|
||||
|
||||
בהחלט. הבושה מתחילה בשני מעשי רצח, או בשלושה אם אין לך חלק באף אחד מהם. אם צריך משהו להתבייש בו הייתי שומר אותו ליחס (הכלכלי) בארץ לקשישים או לסחר בנשים. בשנייהם לא מדובר במקרה בודד אלא בסטטיסטיקות ידועות ונמשכות של אי מילוי חובה בסיסית של חברה כלפי חסרי ישע. במקרה רצח השופט אני חש זעזוע אנושי בסיסי וחושש מחציית קו אדום ויצירת תקדים העשוי לסכן את שלטון החוק המתדרדר בישראל. |
|
||||
|
||||
"הבושה מתחילה בשני מעשי רצח, או בשלושה אם אין לך חלק באף אחד מהם." - אם זה רק אחד, אבל יש לך חלק בו, אין לך סיבה להתבייש? |
|
||||
|
||||
אני כנראה נטפקן מהסוג הגרוע ביותר. נטפקן ללא חוש הומור... |
|
||||
|
||||
לא צריך להגזים. הומור איילי (אם אפו' ירשה לי לכנות את הלצתו הנ''ל ''איילית'') איננו תמיד קל לזיהוי במבט ראשון. טייק איט איזי. |
|
||||
|
||||
תודה על תגובתך שהבהירה לי שוב שאני צריך להפריד טוב יותר בין הלצות ואמירות ציניות לאמירות רציניות. אשתדל בעתיד להוסיף (:, או "וברצינות". |
|
||||
|
||||
אם זה אפשרי, השתדל שלא (פירוט בדואל). |
|
||||
|
||||
אה, אבל בלי זה כל האייל הוא מעין מבחן "זהה את החיוך" בנוסח האתר שהפנית אליו. אני מנחש ששעור ההצלחה שלי הוא כמו שם: 50%. איפה כפתור ה play? |
|
||||
|
||||
לא זאת השאלה(1). השאלה (המעניינת) היא מה מידת ההצלחה בהעברת החיוכים שלך, כך שיזוהו ע"י אחרים. לפי הקריטריון הזה אני מניח שהציון שלי הרבה מתחת ל50. ___ (1) לא, אני לא קרוב של שר האוצר. |
|
||||
|
||||
דווקא במקרה שלך, המצב פשוט- מי שיחייך תמיד יצדק לפחות ב80% מהמקרים. |
|
||||
|
||||
אני כנראה יותר אידיוט ממה שאני חושב. (במילים אחרות: לא הבנתי.) |
|
||||
|
||||
המשחק שאתה משחק הוא כזה: אתה כותב תגובה. אם היא מצחיקה (בכוונה) ואני מחייך- ניצחת. מכיוון ש80% מתגובותיך הם כאלה , הרי שמספיק שאחייך תמיד. |
|
||||
|
||||
זהו, שלא תמיד. לפעמים התגובה מצחיקה בכוונה (להצחיק), לעיתים הבדיחה היא ריכוך לעקיצה. אם העקיצה לא הובנה, אז (במקרה הטוב) נשארנו רק עם הבדיחה. |
|
||||
|
||||
הא! 17 זיהויים נכונים מתוך 20! אני תוהה מה זה אומר עלי. _________ העלמה עפרונית, מייחסת יותר מדי חשיבות למבחני אינטרנט מטופשים, וחבל. |
|
||||
|
||||
שיש לך הרבה אסטרוגן?! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תגובה 234751 עפ"י שועל ואפו', אני צריך להתחיל לדאוג. |
|
||||
|
||||
אפופידס כתב על זה משהו. מנוע החיפוש לא עובד לי כרגע אז אני לא יכול לקשר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זעזוע אנושי בסיסי זה הגיוני, אבל הייתי ממליץ להמתין לפני החשש מיצירת תקדים. אני כלל לא יתפלא אם בסוף יתברר כי הוא נרצח על ידי בעלה של הפילגש שלו, המלווה בריבית קצוצה, או כל רוצח אחר שפעל ממניעים אישיים והיה רוצח אותו גם אם היה מדובר במוכר ירקות |
|
||||
|
||||
כותבים שונים באינטרנט (באתרי סקופים למיניהם) מצביעים על האפשרות הראשונה ואפילו רומזים על זהותה. |
|
||||
|
||||
מישהו יודע בכמה מקרים בעבר חוסל אדם על ידי רוצח שכיר על רקע "רומנטי" שכזה, כשמזמין החיסול לא נמנה על אנשי העולם התחתון? זה נראה לי כמו דבר די נדיר, וכשמדובר בחיסול של שופט, הסבירות קטנה עוד יותר. אבל אני חייב להודות שיש סיכוי טוב שאתבדה ובסוף זו אכן תהיה הסיבה. |
|
||||
|
||||
על חיסול לא שמעתי, אבל כן שמעתי על קרובי משפחה של הצד השני, שבאו הביתה ופוצצו את האדם במכות, עד כדי אישפוז. |
|
||||
|
||||
אבל יש הבדל של שמיים וארץ, דומני, בין המפוצצים במכות, ובין אלו שמצליחים ליצור קשר עם רוצח שכיר מקצועי, ויש להם את הכסף לשלם לו, והוא באמת מכבד אותם מספיק כדי שיבצע את העבודה, ולא יקח את הכסף וילך להלשין עליהם במשטרה. אני זוכר במעורפל מקרה אחד או שניים של ניסיונות להזמין חיסולים שכאלו, אבל הם נגמרו בפיאסקו מצער עבור מזמין החיסול. במקרים שבהם המזמין הצליח להוציא אל הפועל חיסול, הוא השתמש בקרוב משפחה או משהו דומה, לא במקצוען. אבל הזיכרון שלי לקוי מאוד. |
|
||||
|
||||
כן, ההבדל כמובן גדול מאוד. |
|
||||
|
||||
אולי כשמדובר שופט יותר קשה למרר לו את החיים בצורות פחות דרסטיות. |
|
||||
|
||||
למה, שופטים נהנים כשמפוצצים אותם במכות? |
|
||||
|
||||
לא יודע בקשר אליך, אבל אני לא הייתי מסתכסך עם שופט. |
|
||||
|
||||
במילים אחרות, מה שנובע מתגובה 234914 ומתגובה 234892 שלך, הוא שאם יש לך חילוקי דעות עם שופט (לא משהו מקצועי אלא משהו טרוויאלי, סכסוך שכנים, סכסוך על רקע רומנטי, הכלב שלו נשך את החתול שלך וכו') אין לך ברירה אלא לרצוח אותו (או לאכול את החרא ולשתוק). אין ספק, דעה אופטימית וחיובית מאד על המדינה בה אתה חי ומערכת אכיפת החוק בה. |
|
||||
|
||||
אתה קצת מקצין את המצב, אבל נכון, אני לא אכנס לסכסוך משפטי עם שופט אלא אם כן יגיעו מים עד נפש, ובטח שלא אפוצץ אותו במכות אלא אם מתחשק לי לקבל את העונש המקסימלי הקבוע בחוק. אני לגמרי לא בטוח שזה מאפיין דוקא את המדינה בה אני חי, נדמה לי שזה חלק מההוויה האנושית. עורכי דין, למשל, שמסבירים לך השכם והערב כי לכל פושע נאלח מגיע הייצוג הטוב ביותר בבית המשפט, סרבו להגן על מישהו שרצח את העורך-דין שלו. עיתונאים שחושפים כל שחיתות אמיתית או מדומה ממלאים פיהם מים במה שנוגע לעיתון שלהם עצמו, רופאים מגינים על עמיתים שסרחו ומסרבים להעיד נגדם, ושוטרים מעלימים עין מחבר למקצוע שפוצץ מישהו במכות. אלא אם כן אותו מישהו הוא שופט. ואתה צודק אם תטען: "אין ספק" שיש לי "דעה אופטימית וחיובית מאד על המין האנושי". |
|
||||
|
||||
אז "העונש המקסימלי הקבוע בחוק" הוא לא שאלה - מכיוון שלאותו שופט אין יכולת להתערב שמשפט הזה, שהוא פלילי2. לעומת זאת, *בנוסף לעונש*, ויכוח עם שופט יביא אותך, כנראה, לשלם לו סכום לא קטן כפיצוי (כי הוא ייצג את עצמו במשפט האזרחי). 1 נא לא להגיב. אני חי בסביבה סטרילית. 2 אני מניח לצורך הדיון שישראל מדינה מתוקנת, ושהיותו של האדם המותקף שופט לא תטה את הכף. |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי לכך שהשופט הפיקטיבי שלנו יהיה זה שישפוט בינינו, שהרי זה לא יתקיים אפילו במדינה בלתי מתוקנת. התכוונתי לכך שבר הפלוגתא שלי מכיר המון עורכי דין שישמחו לעזור לו, והוא מומחה בספר החוקים כך שיוכל לספר את סיפורו באופן הנכון יותר מבחינה ליגאלית, והחברה של אישתו של זה שכן יישב שם על כס המשפט מכירה את השכן שלי ולא תתאפק מלטפטף באזני ידידתה איזו מילה על טוב ליבו ונועם הליכותיו, ובעיקר לכך שהיושב בדין יזדהה עם המאניאק שהסתכסך איתי (במודע או לא) ורבים הסיכויים שבסוף היום אני לא אצא משם עם חיוך על השפתיים. |
|
||||
|
||||
1. "בר הפלוגתא שלי מכיר המון עורכי דין שישמחו לעזור לו" - אם הכוונה היא שהוא ימנה לעצמו עו"ד טוב - זו בדיוק הנקודה. במשפט פלילי עוה"ד הוא מטעם המדינה, כך שלשופט לא יהיה שום יתרון בגלל שהוא מכיר עורכי דין. בסוגיית הפיצויים, לעומת זאת, התובע (ידידך השופט) בוחר את עוה"ד (כי זהו משפט אזרחי) ואז, כמובן, הוא לא צריך למצוא עו"ד טוב, אלא לייצג את עצמו! 2. "והוא מומחה בספר החוקים כך שיוכל לספר את סיפורו באופן הנכון יותר מבחינה ליגאלית" - אמת. למרות שאני לא בטוח שזה עשוי להשפיע באופן קיצוני על תוצאות המשפט. 3. "והחברה של אישתו של זה שכן יישב שם על כס המשפט מכירה את השכן שלי ולא תתאפק מלטפטף באזני ידידתה איזו מילה על טוב ליבו ונועם הליכותיו..." - אנא קרא שוב את הערה 1 בהודעה המקורית. |
|
||||
|
||||
אני מציע להעביר את הדיון הזה מהתחום התיאורטי לתחום הניסויי. אני אשבור את החלון של השכן שלי ואאיים לרצוח אותו ואת ילדיו, ואתה תעשה אותו דבר לשופט. מי שמקבל עונש יותר חמור יעביר לשני את כל נכסיו בעולם הזה. הולך? |
|
||||
|
||||
על מנת שתהיה קבוצת בקורת ראויה כדאי שהמשכורת של השכן שלך תהיה בגובה המשכורת של השופט. |
|
||||
|
||||
אאל''ט, זה לא ''קבוצת ביקורת'' אלא בידוד משתנים. |
|
||||
|
||||
גם זו לא קבוצת ביקורת מספיק ראויה. טענת השכ"ג מראש לא נגעה לגובה המשכורת. מה שצריך זה לכמת את סך וטיב הקשרים של השכן של השכ"ג1 והשופט שחגי הולך להרביץ לו. אי התייחסות לגורם זה הופך את הניסוי ללא-רלוונטי, מכיון שלשני אנשים בעלי משכורת דומה יכולים להיות קשרים שונים מהותית. __________ 1 "דייר הכפר הגלובלי"... ? |
|
||||
|
||||
אם זה העניין אז השכן האחר צריך להיות איש פרקליטות בכיר, איש שב''כ או עוזי כהן. אבל זו בדיוק טענתו של שכ''ג, לפי הבנתי - לא כדאי להסתבך עם אנשים בעלי קשרים. אם רוצים לבדוק האם אכן הקשרים הם מה שקובע ולא הכסף, יש צורך לנטרל את שאלת הכסף. אבל אני מניח שצריך גם לנטרל אלמנטים נוספים כמו אמונה דתית - לא כדאי להסתבך עם יהודי דתי או עם אלמנה ויתומים. |
|
||||
|
||||
צריך גם לבדוק את צבע דשאו של השכן דנן. |
|
||||
|
||||
ע"פ ההנחה שבכותרת הודעה זו (כמו שאמרתי, אני חי בבועה) אסור ש*הקשרים* יהיו רלוונטים לצורך הניסוי - כי זה יסתור את ההנחה. רק ההשכלה והניסיון של השופט צריכה להיות רלוונטית. לפיכך אני מציע את הניסוי הבא: נקפיא שופט ל-20 שנה. כשהוא יופשר, לא יהיו לו עוד קשרים, אבל ההשכלה והניסיון ישמרו. אז מי רוצה לבוא להקפיא שופט? |
|
||||
|
||||
אם כבר מקפיאים אנשים צריך לעשות את זה למטרה נעלה יותר מצדק אבסולוטי או דברים כאלה- צריך לעשות מזה תוכנית ראליטי: בואו ובחרו את הצעירים והצעירות שיוקפאו ויופשרו בעוד 20 שנים* כדי שאז הם יהיו 'רטרו'. בואו ובחרו עוד היום את האנשים המיצגים באמת* את שנת 2004!!!!** |
|
||||
|
||||
לא בטוח שבעוד 20 שנה תוכניות ראליטי עדיין יענינו את העולם. וגם לא בטוח שהרטרו יהיה אופנתי. קל הרבה יותר למצוא אנשים שחושבים שאנחנו חיים באמצע שנות השמונים, מסתובבים כמה כאלו ברוממה. |
|
||||
|
||||
תשמע, אנחנו אוכלים כל כך הרבה חרא ושותקים, אז זה מה שישבור אותנו? |
|
||||
|
||||
איני יודע לגבי שופטים (מה היה בסוף עם זייפני המסמכים?) אבל מאוד לא כדאי להסתבך עם השב"כ או המוסד. נחום מנבר הלך על הגבול וקיבל 16 שנה בכלא על מכירת דשנים כימיים לאיראן בזמן שאזרחי ישראל ישבו בחדרים אטומים בגלל העיראקים. היה איש שב"כ שנרצח בעת מילוי תפקידו ברמאללה. השב"כ פשוט חיסלו את הרוצח בלי משפט וכתבו על זה בגאווה בעיתונים. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על הסתבכות עם השב''כ או המוסד על רקע מקצועי. אני דיברתי על סכסוך טרוויאלי על רקע אישי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
1. שחיתות. 2. ציניות. 3. מראית עין. אתה מנסה לבקר את הציניות הישראלית לגבי שחיתות (וההשלמה של הציניקן עם "העובדות" בעקבותיה). העניין הוא ששחיתות וציניות הם יזיזים מאוד קרובים והם ניזונים זה מזה. לא רק הראשונה גוררת את השניה (החץ הוא דו כיווני). שלב את שני אלה עם תרבות של "מראית עין" וקיבלת את השילוש-הלא-קדוש-שניזון-מעצמו האופיני למחוזותינו, שמסביר (לדעתי) את בנניות המערכת שלנו. |
|
||||
|
||||
בקשר לאיש השב"כ שנרצח ברמאללה, אם אתה מתכוון למחבל מאהר אבו סרור (שרצח איש שב"כ ברמאללה) אז הוא לא נרצח ולא חוסל אלא נהרג כאשר ניסה לפרוץ את מחסום 300 ביציאה מירושלים לבית לחם. יחד איתו נהרגה בת ערובה בשם ג'נט קדוש שהוא חטף. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי. אני מדבר על משהו קצת יותר ישן. אני חושב. |
|
||||
|
||||
כמה ישן? הסיפור הזה הוא מ-1993. |
|
||||
|
||||
חבל שאתם מביאים גם לאתר הזה את החטטנות המגעילה בעניינים פרטיים של אדם שמת, עם כל מיני ספקולציות ש(בהכרח) רובן יתבררו כלא-נכונות. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלא הבנת את ברקת. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שאנחנו מדברים ספציפית על השופט עכשיו (בהודעות האחרונות) אלא יותר על השאלה האם חיסול כזה הוא דבר סביר או לא. אין לי מושג מה הוא עשה בחייו הפרטיים, ודיונים על חייו הפרטיים, כל עוד הפרשה הזו לא נפתרה, באמת לא יועלו בכלום. |
|
||||
|
||||
לא התייחסתי לאף אדם שמת, וודאי לא לשופט. |
|
||||
|
||||
התגובה שלך הייתה חלק מפתיל שעסק בספקולציות שהועלו בפורומי סקופים ברשת, והתייחסתי לפתיל בכללותו. נכון שהתגובה שלך כשלעצמה לא בעייתית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא ברור לי אם את סתם מתבדחת כי הרמתי להנחתה בניק שבחרתי לעצמי, או שאת באמת טוענת נגדי. |
|
||||
|
||||
אני באמת טוענת. נכון, היה יכול להיות מכובד יותר אילולא גלשו לאן שגלשו פה, אבל מה לעשות, זה קרה. וזה טבעי. ואתה יודע מה- זה אפילו לא אוף-טופיק. הידיעה היא על כך שנרצח שופט, ולא מופיע בה שום תנאי מגביל בנוסח "אבל אם יתברר שזה לא לאומני, ולא קשור להיותו שופט, אלא זה סתם מקרה אישי אפל, אז תסתמו מיד ותרדו מהעניין". יש פה עניין ציבורי גם אם זה "סתם" מקרה אישי אפל. בדיוק מפני שזה לא סתם איש. ונסיבות הרצח הן כאלה, שאדם עוצר ושואל את עצמו- במה בשם אלוהים, ועם מי בשם אלוהים, היה מעורב אותו שופט, שככה אירע לו?! ואגב מכובדות, אם אתה כבר נוזף באנשים, זה היה נראה קצת יותר מכובד, [ואמיץ], אם היית מזדהה, לא? |
|
||||
|
||||
נכון שאין תנאי מגביל בידיעה, וגם לא צריך להיות. חוש ההגינות של האנשים צריך להגביל אותם בלי התערבות מגבוה. הרי, מה יש לנו פה? האיש נרצח ע"י רוצח מקצועי(כנראה) במשתיק-קול. זה לא היה רצח "בלהט הויכוח" שמבצעו ייתפס במהרה. הוא היה מתוכנן היטב. סביר להניח שייקח קצת זמן ללכוד את הרוצח ואת שולחיו, במקרה הצורך. כש"פורומי הסקופים ברשת" מדווחים על מקרה שנאסר לפרסום ע"י הצבא או המשטרה זה משהו אחד. כאן, מדובר ברצח, ואלא אם כן מנהל הפורום מעורב בעצמו ברצח, לא סביר שהוא יודע מה הרקע *האמיתי* לו. הוא פשוט מעלה השערות על-סמך רכילות שהוא הספיק לאגור לגבי הנרצח. בינתיים, כולם מתחילים בספקולציות שלהם לגבי אנשים שהם כלל לא מכירים. בYNET הייתה תגובה אחת ש"הרגה" אותי: מישהי ציינה שבעוד האקסית התראיינה בהרחבה, האישה הנוכחית לא דיברה ובקושי הוזכרה, ולכן הכותבת חושדת בה. זו התרבות שבה אנו חיים, וככה משמיצים אנשים שבכלל לא מכירים בשעותיהם הקשות ביותר. בסה"כ קיוויתי שבאתר הזה לא יגיעו לזה, אפילו לא ברמז או בתגובה אחת או שתיים. את כותבת שמדובר במשהו "טבעי"(שורה שנייה). כמו יצרים "טבעיים" רבים, גם זה יצר שאנשים תבוניים צריכים להיאבק בו. קיוויתי שהאתר הזה, העוסק בנושאים בתבוניות יחסית, יצליח. "עניין ציבורי"- אני לא מסכים. אם הוא לא נרצח על רקע היותו שופט, אני לא חושב שזה עניין לציבור, וגם אם כן- זה צריך להיות עניין לציבור רק אחרי שהרוצח ייתפס, והעניין לא צריך להתבטא בהפרחת ספקולציות. אני לא חושב שיש משהו לא מכובד באי-הזדהותי. לא בא לי להיכנס לדיון ארוך בנושא תחת שמי. אני יכול לתת לך את מילת כבודי(תבחרי את אם לקבלה אם לאו) שאני לא עוסק בספקולציות פומביות בנושא הרצח בשום מקום תחת שום שם, כך שאין כאן דו-פרצופיות כלשהי. |
|
||||
|
||||
מחמת צוק העתים, לי דווקא לא יצא לקרוא את הפתילים ההם, באתרים האחרים, או לשמוע ספקולציות בנושא. ולכן תודה על כל הפרטים הפיקנטיים שהוספת לי. [תראה איך גם אתה לא מצליח להתאפק]. אני חושבת שהרצח הזה שייך לזירה הציבורית הרבה יותר מאשר -למשל- הפרשה האומללה של התינוק המאומץ, שבה הציבור נחשף ל-, ודש בעוד ועוד פרטים אישיים מאוד של המשפחות משני הצדדים. שם זה עניין פרטי לחלוטין, חוץ אולי מצורך ציבורי לשים לב לפגמים בהליכי האימוץ, ולתקן אותם. כאן העניין הוא ציבורי, כי מענייננו לדעת במה יכול היה אדם בעמדה כזאת, של שופט ב"מ מחוזי, להיות מעורב. תודה שעל פניו העניין נראה sinister, בגלל הרוצח השכיר. כלומר- איך משיגים רוצח שכיר? בטח לא דרך דפי זהב... אם לשופט היה קשר למישהו/הם, שהם בעלי-גישה-לרוצח-שכיר, והקשר היה כזה שהסתיים בחיסולו, אז... אז אנשים מדברים. |
|
||||
|
||||
לא הוספתי שום פרט פיקנטי, אלא-אם כן זה שהוא נרצח במשתיק קול זה פיקנטי. המגיבה שהזכרתי מYNET לא הזכירה שום פרט פיקנטי, אלא סתם הסיקה מסקנה מטומטמת להחריד שלא הייתה לה בעייה להביאה לקריאת הציבור כולו(האישה לא מגיבה לתקשורת=האשה רוצחת).אז אני רוצה להאמין שדווקא כן הצלחתי להתאפק. ואני מסכים שסיפור האימוץ גם היה מהסוג הזה, אבל כאן מדובר בנושא הרבה יותר רגיש-אדם מת- ובמצב שבו לא סביר שההדיוט יידע משהו לגבי הפתרון. כלומר, גם אם יודעים משהו "מביך" על חייו האישיים של הנרצח, מן הסתם למנהלי הפורומים שפרסמו את הידיעה אין מושג אם הפרט המביך קשור לרצח עצמו. ובכל זאת, הם לא מתביישים לפרסם. |
|
||||
|
||||
אמרו את זה גם על הספקולציות על טננבוים, בגד, סוחר סמים, ובסוף הכל נכון. |
|
||||
|
||||
אני עומד על זכותי לחשוש. אם רק תנסה למנוע ממני את רגש החשש, כדאי שתתכונן לחלוק אותו עימי! וברצינות, כל עוד לא ידוע המניע, יש מקום לחשש. בעצם, ללא קשר למניע, עצם צריבת האפשרות של "רצח שופט בשל תפקידו" בתודעה בעקבות המקרה, עלולה להכניס לכל מיני אנשים רעיונות של "אז למה בעצם לא חשבנו על זה עד עכשיו"? בכל מקרה, יש כמה דברים שהרבה יותר מדאיגים אותי. למשל אירן, הגרעין והלגיטימציה הבינ"ל הזוחלת להשמדת ישראל, שלא לדבר על הדישדוש במניות "טבע" בחודשים האחרונים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |