|
||||
|
||||
1) זה מאוד פשוט. יש מספר מקומות מוגבל. אתה טוען שלא צריך לבחור רק את הטובים ביותר, אז הצע נא מדד אחר. האם נבחר אותם לפי יופיים החיצוני? 2) עדיין לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד. 3) אני לא יודע למה החלטת שקורס עולה חמשת אלפים שקלים. שלי עלה אלף ואני רחוק מלהתלונן על רמתו. לדעתי הפתרון שאתה מציע יצריך מעבר לתואר של ארבע שנים, כך שבמקום לשלם אלף שקל לקורס פסיכומטרי (או אפילו חמשת אלפים), כולנו נצטרך לשלם עשרת אלפים שקלים על שנה נוספת. בכל מקרה, זהו תחליף לשיטת הקבלה בכלל, לא רק לפסיכומטרי. לגבי גיוס תלמידי הישיבה, זו ממש לא טענה מעגלית, אבל אני חייב להגיד ש"הכנסת" לי. בכל מקרה, יש לי הרגשה שבנושא זה, שיקולים פוליטים קיבלו משקל גדול יותר מאשר בנושא הקבלה לאוניברסיטאות (ועובדה שאכן התחילה שיטת המצרף בנוסף לפסיכומטרי). |
|
||||
|
||||
1) אבל למה לעזאזל יש מספר מקומות מוגבל? למה אין מקום לכל מי שרוצה ללמוד באוניברסיטה? 2) שהפסיכומטרי ישמש ביחד עם קריאה בקפה ומבחני אישיות לייעוץ פרטני לאנשים אם כדאי להם ללמוד באוניברסיטה. מדוע צריך להיות איזשהו מומחה שמחליט עבורי אם אני יכול או לא יכול (כדאי לי או לא כדאי לי) ללמוד באוניברסיטה. |
|
||||
|
||||
1. כי הן ממומנות בכספי ציבור. 2. לא חייב להיות. אתה יכול ללמוד באונ' הפתוחה או במכללה, שם הדרישות הרבה יותר נמוכות. שם גם יש שוק חופשי, אז בכלל תרגיש בבית. |
|
||||
|
||||
1) הבנתי. יש מחסור כי מסבסדים את המוצר. מסבסדים כי העשירים רוצים שהעניים ישלמו עבור הלימודים שלהם. |
|
||||
|
||||
ישלמו אלף כדי לעשות קורס, ואז לשלם רק 30,000. בשיטה שלך, כולם ישלמו 60,000-90,000 ש"ח, ובלצ"ג. |
|
||||
|
||||
ומי אתה חושב משלם את ההפרש? הכסף גודל על עצים? |
|
||||
|
||||
כן, אבל אז יקרה ההפך ממה שאתה אמרת (''העשירים רוצים שהעניים ישלמו עבור הלימודים שלהם''). |
|
||||
|
||||
אוי איזו טעות עשיתי. המשפט היה צריך להיות: העשירים רוצים שהעניים ישלמו עבור הלימודים של העשירים. זהו המצב היום. אם כל אחד ישלם על לימודיו הוא, העניים (אשר באופן גורף ניתן לאמר שאינם לומדים באוניברסיטה) לא יצטרכו לממן לעשירים את הלימודים. |
|
||||
|
||||
העניים לא משלמים מיסים (כמעט), ולכן המצב כיום הוא שהמעמד הבינוני והעשירים משלמים עבור הלימודים של כולם. אני אישית דווקא בסדר איתו. |
|
||||
|
||||
העניים משלמים מע''מ. אפילו החרדים והערבים שיש להם כלכלות שחורות משלהם משלמים מע''מ על חלק מהמוצרים שהם קונים. העניים משלמים מחירים גבוהים על שירותים של בעלי השכלה גבוהה (רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, עורכי דין, מנהלי חשבונות) על מנת לממן את תשלומי המיסים שלהם. בעלי המקצועות הללו יכולים לדרוש מחירים גבוהים כאלו כי אין הרבה פראיירים שמוכנים לגבות פחות כשרוב הכסף הולך למיסים. העניים גם משלמים מיסים על המכוניות והדלק שהם קונים כמו גם על הדירות. כל יוקר המחיה בארץ (תל אביב היא מן הערים היקרות ביותר בעולם) נובע מהמיסים השערוריתיים שנועדו לממן לבני העשירים לימודים גבוהים כדי שיוכלו להרוויח הרבה כסף. לא לחינם עומדת שינוי - נציגת השבעים - על הורדת שכר הלימוד לסטודנטים. וגם על סבסוד התרבות כדי שהעשירים יוכלו לראות הצגות במחיר השווה לכל נפש. |
|
||||
|
||||
עדיין לא ברור לי על מה אתה מבסס את הטענה שרק בני עשירים לומדים באוניברסיטה. הפסיכומטרי אינו מהווה מכשלה עד כדי כך גדולה, כלכלית, שאנשים ממעמד בינוני-נמוך לא יכולים לעבור אותה. |
|
||||
|
||||
אתה לומד באוניברסיטה. אתה רואה במו עיניך את האנשים הלומדים באוניברסיטה. קשה לי להאמין שלא שמת לב שיש הטייה סטטיסטית כלשהי כלפי מעלה בעשירונים. ולגבי המנגנון שגורם לכך: 1) במערכת החינוך הממלכתית, יכולתו של תלמיד לסיים עם תעודת בגרות תלויה לרוב בכך שיש מי שיתמוך בו יעודד אותו וישקיע בכך די הרבה כסף. אנשים שרואים חשיבות בלימודי ילדיהם הם לרוב כאלו שלמדו ויש להם הכנסה הודות ללימודים. 2) עצם הלימודים על עלותם הגבוהה מחייבת יכולת כלכלית. 3) הלומד יהנה בעתיד מהכנסה גבוהה הודות ללימודיו, כך שגם אם הוא היום בן עניים, בעתיד הוא יהיה עשיר. |
|
||||
|
||||
מעודי לא בדקתי את הכנסות הוריהם של הסטודנטים שלומדים איתי. רובם המוחלט, אני יודע, עובדים למחייתם, לרוב בג'ובים לא מקצועיים (מלצרות, שמירה, סבלים, זבנים). כך שבכל מקרה לא מדובר פה על אנשים שחיים מהכיס של אבא. 1. לפי זה, עניין ההטייה למעלה בעשירונים היא קשר כוזב - הקשר האמיתי הוא עם חשיבות ההשכלה להורים. מה אני אעשה שלהורים עניים (לכאורה) לא מספיק אכפת מהשכלת ילדיהם? 2. בדיוק בגלל זה רוצים להוריד את שכר הלימוד - כדי שכולם יוכלו להתקבל ללימודים. אבל חוץ מזה, יש הרבה מלגות למעוטי יכולת שנועדו בדיוק כדי לאפשר להם ללמוד באוניברסיטה. 3. נו, אז? יופי לו. |
|
||||
|
||||
בחדשות דיווחו אתמול כמה פעמים על השוואת יוקר המחיה בערים שונות בעולם (טוקיו שומרת על המקום הראשון, פריז נושפת בעורפה; תל-אביב במקום השבע-עשרה. ההבדל היחיד הוא שבאולימפיאדה יש שמונה-עשר מתחרים, וכאן מאה ושלושים). הדבר המשעשע הוא שבכל פעם טרחו לציין ש"ההשוואה נעשתה ביחס ליוקר המחיה בניו-יורק", כלומר, באינדקס השרירותי שלפיו ביצעו את המחקר, ניו-יורק מקבלת 100 נקודות. אפשר להרחיב את השיטה: במקום "גאטלין ניצח בריצת 100 מטר", צריך לדווח "גאטלין ניצח בריצת 100 מטר; המטר המקורי שמור בפריז". |
|
||||
|
||||
גם אשתי ואני הבטנו זה בעיני זו בפליאה למשמע ההדגשה. אבל מה נלין, כאשר יום לפני זה ( או שמא באותה מהדורה) גם הייתה כתבה תלושה על אדם אחד באוקראינה שהוא הגבוה ביותר בעולם. למה נזכרו בו, לא ברור, אולי לכבוד אלכס אברבוך. |
|
||||
|
||||
הוא נכנס לספר השיאים של גינס, והיה יום חדשות חלש. וזה היה באותה מהדורה. אבל הדיון הזה צריך להכנס ל''מחקר חדש מגלה כי...''. |
|
||||
|
||||
רק שלשום הוא נכנס? מי היה שם לפניו? |
|
||||
|
||||
לפי מה שנאמר בכתבה, בעקבות טיפול רפואי שקיבל לפני כמה שנים, הוא החל לגדול באופן אבנורמלי (וממשיך לגדול גם כיום). כלומר, לפני כן היה שם אדם שהוא כיום רק השני בגובהו בעולם. לחלופין, יתכן שהאדם הגבוה ביותר בעולם מת לאחרונה, ולכן הוא נכנס במקומו כאדם הגבוה ביותר שחי כיום. |
|
||||
|
||||
אם זה המקרה השני, אז דיווח חדשותי סביר יותר יתחיל ב''האיש הגבוה בעולם, תמיר הוכמן, נפטר אתמול. כעת האיש הגבוה בעולם הוא...'' |
|
||||
|
||||
הוא מחזיק בתואר של גינס לפחות ממאי, ולכן השאלה המקורית (מה נזכרו בו) תקפה. |
|
||||
|
||||
1. זו בעיה גאומטרית. תשאל את אוקלידס. 2. יש אוניברסיטה כזו, בלטביה. כולם יכולים לקבל ממנה תואר. כמו בשוק, החופשי. |
|
||||
|
||||
1. אני טוען שהמצליחים ביותר בפסיכומטרי הם לא בהכרח הכי טובים ואני טוען שיש להגדיל משמעותית את מספר המתקבלים (כלומר ת מספר המקומות) 2. אז לא משנה. כנראה שהדוגמא לא טובה. 3. אני מכיר אנשים שעשו קורסים הרבה יותר יקרים ממך (יכול להיות שמחירים ירדו, זה היה לפני כמה שנים), אני מכיר אנשים שעשו שני קורסים (במכונים שונים) ורק ככה הצליחו להתקבל. לגבי ה 4 שנים, יכול להיות שזו בעיה, אני לא מקצוען בתחום בניית תוכניות לימוד. אני רק רציתי להגיד שיש הטיה על רקע סוציואקונומי בתנאי הקבלה לאוניברסיטה ושזו בעיה שיש להתמודד איתה. אם הייתי שר החינול הייתי מקים ועדת מומחים לנושא. לגבי שיטת המצרף, אם הבנתי נכון, האוניברסיטאות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה, (בסופו של דבר יש שר ממונה וועדה בין אוניברסיטאית שבה חברים גם אנשים שאינם חברי אקדמיה ולהם יש אינטרסים אחרים קצת ואילו של האוניברסיטה), בשנה האחרונה היו מעט מאוד נרשמים באמצעותה כך שההגמוניה של הפסיכומטרי עדיין לא הופרה. אני מקוה שלא יבטלו את השיטה על הרקע הזה (כבר הועלו הצעות) ושלא יצליחו לנטרל אותה (לשכלל את ציוני המצרף כך שבפועל אי אפשר יהיה להתקבל בעזרתם אלא אם אתה ממש גאון ואז גם בפסיכו היית מוציא 801). לגבי הטענה המעגלית. יכול להיות שאני טועה בהגדרה אבל הרעיון שניסיתי להעביר דומה. השיקולים שהובילו לבחירת הפסיכומטרי ככלי כמעט בלעדי, לדעתי, נגועים בשיקולים לא ענייניים. |
|
||||
|
||||
1. *אתה* טוען, אבל האוניברסיטאות שמודעות לחלופות, החליטו כי המבחן הפסיכומטרי כן משקף. 3. גם הקורס שלי היה לפני מספר שנים (משהו כמו 6). לגבי אלו שעשו שני קורסים, אין לי ספק שכעת הם הרבה יותר מוכנים ללמוד באוניברסיטה, כך שבכל זאת הציון כן משקף. אם תתמודד על תפקיד שר החינול אני אתמוך בך. מה יהיו הסמכויות של שר החינול? (אולי אחראי על לימודים עינויים.. :) לגבי המצרף, השיטה הזאת לחלוטין לא טובה. דבר ראשון הציונים אינם מנורמלים ומשתנים משנה לשנה, כמו-כן, באיזורים מסויימים אין בדיקה קפדנית, והעתקות חופשיות מובילות לציוני בגרות שאינם משקפים את הידע ואת היכולת האמיתיים. את הטענה המעגלית נעזוב... |
|
||||
|
||||
1. אז שיחשפו את הנתונים על פיהם הם החליטו את ההחלטה הזו. 3. על סמך מה אתה מבסס את ההערכה שלך שזה שהם שיננו ותירגלו חישובי אחוזים בצורה יותר יעילה הופכת אותם ליותר מוכנים ללימודים אקדמיים? |
|
||||
|
||||
1. טוב, עם הדרישה הזאת אני יכול להסכים. 3. על כמה דברים, העיקרי שבהם הוא התמדה. |
|
||||
|
||||
פעם הצעתי שיוקמו כמה משרדים חדשים על מנת לאפשר הקמת ממשלת אחדות: משרד הבטחון ומשרד ההגנה משרד החינוך ומשרד ההשכלה משרד האוצר ומשרד התקציב משרד התעשייה ומשרד החרושת משרד האנרגיה ומשרד הפיתוח משרד התרבות ומשרד הפנאי משרד החוץ ומשרד לשיתוף פעולה איזורי 1 משרד השיכון ומשרד הבינוי משרד הספורט ומשרד ההתעמלות 2 משרד הדתות ומשרד האמונה משרד הסעד ומשרד הרווחה משרד הבריאות ומשרד הרפואה המשא ומתן הקואלציוני יתעסק בחלוקת השמות שכן הסמכויות של כל זוג משרדים תהינה זהות וכל משרד יתעסק בעיקר בטרפוד הפעילויות של המשרד השני. בעצם, זה לא מה שקורה היום? 1 זה לא רעיון שלי 2 עם מנהלת עצמאית לאולימפיאדה |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |