|
||||
|
||||
כעקרון אני חושב שהגדר היא עניינה של הממשלה. אבל על שאר טענתך אני חולק. יש הבדל אחד גדול בין ערביי השטחים לבין המתנחלים. הערבים אינם אזרחי ישראל. נובע מכך שהם אינם נהנים מן ההגנה והזכויות שמעניקה המדינה לאזרחיה ומן הצד השני אין זה מוסרי לתבוע מהם ל''שלם מס'' לטובתה של המדינה. מותר לך אולי לסטור לילדיך (אני לא יודע מה אומר החוק) אבל אסור לך לסטור לילדי שכנך. בעיני ה''פשע המוסרי'' של הימין הדתי (וגם של השמאל הקיצוני) אינו בעצם ישיבתם בשטחים אלא בהתנשאותם וביחסם הדו-פרצופי למדינת ישראל. מצד אחד הם משתמשים בכל הכלים שהיא נותנת בידם כדי להפוך את המדיניות שלהם למדיניות המדינה, ומצד שני הם פועלים בקנאות להכשילה כל פעם שהיא אינה מאמצת את דעתם. כלומר הם מכירים בלגיטימיות שלה רק כל עוד היא מסכימה עם דעתם. דברי אליצור גרמו לי לחשוב מה על השמאל לעשות בפעם הבאה שאליצור יהיה יועץ לממשלת ישראל. נראה לי שבמקרה זה ''אגלה הבנה'' לסרבנות מכל סוג שהוא (סרבנות מסים, סרבנות לשרת בצה''ל). ''על דאטפת אטפוך וסוף כל מטיפייך ...''. |
|
||||
|
||||
אדרבא ואדרבא. לערביי אזור הגדר יש חובה "מוסרית" גדולה הרבה יותר, משום שבני עמם הם שהורגים בנו, בשל מטרותיהם הלאומיות. אף על פי כן, בהשוואה שעושה אנשלוביץ אין ממש. לגדר אפשר למצוא תוואי אחר, אבל אין כל דרך לסגת מעזה ולהשאיר שם את המתנחלים. במילים אחרות:השאלה האם הגדר תקיף שטח כזה או אחר (בוודאי כשמדובר בשטחים של אדמות חקלאיות ערביות) היא טכנית, לעומת זאת השאלה האם יהיו יישובים יהודיים בעזה היא מהותית-מדינית-פוליטית. |
|
||||
|
||||
למען הדיוק, ישנה גם דרכו של איזי: לצאת מעזה ולהשאיר את המתנחלים שם, שידאגו לעצמם. |
|
||||
|
||||
למען הפרוטוקול, אני מציע לקרוא למתנחלים להתפנות מרצונם, לפצות באופן הוגן את אלו שיבחרו לעשות כן ולא להתעמת עם אלו שיבחרו להשאר שם. |
|
||||
|
||||
והנה עוד מישהו מציע את זה, אברהם טל מעיתון "הארץ". |
|
||||
|
||||
אני מאמין שהציעו את זה לפני, אבל מה בדבר פיצויים שהולכים ופוחתים ככל שמועד הפינוי מתקרב? |
|
||||
|
||||
זה יעודד מתלבטים שנשארו שם עד הרגעים האחרונים, לא להתפנות כלל. |
|
||||
|
||||
לא נכון, אם הפיצויים יכולים להיות גם שליליים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בדיוק כמו שכאשר המדינה רוצה לסגור חברה ממשלתית, נותנים פיצויים של 100% רק למי שמתפטר מרצונו, ושעור הפיצויים הולך ויורד ככל שמתקרב מועד סגירת החברה. |
|
||||
|
||||
שכ"ל (שואל כדי לדעת): זה באמת כך או שזו הייתה תגובה צינית? |
|
||||
|
||||
מה פתאום. כשרוצים לסגור חברה ממשלתית (או חברה סתם - אם לוועד העובדים יש חברים במקומות הנכונים) כולם מקבלים פיצויים של 200%-250% פרט לפראיירים שפרשו לפני שההנהלה היתה חנוקה (וקיבלו 100% בלבד). |
|
||||
|
||||
בהחלט מסכים איתך. אני חושב שעמדה זו נתמכת קודם כל מטעמים עקרוניים ורק אח"כ מנימוקים פרקטיים. אחת הבעיות והמכשלות הקשות מהן סובלת מדינת ישראל היא שהפונדמנטליסטים של מחנה המתנחלים מצליחים לקבוע את סדר היום (את הנושאים הנידונים ומוכרעים במחלוקת). מתוך רצונם למצב עצמם במרכז העשייה הציונית, הם מעמידים את שאלת ההתנחלויות (וגם את נושא הגדר) במרכז הזירה המדינית. להשקפתי, כל נושא ההתנחלויות הוא משני, מבין הנושאים המתדלקים את הסכסוך. שום אדם סביר אינו רואה כיצד יישובים אלו יוכלו להתקיים לאורך זמן ובמחיר סביר בתוך ים היולדות הפלשתינאיות. מה מסתתר מאחורי המשפט "מצליחים לקבוע את סדר היום"? לדוגמה העובדה שרוב השמאל התמכר לנושא פינוי ההתנחלויות (המעקב אחרי כל חמור וברזיה של מתנחלים (מן האויר), ה"הלשנות" לאמריקאים). כששומעים דוברי שמאל מקבלים לפעמים את הרושם שאי פינוי ההתנחלויות בפני עצמו הוא המונע את ימות המשיח. כפי שמעירים נכון אנשי הימין, הסכסוך היה כאן לפני ההתנחלויות, ונכונותה של ישראל הרשמית בזמנים שונים לפנות אותן לא הצליח להביא לפשרה מדינית. לדעתי חשוב לנער את השמאל ולהזכיר לו, שאין לנו בעצם שום סיבה להתנגד לכך שכמה יהודים ישבו ליד מערת המכפלה או הקזינו ביריחו. זה העניין והבעיה של הפלשתינים. אין שום דבר עקרוני פסול בכך שחבורת מטורפים דתיים יושבת בתל רומיידה. הפסול העקרוני הוא כאשר חבורה זו מצליחה להכתיב מדיניות לממשלת ישראל. כשם שכרגע החמאס והגיהאד הם בעיות של ישראל ולא של הרשות הפלשתינית, כך פינוי המתנחלים צ"ל עניינה של הרשות. להם יש את האמצעים וחשוב מכך את המוטיבציה לטפל בבעיה. בהנחה שהתרחיש שלא נראה כרגע באופק, של פינוי ההתנחלויות, מתרחש, ישנם שני תרחישים סבירים במקרה שישראל לא תפנה בכוח מתנחלים. התרחיש הראשון הוא שבהתנחלויות ישארו חבורות קטנות של מבוגרים מהגרעין הקשה של המתנחלים. הרשות שלא תרצה מרחץ דמים, תמצא את הדרך למסמס גוש זה (מצור, מחסומים, הטרדות מנהלתיות, ופיגועים ספורדיים) עד שהבודדים האלו "יחולצו" משם בכל דרך שהיא (צה"ל, האו"ם, משלחות רבנים). האופציה השנייה (הפחות סבירה לדעתי) היא חיסול פיזי של החבורות הקטנות האלו ע"י פלשתינים, כפי שהשחורים בדרום אפריקה חסלו את טר-בלנש וחבורתו. ישראל תגיש מחאה רשמית ותפנה לאמנסטי. האופציה השלישית של מרחץ דמים של המון המתנחלים זקנים נשים וטף היא האופציה הפחות סבירה מכולן. |
|
||||
|
||||
לגבי התסריטים שאתה מספק, אני מציע להיזכר מה קרה באלג'יר אחרי שצרפת פינתה משם את הצבא. |
|
||||
|
||||
מה שאני זוכר זה שה-FLN טבחו בערבים מוסלמים ששתפו פעולה עם הצרפתים. אני לא זוכר שהיו מעשי טבח באירופאים. אם נשארו כאלו, נשארו בודדים בלבד ומה שקרה להם נבלע במהומה של חצי מיליון פליטים (אאל"ט). אני חושב שזה באמת מודל מתאים. |
|
||||
|
||||
זה גם מה שאני זוכר. בגדול, למרות הצהרות מיליטנטיות, כמעט כל המתנחלים הצרפתים חזרו לצרפת (היו פיצויים?) ואני מאמין שזה גם מה שיקרה כאן אם וכאשר. |
|
||||
|
||||
בדקתי קצת. 1.4 מיליון פליטים אירופאים (כולל כנראה יהודים ומוסלמים שתמכו בצרפת) עזבו. 30,000 בחרו להשאר. אם לשפוט לפי גורלה של הקהילה היהודית, כנראה המשיכו לרדוף ולהטריד אותם, עד שגם הם עזבו בסופו של דבר. השבים למולדת פוצו באותה שיטה כמו מתיישבי ימית: פיצוי עבור רכוש שאבדו באלגי'ר. |
|
||||
|
||||
לדה גול היתה מכונת זמן, והוא למד מנסיונו של בגין. |
|
||||
|
||||
אם היתה לו מכונת זמן הוא היה יכול ללמוד מהנסיון של עצמו. |
|
||||
|
||||
אגב, ידעתם שישראל עזרה לצרפתים לדכא את המרד האלג'יראי? יגאל סרנה כתב על זה פעם בידיעות אחרונות (נדמה לי שקראו לכתבה "נשק תמורת חיסולים"). העיסקה היתה כנראה כזו: חיסולים של מנהיגי המורדים תמורת נשק לישראל (אולי גם בניית הכור היתה בעסק?). |
|
||||
|
||||
לא מסכים איתך בשתי הנקודות. החובות המוסריות של הפלשתינאים אינן צריכות להיות מעינייננו אלא אם כן אנו נזר הבריאה המנהל את העולם עבור הקב''ה. אנו רשאים לפגוע בהם להגנת עצמנו, אלא אם יש ברירה אחרת. איננו צריכים להעניש, לחנך וכל שאר הרעיונות של המתנחלים. שאלת מיקום הגדר כן היתה מהותית. פשוט לא היה כלל אפשר להקים אותה ללא הסכמה עם המתנחלים, מה שגרם להקמתה על הראש של הפלשתינאים. לדעתי הדרך הנכונה היא ל''סגת'' מעזה ולהשאיר שם את מי שרוצה להשאר. הגיע הזמן שהמדינה תחדל לנהוג כגננת ולהתיחס למתנחלים כאל שוטים קדושים שאינם אחראים למעשיהם. הסיכוי של ממשלה ישראלית לפנות את ההתנחלויות הוא כמו הסיכוי של הפלשתינאים להלחם בחמאס. לישראל אין שום אינטרס שלא יהיו יהודים בשטחים. האינטרס שלנו הוא לא להיות אחראים לשלומם ובריאותם של תושבי השטחים (יהודים וערבים). הפלשתינאים הם בעלי העניין שלא יהיו אצלם התנחלויות. ידאגו הם למצוא את הדרך להפטר מהם. מדינת ישראל אינה מקצה כוחות כדי לרדוף ולהציל מטביעה מי שמתרחץ בחופים לא מוכרזים. מדוע עלינו ל''הציל'' בכח את אלו הטובעים בים הפלשתינאי, במיוחד כאשר הם נאחזים בצוארנו ומנסים להטביע אותנו יחד איתם. למדינת ישראל הסמכות המוסרית המלאה להחליט שאין זה לפי כוחה לאבטח את ההתנחלויות ומחובתה לסייע למגורשים. אין זה מחובתה לגרור אנשים בועטים וצווחים מבתיהם הבוערים. |
|
||||
|
||||
הילדים, הילדים. |
|
||||
|
||||
דמם בראש הוריהם. אני מניח שכל זה היפוטתי. אני לא מאמין שיש בחברה הישראלית רוב מכריע ליציאה מהשטחים (ראה המשאל האחרון). אם בדרך כלשהי תתבצע היציאה באופן שהצעתי רק בודדים ישארו שם וילדים אולי בכלל לא. אי אפשר גם לדעת בודאות מה יעלה בגורלם. ישנה אפשרות שהפלשתינאים לא ימהרו לסגור איתם חשבון, אלא יבחרו למרר את חייהם (סגר, מחסומים יריות פזורות באפילה וכל מה שלימדנו אותם) עד שהם יצאו מרצונם. |
|
||||
|
||||
Previous poles shows that IF the right circumstances will prevailed, namely NO terror acts are coming from and by the Palestinian organizations the majority of the Israeli public will support a major (though not a complete one) evacuation from the occupied territories.
In addition your conclusions are based on the Likud party pole and that is not necessarily what is the entire Israeli public is aiming at |
|
||||
|
||||
לא הייתי מסתמך יותר מדי על שאלת משאל כזאת. זה כמו הסיפור עם החור בגג: כשיורד גשם, אי אפשר לעלות לגג ולתקן, וכשלא יורד גשם, אין צורך לתקן. |
|
||||
|
||||
You may be correct, nevertheless we can learn, based on such poles, about the general direction of public mood on the issue of its inclination for concessions towards peace settlement.
|
|
||||
|
||||
_____ 1 ככל שדיון נמשך, הסיכוי ש... ידה ידה ידה... הטענה "אבל, מה עם הילדים?"2 2 הקריאה הנרגשת נשמעת יותר קורעת לב בשפה האנגלית - "?But <a short pause + sniff>, what about the children". |
|
||||
|
||||
מה לעשות? עד היום לא קיבלתי על זה תשובה טובה. אלמלא קיומם של אלה, הייתי תומך בלי היסוס בנסיגה של צה"ל ללא פינוי בכוח של מי שאינו רוצה להתפנות. |
|
||||
|
||||
אני מסכים (הייתי חצי רציני). ''דמם בראש הוריהם'' נשמעת גם לי כמו התחמקות מאחריות (שנובעת מכך שהבעיה סבוכה). |
|
||||
|
||||
זאת לא רק התחמקות, זה גם לא יוכל להחזיק מעמד. אחרי הטבח הראשון בכמה דרדסים צה''ל יישאב חזרה לשטחים במהירות שתמחוק את שיאי האתלטיקה מהאולימפיאדה. |
|
||||
|
||||
אם תעמוד על גג עזריאלי ותצהיר שבכוונתך לשים את נפשך בכפך, תביא לשם בתוך דקות המוני ניידות של משטרה, מכבי אש ומד''א, הכול כדי שלא תגשים את משאלתך. לא רק לילדים אין אוטונומיה מלאה על חייהם. |
|
||||
|
||||
כן, אבל זה מחשש שכשתממש את האיום, תיצור מפגע אסטטי חמור ואולי גם תפגע במישהו שסתם ככה מהלך לו על המדרכה. אם תבלע כדורי שינה בפרטיות ביתך, אף אחד לא יפריע לך לממש את רצונך למות (לפחות כל עוד הריח לא מפריע לשכנים). |
|
||||
|
||||
כאשר הריח יתחיל להפריע לשכנים, אף אחד כבר לא יפריע לך להמשיך ולמות. |
|
||||
|
||||
בשביל לטפל במפגע אסטטי, יותר זול לשלם לצוות מיומן וקטן של מנקים+אמן רחוב שיסיט את תשומת לבו של הקהל. הסיבה ש(חלק מאיתנו) מנסים למנוע מהאיש לקפוץ היא לא תועלתנית בלבד. |
|
||||
|
||||
א. אני לא בטוח שזה באמת יותר זול, חוץ מזה תמיד קיימת הסכנה שתיפול על מישהו אחר. 2. גם אם תקרין את קלטת הוידאו המסתורית שנגנבה לא מזמן על מסך ענק סמוך לבניין, ספק אם תצליח להסב את תשומת ליבו של ההמון מאדם שקופץ מראש המגדל. 3. אם מישהו עולה על הגג של עזריאלי, מכריז שהוא הולך לקפוץ, וממתין לכוחות ההצלה שיבואו לשכנע אותו שלא לקפוץ, רוב הסיכויים הם שהוא לא באמת רוצה למות אלא מעוניין בדרמה ותשומת הלב. אם תירצה למות תוכל לעשות את זה בקלות אצלך בבית בלי כאבים, בלי בעיות ובלי דרמה (משהו כמו בקבוק וויסקי, מספר כדורי שינה ובלון של גז לבישול יעשו את העבודה), אם תעשה זאת כך לא תוטרד על ידי המשטרה. |
|
||||
|
||||
לקפיצה עצמה דווקא יש ערך אסטטי חביב למדי (היופי המתמטי שבחוקי ניוטון, החופש, המעוף, השחרור והנפילה האקזיסטנציאליסטית אל סוף ידוע מראש - ממש מעשה אמנות שכדאי לצפות בו). הבעיה היא עם הכתם המכוער שזה משאיר על המדרכה. הוסף וילון, עליו הדפס של ציור של מונה, לרשימת המכולת של המנקים. אני עדיין בטוח למדי שזה יצא הרבה יותר זול מכל הבלאגן של יחידות החילוץ והשיטור (לא רק כספית - בטוח יש משהו חשוב יותר מכתמים על המדרכה, שהם יכולים לטפל בו באותו רגע). אני מודע לכך שניתן להעלות טיעונים תועלתניים1 ואני לא מתכוון (ברצינות) להתווכח איתם. אלה פשוט לא *ה*טיעונים שמשכנעים *אותי* (ועוד כמה אנשים) שצריך לנסות להציל את האיש שמעוניין לקפוץ מהגג. גם הרצון הנלוז להציל חיים, משחק אצל חלקנו תפקיד. _______ 1 לכן הוספתי את ה-"(חלק מאיתנו)". |
|
||||
|
||||
לא אם מישהו מהשכנים ישים לב, או אם שיתפת בכוונתך את חדר הצ'אט או הפורום החביב עליך. |
|
||||
|
||||
אני מסכים, אבל אם הבנתי נכון את השכ"ג, הוא קצת פחות. ראה את הפתילון בסביבות תגובה 219912. |
|
||||
|
||||
אני מסכים לתאור העובדתי. אני גם חושב שברוב המקרים1 האיש שעומד על הגג אינו "בריא בנפשו" ולכן התערבות בנסיון להציל את חייו מוצדקת. המתנחלים, עד שלא יוכרזו אחרת ע"י פסיכיאטר, מוחזקים על-ידי כאחראים למעשיהם. אין דין קפיצה בגלל שאיזה קול אומר לך לקפוץ כדין קפיצה למען אידיאולוגיה שאתה מאמין בה. _______________ 1- טוב, ברוב המקרים מתוך מיעוט המקרים בהם האיש באמת מתכוון לקפוץ. |
|
||||
|
||||
אנשים מדברים עם קירות וחיזרים, מבזבזים חיים שלמים כדי לרצות אנשים אחרים, משקיעים את כל חייהם בלעמוד על רגל אחת על חנית לוהטת, מטפסים על הרים כאשר אפשר להגיע אל אותו המקום עם טרמפ מהצד השני, שולחים אנשים לחלל בקופסאות שימורים במקום להאכיל אנשים רעבים, גוררים אחד את השני למלחמות עקובות מדם בשל איזה מיתוס מצוץ מן האצבע ומשקיעים הון כסף כדי שירפאו אותם עם יונים ומחטים. מכל אלה, דווקא זה שהגיע מנימוקים רציונליים (אולי, לא מכיר אותו) שכדאי לקפוץ מהגג הוא ה-"חולה בנפשו". כנראה שהמסקנה מתגובה 230887 תקפה גם לגבי התאבדות. אם אתה רוצה לקפוץ מהגג, מצא לך חברים לתחביב. רק אז אתה "בריא בנפשך" ולא יציקו לך. ____ כן, התגובות שלי (גם?) היום אבסורדיות ובעיקר לא רציניות. |
|
||||
|
||||
ברור לשנינו, אני חושב, שהקרקע עליה אנחנו צועדים היא חלקלקה. התחום בו "מחלה קלינית" נגמרת ומתחיל אותו מרחב שך "כבוד האדם" מטושטש מאד. כל אלה שמנית קודם, מלבד הקפצן, זכאים להנות מהספק. גם הקפצן, אם יוגדר ע"י פסיכיאטר כבריא בנפשו, זכאי לדעתי לאותו יחס. שים לב שאני מדבר על פסיכיאטר, דהיינו בעל מקצוע שמסוגל לקבוע קביעות כאלה, ולא על מוישה זוכמר שלדעתו כל מי שלא הצביע "נץ" בבחירות האחרונות הוא בלתי שפוי בעליל. הכרתי אדם שניסה להתאבד מתוך מניעים שאני מקבל ומכבד, ואם אגיע למצבו אני מקוה שיהיה לי האומץ הדרוש. כאמור, הקרקע חלקלקה. ראשית, יהיו מי ששיטענו שכל אחד שרוצה להתאבד הוא בלתי שפוי עפ"י הגדרה, ושנית יהיו רבים שיחלקו על הכבוד שאני נותן לפסיכיאטריה. הויכוח העיקרי שלי הוא עם הזן השלישי, אלה שמכירים בכך שאדם שפוי יכול להגיע למסקנה שאין לו עניין להמשיך את חייו ובכל זאת רוצים למנוע ממנו את ביצוע מה שנגזר ממסקנה זאת. השם יאן פאלאך אומר לך משהו? |
|
||||
|
||||
אני לא מכירה את סיפור יאן פאלאך לפרטי פרטים, ובכל זאת (אם יורשה לי להידחף לשיחה ביניכם) – האם באמת אנשים ששורפים את עצמם כמחאה על דיכוי פוליטי הגיעו למסקנה שאין להם עניין להמשיך את חייהם? נראה לי שלהיפך, זו דרך קיצונית ואפילו בלתי שפויה (במובן הלא קליני, כי אני לא מכירה את ההגדרה הקלינית לבקש חיים. ומפני שהמוות הוא הדרך שלהם לצעוק למשטרים המדכאים שהם חפצים בחיים טובים יותר - הם לדעתי (ההדיוטה) לא שפויים בדעתם. |
|
||||
|
||||
"הבעיה סבוכה" ולכן מעניינת. אני חושב שעניין ה"ילדים" (שכ"ג) לא כל כך מהותי כאן. גם אם הפלשתינאים יהרגו כמה מתנחלים מבוגרים לאחר "התנתקות" יהיה לחץ גדול להכניס את צה"ל לשטח. הבעיה האמיתית היא שבירת "הערבות ההדדית" בחברה הישראלית. כאמור גם בעיני כל נושא ההתנתקות הוא היפוטתי ולא נראה לי שאפשר לבצעו בעתיד נראה לעין (כי התגמולים הצפויים הם קטנים מאוד, לא ודאיים וככל הנראה צפונים בעתיד הרחוק מדי). הצד שלנו בתסבוכת הוא שאנו מניחים כל הזמן לימין האמוני לקבוע את סדר היום לפי האג'נדה שלהם. ברור (לי לפחות) כי כל מחזות הפינוי אינם חשובים. ההצגות המבוימות הללו אינם אלא מחזות פאסיון של הימין הדתי ואינן אלא בזבוז משאבים משווע. כל הנערות הצורחות ונגררות על הקרקע ובעלי הזקנים המתגודדים ומתנבאים על נקמת השם כאשר חיילים בדואים ודרוזים (אולי?) מבולבלים מסתובבים ביניהם. נראה לי כתאטרון חוצות המוני וסהרורי. מצד אחד ברור שלישובים אלו אין קיום ללא תמיכת המדינה (ליווי כלי הרכב הוא דוגמה בסיסית ומהותית כאחד). ומצד שני אני סבור שהמדינה אין בכוחה לפנות עשרות אלפי אנשים ממאחזם. מה תעשה כדי למנוע חזרתם לאזור? תכלא אותם במחנות הסגר (גם את הילדים)? האם אין בכך מניע מספיק כדי להמנע מהשתתפות במחזה האבסורד הזה? האם זה סביר להקצות משאבים (כספית, בטחונית וחברתית) רבים כל כך בעניין שכלל אינו אינטרס ברור של מדינת ישראל (למה אסור ליהודים לשבת בחברון ולערבים מותר לשבת ביפו?)? אשר לחמיקה מאחריות, הרי זהו בעצם לב העניין. כל ההתנתקות מונעת ע"י הרצון לחמוק מאחריות אשר ככל הנראה כבדה עלינו. אישית איני חושב שברמה התאורטית גוש דן יותר יהודי מיהודה ושומרון. לו בחרנו לנשוא באחריות אטלסית שכזו, היה עלינו לספח את השטחים ולהזרים לשם נהרות ממון ודם כדי לייצר שם גן עדן פלשתינאי, אשר היה הופך את כל העולם הערבי לציוני. אסיים בציטוט משה דיין: "כבדו שערי עזה", והם כבדים עוד יותר מפני שהימין הדתי מעמיס עליהם ילדים ובלוני גז. |
|
||||
|
||||
מהטען שהתגלה ליד בית ספר (בג'אבל מוכאבר?) בירושלים המזרחית היה מורכב מבלוני גז. |
|
||||
|
||||
כן, גם בחצר שלי יש בלוני גז. רק את הקשר אני לא כל כך מבין. |
|
||||
|
||||
נדמה לי ששוקי שמאל מנסה ליצור קשר בין הימין הדתי לנסיון הפיגוע הנ''ל, אבל זה כבר במחלקה שלו, לא שלי. |
|
||||
|
||||
וודאי שאין הכוונה לסיפורים על הטמנת בלוני גז במאחזים המועדים לפינוי, שהרי אלו אגדות שמעולם לא נמצא להן בסיס. |
|
||||
|
||||
על כזה דבר עוד לא שמעתי. וואי. זה ממש סיפור בלהות. יש לך מקור על זה? וואו. . |
|
||||
|
||||
לא כוונתי למשהו ספציפי. ''בלוני גז'' היה מעין ''הפלגה ספרותית''. מה שהיה לי בראש כנראה זה בלוני הגז של המתבצרים בימית (צחי הנגבי וחבורתו אאל''ט). בכל אופן כפי שהדברים מתרחשים בישראל ובמיוחד בשטחים ההפלגות והדמיונות של היום הופכים למציאות של מחר. |
|
||||
|
||||
בעצם, החוק הכתוב לא קבע במפורש שתושבי יו''ש הערביים רשאים לעתור ולקבל סיוע מבית המשפט העליון. בית המשפט העליון בנצוחו של ברק, שמסתבר שהוא גם הגוף המחוקק האמיתי במדינתנו חוקק חוק בלתי כתוב כזה, ולקח את התושבים האלה תחת חסותו. הצעד הבא היה שהתושבים האלה מקבלים, להערכתי, סיוע הרבה יותר מוגבר ממה שמקבלים אזרחי המדינה, שהם לכל הדעות הקליינטים החוקיים האמיתיים של בית המשפט הזה. אין זה נכון שפגיעות ברכוש בתושבי יו''ש אינם מפוצות. הם מקבלים פצוי על הפקעת אדמה למשל לצורכי צבור בדיוק כמו התושבים היהודיים. יתר דבריך עוד רחוקים יותר מנושא הדיון ולכן לא אתייחס אליהם כרגע. |
|
||||
|
||||
החוק גם לא קבע שהם אינם רשאים. החוק התיר לביהמ"ש העליון לקבוע למי יש "זכות עמידה" מולו. בית המשפט קובע, אם כן, מי רשאי לעתור אליו, והקביעה הזו משתנה מעת לעת. לכן, לא "הגוף המחוקק האמיתי" וגם לא "חוקק חוק בלתי כתוב". בסך הכל קבע מה שקבע על פי הרשות שניתנה לו ע"י החוק הכתוב. מרבית החוקים בישראל מקנים לגוף שאמור ליישם אותם חופש פעולה רחב - מרבית החוקים קובעים כי על השר הממונה לתקן תקנות שעל פיהם יפעלו. האם זה אומר שהשר הממונה הוא "הגוף המחוקק האמיתי"? או שהתקנות שהוא קבע הן "חוק בלתי כתוב"? |
|
||||
|
||||
בג"ץ מפעיל ביקורת חוקתית בשטחים עוד הרבה לפני "ניצוחו של ברק". למעשה זה החל בימיו של לנדוי (שקשה להאשימו בשמאלנות או באקטיביזם), והמשיך אצל שמגר (שקשה להאשימו במורך-לב, בהתנגדות לצורכי ביטחון או בשמאלנות). ההתערבות החלה כנראה בשנת 1972, לפני שאהרן ברק נתמנה שופט. כמו שהבנתי מפסקי הדין, המדינה לא חלקה בתיקים האלה על הסמכות של בג"ץ לתת סעד לתושבי השטחים נגד הצבא. יוצא, שלא בג"ץ "בניצוחו של ברק" הוא האופנה החדשה; האופנה החדשה היא נסיון ציבורי לסגת מאותם עקרונות של צדק שהנחו את גישת ישראל בשטחים בשנות הכיבוש הראשונות. למרבה השמחה הפרקליטות לא שותפה לנסיון הזה, אלא רק קולות בציבור ובצבא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |