 |
|
 |
||
|
||||
 |
אף על פי שלא מצאתי פגם בתיאורך את החברה (גם אם המסקנה לגבי בעלי החיים נשמעת לי קיצונית, והגדרות מסוימות של חברה משגשגת עשויות להפריכה), התקשיתי להסכים עם הטענה כי תפיסת המוסר היא תוצר החברה ואינו יכולה להיות תוצר אדם בודד, מיותם מחברה (הנה, בהתנסחות חופשית וללא תיכנון מראש, האסוציאציה הראשונה שלי לחברה היא כ'יוצרת האדם'). הסבר: הגיוני מאוד לומר שתפיסת המוסר השלטת כיום, בדבר זכויות וחירויות טבעיות, לא תגובש על ידי אדם החי בלא חברה. לא הגיוני לומר שאדם זה לא יחפש אף הוא דרך טובה לחיות, ויגדיר את האמצעים להשגת דרך זו על ידי גישה אחרת לחלוטין. אנו נוטים לבסס את תפיסת המוסר שלנו בלשון חברתית, משום שאנו מאמינים שבני האדם הם יצורים חברתיים מטבעם, ולכן אין סתירה מהותית בין תכלית המוסר החברתי לתכלית המוסר הפרטי. לעומת זאת, אדם בודד המתקיים בלא חברה ומתקיים אך ורק באמצעות הגינה שלו עשוי לבסס תפיסת מוסר אשר רואה את אדם כגנן מטבעו, ועל כן לדעתו לא תהיה סתירה מהותית בין הטוב לגינה והטוב לעצמו. נשמע כמו הצקה, אבל לא לגמרי. בעידן המודרני, צירופי מקרים כמו אינטרנט או ביקוש רב למוצר שאבי המנוח שהוריש לי הכל ייצר עשויים לאפשר ליחיד להשיג עבור עצמו את כל הדברים שהוא צריך במסגרת החברה, ולעקור לחיות לבד. אני רוצה לדעת אם הבנתי נכון. הם במקרה זה לבחור הבודד לא יהיה מוסר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הערה מעניינת. אתה טוען שלמעשה אדם "בודד" עשוי ליצור תפיסת מוסר כלפי "דומם" כמו גינה. כלומר, לגינה יש "זכויות". אני חושב שבעיקרון אתה צודק, אבל זה לא שולל את מה שגלעד אומר- אם הענקת זכויות לגינה ( וחובות שלך כלפיה) יכולה להנציח את עצמה, הרי לשיטתו של גלעד, יכולה להתפתח תפיסת מוסר גם אצל אדם בודד1. אני לא חושב שגלעד טוען ש*בהכרח* צריך חברה, רק שזה המצב המעניין. 1 יש עניינים טכניים של העברה מדור לדור, אבל אני מתעלם מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלעד טוען ש"תקשורת היא תנאי הכרחי למוסר" (תגובה 227149), והדוגמא של הגנן הבודד מפריכה את הטענה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שזה המצב המעניין, אלא שאם תיקח את החברה מהמוסר אז עיקרת את מושג המוסר מתוכן, ןלך תמצא לך מילה אחרת אם לא אכפת לך. אני לא חושב שאפשר לקרוא להחלטה שלי ביני לבין עצמי להעניק זכויות לבובות הסימפוסונים שעל המחשב שלי ולעולם לא להפיל את ליסה כי זה לטובתי "מוסר". או אם לומר באופן מפורש, לבחור המודרני שחי לבד לשיטתי, אין מערכת מוסרית (כל עוד גם גידלו אותו מכונות, כן? לא היה לו קשר לחברה אף פעם). (זו בעצם תגובה ליונתן נבו, בהמשך לדבריך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'' אני לא חושב שאפשר לקרוא להחלטה שלי ביני לבין עצמי להעניק זכויות לבובות הסימפוסונים שעל המחשב שלי ולעולם לא להפיל את ליסה כי זה לטובתי ''מוסר''. '' לא מצאתי נימוק התומך במחשבתך זו. אם המוסר הוא לא יותר מכלי לטובת החברה, והחברה הפכה להיות חברת-יחיד, אין התעקר המושג, אלא השתנה לדבר שונה מהמונחים שלי ולך (בחיים בחברת המונים) קל לדבר עליהם. אלא אם כן הוא היה מושג עקר מראש (טענה שאני לא פוסל), ואז אין הרבה הבדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, אם אתה מרשה לחברה להיות "חברת-יחיד" (שם לב לאוקסימורון?) אז בטח שתגיע לאבסורד. אני לא קורא לאינטרקאציה של אדם עם דוממים אינטראקציה חברתית, זכותך להגדיר אחרת. אני חושב שהמאפיין שאני מצאתי (היות החברה חברת-רבים) קצת יותר מקובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אבצע נסיגה קטנה. ניקח את הגנן הבודד, ונחזיר אותו לחברה. חברה זו תהיה חברה ככל דבר אשר תיארת קודם במאמר, ובכל זאת מגבלה אחת - היא תהיה תלויה באדמה באותה מידה בה הגנן היה תלוי כבודד. האם חברה זו תעניק לגינה זכויות, כגון הזכות שלא להירמס או הזכות לגדול? טענת שכן. אני גורס שהדבר הוא קצת שונה. החברה תכריז כי עדיף לה שלא לפגוע בגינה על מנת שלא לפגוע בעצמה. כאשר הגן לא יהיה רלוונטי עבור צרכי התזונה האנושית, הוא יאבד את זכויותיו. כלומר, אין לו זכות אלא במידה שיש תועלת שהוא מעניק תמורתה. לכן - מדובר בהסדר נוח, שנועד לקדם את חקלאותה של החברה, ולא יותר. הזכות קיימת גם כאשר אין שומרים אותה, בעוד הסדר לא. כנ"ל גם אם אלו היו סוחרים ממדינות אחרות. כלומר, כאשר המוסר הוא תועלתי נטו, אין סיבה שלא לפגוע בסוחרים ברגע שאינם יכולים להועיל. אך בכך השתמשנו שוב במונח שמציין אך ורק תועלת חברתית שניתן לבדוק אותה באופן אמפירי (זהו בעצם מבחן ההישרדות). אנו מתעלמים מהשאיפה למוסר תקין ושלם, אשר מאפשר להתקיים מבלי הצורך בניסויים מתמשכים אלה. כיצד ניתן לדעת משהו על מוסר זה? באותה דרך שמנסחים מדע אפריורי אחר - מסתמכים על הנחה שנראית מקיפה ומסיקים כל מה שניתן ממנה. מה ההבדל? במקום לומר שכל פעם שאני חותך חבל לחלקים שיחסם הוא 3, 4 ו-5, אני יכול לבנות משולש מהם, ולהיעצר שם, אני בוחן מהו המשולש כאידאה. ואז, אם שמי פיתגוראס, אני מגלה שמתקיים לכל משולש & C^2 = a^2 + b^2 - a*b*cos . (כמובן, עד שבא בחור בשם רימאן והורס לי הכל)עכשיו נחיל זאת גם על החברה. במקום לבדוק עקרונות מוגבלים בשיטה המדעית-הישרדותית, נבחן מהם עקרונות שעל פיה בונים חברה אידאית. שלטון של עמים על עצמם נשמע כמו אחד, משום שלכל בן האדם השאיפה לאוטונומיות על פעולותיו, וחברה היא סך של בני אדם. את זה אומר מי שחוקר על פי האידאות, והוא יכול להגיע למסקנה זו בכל זמן. מי שחוקר מהנסיון ההישרדותי יוכל רק לגשת לחברות שהתעקשו לשלוט על אחרות ולראות איך הלך להן בטווח הארוך. אפשרי שדבריי קצת מבולבלים, אבל קראתי את רוב הדיון, ואני כמעט משוכנע שנקודה זו לא הועלתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמעט משוכנע שהנקודה הזו היא לב ליבו של המאמר של גלעד (עם כמה הסתייגויות - כלומר, לא מספיק לחפש את האידאל, אלא צריך גם שהוא יהיה מעשי. קומוניזם היה יכול להיות יופי, אבל אנשים לא מתפקדים כראוי בסיטואציות כאלו, ואי אפשר להכריח אותם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) "האדם" הוא מושג מכליל וככזה אינו נוגע לאדם החי בבידוד. 2) לא כל ערך יש טעם להחשיב כבעל אופי מוסרי. יש ערכי סדר וניקיון, ערכים אסטטיים וכו'. כלומר, לא הבנתי מדוע אתה מייחס אופי מוסרי לקשר שבין אדם לגינתו, קרוב ומרגש ככל שיהיה... או שהכוונה היא שהגינה היא כלי לשם טובתו של האדם? אך אז אין היא ערך בפני עצמו! כך שאיני מבין דוגמא זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2( תפיסת המוסר, ולפי כותב המאמר המוסר עצמו, היא בעלת אופי תועלתני, לכן אינה שונה מערך אחר. אם אתה אומר על הגנן הבודד ש'ערך הגינה' הוא לא מוסרי אלא חקלאי או כלכלי, אזי ערך החירות הוא לא יותר מערך סוציולוגי. ואז, ככל רלטיביסט, לא תהיה לך תשובה על השאלה מהו בעצם מוסר )או שהתשובה תהיה שהוא לא קיים(. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ושכחתי להוסיף בתגובה 227867 שאני מסכים לגמרי שתחת הגדרה מסויימת של חברה משגשגת אפשר לגרור עוד זכויות לבעלי חיים, אמרתי את זה בפה מלא במאמר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |