|
||||
|
||||
מספיק גלאי RFID שמיקומם ידוע יגידו לך איפה הוא עכשיו. כמו תאי רשת סלולרית. |
|
||||
|
||||
אאל"ט, הרזולוציה של זה די נמוכה ("הגרב השמאלית שלך, נמצאת בתא HG/23, שהרדיוס שלו שני קילומטרים"), אלא אם נציף את העיר בגלאים בכל פינה. לשם כך, צריך משהו יותר מדויק. אני מתקשה למצוא דברים שהלכו לי לאיבוד בתוך הבית. שלא לדבר על מגירה נוראית אחת שיש לי, שהשד יודע מה בדיוק יש או אין בה (שם החיבה שלה הוא פנדורה). |
|
||||
|
||||
כל השטויות על איתור ילדים אבודים מתגמדות מול האפשרות לפתור אחת ולתמיד את בעיית הנבדל-הבלתי-שפיט-בעליל ולפתוח פרק חדש ומפואר בתולדות תרבות המערב. |
|
||||
|
||||
לא תרבות המערב ולא קפקפי-עץ. פשוט פתרון יפאני שיטתי לבעיה לאומית. היפאנים הם עם של ממצמצים. היפאנים הם עם של משקפופרים. הממשל גילה שיש קשר הדוק בין מצמוץ תכוף והיחלשות הראיה. הממשל גילה שיש מקור אחד ראשי למצמוצים. היאפנים מכורים לסומו. ובגלל שהם רואים שעות סומו בטלוויזיה ובזירה עצמה, שעות שהם ממצמצים בטירוף כדי לזהות מי מהנקודות הזזות ומתנגשות במרחב הוא מי, ואיך בדיוק פועלים לוחמי הסומו האחד מול השני, אז הר5איה של היפאנים מידרדרת במהירות. אבל הממשל גם יודע שאי אפשר להגדיל את הסומואים שיגיעו לגודל רגיל. והציבור דורש "סושי ושעשועים", אז החליטו להתחכם עם הרעיון של השבב לילדים. בעצם מתכוונים לתקוע את זה בישבנם ההדוק של הסומואים. שסוף סוף, אפשר יהיה לזהות את מיקומם ביקום, ולו רק באמצעים טכניים |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |