בתשובה להאייל הירוק, 20/06/04 9:57
על פוזיטיביות ונורמטיביות (למה לבעלי חיים כן יש זכויות) 227149
ראשית, הקשר לתקשורת הוא שבלי תקשורת אי אפשר לייסד חברה, וזו דרושה כדי ליצור מוסר. כך שתקשורת היא תנאי הכרחי למוסר.

שנית, אני לא יכול להסכים שלבני אדם אינהרנטית אין זכויות. זה בכלל לא בשליטתם - מעצם כך שבני האדם הקימו חברות, אלו שהעניקו זכויות שיגשגו יותר ותפיסתם התפשטה.
כך שזכויות זה דבר אינהרנטי לחברה ממש כפי ששיניים אינהרנטיות לפיראנה.

מצד שני, אני בעצם מסכים איתך (עכשיו הבנתי למה אתה מתכוון) - הזכות לא אינהרנטית לאדם, אלא לחברה.

שלישית, אם יש מקום על זכרותך לאבולוציה - אשריך, נותר לי רק לקנא.

אני לרגע לא אמרתי שחייבים לאכול בשר - אני בהחלט מאמין שכל אחד יכול לעשות מה שטוב לו. כל ההמאמר הזה הוא בעצם (למרות שאני מבין שקל לפספס את זה) מאמר קונטרא לתפיסות זכויתניות של זכויות בעלי חיים. אני מגדיר את המסגרת שלי לשיח מוסרי, ובכך אומר מאילו נימוקים אי אפשר לומר שלבע''ח יש זכויות.
על פוזיטיביות ונורמטיביות (למה לבעלי חיים כן יש זכויות) 227161
הבהרה, שלב שלב :

גם לבני אדם וגם לבעלי חיים כפרטים אין זכויות אינהרנטיות. לכן כשאנו מדברים על זכות אנחנו מדברים על משהו אחר, זכות נורמטיבית. כלומר התחושה שאני צריך לנהוג בדרך שאני רואה לנכון בפרט אחר (לא משנה מה המניעים).
ולכן אם אני בנאדם מאוד אמפתי אני רואה לנכון למזער פגיעה בבעלי חיים שאני מרגיש כלפיהם אמפתיה, כלומר בכך שאני אמפתי כלפיהם אני מעניק להם את הזכויות שלהם. כי הרי זכות נורמטיבית (זאת הזכות היחידה שקיימת באמת ולא זכות אפריורית כמו על פי ג'ון לוק ודומיו) היא ההכרה של פרט אחד בהתנהגות חיובית כלפי פרט אחר.

הטיעון מעט מורכב, אבל כך אני רואה את הדברים.
עוד חידוד לטיעון. 227164
בעצם מה שאני אומר הוא שזה לא משנה שלזכויות שניתנות לבני אדם יש תועלת, ולזכויות שניתנות לבעלי חיים אין בהן תועלת מלבד לספק את רגש האמפתיה הקיצוני שלי (במקרה שלי זה אינו כך, אבל ישנם אנשים כאלה).

כי ממש לא אכפת לי מהאבולוציה, אכפת לי ממה שאני חושב.
עוד חידוד לטיעון. 227167
אה, אז בעצם *אתה* הוא זה שנותן ושולל זכויות. אם כך, אני באמת לא יכול להגיד לך מה לעשות, אבל גם לא אתה לאחרים.

אני חושב שעצם זה שאתה פועל לפי איך שאתה חושב, וזה נובע (גם) מאיך שחינכו אותך, ועל זה חל מודל אבולוציוני, באמת לא דורש שיהיה לך אכפת מהאבולוציה.
נכון מאוד 227183
אבל ההפרדה שאתה עושה בין זכויות של בני אדם וזכויות של בעלי חיים היא לא נכונה. כאילו לבני אדם יש זכויות ולבעלי חיים לא, אם הרוב חושב שלבעלי חיים צריכות להיות זכויות אז יש לו זכויות - כנ"ל לגבי בני אדם. אל תראה את הזכויות הטבעיות כל כך מובנות מאליו - עד המאה ה16 אף אחד בכלל לא דיבר על זה.

"אני חושב שעצם זה שאתה פועל לפי איך שאתה חושב, וזה נובע (גם) מאיך שחינכו אותך, ועל זה חל מודל אבולוציוני, באמת לא דורש שיהיה לך אכפת מהאבולוציה"

ועובדה היא שישנם אנשים שדואגים לחיות, וישנם אנשים שלא אכפת להם מבני אדם. להגיד להם "לא זה לא נכון לבני אדם יש זכויות ולבעלי חיים לא" - זאת שטות. כל אחד ינהג כפי רצונו.
עוד חידוד 227190
אני חוזר להודעה המקורית שלי. להגיד שמשהו צריך להתנהל בדרך מסויימת (מוסר כלפי בנאדם בניגוד לחיות) היא טענה נורמטיבית. להגיד שמשהו פועל בדרך מסויימת (התנהגות עקב אבולוציה) היא טענה פוזיטיבית. להגיד שמשהו צריך להתנהל בדרך מסויימת בגלל שהוא מתנהל ככה זאת שגיאה לוגית.

כלומר אם אני מתנהג לפי האבולוציה ולפי כל מני התניות קדומות מה טוב. אבל למה אני צריך להחליט לשרת את האבולוציה ולתת דווקא זכויות לבני אדם ולא לחיות? מה אכפת לי בכלל? מבחינתי אפשר לבחור איזה קריטריון רנדומלי ולנהוג על פיו (לתת זכויות לכל חיה שהשם שלה מתחיל בא', ולהתחבר רק עם אנשים שגובהם מעל ל1.70). את העובדה שזה לא קורה כך, אתה יכול להסביר באמצעות האבולוציה. אבל והנה האבל הגדול - אתה לא יכול להגיד שזה *צריך* להיות כך. כי איך שזה צריך להיות זאת עמדה סובייקטיבית לגמרי שלא מושפעת משום דבר מלבד הדרך בה אדם בנוי - ואם יש לי פאק גנטי ואני מאוהב בצורה מוקצנת בגמלים אז מבחינתי לגמלים יש יותר זכויות מבני אדם.
עוד חידוד 227222
אתה חוטא בקריאה לא זהירה של המאמר.

במאמר אני לא גורר קביעה ערכית מתאור המציאות, לזה קוראים הכשל הנטורליסטי (אליו אני מניח שכיוונת). מה שאני עושה זה תוחם את השיח המוסרי מתוך זיהוי של מהו מוסר. כדי לענות לשאלה מה *צריך* לעשות, צריך לענות לשאלה מהי חברה משגשגת, וזו כבר שאלה עם הכרעה ערכית. ברגע שתענה עליה, וכבר יהיו לך ערכים בהנחות היסוד, תוכל לגרור מה צריך לעשות.
מה שאתה כותב. 227226
הוא מנקודת המבט של החברה ולא של הפרט, וד''א לא הכרתי את הכשל הנטורליסטי - חשבתי על העניין לבד. אבל נחמד ללמוד על זה.

ובאופן כללי אני יוצא נגד המונח זכות ובגלל זה המשפטים נשמעו אבסורדיים לגבי הענקת זכויות בעצם הפעולה. מכיוון שאין זכויות אינהרנטיות אני רואה יותר בכל זכות חסד של האדם המקיים אותה (לא משנה מה המניעים, בין אם מתוך אינטרס, רחמים, יצר קונפורמי או פחד מענישה). לכן לא לבעלי חיים ולא לבני אדם יש זכויות. לטעמי המושג ''זכויות טבעיות'' דומה למושג ''אלוהים''.

אבל מנקודת המבט של החברה אתה צודק, ובקריאה שניה של המאמר אני מבין ששמתי בפיך דברים שלא כתבת. בכל אופן- ברמת הפרט זה שאנשים לא הורגים אנשים אחרים זה לא בגלל שיש להם ''זכות'' לחיים.
נכון מאוד 227220
צריך באייל כפתור ציניות. במילים מפורשות: אני לא חושב שאתה הוא זה שמעניק או שולל זכויות. אתה לכל היותר אחראי על ההתנהגות שלך, וזו יכולה להיות בהתאם או שלא בהתאם לנורמות המקובלות בחברה.

זה שיש לי זכות לרכוש, לדוגמא, עדיין אומר שהגנב יפעל לפי רצונו ויפר את זכותי זו.

כשאתה אומר "כל אחד ינהג לפי רצונו" אתה יוצא כאן בכלל נגד זכויות, וזה מאבק אבוד - לחברה עד כדי כך משתלם שלפרטים בה יהיו זכויות, עד שהיא מפעילה מנגנוני אכיפה כדי להבטיח זאת.
עוד חידוד לטיעון. 227417
אני לא בטוחה שלמתן זכויות לבע"ח אחרים מאדם אין תועלת. לא כל כך ניסינו, אז לא כל כך יודעים. במקרה כמו שלנו (אנושות), המצב הוא 50% יש תועלת 50% אין תועלת. כשננסה באופן נרחב, נדע.
(אני אישית נותנת זכויות, והתועלת שלי מרובה, אבל כאדם יחיד אני לא דוגמא).
עוד חידוד לטיעון. 227452
אני חושב שהבודהיסטים נותנים זכויות לחלק מהחיות. לא נראה לי שהנסיון מוצלח.
יש תועלת למתן זכויות! 227493
חשבתי הרבה על מתן זכויות, בעיקר לגבי בע"ח שאני מכירה היטב - כלבים. חשבתי על הזכויות שהם זקוקים להן, על הזכויות שניתנו להם בבית הורי, ואיך הדבר השפיע גם על כלבים אסופיים בעלי נטיות תוקפניות. חשבתי על הזכות לחינוך, שחשובה לכלבים, על הזכות לתשומת לב, למזון ולהפעלת הגוף, וכמובן הזכות שלא לחטוף מכות (סליחה על ההגדרות העילגות). ואז עלה בדעתי, שאם זכויות בסיסיות יותר היו נשמרות, כל בלגן האמסטפים לא היה קיים היום!
גזע האמסטף נוצר מתוך הפרת זכויות בסיסיות של בע"ח - לשם קרבות כלבים. תהליך זה מעורב בהפרת זכויות בסיסיות (הזכות שלא לחוות התעללות פיזית...), החל מחינוך הגור, דרך אימונו וכלה בקרב הנוראי עצמו.
דרך אגב, האימון של הכלב לקרבות כולל לעתים שימוש בכלב גדול ופחות אלים כשק אימונים, כשהכלב המאומן לקרב קורע את הכלב האחר (פשוטו כמשמעו).
הבה נחשוב. לו היינו, מלכתחילה, שומרים באדיקות על זכויות בע"ח, לפחות אלו שברשותנו, הרי שלא היינו מתירים קרבות כלבים, לא היינו מכליאים זנים מיוחדים שישמשו לשם כך, לא היינו מאלפים אותם לתוקפנות קשה, וכמובן, לא היינו מכים אותם או קושרים אותם באמבטיה כל היום (כמו שאירע לכלבים שתקפו). בכך, היתה נמנעת האלימות הרצחנית, שאינה מאפיינת מינים שלא עוצבו לשם כך.
נראה לי שהתועלת בשמירת הזכויות, לפחות במקרה זה, היא ברורה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים