|
||||
|
||||
לפני שנשפט כאנס הסדרתי, האם בני סלע היה מוכר למשטרה כעבריין מין? האם אינפורמציה זו פורסמה? |
|
||||
|
||||
בני סלע נשפט בעבר וריצה עונש על מאסר בגין עבירות מין. הוא שוחרר למרות שחוות הדעת הצביעה בבירור על מסוכנות. בני סלע הופיע ברשימת החשודים שהכין צוות החקירה על מנת לעכב ולדגום. אבל זה לא רק בני סלע. לפני כעשרה ימים עבריין אלים שיצא לחופשה אנס אישה באילת. בעולם מתוקן היא היתה יכולה לתבוע את המדינה בסכום של עשרות מליוני דולרים עם סיכוי יותר מריאלי לזכות במשפט. מישהו יכול להסביר את הרעיון העומד מאחורי חופשות לאסירים מסוכנים הייתי שמח לשמוע, (בלי דוגמאות של ז'אן ולז'אן בבקשה) |
|
||||
|
||||
רק דרך אגב, חוות הדעת הזאת (שהוגשה בגין עבירת מין קלה יחסית) הצביעה על רמת מסוכנות גבוהה ועל חוסר התאמה לשיקום. היא הוגשה מטעם גורמים שיקומיים. רוצה לומר- גורמים שיקומיים אובייקטיביים אינם עלה תאנה שיקומי ודרך מילוט מעונש. |
|
||||
|
||||
המסקנה המופיעה בתגובה שלך ברורה, אני הבעתי את דעתי החיובית כלפי מערכות שיקום אפקטיוויות וכך גם רוב המגיבים כאן. סלע המחלוקת שלי איתך הוא עצם ההתיחסות שלך לחומרת העבירה, אני לא יודע מה לדעתך קל כל כך בעבירות המין שביצע בני סלע לפני שהחל במסע האונס שלו. בגלל ראיה סלחנית במקרה הטוב ורשלנית או נפשעת במקרה הרע השוררת במערכת המשפט בארץ, נהרסים חייהם של מספר רב של אזרחים תמימים. לא יצא לי אף פעם לשמוע על מישהו שנתן את הדין בגין שחרור לחפשי של אדם מסוכן אשר חזר ופגע בחפים מפשע, לא שופט, לא עובד סוציאלי ולא חבר בוועדת שחרורים. לעומת זאת נפל בחלקי לרדוף אחר הרבה חלאות אדם אשר חזרו לפגוע בחברה גם לאחר שהוכיחו בכל הזדמנות שנפלה לידם כי הם טורפים מסוכנים. קח למשל אחים למשפחה ידועה מיפו אשר מבחינה רשמית מרצים עונשי מאסרי עולם בגין רציחות, עבירות אלימות ורכוש מהשורה הראשונה. אף אחד מהם לא פסיכופט ושניים מהם אפילו נעימים לשיחה בהכרות שטחית. כאשר הם נעצרים בגין פריצה נועזת לבנק מסתבר ש'לא מאסר עולם ולא נעליים'... החבורה העליזה במסגרת מאסרי העולם שלהם מבלים את רוב השבוע מחוץ לכתלי בית הכלא במה שנראה לכאורה 'מסגרת שיקומית'. במהלך חקירת הפריצה מסתבר שהדבר היחיד ששוקם הם שלדות ג'יפים ורכבים גנובים אשר עברו תחת ידיהם בתקופה בה היתה החברה אמורה להיות מוגנת מפניהם. הדרך בה מטופלים עבריינים מהסוג הזה בארץ היא בושה וחרפה. הגישה של התקשורת, מערכת המשפט ומערכת השיקום המעורפלת מעניקה להם את הידיעה כי הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. תמיד אפשר להביא בטיעונים לעונש את העובד הסוציאלי שיספר כמה קשה לאמא ושהקרבורטור נפל לתוך הרדיאטור. ובמקרה הכי גרוע? מקסימום נלך קצת לכלא לנוח בין החופשות מלאות התעסוקה... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |