|
||||
|
||||
ואני הייתי מעדיף שישאלו אותי אם אני נורמלי, ולא אם אני מדבר עברית כל פעם שאיני מגיב... :-) |
|
||||
|
||||
א) עלי להודות שהשאלה המועדפת היא זו שיש לי עליה תשובה טובה- ככה זה בדרך כלל אצל אנשים.... ב) חוץ מזה התברר לי שכשאתה לא מגיב אז אתה לא מדבר עברית אלא אנגלית עם PILPILON.... ג) גם שמתי לב שעברית או אנגלית- אתה מדבר היטב! ולכן אני חושב שאת הערתך ש"אינך מעניין איש" (בתגובה 228158) תוכל בהחלט לשנות, אפילו אם קשה לך לצאת ועל במה אינך רוצה לעלות בעצמך. תן ל'מה שיש לך' לעלות! |
|
||||
|
||||
מאחר שבכתובת האימייל מופיע השם בועזסון, אשיב כאילו איילת היא הכותבת. אם את מתפלאת שאני יודע עברית ואנגלית על בוריין, הרי שאת סובלת מדעות קדומות ו/או מחוסר ידיעה והבנה. יש כבדי שמיעה נוספים שיודעים שפה זרה על בוריה נוסף לשפת האם שלהם, שבה הם קוראים וכותבים ברהיטות - וחלקם גם מדברים ברהיטות. אני גם מדבר, במקרה, בצורה שוטפת כמו כל אדם שומע, ואני בטוח ש"תופתעי" מכך לאור דעותייך המגובשות והשגויות על אופיה ומהלכה של "תסמונת אשר". כבר כתבתי שאיני היחיד שמשתמש באינטרנט, ומי שרואה את קבוצת החירשים-עיוורים כקבוצה הומוגנית של חירשים מוחלטים ועעיוורים מוחלטים אינו יודע מה הוא שח. לזוועתי, נתקלתי בדיסאינפורמציה מהסוג הזה גם באתר של "נא לגעת". שם כתוב בערך כך: למעלה מאלף חירשים-עיוורים חיים בארץ, רובם סובלים מתסמונת אשר, שמתחילה בחירשות מוחלטת ומסתיימת בעיוורון מוחלט. המרכז בירושלים יטפל באנשים ויכין אותם לחיי עיוורון"... לא זו בלבד שזהו קשקוש מוחלט, אלא שזהו חוסר אחריות מזוויע לכתוב דברים כאלה באינטרנט, משום שאנשים צעירים, שאובחנו לא מזמן עם התסמונת, וגם כאלה שלומדים לחיות איתה מזה שנים, עלולים לקרוא פרוגנוזה איומה ושגויה כזו על עצמם ולהיתפס לנסיונות התאבדות. קודם כל, אין זה נכון שרובם סובלים מתסמונת אשר - יש עוד סיבות לחירשות-עיוורון, כולל מחלות של הגיל המבוגר; אין זה נכון שכולם נולדים חירשים מוחלטים - אני נולדתי שומע; אין זה נכון שכולם מגיעים לעיוורון מוחלט - אני כבר נושק ל-50 ועדיין רואה קצת, ויש אנשים שעדיין רואים גם בגיל 80; לא אצל כולם מהלך המחלה זהה - יש כאלה שמאבדים את הראייה במהירות רבה יותר ויש כאלה שאצלם המהלך איטי יותר. בקיצור, כל המחאה שלי מופנית נגד מי שמתיימרים ל"טפל" באנשים עם מוגבלויות, שאין להם (למטפלים) מושג בהן, מציגים תמונה כוזבת של מצבם של אותם אנשים וגורמים בכך נזק עצום לעתידם. שום רופא ושום מטפל אחראי לא יגיד לאדם שאובחן כסובל מ"אשר": "מחר תתעוור" - הן משום שלא ניתן לדעת זאת, והן משום שאין זו גישה חיובית. כמו כן לא ניתן "להכין את האדם לחיי עיוורון" - גם זה קשקוש. ניתן ללוות את האדם בעזרת שירותי ניידות, התמצאות, מידע על אביזרי עזר, עזרה פסיכולוגית ועוד. אבל מה אני בכלל נזעק כאן? אני נמצא בפורום הלא-נכון. אתם מסיטים את הדיון למחוזות השאולין, ללוחמת הקונג-פו ולפילוסופים היוונים הקדמונים. אשריכם וטוב לכם שיכולים אתם לדון בעניין במונחים פילוסופיים גרידא. ולי אתם קוראים "לתת למה שיש בי לעלות"? אשמח לקרוא הצעות קונקרטיות איך יכולה ציפור שבורת כנפיים לעופף לאחר שנפלה מגובה רב, כיצד ימטיר הענן גשם לאחר שנמס בשרב? אולי כבר הייתי "שם" ועכשיו אני אביר שנפל בקרב שותת דם מכל פצעיו? ואולי אני שיר שנגינתו נדמה מיתר אחר מיתר? ואולי אני רק ממתין לאוטובוס שייקחני מעולם, שבו כבר לא נותר עבורי דבר? ואולי אני צריך את עדינה טל שתספר לי, שמחר אתעוור ותכין אותי לחיי עיוורון. אללי, שככה נפלו ידידיי. |
|
||||
|
||||
''מאחר שבכתובת האימייל מופיע השם בועזסון, אשיב כאילו איילת היא הכותבת.'' ובכן, איילת היא לא הכותבת (אם תתעמק בכתובת האינטרנט של הקורא בין השורות, תוכל גם לנחש למה). בכל מקרה, אין לי מענה לבעיות שלך. אני שמחה שאחרים במצבך או במצב גרוע משלך מצאו פתרון לבעיות שלהם, גם אם הוא לא מוצא חן בעיניך. לא קראנו לך ''לתת למה שיש בך לעלות'' משום שנראה כאילו אין בך דבר פרט לרחמים עצמיים. יש לך דבר או שניים ללמוד משחקני נא לגעת בנוגע להשקפת עולם. |
|
||||
|
||||
ומי את, הגב' בועזסון מס' 2 הנכבדה, שתלמדי אותי דבר אחד או שניים? ומנין לך שאני מרחם על עצמי? אינך טועה קצת בייוס "מציאת פתרונות" לאנשים מסוימים? אולי "מצאו להם" פתרונות? מצטער, עבורי לא נמצא עדיין פתרון. וברור שגם הגב' עדינה טל לא תמצא לי פתרון. ולכל היתר (מה שכתבתי למעלה) יש לך תשובה? מה שענית לי זה בכלל לא לעניין. צר לי. התוקפנות שלך ממש לא במקום. |
|
||||
|
||||
אני קוראת בתגובותיך שלל רחמים עצמיים, בעיקר בגלל שאתה מחפש מי שיעזור לך ''כבד הראייה וכבד השמיעה''. כשייחסתי לך נקודת פתיחה טובה יותר (היכולת להתנסח ברהיטות על מחשב, היכולת להעזר בחבריך וכו') התעצבנת. הפסימיות שלך בנוגע למי יכול לספק לך את הפתרון, מעידה על רחמים עצמיים. אני לא התיימרתי למצוא לך פתרון, בעיקר משום שאינני המטפלת שלך. את הביקורת שיש לך נגד ''נא לגעת'' השמעת, הגבתי לדברים העניינים, כתבתי את דעתי שאותה אתה מוזמן לא לקבל ובזה העניין סגור. אגב, דעתי בנוגע לקבוצה התחזקה השבוע יותר, לאחר שראיתי את הקהל שיצא מההופעה וביליתי יומיים שלמים עם השחקנים בשיחות. |
|
||||
|
||||
עד כה דיברת בלשון זכר, ולפתע הפכת לנקבה, אז אולי תספר/י לנו מי הוא/היא הכותב/ת? |
|
||||
|
||||
אם תסתכל בכתובות האימייל (כפי שהוכחת שאתה יכול), תראה שמדובר באנשים שונים שמחוברים ממקומות שונים. לא הפכתי ''לפתע'' לשום דבר ואיני חייבת לך דין וחשבון בנוגע לבני משפחתי הגולשים באתר והשמות תחתיהם הם בוחרים להגיב. חבל שאתה מתעסק בקטנות במקום לענות לעניין שהעלה הקורא בין השורות. |
|
||||
|
||||
בניגוד גמור אלייך דווקא משמיע "הקורא בין השורות" - אם אתייחס לזכר שביניכם (או לפחות למי שכותב כך) - דברי טעם, ואני מודה לו על מחמאותיו. אינך חייבת דבר לאיש, אבל את מזלזלת בי כשאת סבורה, שאיני מבין שמדובר בבני משפחתך. בין אם הכותב הוא בעלך או מישהו אחר, עדיין אלה הם שני ראשיה של אותה גורגונה (סליחה על ההשוואה הגסה) ושניכם יושבים תחת אותו עץ תאנה ונהנים מאותם פירות. אני שמח שלפחות לאחד/ת מכם יש קצת יותר בינה בקודקודו. ואת דבריי אלה אני כותב מתוך מודעות לתוקפנותי, שנובעת מתוקפנותך, שנובעת מתוך כך שאת עובדת עבור עדינה טל וחשה אולי כלפיה - כדרך שחש לעתים עובד כלפי מעבידו - נאמנות בלתי מסוייגת או צורך להגן על מקום עבודתו- לעתים מחשש לאבדו. אולי משום כך את מגינה עליה בלהט כזה. אוקיי, נניח שהכל טוב כפי שאת אומרת. אני איני סבור כך. אני סבור שאת פשוט אינך "מקשיבה" לטיעוניי כי אין בך היכולת להקשיב. את משוחדת מראש כמקבלת שכר מהסיבות שמניתי בפיסקה הקודמת, ולכן אינך יכולה להיות אובייקטיבית. אני מוצא עצמי חוזר על עצמי שוב ושוב כמו תקליט שבור. מעולם לא אמרתי שיש לי משהו נגד השחקנים ו/או הדרך שבה הם מבטאים את עצמם. בלי להתייחס אל מי שמפעיל אותם אני מלא הערכה כלפיהם ושמח עבורם שנמצא להם פתרון. טענותיי מופנות כלפי המפעילים אותם ויומרותיהם, אבל את זה אינכם מסוגלים להבין, כנראה. נדמה לי שכבר מיציתי את הדיון יותר מפעם אחת, ואני באמת מבקש להפסיק עם זה. אתם - כל שאר המגיבים - חופשיים לנפשכם, לדון בעניין מנקודת מבט תיאטרלית, הירואית, פילוסופית, תרבותית או כל נקודת מבט אחרת, להרחיק עד סין, ואם תרצו - גם עד המאדים - בנסיון להוכיח את טענותיכם. I raised my case. |
|
||||
|
||||
האם לא ציינתי כבר קודם שאיני עובדת של העמותה או של עדינה טל, אלא אך ורק מתאמת את ההופעה בבוסטון שהתקיימה לפני יומיים1? עבודתי היתה התנדבותית בלבד, לאחר שהכרתי את פועלה של הקבוצה ופועלם של מנהליה. עם כל הטענות שלך כלפי "המפעילים אותם ויומרותיהם", אתה עדיין חושב שהשחקנים הם מריונטות ומהכרות אישית עם השחקנים, אני יכולה להעיד שאין הדבר כך. בכל אופן, הערכתך לא נראית בתגובותיך ושמחתך לוקה בחסר משום שאתה סבור שבעצם הפעלת הקבוצה נגזל כסף שמגיע לך. אתה גם ממעיט בערך עצמך בכך שאתה סבור שאף אדם רואה ושומע לא מסוגל להבין את חייך, אבל שוב, הבעיה היא שלך ושלך בלבד. 1 ובכך תמה "עבודתי" עם עמותת "נא לגעת". |
|
||||
|
||||
א) שים לב: אתה מאשים אותנו בקפיצה למסקנות והנה אתה חוטא באותו דבר! מסתבר שכולנו עושים אותה טעות מדי פעם אבל השאלה היא גם שאלה של מידה. צריך להיזהר. לי אין שום נסיון בטיפול בעיוורים או בעצם בכל מום קשה אחר. אני מלא הערכה למי שסוחב את עצמו דרך החיים עם 'חבילה' כזו יום אחרי יום. אינני מתפלא שאדם כמוך מתבטא היטב וביותר משפה אחת- אבל אני מעריך זאת אצלך יותר מאשר אצל 'נורמלי' כמוני, אם זה לא פוגע בך. והנה אני קופץ למסקנה (זו שהתכוונתי אליה בתגובתי הקודמת): אם אתה ממשיך ועונה לנו, "מתקיפיך", בלהט ורהיטות כאלה, איני חושב שאתה שבור כנפיים. אולי מרוט כמה נוצות. נפלת כנראה פצוע (היה מורגש כבר מהתגובה הראשונה) ואיבדת דם, אבל מסתבר שיש בך עדיין דם חם! חם מאד! ב) אני מניח שאי אפשר להכין אדם בדיוק לחיים כאלה שיהיו לו. אני מניח עם זאת שיש מטפלים (בבעלי מום או גם במחלה קשה) החושבים שמוטב להכין אדם לגרוע ביותר. אז אין חשש ש'יופתע' לרעה. ברור שיש מי שיחלקו על גישה זו, אפילו אם תיעשה תוך שימת לב לתגובות הקשות חו"ח שציינת. אולי זו "גישה לא חיובית" אבל מצבו של המטופל "חיובי" לעומת מה שצפו לו מראש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |