|
||||
|
||||
אתה יודע, אני מקבל (פחות או יותר) את חמשת האפיונים שהצגת למוסר, ובכל זאת אני מרגיש כאן לא נוח: אף לא אחד מהאפיונים האלה נראה לי מהותי לרעיון המוסר, חשוב במיוחד להגדרתו, או מייחד מוסר מדברים אחרים. מאפייני הגובה והמשקל שלי ושל בול עץ יכולים להיות זהים, אבל אם אני ארצה ליצור אמירה משמעותית על עצמי, אצטרך להתבונן מעבר למאפיינים נכונים ובה-במידה לא-רלוונטים אלו. |
|
||||
|
||||
מחמשת המאפיינים הוא רק הסיק שמוסר עובר אבולוציה, לא את כל שאר המבנה. |
|
||||
|
||||
כן, הבנתי. זה עדיין נראה לי היסק בעייתי. השאלה מה הן הנקודות הרלוונטיות להשוואה בין שני הדברים, כדי שנוכל להניח שחלים עליהם אותם חוקים. לי נראה שהמאפיינים המשותפים האלה לבדם לא מאפשרים ליצור השוואה חזקה. הם מתעלמים מההבדלים בין מערכת ביולוגית למערכת מסוג שונה לגמרי. כשאני בוחן את רשימת המאפיינים אני מגלה ששלושה מהם בכלל מנוסחים באופן שלילי. הם אומרים מה *לא* מתקיים. אפשר, אני מניח, להשוות בין כל שני דברים על-בסיס מאפיינים שלא מתקיימים בהם. תמיד יהיו אינסוף מאפיינים כאלה. האשמה, כמובן, לא מוטלת על גלעד, אלא על מר דרווין. אחרי שאני מסיר את המאפיינים השליליים, אני נשאר עם מאפיינים מספר 3 ו-4. הם לא נראים לי מספיקים ליצור השוואה. אפשר להצמיד אותם להרבה מאפיינים חברתיים, שלא מתפתחים באופן אבולוציוני (דוגמא: כמות הטובין בחברה עונה על כל התנאים, ועדיין יחסי-המסחר אינם נקבעים באופן אבולוציוני). אני חושב שיש צורך במאפיינים מהותיים יותר, שיצביעו על הדמיון בין המערכת הביולוגית למערכת המוסרית. |
|
||||
|
||||
דוגמה יפה, כמות הטובין. במחשבה חפוזה מדי, נראה לי שהבדל רלוונטי הוא שכמות הטובין לעתים קרובות משתנה דרסטית במהלך חייו של פרט אחד, ואילו עם מוסר זה קורה הרבה פחות (ועם גנים, בכלל לא). אולי גלעד צריך להוסיף את זה כמאפיין. |
|
||||
|
||||
המודל של גלעד הוא לא רע בכלל, אבל אני חייב להדגיש שבעיניי הוא לא רלוונטי. להעמיד את כל המציאות על עיקרון אחד נראית לי מתודה מוטעית בבסיסה. תאלס אף פעם לא מצא-חן בעיניי. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין איפה גלעד העמיד את כל המציאות, או אפילו רק את כל המוסר, על עיקרון אחד. השימוש שלו באבולוציה נועד רק לתת תשובה לשאלה ''מאיפה נחת עלינו המוסר הזה''. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאתה לא מדייק. במאמר מצויה טענה לפיה אפשר להחליט על מתודה להכרעות מוסריות מתוך התשובה לשאלה שהצגת. בכל מקרה, לא התכוונתי דווקא לגלעד. אני חושב שכן יש עיקרון אחד מאחורי התפיסה הזאת. אני לא מדייק מחוסר ידע, אבל משהו בסגנון של "המציאות היא מלחמה על המשאבים, כאשר המותאם יותר להשגתם שורד". בעיניי, הוא דומה *צורנית* לאחרים שניסו להעמיד את המציאות על עיקרון אחד. למשל, עיקרון הניגודים של היראקליטוס, "קרב לכל הוא אב, לכל הוא מלך", שגם לא יוצר הבדלה בין סוגי דברים (למשל, חומר ורוח). וכנ"ל פארמנידיס וכאלה. מהעיקרון האבולוציוני נגזר שהבנה של טבעם של הדברים מחייבת בחינה היסטורית כיצד הם נוצרו ושרדו. בעיניי, זה בכלל לא מובן מאליו. אפשר להנגיד את התפיסה הזאת לתפיסות מהותניות של דברים. (תפיסה מהותנית מודרנית יכולה להיות למשל סטרוקטורליזם). (אני מצטער אם זה נשמע מבולבל. אני חושב על זה בזמן האחרון, אבל עוד לא הצלחתי לנסח לעצמי את העניין). |
|
||||
|
||||
אבולוציה אינה עקרון - היא תיאור הכרחי של המציאות. היא נובעת באופן לוגי מתוך מה שאנחנו יודעים על העולם. זו גם הסיבה שהיא רלטיוויסטית מבחינה מוסרית ושאין לה שום מסר מוסרי בפני עצמה. כלומר, הדרך שגלעד בחר היא לא להעמיד את כל העולם מאחורי עקרון אחד של האבולוציה, אלא, לכל היותר, להעמיד את כל העולם מאחורי העקרון היחיד של לוגיקה. זו כבר נשמעת לי בחירה סבירה למדי. |
|
||||
|
||||
ואוו. אני לא מבין באיזה אופן אבולוציה היא תיאור של המציאות (אני מקסימום מבין כיצד היא מהווה הסבר לחלק מהמציאות). אני לא מבין כיצד היא תיאור *הכרחי* של המציאות (יש תיאורים אחרים). אני לא מבין כיצד היא נובעת באופן לוגי ממה שאנחנו יודעים על העולם (תיאוריות מומצאות ע"י החוקרים, ולא נובעות מהנתונים). |
|
||||
|
||||
מה שאנחנו יודעים על העולם: א. יצורים חיים נבנים על-פי הגנים שלהם. ב. גנים עשויים להשתנות במהלך שכפולם ליצירת יצור חי חדש. ג. חלק מהשינויים הללו בגנים יביאו לשינוי ביצור החי. ד. חלק מהשינויים הללו ביצור החי יביאו לשיפור ביכולתו של היצור לשרוד ולהתרבות. מזה נובע: ה. כאשר יצור חי חדש נבנה ע"פ גנים חדשים שמשפרים את יכולתו לשורד ולהתרבות, הוא שורד ומתרבה טוב יותר מאשר יצור חיים אחרים בעלי גנים פחות מוצלחים. ו. כתוצאה מכך, יש יותר יצורים חיים בעלי הגנים המשופרים, לעיתים על חשבון יצורים חיים בעלי הגנים הפחות מוצלחים. זהו, זה כל האבולוציה. תיאור לוגי של המציאות (או לפחות אותו החלק במציאות שמתייחס לדברים שיכולים להתרבות). איך מישהו יכול להתווכח עם זה - את זה מעולם לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להתווכח עם זה. משלוש סיבות. קודם כל, אני לא רואה סיבה שלא לקבל את ההסבר. שנית, אין לי את הידע הדרוש לבקר אותו. שלישית, לא ממש אכפת לי כיצד נוצרו יצורים (פעם שמעתי כיצד באים תינוקות לעולם. זה היה מספיק מבהיל). כל שאמרתי בתגובה הקודמת שלי הוא שאבולוציה היא תיאוריה. אתה לא מוצא אותה באמצעות משפטי תצפית על העולם. מכאן, שהיא כפופה למגבלות של תיאוריות. בתגובה שלפני זה, שבה דיברתי על עיקרון (תגובה 227063), זה עניין אחר. אני מוצא דמיון מסוים בין רעיונות פילוסופיים שעושים רדוקציה של כל העולם לעיקרון אחד של השתנות, ובין תורת האבולוציה, ככל שמדובר על החלה שלה גם על החיים החברתיים. יש לזה השלכות מעניינות לדעתי, ואם אני אצליח ליצור מזה רעיון מגובש, אפרט יותר. |
|
||||
|
||||
דובי פעם הסביר איפשהו את ההבדל בין תופעת האבולוציה לבין תיאוריית האבולוציה שהיא ניסיון להסביר את התפתחות החיים על כדוה''א עפ''י תופעת האבולוציה, שהיא בתורה עובדה מדעית. |
|
||||
|
||||
מה זה "תופעת האבולוציה"? (אני מרגיש קליל היום, אז אוותר על השאלה "מהי עובדה מדעית, ובמה היא שונה מעובדה סתם"). |
|
||||
|
||||
אני מתנצל על הטרמינולוגיה הדפוקה שלי, בסה''כ ניסיתי לעזור. |
|
||||
|
||||
חלילה. אני מעריך את הניסיון, ולא התכוונתי לסנוט. אני באמת לא יודע מה היא ''תופעת האבולוציה''. |
|
||||
|
||||
השינויים שחלים במינים של בע''ח בין דור לדור, עד לשינוי או פיתוח של תכונה מסויימת. להבנתי נצפו אבולוציות במינים שונים של בע''ח במאה האחרונה. כלומר עד כאן מדובר בעובדות ולא בתאוריות. החלק התיאורטי הוא הניסיון להסביר בעזרת הממצאים האלו את התפתחות כל המינים על כדוה''א. אני סתם זורק פה דברים עד שיבוא מי שמבין ויעמיד דברים על דיוקם. (או על טעותי). |
|
||||
|
||||
לא שאני מבין גדול (גם קטן לא), אבל אני חושב שעשית קצת סלט. העובדה היא ההתפתחות של מינים (או שינוי) ממינים אחרים. העדויות לכך הולכות יותר ממאה שנה אחורה. קריא: האבולוציה התרחשה באופן עובדתי, לא חשוב איך אתה מחליט להסביר אותה. העובדה שפעם היתה קבוצת יונקים א' ומאוחר יותר קבוצת יונקים קצת שונה ב' ושיש קשר בין הקבוצות היא עובדה. התאוריה היא המודל שמנסה להסביר את העובדות ("ברירה טבעית" מבית דרווין, למארקיזם, IDT, חיזרים המבקרים את הארץ באינטרוולים קבועים ומשתעשעים בהרכב הגנטי של הטרנים או החרבה ובריאה של עולמות ע"י כח עליון, עפ"י טעמך האישי). |
|
||||
|
||||
תודה (לך ולאביב). |
|
||||
|
||||
זה מעניין. אם תצליח לנסח לעצמך את העקרון היחיד אשמח מאד. |
|
||||
|
||||
אה, אוקיי. הבנתי את הפסקה השניה שלך, וזה עוד יותר קל עכשיו עם תגובה 227404 שלך. אני לא יודע איך בדיוק זה כמו כל אלו שניסו להעמיד את המציאות כולה על רגל אחת, אבל כשלעצמה זו ביקורת יפה על הטיעון של גלעד. |
|
||||
|
||||
אני לא כל כך מבין מה מציק לך בניסוח על דרך השלילה של המאפיינים. רוצה ניסוח פוזיטיבי? אנסה: 1. באותו מין יש הבדלים בין הפרטים 2. יש מלחמה על משאבים וההשרדות תלוייה בהשגת משאבים אלו. 3. השונות בין הפרטים משפיעה על ההשרדות. 4. השונות בין הפרטים עוברת בירושה. 5. יש שינויים בשונות המורשת יותר חזק עכשיו? |
|
||||
|
||||
כן (לא חשבתי על זה. משעשע). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |