|
||||
|
||||
אבל ההפרדה שאתה עושה בין זכויות של בני אדם וזכויות של בעלי חיים היא לא נכונה. כאילו לבני אדם יש זכויות ולבעלי חיים לא, אם הרוב חושב שלבעלי חיים צריכות להיות זכויות אז יש לו זכויות - כנ"ל לגבי בני אדם. אל תראה את הזכויות הטבעיות כל כך מובנות מאליו - עד המאה ה16 אף אחד בכלל לא דיבר על זה. "אני חושב שעצם זה שאתה פועל לפי איך שאתה חושב, וזה נובע (גם) מאיך שחינכו אותך, ועל זה חל מודל אבולוציוני, באמת לא דורש שיהיה לך אכפת מהאבולוציה" ועובדה היא שישנם אנשים שדואגים לחיות, וישנם אנשים שלא אכפת להם מבני אדם. להגיד להם "לא זה לא נכון לבני אדם יש זכויות ולבעלי חיים לא" - זאת שטות. כל אחד ינהג כפי רצונו. |
|
||||
|
||||
אני חוזר להודעה המקורית שלי. להגיד שמשהו צריך להתנהל בדרך מסויימת (מוסר כלפי בנאדם בניגוד לחיות) היא טענה נורמטיבית. להגיד שמשהו פועל בדרך מסויימת (התנהגות עקב אבולוציה) היא טענה פוזיטיבית. להגיד שמשהו צריך להתנהל בדרך מסויימת בגלל שהוא מתנהל ככה זאת שגיאה לוגית. כלומר אם אני מתנהג לפי האבולוציה ולפי כל מני התניות קדומות מה טוב. אבל למה אני צריך להחליט לשרת את האבולוציה ולתת דווקא זכויות לבני אדם ולא לחיות? מה אכפת לי בכלל? מבחינתי אפשר לבחור איזה קריטריון רנדומלי ולנהוג על פיו (לתת זכויות לכל חיה שהשם שלה מתחיל בא', ולהתחבר רק עם אנשים שגובהם מעל ל1.70). את העובדה שזה לא קורה כך, אתה יכול להסביר באמצעות האבולוציה. אבל והנה האבל הגדול - אתה לא יכול להגיד שזה *צריך* להיות כך. כי איך שזה צריך להיות זאת עמדה סובייקטיבית לגמרי שלא מושפעת משום דבר מלבד הדרך בה אדם בנוי - ואם יש לי פאק גנטי ואני מאוהב בצורה מוקצנת בגמלים אז מבחינתי לגמלים יש יותר זכויות מבני אדם. |
|
||||
|
||||
אתה חוטא בקריאה לא זהירה של המאמר. במאמר אני לא גורר קביעה ערכית מתאור המציאות, לזה קוראים הכשל הנטורליסטי (אליו אני מניח שכיוונת). מה שאני עושה זה תוחם את השיח המוסרי מתוך זיהוי של מהו מוסר. כדי לענות לשאלה מה *צריך* לעשות, צריך לענות לשאלה מהי חברה משגשגת, וזו כבר שאלה עם הכרעה ערכית. ברגע שתענה עליה, וכבר יהיו לך ערכים בהנחות היסוד, תוכל לגרור מה צריך לעשות. |
|
||||
|
||||
הוא מנקודת המבט של החברה ולא של הפרט, וד''א לא הכרתי את הכשל הנטורליסטי - חשבתי על העניין לבד. אבל נחמד ללמוד על זה. ובאופן כללי אני יוצא נגד המונח זכות ובגלל זה המשפטים נשמעו אבסורדיים לגבי הענקת זכויות בעצם הפעולה. מכיוון שאין זכויות אינהרנטיות אני רואה יותר בכל זכות חסד של האדם המקיים אותה (לא משנה מה המניעים, בין אם מתוך אינטרס, רחמים, יצר קונפורמי או פחד מענישה). לכן לא לבעלי חיים ולא לבני אדם יש זכויות. לטעמי המושג ''זכויות טבעיות'' דומה למושג ''אלוהים''. אבל מנקודת המבט של החברה אתה צודק, ובקריאה שניה של המאמר אני מבין ששמתי בפיך דברים שלא כתבת. בכל אופן- ברמת הפרט זה שאנשים לא הורגים אנשים אחרים זה לא בגלל שיש להם ''זכות'' לחיים. |
|
||||
|
||||
צריך באייל כפתור ציניות. במילים מפורשות: אני לא חושב שאתה הוא זה שמעניק או שולל זכויות. אתה לכל היותר אחראי על ההתנהגות שלך, וזו יכולה להיות בהתאם או שלא בהתאם לנורמות המקובלות בחברה. זה שיש לי זכות לרכוש, לדוגמא, עדיין אומר שהגנב יפעל לפי רצונו ויפר את זכותי זו. כשאתה אומר "כל אחד ינהג לפי רצונו" אתה יוצא כאן בכלל נגד זכויות, וזה מאבק אבוד - לחברה עד כדי כך משתלם שלפרטים בה יהיו זכויות, עד שהיא מפעילה מנגנוני אכיפה כדי להבטיח זאת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |