריצה מסתבר שהדבר היחיד ששוקם הם שלדות ג'יפים ורכבים גנובים אשר עברו תחת ידיהם בתקופה בה היתה החברה אמורה להיות מוגנת מפניהם. הדרך בה מטופלים עבריינים מהסוג הזה בארץ היא בושה וחרפה. הגישה של התקשורת, מערכת המשפט ומערכת השיקום המעורפלת מעניקה להם את הידיעה כי הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. תמיד אפשר להביא בטיעונים לעונש את העובד הסוציאלי שיספר כמה קשה לאמא ושהקרבורטור נפל לתוך הרדיאטור. ובמקרה הכי גרוע? מקסימום נלך קצת לכלא לנוח בין החופשות מלאות התעסוקה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי הרבה נסיון בעבודה של תחנות כחולות אך מהרושם החטוף שלי זה הלך כנראה כך בערך: יום מספר 1: חוקר א' - בוינה, הגיעו תשובות מהמז"פ. יש זיהוי ט"א של השוד מוניות. זה יוצא על אלי קופטר. רמ"ח - תבדוק אותו במסוף ותודיע לבילוש שיכינו את עצמם לקפיצה. חוקר א' - התקשרתי לבילוש, הם סגורים עד יום שישי. רמ"ח - טוב תהיו מוכנים לצאת עם הסיור. חוקר א' - אני לא יכול לצאת, יש לי לתת עדות בביתמשפט ואח"כ אני הולך הבית כי יש לי תגבור מחר בארבע בבוקר בירושלים. רמ"ח - טוב, אז אולי הסיור יסכימו, אם לא אז נחכה. חוקר א' - המסוף תקוע, אני הולך למודיעין. (חוזר לאחר כשעה עם פלט מחשב) האלי קופטר הזה עם עבר באורך של מגילת אסתר, רכוש ואלימות. גר ברחוב מוגלי בן פרילי 4 רמ"ח - טוב, תצאו עכשיו להביא אותו, דיברתי עם הסיור, הם יחכו לכם שם על כל צרה. חוקר ב' (בודק את הפלט לעומק) - בוינה, הוא בכלל יושב בכלא אשקלון, אין לכם מה לצאת. רמ"ח - יופי, אין לאן למהר. רק צריך יהיה לוודא שהשודים חופפים לחופשות שלו. חוקר א' - אז מה עושים? רמ"ח - אם הוא יושב אז אפשר לדחות את זה לתחילת השבוע הבא. יום מספר חמש: רמ"ח - מחר בבוקר תגיעו מוקדם כי יש לכם נסיעה לאשקלון. חוקרים - איזה כיף יום מספר שש: רמ"ח - תתקשר למספר הזה בשב"ס תוודא שהשודד שלנו לא באיזו חופשה. חוקר ב' - לא עונים, בשעה כזאת אין אף אחד שם. רמ"ח טוב תצאו, אני כבר אדבר איתם להכין את החבילה. רמ"ח (מתקשר לאשקלון) - אני רוצה לברר בקשר לאסיר אצלכם, הוא דרוש לחקירה בתחנה. אתי - תתקשר מחר, רפי לא נמצא היום. רמ"ח - מה זה לא נמצא? אני לא צריך את רפי, אני שולח ניידת להביא את אלי קופטר? אתי (צועקת ברקע) - מוטי, מוטי, מתל אביב באים לקחת דרוש לחקירה, מה להגיד להם? רמ"ח - אתי, אני מתקשר כדי שתכינו אותו ככה שלא נתעכב אצלכם יותר מידי זמן. את יכולה לרשום את השם שלו? אתי - מוטי אומר שאם אתם באים בספירה חבל לכם על הזמן. (מנתקת) חוקר א' - שלום באנו לקחת דרוש לחקירה. יומנאי בכלא אשקלון - למי באתם? חוקר א' - לקחת את אלי קופטר. לא הודיעו לך שתכין אותו? יומנאי - לא הודיעו לי כלום, חכה. (לאחר כשעה) יומנאי - מי אמרתם שבאתם לקחת? חוקר ב' - אלי קופטר. יומנאי - אין כאן אחד כזה, התבלבלתם. חוקר א' - לא התבלבלנו - מופיע ככה במסוף. יומאי - מה אכפת לי מה מופיע? אין לי כזה בן אדם, יאללה ביי. חוקר א' לחוקר ב' - תתקשר לרמ"ח תודיע לו על הסמאטוכה. חוקר ב' - הלו, הרמ"ח נמצא? רכזת חקירות - הוא באוכל. חוקר ב' - תמסרי ש... (לאחר כשעה) רמ"ח (מתקשר לכלא אשקלון) - שלום הקמ"ן נמצא? פקידה? - הוא באוכל. (שעה נוספת עוברת) רמ"ח - שלום, איפה הקמ"ן? פקידה - רגע. (נשמעת צורחת) איציק! איציק! טלפון! (לאחר כעשר שניות של צרחות, מנתקת) רמ"ח - שלום, אני מתקשר בפעם האלף, איפה הקמ"ן? פקידה - (לא מסתירה את חוסר שביעות הרצון לנוכח ההפרעות הבלתי פוסקות) רגע! קמ"ן - כן מי זה? רמ"ח - (מסביר) קמ"ן - מה לא קיבלתם את המברק לפני כמה חדשים? קופטר אסיר נמלט. רמ"ח - תודה (דופק את הראש בשולחן) לכו תביאו אותו עכשיו. מר דורון הגלילי, אף כי המשטרה והשב"ס מתפקדים תחת אותו משרד ממשלתי, התקשורת בין שני הגופים נמוכה אף מזו השוררת בין המשלחות האולימפיות של איראן וישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי במשפחה שוטר או שניים ולשניהם יש טלפונים סלולריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו...? הם מנהלים באופן קבוע שיחות עם אתי מכלא אשקלון באמצעות הטלפונים הפרטיים שלהם? ואם כן, זה עוזר? הבעיה שהצגתי אינה חוסר יכולת לתקשר אלא חוסר רצון לעשות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה עוזר או לא צריך לשאול את אתי, רק שהתסריט כאילו כולם באוכל ואי אפשר להשיג אותם אינו מוכר לי, להיפך, ארוחה משפחתית עם האנשים האלה מופרעת כל הזמן על ידי שיחות דחופות בענייני עבודה. כמובן שההתרשמות שלי היא אנקדוטלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, בגלל זה הם נוקמים והעבודה השוטפת מופרעת כל הזמן ע''י סידורים אישיים וארוחות צהריים אשר מתחילות בבוקר ומסתיימות כחצי שעה לפני סוף המשמרת אחה''צ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת כבר טענה אחרת. "במשטרה יש בטלנים1 ". אני רק חושב שהתסריט של אין תיקשורת כי סגן גד מיכאלי הלך לאכול צהריים, לא נכון. 1 שלא כמו בבנק לאומי, קופת חולים מאוחדת , אינטל או קווי זהב. ממש סקופ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זו היתה הטענה (במשטרה יש בטלנים) והחוסר בתקשורת לא נובע מהעובדה שמישהו הלך לאכול צהריים אלא מהעובדה שלאותו מישהו לא אכפת מעבר למשבצת שלו במקרה הטוב. אף על פי שזה לא בדיוק שחור ולבן אתה טועה כאשר אתה משווה את היעילות הנדרשת מעובדי חברות פרטיות לזו במגזר הציבורי. למצב בו שרוייה המשטרה יש אפקט נוסף עליו דיברתי בעבר, המדינה ובכללה הציבור מתעבים את המשטרה והמשטרה מאמצת את הגישה בכיוון ההפוך - הביצה והתרנגולת. תשאל את שני בעלי הפלאפונים שאתה מכיר :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. התבלבלתי בין רבקה מיכאלי לבר רפאלי. בהתחלה בכלל כתבתי גד יעקובי , אבל זה לא הסתדר לי עם המנגינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שלא תבין אותי לא נכון, יש שוטרים רבים שעובדים קשה ובמסירות ומוותרים כמעט על חייהם הפרטיים. זה מאוד מועיל לצוות או היחידה הנקודתית אך זה לא משנה את הצרות במערכת כולה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |