בתשובה להאייל האלמוני, 12/07/04 12:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה זה אזרח שומר חוק? בדרך למשרד אני עוברת כל יום ב 10-15 רמזורים אדומים, כמו מרבית הולכי הרגל בסביבתי. שומרת חוק, או לא? ולמרות קיומם של הרמזורים האדומים, האם מישהו יכול לדמיין בכלל עד כמה ניו יורק הייתה מואטת אם כל חצייה באדום הייתה גוררת קנס? האם אתה מתנגד למערכת זיהוי דיבור המקליטה את דבריך בכל שעות היממה תוך הבטחה לא לעשות בתוצאות שימוש אלא כדי למנוע ולחקור פשעים? בטוחה שכן, למרות שלפי התאוריה שלך אין בעיה עם מערכת כזו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את דוגמת הרמזורים האדומים. גם אני עובר בהם, וגם אני מתנגד לענישה בתחום הזה. אני לא מבין את הקשר לדיון. האם את שומרת חוק? רשמית לא, אבל למשטרה יש דברים חשובים יותר לעסוק בהם, וכל הצדדים יוצאים מרוצים. עקרונית אין לי התנגדות להקלטת דבריי בכל שעות היממה. הבעיה היא שיהיה קשה מאוד למנוע שימוש לרעה בהקלטות, שימוש שקל ביותר לעשותו. כיוון שכך, מובן שעליי להתנגד. מערכת מעקב אפשר לנצל פחות לרעה, אם בכלל (יש דוגמאות?), אך היא תאפשר פיצוח מהיר של פשעים רבים. אם אי פעם מישהו ירוקן את ביתך מתכולתו או יתנגש במכוניתך ויברח, אולי תאחלי לקיום מעקב כזה. אפשר גם להנהיג את המעקב בצורה הדרגתית. האם תתנגדי שאסירים משוחררים יוכרחו לענוד צמיד מעקב? או אנשים שנשפטו לעונש על תנאי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנגדת לכל סוג של מעקב אחרי מקומו ומעשיו של אדם, אלא במקרים חריגים ביותר. היסטורית, יש ערך רב לחופש הפעולה המוענק על ידי העלות הגבוהה של שיטור ומעקב ואין סיבה להניח שאדם שלעולם לא עובר על החוק (או תלמידה שלעולם לא מבריזה מבית הספר) הם תמיד רצויים יותר מאחיהם ה'עבריינים'. כל זה עוד בלי האפשרות לשימוש לרעה על ידי גורמים מסחריים ואחרים (היי ילד, אם כבר ברחת מבית ספר, אולי תיכנס אלינו לחנות משחקי הוידאו? יש לנו ממסך RFID מיוחד שלא יאפשר לדוד שוטר למצוא אותך) לגבי דוגמת המעבר באור אדום - אם לכל אזרחית היה מוצמד RFID, היה אפשר לקנוס אותה בקלות רבה מאד על מעבר באור אדום - זו דוגמא למצב בו לא ש"למשטרה יש דברים חשובים יותר לעסוק בהם", אלא שלמשטרה ברור שענישת חוצים באדום היא *מזיקה* במקרה של ניו יורק, גם אם מדובר בעבירה מובהקת על החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או: מה כבר יכול להיות רע בזיהוי מידי של פושעים על סמך מאגר גנטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סביר במיוחד, בעיני, וגם העובדות לא משהו (אין שום יכולת מעשית לרצף גנום שלם של אינדיווידואל במחיר ובזמן סביר גם כיום, אחרי פענוח הגנום האנושי; ואין שום צורך לעשות זאת במסגרת זיהוי פלילי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל המחיר הולך ויורד, לא? יש כבר איזה "חוק מור" לגבי המחיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחיר של בדיקת SNP בודד (SNP = אות ספציפית בגנום שיכולה להיות שונה בין אנשים שונים. Single Nucleotide Polymorphism) באמת יורד בצורה די מרשימה; כיום אפשר, לדעתי, לעשות זאת בפחות מעשרה סנט (לדגימה אחת), כאשר ברור שהמחיר תלוי בכמות הדגימות הנבדקות במקביל. אינני יודע אם מישהו טרח לנסח "חוק מור", אבל סביר שהמחיר ימשיך לרדת. ידועים יותר ממיליון SNP-ים בגנום האנושי (לא כולם בהכרח נכונים, בהכרח לא כולם משמעותיים). אם רוצים לעשות פרופיל גנטי מושלם לבן-אדם, כנראה שיותר סביר לקרוא לו את כל ה-SNP-ים מאשר לרצף את כל הגנום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון המרכזי בסיפור הוא "הפורצים ילמדו להתמודד גם עם זה". אבל ללא ספק זה יקשה עליהם את החיים, לא? הסיפור גם ישר מספיק כדי לא להתעלם מהעובדה שבמקרי תקיפה, רצח ואונס המערכת יעילה. עם כל הכבוד לפורצים, אני חושב שתפיסת אנסים ורוצחים היא סיבה מספיק טובה להשארת המערכת בפעולה, אלא אם נכנסים לתמונה טיעוני האח הגדול. הטיעון שכן מביאים בסיום נגד המערכת הוא שבסוף ישפטו אותך על הפלת כרטיס נסיעה על הריצפה. אלא שגם זה טיעון חלש, כי הוא אומר בעצם "יתפסו אותך על עבירה שממילא לא צריך לתת עליה קנס". אז אם לא צריך לתת קנס על העבירה, גם מבחינה חוקית לא צריך לתת קנס על העבירה, ולכן הבעייה היא לא עם זה שתופסים אותך בקלות, אלא עם החוק נגד העבירה מלכתחילה - להפיל כרטיס על הרצפה אפשר בטעות, אבל לזרוק שקיות זבל במקום ציבורי אפשר רק בכוונה, ולכן רק עבירות מכזה סדר גודל ייחשבו "השלכת פסולת ברשות" הרבים וכו'. בכל מקרה זה ויכוח דומה לויכוח הרמזורים. אני חייב להודות שקיוויתי שהסיפור הזה יטען טיעוני האח הגדול למיניהם. (לא שצריך אותם - טיעוני "גטאקה" מספיק טובים כדי שיקיימו עליהם דיון רציני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את ההצהרה בדבר "אנשים לא רצויים". אנא הדגימי. האם העבריין שרוקן את ביתך הוא אדם רצוי? או, עדיף: האם העבירה רצויה? כפי שציינתי, דווקא כמעקב אחר ילדים לא הייתי תומך במיוחד ב-RFID, אבל עדיין לא הסברת מה הבעיה העקרונית במעקב אחר עבריינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדגמתי - אני ומיליונים אחרים עוברים מדי יום באור אדום, מעשנים מריחואנה (לא אני, אבל אחוזים ניכרים מאד של האוכלוסיה), עוברים עבירות על חוקי ההגירה ומבצעים שאר פשעים ועם זאת אנחנו מועילים לחברה. היכן עובר, לשיטתך, הסף? האם מי שנתפס והורשע בעבירה הופך לעבריין? אם למשל השתתפת בהפגנה, נעצרת והורשעת באלימות נגד שוטרים על בסיס עדויות כוזבות - האם צריך לעקוב אחריך לשארית חייך בגלל היותך אלים? לאסור על ה RFID שלך להתקרב לבתי ספר ולהזהיר את כל מי שהולך בסביבתך הקרובה מפני הסכנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברייך נכונים, אך אני באמת שלא רואה את הקשר לדיון. אנחנו לא דנים בחומרתן של עבירות שונות ובצורך או אי-הצורך לאכפן, אלא בסך הכל בשיטת אכיפה מסוימת. זה כמו שנדון ברכישתן של ניידות משטרה חדשות מתוצרת "טויוטה", ואת תאמרי שלא כדאי למשטרה לרדוף אחר כל עברייני המהירות... השאלה, האם צריך להעניש מעשני מריחואנה ומהגרים בלתי חוקיים, קיימת גם כיום, ולא רלוונטית לדיון. האם המקום בו עובר הסף הינו הדבר היחידי שמפריע לך? אוקיי, אז מה אם נכריח רק אנסים ורוצחים משוחררים לענוד את ה-RFID? לזה תסכימי? חוצמזה, מה עניין "התועלת לחברה"? עבריינים יכולים להיות האנשים החיוביים, המועילים והמתוקים ביותר בעולם (כמו בסרט החביב Bandits); עדיין רוב העבירות הינן שליליות ויש למנען. לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משהו אחר אם בתור עונש, השופט פוסק 3 שנות מאסר + 4 שנים תחת מעקב אלקטרוני זה משהו אחד. ואם כופים מעקב אלקטרוני על כל האזרחים החפים מפשע זה משהו אחר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ניו יורק צריך להאיט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, אני הרבה פעמים משתעשע ברעיון של לצלם בווידיאו כל הזמן את המשרד שלי, כדי שאני אוכל למצוא איפה הנחתי את העט או הנייר הספציפי שאני לא מוצא. אם מישהו ימציא ערכת כזאת, כולל מנוע חיפוש טוב1, אני קונה. 1הקלד "סנדוויץ" ויצוצו לך צילומים של הסנדוויץ האחרון שהכנסת למשרד, כולל מעקב דינאמי של המוצאות אותו2. 2<לינק על גיוון אימאג'ינג> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רוצה מעקב על המוצאות אותו, אתה צריך מצלמה לא רק במשרד אלא גם בשרותים. צפיה נעימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לכתוב ''לא , אני לא מתכוון לשים גם מצלמה בשירותים'' אבל זה נראה לי וולגרי, אז הכנסתי את ההערה על גיוון במקום. עכשיו נתת לי הזדמנות להסיר את הצנזורה העצמית. תודה לך בשמי ובשם כל בני מעי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראובן התכוון לשיטה הרבה יותר אלגנטית: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בעצם, שבב ה- RFID יכול בדיוק לעשות את זה לא? הייתי שמח להדביק שבב כזה למפתחות/ארנק/פלא-פון שלי כדי שאוכל לברר מתי איבדתי אותו ואיפה הוא עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
RFID לא יגיד לך איפה הוא עכשיו, לא? בשביל זה צריך GPS, או משהו בסיגנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספיק גלאי RFID שמיקומם ידוע יגידו לך איפה הוא עכשיו. כמו תאי רשת סלולרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט, הרזולוציה של זה די נמוכה ("הגרב השמאלית שלך, נמצאת בתא HG/23, שהרדיוס שלו שני קילומטרים"), אלא אם נציף את העיר בגלאים בכל פינה. לשם כך, צריך משהו יותר מדויק. אני מתקשה למצוא דברים שהלכו לי לאיבוד בתוך הבית. שלא לדבר על מגירה נוראית אחת שיש לי, שהשד יודע מה בדיוק יש או אין בה (שם החיבה שלה הוא פנדורה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל השטויות על איתור ילדים אבודים מתגמדות מול האפשרות לפתור אחת ולתמיד את בעיית הנבדל-הבלתי-שפיט-בעליל ולפתוח פרק חדש ומפואר בתולדות תרבות המערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תרבות המערב ולא קפקפי-עץ. פשוט פתרון יפאני שיטתי לבעיה לאומית. היפאנים הם עם של ממצמצים. היפאנים הם עם של משקפופרים. הממשל גילה שיש קשר הדוק בין מצמוץ תכוף והיחלשות הראיה. הממשל גילה שיש מקור אחד ראשי למצמוצים. היאפנים מכורים לסומו. ובגלל שהם רואים שעות סומו בטלוויזיה ובזירה עצמה, שעות שהם ממצמצים בטירוף כדי לזהות מי מהנקודות הזזות ומתנגשות במרחב הוא מי, ואיך בדיוק פועלים לוחמי הסומו האחד מול השני, אז הר5איה של היפאנים מידרדרת במהירות. אבל הממשל גם יודע שאי אפשר להגדיל את הסומואים שיגיעו לגודל רגיל. והציבור דורש "סושי ושעשועים", אז החליטו להתחכם עם הרעיון של השבב לילדים. בעצם מתכוונים לתקוע את זה בישבנם ההדוק של הסומואים. שסוף סוף, אפשר יהיה לזהות את מיקומם ביקום, ולו רק באמצעים טכניים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מחזיקי מפתחות שעונים בצפצוף כאשר הם קולטים קול שריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעתיד, כשתהיה בינה מלאכותית לכל טוסטר, נוכל לצעוק "סיגל, איפה את?" והנעל תענה "כאילו פה?". בדיוק כמו היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, אני שמח שהעלת את הנושא ( אם כי נדמה לי שמחזיקי המפתחות האלה הם כבר פסה). תארו לכם את המערכת הבאה: סריג של מחזיקי מפתחות כאלה, כל אחד מכוייל לצפצף כאשר הם קולטים בדיוק1 שריקה עם תדר הצפצוף העצמי. אם שמים את מחזיקי המפתחות במרחקים נכונים, ואחד מהם מצפצף ספונטנית ( או מישהו שורק בקרבת המתקן), יתקבל משוב של צפצופים, שמזכיר התקן אופטי ידוע, הלא הוא הלייזר. אני לא יודע מה השימושים של מערכת כזאת, אבל זה יכול להיות מדליק לנסות לבנות אחד. 1 נכון, מה קורה אם מחזיק מפתחות אחד ייצור היזון חוזר עם עצמו? דבר כזה לא קורה באטומים. פיתרון: כל מחזיק מפתחות מגיב לצליל שהוא *כמעט* תדר הצפצוף ( אבל שונה באופן אקראי ממנו), חוץ מזה, תדר הצפצוף של כל מחזיק יהיה שונה במעט, כך שיווצרו "רשתות" של מחזיקים שמעודדים זה את זה. אני חושב שרות תהנה לנתח את מעגלי המשוב הלא לינאריים(?) הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכת די דומה כבר קיימת ומתפקדת יפה. היא נקראת סככה של תרנגולי הודו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי נכון, טוב שהזכרת לי. כשאני ובת דודתי היינו קטנות והיינו מתארחות בחופש, בכפר, אצל סבתא, היינו צועקות להם: "מתי פורים?" ואז הגל היה הולך מקצה הסככה הקרוב אלינו ועד לקצה השני, עד שכל שבע מאות התרנגולי הודו היו מצטרפים ועונים לנו ביחד: "אדר-אדר-אדר-אדר-אדר...". ואם היית שואל אותם, נניח, "מתי חנוכה?", היה קורה בדיוק אותו תהליך, אבל אם היית בעל דמיון מפותח (ואנחנו שתינו היינו!), יכולת לשמוע אותם צועקים: "כסלו-כסלו-כסלו-כסלו..." :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי פרקטי להשתמש בתרנגול הודו כמחזיק מפתחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך תרנגול הודו שלם, אני בטוחה ששכ''ג יתפשר על לתלות על מחזיק המפתחות שניצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניצל ממה? מהתנפלות של כלבי אמסטף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? אפשר לאלף אותו לעקוב אחריך לכל מקום וככה אתה לא צריך לחפש את המפתחות, הם מחפשים אותך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, אבל אני מציע טכנולוגיה "פאסיבית" שלא מחייבת הדבקה של RFID על כל פירור שנכנס למשרד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |