בתשובה לדורון יערי, 14/08/04 17:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדוע הכרזה של המכון הארצי שקורס הכנה עוזר לעבור את המבחן (מה זה בכלל לעבור מבחן פסיכמוטרי? זה לא שניתן להיכשל...) הופכת את המבחן ללא לגיטימי? האם אתה מסוגל לחשוב על איזשהו מבחן אבסולוטי שלא יכול להיות מושפע מגורמים אחרים? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המבחן הפסיכומטרי אמור לאמוד את הסיכויים שלי להצליח בלימודים אקדמיים. אם קורס יאפשר לי להשיג ציון יותר גבוה זהו סימן שהמבחן לא מודד את ממה שהוא אמור למדוד אלא מודד גם את איכות הקורס שעברתי שמושפע בין היתר ממצבי הכלכלי. אם המבחן לא מודד את היכולת שלי להצליח בלימודים1 אלא את היכולת שלי לבחור ולשלם עבור קורס הכנה איכותי אז הוא לא אמצעי לגיטימי לסינון נרשמים לאוניברסיטה. 1 או לא רק את היכולת הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ומי שביכולתו לשפר את הציון באמצעים כלשהם (קורס או כל דבר אחר) כנראה שביכולתו גם לשפר את הסיכויים שלו להצליח בלימודים אקדמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שיחוד מרצים, ההעתקה במבחנים ושכירת סטודנטים מצליחים שיגשו למבחנים במקומך הם אמצעים שיכולים לעזור לך להצליח בלימודים אקדמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והם גם מספקים מקורות הכנסה נאים לסטודנטים עניים אך מוכשרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית סירבתי להצעה לגשת במקום מישהו למבחנים. בעצם אני הייתי אמור לחכות בחוץ, לקבל את המבחן לפתור ולהחזיר. הוא קודם עשה לי מבחן - יעני שיעור פרטי - ואח''כ קיבלתי את ההצעה לג'וב. כמדומני שלא קיבלתי כסף על השיעור הפרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי הציעו שאני אכתוב עבודות תמורת תשלום. גם אני סירבתי (ואם הייתי מסכים, הייתי בפרינציפ כותב עבודה חרא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה פרינציפ מדובר? הגונב מגנב פטור? את חטאי אני מזכיר היום: בשלב מסויים מחיי לקחתי על עצמי עבודת תרגום מסויימת. הייתי צריך לתרגם הוראות הפעלה של מכשיר אלקטרוני כלשהו. לכאורה עבודה שאין בה שום פן אידאולוגי, אבל אותו מכשיר היה "מחשבון אסטרולוגי", ומעבר להוראות ההפעלה "נאלצתי" 1 לתרגם גם את כל ההשתפכויות האסטרולוגיות ( בנות בתולה ידועות במקוריותן ובאמפטיות שלהן, בתולות מפורסמות: מייקל ג'קסון, מייקל קיין ומישל פייפר 2). למרות שדעתי על אסטרולוגיה היא שמדובר באמונה טפלה, מלאתי את עבודתי נאמנה ולא התפתתי להכניס תוספות או בדיחות ("בני עקרב רציונליסטים ואינם מאמינים בידעונים"). 1במרכאות כמובן שכן מדובר בעבודה שקבלתי על עצמי ללא כפיה, ולכן מדובר בחטא- תאוות הבצע עיוורה אותי. 2 סתם, המצאתי את זה, אני בכלל לא בטוח שמישל פייפר היתה כל כך מפורסמת אז ( שנות השמונים המוקדמות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פני צלקת" יצא ב 83, כך שנראה לי שמישל פייפר כבר היתה מפורסמת (כלומר, תלוי עד כמה מוקדמות..) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בערך התקופה, אבל אני מאמין שהטקסט היה הרבה יותר עתיק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפורסמת היא היתה, בתולה כבר לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה אמר פעם גראוצו מרקס: הכרתי את דוריס די לפני שנהיתה בתולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרינציפ של אם אתה לא שומר על כללים אתיים, אני בטח לא מתכוון לעזור לך. שיגיד תודה שלא הלשנתי עליו לאוניברסיטה על ההצעה בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל לקחת כסף ואז לא לעשות את העבודה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעשות את העבודה, אבל ככה שהוא יקבל ציון נמוך. שביתה איטלקית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לזה אני קורא- גונב מגנב פטור. אתה מועל בהתחייבות שלך כלפיו מכיוון שהוא מעל בשלו כלפי האוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם היה מקבל ציון גבוה? היית מאבד את האמון באוניברסיטה? ואם היית משתדל ועדיין היה מקבל ציון נמוך? אולי היית לומד משהו על הגאוותנות שלך? גילוי נאות - הרווחתי לא מעט מכתיבת עבודות לאנשים. לא מכרתי את שלי (וגם לא תמיד נתתי אותן לכל דורש), אבל כתבתי במיוחד עבודות שזכו לציונים גבוהים ולפיכך גם עלו הרבה כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד לך. יש גם איזה אנס קטינות שרוצה להתפאר במעשה ידיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הייתי מוצא את זה מאוד מדכא. 2. אם פנו אלי, אני מניח שזה אומר שלפחות הפונה חשב שאני יכול להוציא מתחת לידי עבודה טובה עם ציון גבוה. 3. אני חושב שלהיות גאוותן זה יותר טוב מלהיות גם עבריין וגם להתגאות בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אם פנו אליך זה אומר שהיית במקום הנכון בזמן הנכון מבחינת הפונה ויכולתך היתה (נכון לאותו זמן) סבירה יותר משלו. 3. מבלי להכנס לשיקולים הגובלים ברובין-הודיות, או לתרץ את מעשי, דבר שאיני מתכוונת לעשות, הביקורת ממך אינה לגיטימית משתי סיבות: א. החזקת מאגר עבודות זמין לסטודנטים, ואפילו בחינם גם הוא מנוגד לתקנון האוניברסיטה, מה שהופך אותך פרט להיותך שחצן גם לעבריין. ב. בניגוד לאחרים, לא הסכמתי מעולם לתת את העבודות שלי לאף אחד מחשש שיעתיקו אותן1 ולפיכך העדפתי לכתוב חדשות. 1 אפילו אחרי שסיימתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. איזה רובין הודיות יכולה להיות בכתיבת עבודות בעבור מחיר גבוה, כפי שתארת זאת בעצמך? מילא אם היית נותנת אותן בחינם לסטודנטים מתקשים, היה אפשר לדבר על רובין הודיות. בינתיים, זו סתם תאוות בצע שמתרגמת למעשים בלתי אתיים בעליל, ויתכן שאפילו פליליים (שותפות לדבר עבירה של קבלת דבר במרמה). א. למיטב הבנתי, אין שום פסול בפרסום טקסטים שכתבתי. באתר שלי מצויין כי אין להעתיק את העבודות שם. להגיד שלפרסם אותן זה לא חוקי כי אנשים יכולים להעתיק בכל מקרה זה כמו להגיד שאסור לפרסם מאמרים בכתבי עת מדעיים, כי סטודנטים יכולים להציג אותם כעבודות שלהם. בכל אופן, אני בוחן כיום אפשרויות להציג את העבודות בפורמט PDF שיקשה על העתקתו. ב. כל הכבוד לך, ממש. באיזה אופן בדיוק זה הופך את מה שעשית לטוב יותר? הבנתי שיש לך איזשהו צורך להוציא אותי קטן ומושתן (שחצן, גאוותן ושאר ירקות). אני מקווה שאת נהנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי, תקנוני האוניברסיטאות דורשים שלא יפורסם שום דבר הקשור לתחום הלימודים ללא אישור מהמוסד. אני חושב שזה בעיקר מיועד למנוע ''גניבת'' קרדיט וזכויות יוצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אבדוק את הנושא. על פניו, נראה לי מוזר שלא תהיה לי רשות לפרסם טקסט שאני כתבתי כאוות נפשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסעיפים הרלוונטיים: "14. עבירת משמעת היא אחת העבירות שלהלן, שנעשתה בידי תלמיד: (1) הונאה בבחינה, בעבודת דוקטור, בעבודת גמר, בעבודה סמינריונית, בעבודת-בית או במטלה לימודית אחרת המוטלת על התלמיד בקשר עם לימודיו, לרבות הונאה בבחינת כניסה למוסד להשכלה גבוהה. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, יראו כהונאה: ... (ד) הגשת עבודה שנכבתה, כולה או מקצתה, בידי אחר; כתיבת עבודה, או חלק ממנה, לשם הגשתה בידי אחר, או העברתה לידיו לתכלית זו." לאתר שלי גם רלוונטי הסעיף הבא: "(6) מכירה, הפצה או שכפול לשם הפצה או לשם מכירה של חומר הרצאות או תרגילים המבוסס על הרצאות ותרגילים שניתנו באוניברסיטה, בנוסח מלא, מקוצר או אחר, ללא אישור המורה מראש - ובלבד שהמורה הודיע על אי-הסכמתו לפעולות אלה, או שאיסור עליהן נקבע בידי היחידה האקדמית שבה מלמד המורה." סעיף 19 (א) אף קובע עונש מזערי של הרחקה בפועל מן האוניברסיטה לשנת לימודים אחת, על העבירות הבאות, בין השאר: "(4) הגשת עבודה שנכתבה, כולה או מקצתה, בידי אחר תמורת שכר או תמורה רכושית אחרת. (5) כתיבת עבודה או ביצוע מטלה לימודית אחרת עבור תלמיד אחר, תמורת שכר או תמורה רכושית אחרת. (6) הגשת עבודה שנכתבה, כולה או עיקרה, בידי אחר, ובלבד שמשקלה בציון הקורס עולה על חמישה אחוזים". מכל אלו עולה כי אין בפרסום עבודות שאינו מיועד להגשתן ע"י אחר (ובאתר שלי מצויין בפירוש שאין לעשות כן) כל בעיה. סעיף 14 (6) קצת הטריד אותי, אבל אף מרצה לא הודיע לנו על התנגדותו לפרסום רשימות מהשיעור, וככל הידוע לי המחלקה אינה מתנגדת לפרסום שכזה. בכל מקרה, אני אבדוק, ואם יהיה צורך, אסיר את החלק הרלוונטי מהאתר שלי. מה שמפתיע אותי זה שאיילת מעיזה לפרסם כך ברבים את דבר עבירות המשמעת שלה. על פי סעיפי ההתיישנות של העבירות הללו, אפשר לשלול לה את התארים גם כיום בעקבות העבירות הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי היה חייל ופרסם מגזין באינטרנט תחת שמו בלי לבקש אישור מדובר צה"ל <דמיין קישור לתגובה שלך שעסקה בזה בעבר>? מה שמפתיע אותי זה שדובי מעיז לפרסם כך ברבים את דבר עבירות המשמעת שלו. (בקיצור, אולי די?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על עבירות שכאלו חלה התיישנות חצי שנה אחרי השחרור. לא שזה משנה או משהו, אני בסך הכל במגננה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שבילבלתי עם הצורך לקבל אישור כאשר הפירסום משתמש בשם האוניברסיטה או בלוגו שלה. סליחה על הטיזוז המיותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בנוסח מלא, מקוצר או אחר" - מה הכוונה כאן? גם אם אני משנה את הנוסח לחלוטין ("נוסח אחר") עדיין אסור לי לפרסם את המידע? מקרה קונקרטי: אני כותב בויקיפדיה על נושאים שלמדתי. אני מקפיד לא לעבוד עם ספרים מול העיניים בזמן שאני כותב ערכים כדי שהסגנון יהיה שלי, מה גם שבמתמטיקה קשה מאוד להתווכח על נוסח העובדות הבסיסיות (גבול של סינוס איקס חלקי איקס כשאיקס שואף לאפס הוא 1 בכל נוסח). לפעמים אני גם נותן דוגמאות שכבר נתקלתי בהן קודם בתרגולים - האם מה שאני עושה מפר את הסעיף הזה, כי למדתי את החומר הזה באוניברסיטה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אם ישבת בכיתה וכתבת סיכום במילים שלך, עדיין אסור לך לפרסם אותו ברבים אם הפרסום אינו עומד בתנאים שלעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם ישבתי בכיתה ולא כתבתי כלום ואחר כך הלכתי וקראתי עוד כמה ספרים בנושא, ורק אז ישבתי בלי שום דבר מולי וכתבתי במילים שלי, זה בסדר? החוק הזה נראה לי די משונה (או יותר נכון, לא ברור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבזבז את זמנך בניסיון להבין חוזה כובל שלא יעמוד בשום בית משפט. כוונתם היא אל תפר זכויות יוצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שבבית הספר היסודי בו למדתי אין חוקים כאלה. עוד היו מאשימים אותי על שימוש באל"ף בי"ת, מיומנות שרכשתי(1) אצלם. ___ (1) באוניברסיטה רוכשים השכלה? עכשיו אני מבין איפה ביל גייטס רכש את המושגים שלו בנושא הבעלות על מוצרים שאתה רוכש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביל גייטס תרם 20,000,000$ לבניית "מרכז סטטה"1 ב- MIT בתמורת להנצחת שמו ושם אשתו על שניים מהמגדלים.2 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. האפשרות שסטודנט יצליח לסיים את התואר שלו מבלי שיזניח את כלכלתו השוטפת (מקום עבודה, תשלום שכר דירה וכיו"ב). לא דיברתי על סטודנטים מתקשים בלימודיהם, אלא על כאלה שלא יכלו להרשות לעצמם את הזמן לשבת בספריה. לא מדובר בעבודות שלי שמכרתי, אלא על עבודות שכתבתי במיוחד לאחר שקיבלתי נושא וביבליוגרפיה. א. כל עבודה שהוגשה לאוניברסיטה, היא רשות האוניברסיטה ואסור לפרסמה בלי אישור המוסד. ב. מוזר לשמוע שאלה כזו ממישהו שדורש ראייה אקדמית עמוקה יותר ועם זאת, מעלה את עבודותיו באופן שיזמין סטודנטים להעתיק אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם סטודנט מסיים את התואר בהתבסס על עבודות שהוא לא כתב, ואפילו לא שכתב ממה שדובי מעלה לאתר שלו, אלא פשוט שילם לאדם אחר כדי שיעשה את העבודה עבורו - את לא רואה בזה טעם לפגם? (אלא אם את מניחה שאותם סטודנטים היו מוציאים מתחת ידיהם עבודה מבריקה, ופשוט אין להם את הזמן וחבל שיבזבזו אותו על משחקים בקקי?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שהנחתי. לאברהם בן שבת לא כתבתי עבודה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף לכתיבת עבודות בתשלום, את גם מוחקת הודעות בחינם. אשת אשכולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה ממש חורה לך, אתה מוזמן לפנות למערכת לבירור. לא אני מחקתי את התגובה המאוד לא עניינית והמכפישה שהתנוססה כאן, שעליה יש לי שני דברים לומר: 1. בדיחה מצחיקה רק בפעם הראשונה ואולי פעם אחת לאחר מכן, אבל לא יותר מזה. 2. אני לא בועטת במי שאין לו ביצים. אם יש לך טענות ענייניות נגדי, אתה מוזמן לשלוח לי דוא"ל ולברר אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להסיר חשד מאיילת: זו לא היא שהסירה. תגובות נוספות בנושא ימחקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3.ב. בוודאי שזה טוב יותר, הרי היא לא יכולה להתפס, ומכאן שהיא לא יכולה להענש. ע"פ כל תקנון או חוק דמוקרטי, בית משפט או בית דין יכול להעניש נאשם אם ורק אם הנאשם עבר על החוק - ומכאן שהיא לא עברה על החוק. לוגיקה פשוטה. :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, כל העבודות שלי באתר הן כרגע בפורמט PDF (מה שמונע קאט-נ-פייסט), ועם שמי על כל דף ודף (כבונוס, ההמרה ל-PDF משום-מה עיוותה גם חלק מהמילים והוסיפה רווחים במקומות רנדומליים, אז בעייתי יותר להגיש את זה ככה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
PDF מונע גזירה והדבקה? זה דבר חדש לי... הנה קטע מקרי מאחת מהעבודות שלך, סתם גזירה והדבקה רגילה, ללא עריכה: בהתנגדות רבתי מצד הטבע האנושי . )2( על הממטיקה פעלים כוחות דומים לאלו של הברירה הטבעית .נדמיין לנו ,לצורך העניין ,השוואה בין וירוס קטלני לבין מם שמעודד התאבדות :אם וירוס הורג את הנשא שלו לפני שזה הספיק להפיץ את הוירוס בקרב נשאים אחרים ,הוירוס לא יצליח להתרבות ולהתפשט ,ורק בודדים יפגעו ממנו .וירוס זה דומה למם שגורם לאותו אדם שחושב עליו להתאבד מיד -מן הסתם , ברור שאיש לא ידע מדוע התאבד אותו אדם ,והמחשבה שהובילה להתאבדות לא תוכל להפוך לנפוצה .לעומת זאת ,וירוס בעל תקופת דגירה ,במהלכה הנשא מדבק ,HIV(למשל (,יוכל בקלות להגיע לממדים של מגיפה ולהרוג אלפים ורבבות תוך תקופה קצרה .בדומה לו ,מם שמביא למותו של הנשא ,אבל רק אחרי שזה הספיק לשכנע אחרים ב "נכונותו ")כלומר -להדביק אותם (,יוכל לשרוד ולהתפשט במידה לא מועטה ,גם אם הוא מותיר אחריו את גוויות נשאיו .3 בשל השילוב של שני הרבדים הללו ,המם יכול להוות הן גורם סימביוטי והן גורם טפילי ביחס לגנים של הפרט ,ש "רצונם "הוא לגרום לפרט להביא כמה שיותר צאצאים לעולם )דוקינס .)1991 עיקרו של עניין -יכולתו של האדם ללמוד ולאמץ לעצמו ממים מאפשרת לו גמישות ויכולת הסתגלות גבוהה ,אך היא עדיין מוגבלת על -ידי הגנים ,ויכולה להיות דיספונקציונלית מבחינת הגנים ,במקרים מסוימים . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך עושים את זה? היי! יש כלי בחירה! לא ידעתי על זה... חשבתי שהקטע של PDF, בין השאר, הוא שהטקסט לא מוצג כטקסט בר-בחירה, אלא ככאילו תמונה... אין שום דרך למגן את הטקסט מפני קאט-נ-פייסט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לאדם יהיה קל לקרוא את זה, גם תוכנת OCR לא תתקשה - אז כנראה שאפשר רק להקשות, לא למנוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אם תוכנת OCR תתקשה, יש מי שייתקן: Digital Proofreaders לוקחים טקסטים סרוקים שעברו דרך תוכנת OCR ומתקנים את השגיאות שנוצרו בדאך, בצורה מבוזרת - http://www.pgdp.net | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נעביר בתוכנה הזו את הטקסט שהועתק קודם מהעבודה של דובי (שהיה, כמובן, לא ראוי להגשה אחרי ההדבקה) - אז הוא ייראה כאילו אנ... אה, חבר שלי... 1 ישב והקליד אותו? סוגריים, רווחים, סימני פיסוק? 1 רק כדי להסיר מעליי כל חשד: אני רחוק מאוד מנושאי העבודות של דובי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, איך אפשר להקשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפוך לקובץ תמונה למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה בקובץ תמונה היא שזה מקרה גם על קוראים לגטימיים (למשל- אי אפשר לשנות גודל פונט למשהו נוח). אפשר להקשות ב-PDF על ידי יצירתו וסימונו בעת היצירה כאסור בהעתקה (אופן אופיס כרגע לא יודע איך לעשות את זה- תצטרך להשתמש ב- http://sector7g.wurzel6.de/pdfcreator/index_en.htm שהוא גם חופשי). לא שאי אפשר להתגבר על זה, אבל זה יותר קשר. בגדול- כל מה שקורא לגטימי יכול לקרא, קורא לא לגטימי יכול להעתיק. ברוך הבא לעולם הממוחשב של DRM... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שושן צחור,אם את (והאייל) כבר בקטע של תמיכה טכנית,כשאני מדפיס קטע מאתר אינטרנט והשורות נחתכות במדפסת מה ניתן לעשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש באג ידוע בגרסאות מסויימות של אקספלורר שגורם לתופעה הזו (לשמחתי, הבאג הזה אינו קיים במוזילה). לפעמים שינוי הגדרת גודל הדף בהעדפות התוכנה עוזר, לפעמים לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפיירפוקס 0.9.3 שלי זה גם קורה לפעמים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוצא לי להדפיס לא מעט ולא נתקלתי בתופעה הזו עם השועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חשוב לך להקשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי עם כל החיבה שלי לסטודנטים למדע המדינה, אני לא יכול לסמוך על כולם, ואני לא רוצה לעזור לאנשים לרמות את האוניברסיטה (אפילו אם זה מאוד יעזור להם להמשיך לפרנס את עצמם כדי שיוכלו להמשיך לרמות את האוניברסיטה גם בשנה הבאה). אגב, תודות ל-Xslf, עכשיו יש קצת יותר הגנה על הקבצים, ואני מקווה שזה יספיק עבור טכנודרעקים כמוני ממדע המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שאתה רוצה להקשות כדי שלא יעתיקו מהאתר שלך. מה שלא מובן לי הוא מדוע אתה תופס את המעשים שלהם כאחריותך (ההשוואה בין הפרסום שלך לכתיבת עבודות עבור סטודנט אחר היא מגוחכת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא תופס אותם כאחריותי במובן הפלילי-משמעתי של העניין, אלא אחריותי במובן המוסרי של העניין. אני רואה באתיקה האקדמית עניין בעל ערך גבוה מאוד, ולכן מוכן לעשות מאמצים ניכרים כדי למנוע פגיעה בערך הזה, גם ע"י אנשים שאני לא מכיר, ובוודאי שאני אעשה מאמצים ניכרים כדי שלא אהפוך (בעל כורחי) לשותף לדבר. תשאל, אם כך, מדוע לפרסם בכלל את העבודות שלי? טוב, זה כבר היבריס. (: (וגם קצת עניין של נוחות, כי אני מוצא את עצמי לעיתים בסיטואציות מאוד מוזרות כשפתאום מאוד דחוף לי לעיין באחת העבודות שלי כדי לאתר, למשל, פריט ביבליוגרפי כלשהו. כשהכל באינטנרט זה מאוד נוח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני כיוונתי לאחריות מוסרית. אני לא מבין כיצד אם אחרים מעתיקים אתה הופך לשותף בדבר, אפילו בעקיפין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני (אישית) חושב שאם דובי לא היה מגן על הטקסטים באתר שלו 1 - זה לא היה עושה אותו אחראי לכלום, ובטח שלא אשם בכלום. אבל, *במעשה*, הוא תרם לערך שהוא מאמין בו. זה כמו לשאול אדם מדוע הוא תורם לאגודה למלחמה בסרטן, "הרי אתה לא חייב להם כלום". 1 שאינו "האייל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שאנשים המפרים את כללי המשחק של הגילדה שלהם, אין להם מה להתפאר בכך. עם זאת נדמה לי שהאשמה העיקרית מוטלת על המורים והמתרגלים שאינם טורחים לבדוק ברצינות את העבודות ועל רשויות האוניברסיטה שאינן מענישות באופן דרקוני עבירות שכאלו. לא פלא שיחס הזילזול הזה עובר גם אל הסטודנטים עצמם. אני זיהיתי מספר לא קטן של העתקות לא מתוחכמות באפיק המפתיע של דוח''ות ניסוי. הפסקתי את המאמץ הזה, כאשר נוכחתי שחברי לעבודה מסתכלים עלי באופן משונה משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לך לקרוא את זה ממוסף הספרים של הני"ט: ישנן חברות שמוכרות עבודות אונ' במחירים המגיעים ל 250$. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודע לתעשיית מכירת העבודות, ואני אפילו חושד במספר אנשים שהם קנו ומכרו עבודות (שלי, אגב, זמינות חינם ברשת, אבל הן זמינות גם למרצים1). זה לא אומר שאני מוכן להיות שותף לה. 1 לדעתי פרסום עבודות ברשת צריך להיות הסטנדרט. אז מספיק לחפש בגוגל כמה משפטים רנדומליים מתוך העבודה כדי לגלות אם היא מועתקת או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטכניון רצה מזה 80 שנה(1) אגדה אורבנית על המתרגל אשר קיבל לבדוק את העבודה שהוא עצמו הגיש כאשר היה סטודנט לתואר ראשון. פעם עבד אתי בחור אשר בזמן לימודיו לתואר שני שימש כמתרגל. שאלתי אותו לגבי אותה אגדה אורבנית, והוא סיפר (בהתרגשות) שזה קרה לו. הוא עוד ציין שהוא שינה את נתוני התרגיל, וכהגדרתו "המטומטמים אפילו לא הרגישו". __ (1) הטכניון נוסד ב 1924 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות פעם אחת קיבלתי דו''ח מעבדה בו במעבר בין הנתונים הגולמיים להצגת הגרפים וניתוחם התוצאות השתנו פלאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם הארובות של נשר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממגורות דגון, שאכן (בשנות השבעים אאל''ט) נוספה להן עוד קומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא סופרים מ-1913? זכורה לי מלחמת השפות מאז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שכל אלו מנוגדים לתקנון האוניברסיטה, בניגוד להשתתפות בקורס הכנה לפסיכומטרי, שאינה מנוגדת לתקנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אז תיקון לטענה המקורית. מבחן פסיכומטרי אמור למדוד את היכולת השכלית נטו. המבחן הפסיכומטרי ביחד עם ציוני הבגרות אמורים לתת הערכה לגבי היכולת השכלית וכושר הלימוד וביחד להעריך את הסיכוי להצליח בלימודים האקדמיים. בפועל, המבחן הפסיכומטרי מעריך את היכולת לפתור תרגלים פשוטים בחשבון במהירות, לזהות דפוסים בצורות, לחפש פרטים בטקסט (באנגלית או עברית) ועוד כמה יכולות כאלו(שכחתי, עבר הרבה זמן). המחשבה היא שאוסף הכישורים הללו ייתן הערכה סבירה ליכולת השכלית של הנבחן, זה היה יכול להיות נכון אם הנבחן לא היה מתכונן. כשהנבחן מתכונן, הקשר בין היכולת השכלית למיומנויות הללו נחלש. מה שקורסי ההכנה עושים זה פשוט להקנות למועמדים את המיומנויות הדרושות להצלחה במבחן (שהקשר ביניהן לבין הצלחה בלימודים הוא עקיף). זו בעצם הטיה של התוצאה, הם גורמים לבוחן לחשוב שהיכולת השכלית שלהם גבוהה יותר ממה שהיא באמת1. כיוון שהם עושים את זה תמורת כסף זה הופך להיות בין השאר מבחן ליכולת כלכלית ולא רק ליכולת שכלית. גם ציוני הבגרות, במקרה שטרחתי ושיפרתי אותם במכונים המתמחים בכך, מעידים לפעמים על יכולת כלכלית יותר מאשר על כושר לימוד.2 יתכן שאם היה קיים קורס שמלמד איך להצליח בלימודים אקדמיים בצורה כזו (מקנה מיומנויות שאינן משפרות את הבנת החומר אבל משפרות את הציונים, משהו בסגנון שיערוך שאלות על סמך מבחנים קודמים או הערכת החמרה בבדיקה במועדים שונים וכו) עניין היכולת לשלם עבורו היה אפקטיבי, מצד שני אם אפשר היה לעשות את זה באמצעות קורס בן מספר שבועות סביר להניח ששיטות ההערכה היו משתנות. 1 אתה לא באמת מאמין שכמה שבועות של שינון מילים, תרגול פעולות חישוב פשוטות ולימוד של מיומנויות בחשבון פשוט ישפרו את היכולת השכלית של מישהו או את סיכוייו להצליח בלימודים. 2 מידי פעם עולה הצעה ונדחית מיד בשאט נפש ע"י ראשי האוניברסיטאות, לאפשר ל"מצטיינים מקומיים" להתקבל ללימודים בחוגים המבוקשים גם אם ההשגים שלהם אינם עומדים בדרישות. הרעיון הוא שלתלמיד מספר אחת בתיכון דפוק בעיירת פיתוח יש סיכויים להצליח גם אם ממוצע הציונים שלו נמוך לא פחות ואולי יותר מתלמיד ממוצע בבית ספר מוביל. אלא שבאוניברסיטאות קיימת תפיסה שהכלים המשמשים למדידת יכולתם של המועמדים הם אוניברסליים4, מדויקים ומודדים באמת את מה שהם אמורים למדוד ורק את זה. חוץ מזה הם לא אוהבים מזרחים3 3 בצחוק, בצחוק, טוב רק קצת ברצינות. 4 לזכותם יאמר שאחרי שהתעוררו תלונות על הטיה תרבותית בשאלות הידע הכללי הם ביטלו את החלק הזה, אבל עדיין לא מדובר בכלים אוניברסליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוניברסיטאות מאמינות כי המבחן הפסיכמוטרי משקף נאמנה את יכולתו של התלמיד להתמיד בלימודים אקדמאים, בלי קשר ללקיחת קורס או לא, ולראיה הציון הפסיכומטרי ממשיך לקבל משקל גבוה בציון הקבלה (האוניברסיטה אינה מתעניינת במצבו הכספי של הסטודנט). כל השאר מיותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא בטוח שהאוניברסיטאות אכן מאמינות בכך. האוניברסיטאות זקוקות לכלי כלשהו שיאפשר להן לפסול מועמדים כיוון שהן אינן יכולות לקבל את כולם. הפסיכומטרי עושה את העבודה הזו. מה שקובע את הציון הנדרש כדי להתקבל לקורס מסויים הוא מידת הביקוש והיוקרה של מסלול ולא מידת הקושי של הלימודים בו (דוגמאות לא חסרות). 2. זה לא ממש משנה מה האוניברסיטאות מאמינות. כל עוד מדובר במוסדות ציבוריים, במימון שהוא בחלקו הגדול ציבורי הם מחוייבים קודם כל לציבור, לכל הציבור ורק אחרי זה לשאיפות האלי 3. האוניברסיטאות לא מתעניינות במצבו הכלכלי של הסטודנט אבל הסיכויים שלו להתקבל מושפעים ע"י מצבו הכלכלי בצורה עקיפה. ואוניברסיטה שיכולה לשנות את שיטת המיון שלה עוצמת עיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) ראה הזעקה שקמה באוניברסיטאות לגבי ציוני המצרף. כנראה שהן אכן מאמינות כי השיטה הנוכחית טובה. החלק השני טריוויאלי ולא ברור במה הור קשור לטענה שלך. 2) אבל להן ניתנה האחריות לקבוע איך לקיים את המחויבות לציבור. ניתן להגיד זאת על כל מוסד ציבורי. 3) הטענה הזאת מעגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ודאי שהיא טובה, השאלה היא לאיזו מטרה? השיטה הנוכחית טובה כדי להגביל בצורה פשוטה את מספר המתקבלים. אני לא מכיר את שיטת מצרף ומה הסערה שהיא חוללה. אני אשמח אם תפרט קצת יותר או תפנה אותי ללינק. החלק הטריויאלי הוא הבסיס לטענה. אם הפסיכומטרי אמור לחזות מי יצליח בלימודים ולמי חבל על הזמן ועדיף שלא יתחיל כי רוב הסיכויים הם שהוא יכשל, אז הייתה צריכה להיות מסויימת בין מידת הקושי של הלימודים לציון הדרוש לקבלה. בפועל אין כמעט התאמה כזו. אני מכיר לא מעט אנשים שנכשלו בקבלה למדעי המחשב, נרשמו ללימודי פיזיקה והצליחו. אם היו מקבלים אותם למדעי המחשב הם היו כנראה מצליחים יותר לימודי מדמ"ח הרבה יותר קלים. ולכן כל העניין של החלטה על סמך כישורים נופל ונישארנו עם כלי נוח שמאפשר להגביל את מספר המתקבלים למסלול. 2. ואם צה"ל יחליט במסגרת אחריותו לקבוע איך לקיים את מחויבותו לציבור, להוסיף נקודה בקב"א לבני מזל אריה (בטענה שילידי הקיץ הם בריאים יותר מטבעם ושיווי המשקל שלהם טוב) זה סביר בעיניך? 3. ההתעניינות של האוניברסיטה אינה ישירה1 אבל ההחלטות שלה מושפעות במידה מסויימת מהמצב הכלכלי שלי. אני מניח שראשי האוניברסיטה מרוצים מהמצב (שרוב הסטודנטים הם אחוס"לים), מרוצים גם שאי אפשר להאשים אותם בו ולכן הם לא משנים אותו. 1 כשאני מניח שאין התעניינות ישירה אני מתעלם מהעובדה שהתבקשתי לציין בטופס ההרשמה איפה אני גר, איפה ההורים שלי נולדו, מה ההשכלה שלהם ובמה הם עוסקים. אני לא יודע מה השימוש שנעשה בפרטים הללו אבל המרכז למרשם ביקש וקיבל את הפרופיל הסוציואקונומי שלי וזו התממות לטעון שהוא לא מתעניין במצבי הכלכלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שיטת המצרף היתה שקלול של שלושה ממקצועות הבגרות שאמורים להחליף את הפסיכומטרי. האוניברסיטאות לא אהבו את השיטה ואיימו במבחני קבלה משלהם. משמע, האוניברסיטאות מאמינות כי השיטה הנוכחית מספקת ניפוי טוב, ולא סתם ניפוי. נכון, משיקולים אדמינסטרטיבים, בכל חוג יש מספר מוגבל של מקומות. האוניברסיטה רוצה לאכלס את המקומות האלו בבעלי ציון הקבלה הגבוה מבין המועמדים. 2. לא. בגלל זה יש שר ממונה על צה"ל. 3. שוב - הטענה הזאת מעגלית. היא מתבססת על הטענה שלבעלי ממון סיכוי רב יותר להצליח בפסיכומטרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענה מעגלית היא טענה שבה הנחת היסוד היא המסקנה. פה ההנחה היא שלבעלי ממון סיכוי רב יותר להצליח בפסיכומטרי, והמסקנה היא שיש להחליף את מבחני הפסיכומטרי. מה הבעיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין השאר רוצים להוכיח (או להפריך) שכסף משפר את ציון הפסיכומטרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מניח שהאוניברסיטאות רצו שליטה טובה יותר על מי יכנס אליהן ושיטת המצרף פגמה ביכולת הזו. א. כשאתה קובע ציון סכם אחד אפשר לשים רף אחד ולקבל מספר מתקבלים. כשאתה קובע שני ציונים (סכם ומצרף) אפשריים אתה מסבך את העניין, צריך לתת שני רפים ולפאמים אין ביניהם התאמה טובה. ב. ציון המצרף אינו מנורמל כמו הציון הפסיכומטרי. שנה שבה היה מבחן קל יותר או קשה יותר יכולות לשגע את המרכז למרשם. אם חצי מהסטודנטים היו מנסים להכנס עם ציוני מצרף היה נוצר מצב שבו נוסחת ההמרה מציון המצרף לציון פסיכומטרי הייתה משתנה מאוד משנה לשנה. ג. אוניברסיטת ת"א, ויתרה לחלוטין על ציון הפסיכומטרי בהרשמה לחוגים במדעי הרוח. 2. מה זה קשור, יש גם שרה שממונה על האוניברסיטאות. 3. רגע, לא התחלנו כאן? תגובה 240672 היכולת לשלם עבור קורס היא מכשול כלכלי שמנפה חלק מהמועמדים שמעמדם הכלכלי נמוך. ואם כבר מדברים על טענות מעגליות תגובה 241820 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) תטל"א. האוניברסיטאות מאמינות שזו השיטה הטובה. 2) נכון מאוד. אז מה? 3) לא, התחלנו הרבה לפני. בכל מקרה, בתגובה 240672 לא מובלעת שום הנחה שיכולת כלכלית משפרת את הציון הפסיכומטרי, ואת המעגליות בתגובה 241820 אני לא מוצא. עזור לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כבר הסכמנו שזו השיטה הטובה ביותר השאלה היא למה? א. העובדה שחלק מהסטודנטים מתקבלים אחרי נסיון שני או שלישי, סטודנטים שנדחים מאוניברסיטה אחת מתקבלים באחרת וסטודנטים שנדחים עושים חיל באוניברסיטאות בח"ול או מכללות מוכיחה שיש מידה לא מבוטלת של אקראיות בהסתמכות על הקריטריונים הללו כדי לחזות את סיכויי ההצלחה. העובדה שלבעלי ציון פסיכומטרי נמוך סיכויים נמוכים להצליח בלימודים לא נבדקה כיוון שבעלי ציונים כאלו לא מתקבלים. האם יש קורלציה בין ציון הפסיכומטרי למידת ההצלחה בלימודים? על פי הרושם שקיבלתי התשובה היא לא. האם לפני עשר שנים כשעם ציון פסיכומטרי של 700 היה אפשר להתקבל למדמ"ח הרמה הייתה נמוכה יותר? מידת הנשירה הייתה גבוהה יותר? גם כאן הרושם שקיבלתי הוא שלא. ב. המנדט שניתן לאוניברסיטאות הוא לשמר, לפתח ולהפיץ את הידע האנושי. בשביל זה אני ואתה משלמים להן מתקציב המדינה. האם האליטיזם של לקבל את הכי טובים (אם הם באמת הכי טובים), משרת את המטרות הללו בצורה הטובה ביותר? את הקטע של לשמר ולפתח לא ממש כי בכל מקרה רק אילו שהוכיוח את היכולת שלהם בתואר הראשון מגיעים ללימודים מתקדמים ומשתלבים בעבודת הפיתוח והשימור, כלומר יש פילטר חזק ואמין בהרבה מציון פסיכומטרי. את הקטע של הפצה, בטח שלא, העובדה שיש אוכלוסיות מסויימות שהן הרבה יותר דומיננטיות באוניברסיה מדברת בעד עצמה. אז מה יש לנו, שיטה שלא הוכחה מדעית, שמשרתת מטרה של מראה עיניים של אליטיזם ולא את המטרות שלשמן הוקמה וקיימת האוניברסיטה. 2. אתה התחלת לנפנף בשרים. 3. אם אפשר לשפר את הציון ע"י קורס וקורס עולה הרבה כסף אז מי שיש לו כסף יכול לקחת את הקורס ומי שאין לו כסף לא יכול לקחת אותו. מי שיש לו כסף יכול לשפר את ציון הפסיכומטרי שלו ומי שאין לו לא יכול. במצב הנוכחי שבו הקורס נתפס שכרך הבלעדית לשפר את הציון הפסיכומטרי זה כבר לא מסקנה דחוקה. לדעתי הפתרון הוא להכניס את קורסי הפסיכומטרי לתוכנית הלימודים בכיתה י"ב ולהקטין משמעותית את הפער בין אילו שכן יכולים להרשות לעצמם לשים חמשת אלפים שקל על קורס איכותי ואילו שלא. פתרון טוב יותר יהיה לאפשר לכולם להתקבל ולסנן בשנה הראשונה. אפשר לעשות את הלימודים בשנה הראשונה במתכונת דומה לאוניברסיטה הפתוחה, ולהעביר שיעורים פרונטליים לא רק במתקנים של האוניברסיטה אלא גם במקומות אחרים, ללמד בשנה הזו רק לימודים עינויים (שהם זולים יותר ולא דורשים משאבים כמו מעבדות מחשבים וכו, כך נקבל את המדד האמיתי ליכולת להצליח בלימודים, מידת ההצלחה בלימודים, העלות תהיה נמוכה כי שכר הלימוד יכסה כמעט לחלוטין את העלות (כיתה של 40 תלמידים שכל אחד משלם 10000 שקלים בשנה יכולה לממן 30 שעות שבועיות של הוראה פרונטלית שמועברת ברובה ע"י אנשי סגל זוטר). לגבי המעגליות אני אתן לך טענה דומה: המדינה מאמינה שאי גיוס תלמידי ישיבה הוא הדרך הטובה ביותר עובדה, היא לא מגייסת תלמידי ישיבה. הם הטענה הזו תורמת משהו לדיון בשאלה האם יש לגייס את תלמידי הישיבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. המבחן הפסיכומטרי אינו חזאי מושלם להצלחה בלימודים, אבל הוא חזאי טוב (יותר מאשר מבחני הבגרות), ויש נתונים מוצקים על הקשר בין השניים. לפי הנתונים שאני זוכר, מעבר המבחן הפסיכומטרי בפעם השניה מעלה את הציון (בכ- 30 נקודות בממוצע?), וגם קורס הכנה מעלה את הציון (בכ- 20 נקודות בממוצע). זה לא שולל את הטענה שיש קורלציה בין הציון לבין הסיכוי לסיים את התואר. ב. נניח לרגע שזה אכן המצב (הציון הפסיכומטרי וציוני תעודת הבגרות מאפשרים לחזות את הסיכוי לסיים את התואר, טוב יותר מאשר הטלת מטבע). איך היית מסנן את המועמדים? (אפשר לענות "לא הייתי מסנן בכלל", או "לפי ציוני סוף שנה א"'; אני חושב ששתי השיטות פחות מוצלחות מזו הנוכחית). אגב, "לימודים עינויים" כן דורשים ציוד מיוחד ומשאבים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני חושב שהדרך של לימודים בשנה א' נותנת תחזית יותר מדויקת ליכולת ההצלחה בלימודים כז זה בדיוק מה שהיא מודדת (בניגוד לפסיכומטרי שמודד מספר יכולות ומיומנויות ספציפיות). 30 נקודות בפסיכומטרי זה לא מעט, להרבה מהאנשים שנדחים זה סדר הגודל של מה שחסר, מי שחסריות לו יותר מדי נקדות בכלל לא מנסה להרשם. ב. אני חושב שכדי לשרת את המטרות שלשמן קיימת האוניברסיטה יש להכניס עוד שיקולים מעבר למידת היכולת. דברים כמו מפתח גאוגרפי, רקע אישי וכו'. ניראה לי שתלמיד ערבי, חרדי או תושב עיירת פיתוח שכן יכול לעמוד במשימה ולסיים תואר, יתן שירות טוב יותר למטרות שלשמן יש אוניברסיטה (עניין הפצת הידע ועלאת קרנה של ההשכלה) אם יתקבל יותר מתלמיד טיפוסי עם ציון פסיכומטרי קצת יותר גבוה. אותו דבר תקף גם לגבי התלמיד המוביל בתיכון קשה בעיירת פיתוח, כאן אני גם חושב שהתבלטותו על רקע תנאים קשים מעידה טוב יותר על השאיפה למצוינות והיכולת האישית מאשר ציון 740 בפסיכומטרי השלישי אחרי שני קורסים. לתארים מסויימים (משפטים, מנהל ציבורי, תקשורת ועוד) יש בסופו של דבר גם משקל חברתי. העובדה שרוב הסטודנטים הם ממגזר, רקע סוציואקונומי ומוצא עדתי ולאומי די אחיד היא בעייתית מבחינה חברתית. לגבי ה"לימודים העינויים", פרויד היה אומר על זה משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב) וזאת בדיוק הסיבה שמשתמשים בפסיכומטרי. אם לא היו תנאי קבלה, אתה היית יכול לממן לסטודנט חרדי אחד את הלימודים באוניברסיטה. אולם כשיש תנאי קבלה הרי שעליך קודם כל להעביר אותו בגרות ופסיכומטרי. זה דורש שתשכנע אותו שהוא יצליח וגם דורש עוד זמן. וכך אין הרבה סיכוי שאתה תנסה לשנות משהו שלא דרך הפוליטיקאים, אשר יכולים ''לשכנע'' את האוניברסיטאות להתגמש עבור כך וכך בני חסות. וכולנו שבויים של הפוליטיקאים, עבדים נרצעים לאפסים אשר יכולותיהם הנעלות מתרכזות בעיקר בתככנות וחנפנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הלימודים בשנה א' יהיו שונים מהותית מיתר הלימודים (למשל, לימודים עיוניים ולא מעבדות), אזי הם לא יהוו מדד אמין של יכולת ההצלחה. אם, נגיד, כל הקורסים שלי בשנה הראשונה היו מסתיימים במבחן אמריקאי (שקל יותר לבדוק אותו), הייתי, בסבירות גבוהה, נושר בסוף השנה ההיא, פשוט משום שאני ממש לא מוצלח במבחנים אמריקאיים. למזלי, בכל התואר היו לי אולי שניים או שלושה מבחנים כאלו, ורק אחד מהם היה מבחן מסכם שהיווה את עיקר הציון בקורס, כך שהממוצע שלי לא הושפע משמעותית מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שלא היו לך הרבה מעבדות בשנה הראשונה. אני מציע להעביר אותן לשנה השניה ולהכניס כמה קורסים אחרים במקומם. זה הכל. נכון, יכול להיות מישהו שיצטיין בלימודים עיוניים ויכשל במעבדות. במקצועות כמו כימיה או ביולוגיה שיש בהם הרבה שעות מעבדה זו באמת בעיה אבל יש מעט מאוד כאלו. אתה יודע מה? במקצועות האלו יצטרכו לתת למועמדים גם לטעום קצת מעבדה בשנה הראשונה. אם לא יהיו יותר מידי מועמדים (אני מניח שלפחות בכימיה אין בעיה כזו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי לא היו מעבדות באף שנה. אבל בכוונה הבאתי אותי כדוגמא: אני לומד תחום עיוני, ובכל זאת יהיה הבדל מהותי בין הקורסים ההמוניים של שנה א', לבין הקורסים הסטנדרטיים, וזה יפגע בחלק מהסטודנטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הכרעה אחרי שנה א' היא מדוייקת יותר, אבל היא גם יקרה יותר (המחיר: שנה אבודה). אם הבחירה היתה לפי שיקולים זרים או באקראי, הייתי מסכים שצריך לשפר אותה גם במחיר הגדלת העלויות. ב. נכון. אני לא יודע באיזה היקף זה קורה, אבל יש מוסדות שמקצים מספר מקומות לאוכלוסיות "מיוחדות", מחוץ לתחרות על ציוני קבלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) זה מאוד פשוט. יש מספר מקומות מוגבל. אתה טוען שלא צריך לבחור רק את הטובים ביותר, אז הצע נא מדד אחר. האם נבחר אותם לפי יופיים החיצוני? 2) עדיין לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד. 3) אני לא יודע למה החלטת שקורס עולה חמשת אלפים שקלים. שלי עלה אלף ואני רחוק מלהתלונן על רמתו. לדעתי הפתרון שאתה מציע יצריך מעבר לתואר של ארבע שנים, כך שבמקום לשלם אלף שקל לקורס פסיכומטרי (או אפילו חמשת אלפים), כולנו נצטרך לשלם עשרת אלפים שקלים על שנה נוספת. בכל מקרה, זהו תחליף לשיטת הקבלה בכלל, לא רק לפסיכומטרי. לגבי גיוס תלמידי הישיבה, זו ממש לא טענה מעגלית, אבל אני חייב להגיד ש"הכנסת" לי. בכל מקרה, יש לי הרגשה שבנושא זה, שיקולים פוליטים קיבלו משקל גדול יותר מאשר בנושא הקבלה לאוניברסיטאות (ועובדה שאכן התחילה שיטת המצרף בנוסף לפסיכומטרי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אבל למה לעזאזל יש מספר מקומות מוגבל? למה אין מקום לכל מי שרוצה ללמוד באוניברסיטה? 2) שהפסיכומטרי ישמש ביחד עם קריאה בקפה ומבחני אישיות לייעוץ פרטני לאנשים אם כדאי להם ללמוד באוניברסיטה. מדוע צריך להיות איזשהו מומחה שמחליט עבורי אם אני יכול או לא יכול (כדאי לי או לא כדאי לי) ללמוד באוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כי הן ממומנות בכספי ציבור. 2. לא חייב להיות. אתה יכול ללמוד באונ' הפתוחה או במכללה, שם הדרישות הרבה יותר נמוכות. שם גם יש שוק חופשי, אז בכלל תרגיש בבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הבנתי. יש מחסור כי מסבסדים את המוצר. מסבסדים כי העשירים רוצים שהעניים ישלמו עבור הלימודים שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישלמו אלף כדי לעשות קורס, ואז לשלם רק 30,000. בשיטה שלך, כולם ישלמו 60,000-90,000 ש"ח, ובלצ"ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי אתה חושב משלם את ההפרש? הכסף גודל על עצים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אז יקרה ההפך ממה שאתה אמרת (''העשירים רוצים שהעניים ישלמו עבור הלימודים שלהם''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי איזו טעות עשיתי. המשפט היה צריך להיות: העשירים רוצים שהעניים ישלמו עבור הלימודים של העשירים. זהו המצב היום. אם כל אחד ישלם על לימודיו הוא, העניים (אשר באופן גורף ניתן לאמר שאינם לומדים באוניברסיטה) לא יצטרכו לממן לעשירים את הלימודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניים לא משלמים מיסים (כמעט), ולכן המצב כיום הוא שהמעמד הבינוני והעשירים משלמים עבור הלימודים של כולם. אני אישית דווקא בסדר איתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניים משלמים מע''מ. אפילו החרדים והערבים שיש להם כלכלות שחורות משלהם משלמים מע''מ על חלק מהמוצרים שהם קונים. העניים משלמים מחירים גבוהים על שירותים של בעלי השכלה גבוהה (רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, עורכי דין, מנהלי חשבונות) על מנת לממן את תשלומי המיסים שלהם. בעלי המקצועות הללו יכולים לדרוש מחירים גבוהים כאלו כי אין הרבה פראיירים שמוכנים לגבות פחות כשרוב הכסף הולך למיסים. העניים גם משלמים מיסים על המכוניות והדלק שהם קונים כמו גם על הדירות. כל יוקר המחיה בארץ (תל אביב היא מן הערים היקרות ביותר בעולם) נובע מהמיסים השערוריתיים שנועדו לממן לבני העשירים לימודים גבוהים כדי שיוכלו להרוויח הרבה כסף. לא לחינם עומדת שינוי - נציגת השבעים - על הורדת שכר הלימוד לסטודנטים. וגם על סבסוד התרבות כדי שהעשירים יוכלו לראות הצגות במחיר השווה לכל נפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא ברור לי על מה אתה מבסס את הטענה שרק בני עשירים לומדים באוניברסיטה. הפסיכומטרי אינו מהווה מכשלה עד כדי כך גדולה, כלכלית, שאנשים ממעמד בינוני-נמוך לא יכולים לעבור אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לומד באוניברסיטה. אתה רואה במו עיניך את האנשים הלומדים באוניברסיטה. קשה לי להאמין שלא שמת לב שיש הטייה סטטיסטית כלשהי כלפי מעלה בעשירונים. ולגבי המנגנון שגורם לכך: 1) במערכת החינוך הממלכתית, יכולתו של תלמיד לסיים עם תעודת בגרות תלויה לרוב בכך שיש מי שיתמוך בו יעודד אותו וישקיע בכך די הרבה כסף. אנשים שרואים חשיבות בלימודי ילדיהם הם לרוב כאלו שלמדו ויש להם הכנסה הודות ללימודים. 2) עצם הלימודים על עלותם הגבוהה מחייבת יכולת כלכלית. 3) הלומד יהנה בעתיד מהכנסה גבוהה הודות ללימודיו, כך שגם אם הוא היום בן עניים, בעתיד הוא יהיה עשיר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |