|
||||
|
||||
פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא מערכת צדק מושלמת בת איש אחד.קטיגור,סניגור.שופט,מושבעים,ותליין.יושבת מערכת הצדק הזאת(בת האיש האחד)על המדוכה המשפטית ומחליטה לעשות צדק עם העבריין(אברהם לינקולן,הארכידוכס פרנץ פרדיננד,ראש ממשלת שבדיה,ראשי ממשלות בהודו,ועוד מספר חברים).העבריין נמצא אשם בבית הדין בן האיש האחד.זאת ללא מתן אפשרות להגן על עצמו,והעבריין מוצא להורג. בית הדין הנדון.נידון על פי דין בבית דין אמיתי.ועל משקל פורנורגרפיה זה עניין של גיאוגרפיה.הופך הנאשם לגיבור או רוצח בהתאם למגזר. עם הזמן באים אנשים טובים.גוונים על פניהם החסודות. ודנים בסוגייה האם מערכת הצדק בת האיש האחד היא גיבור,נוקם בצדק.או פושע בר השמדה,או אולי פושע בדרגה שווה עם הרייכסמרשל רודולף הס שכמוהו צריך היה לכלוא עד קץ ימיו בבידוד. ברמה העקרונית גיבור הכתבה (על אף האהדה שלי)היה עוד מתנקש פוליטי מן השורה ההיסטורית,ובשורה העתידית.אך כולם הם רוצחי נפש,ודינם צריך להיות שווה.ובהדגשה,שווה. |
|
||||
|
||||
זו יציאה פוסט מודרניסטית עם אירוניה עצמית וקריצה לא? כי אם לא אז מי בדיוק הסמיך אותך להיות מערכת משפטית של איש אחד ולקבוע שדין כולם צריך להיות שווה? בהדגשה אפילו |
|
||||
|
||||
Well, in this case Ironimus' opinion is supported by the Israeli criminal law, which establishes an identical penalty on premeditated murder. However, even the Israeli law has been amended in recent years to allow for a possibility of diminished responsibility and less than life imprisonment.
Other countries have other systems. In the US, punishment is defined by degrees, between a maximum and a minimum, depending on parole board decisions; this allows for a more complex, but more constrained, system of plea bargaining. The big question is, of course, whether a social "justification" of a murder should be among the mitigating circumstances; I suppose the bondary between what is "justified" and what accounts for a "clinical problem" are not very clear, particularly when law meets psychology. |
|
||||
|
||||
Boundaries, not bondary... sorry, folks.
|
|
||||
|
||||
"וידבר ה' אל משה לאמור: פינחס בןאלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי:לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום" (במדבר,פנחס) - המקרה שבגללו פנחס מקבל את ברית השלום עם אלוהים הוא מקרה של אדם אחד שמהווה "מערכת צדק מושלמת" ובאמת חז"ל שואלים המון שאלות על הזכות המוסרית של פנחס לעשות את המעשה נידמה לי שאני לא אחטה חאמת אם אגיד שאת הדיון המוסרי חז"ל מסכמים בכך שיש מצבים שבהם יש להניח את "החוק היבש" (זה שלא נרטב אף פעם),בכל זאת היה צורך בעדות אלוהית ע"מ שפנחס יצא זכאי בדין. דבר נוסף בקשר ל "הופך הנאשם לגיבור או רוצח בהתאם למגזר" גם בסיפור פנחס על ציון אילן היוחסין של פנחס אומר רש"י : "לפי שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת כוכבים,והרג נשיא שבט מישראל" |
|
||||
|
||||
אירוני-מוס, את/ה מוציא את הצד השווה ברציחות הללו. אך חובה להתייחס לצד השונה, והוא שונה מאוד. צד זה יש לו חשיבות בעולם המשפטי כי הוא מתייחס למניע של הנאשם. אם ניקח לדוגמא את הרצח של אברהם לינקולן, נוכל לשער שמדובר בסיבות אידיאולוגיות או אידיאולוגיות-כלכליות (או מצב נפשי רעוע). הרוצח אולי חש כעס, מסיבותיו הוא. אך הוא לא הרג רוצח. הוא הרג מישהו שהכעיס אותו, אך לא אדם שרצח אלפים. ההבדל מבחינת התפיסה של האדם הסביר, הוא ניכר. אני יכולה בקלות לראות את עצמי בין אותם מושבעים, כאדם סביר ומן השורה. הגיוני לי לראות -אפילו צדק - במותו של רוצח המונים. העולם המשפטי מנסה להצמיד פעולות הנובעות מרגשות אנושיים אל לוגיקה מתמטית. זה לא תמיד עולה בקנה אחד. אני דווקא סבורה שעשוי להיות פיצוי כלשהו, בשיטת המושבעים, על הרציונליזציה, שהיא לפעמים לא מציאותית, של עולם המשפט. לאדם סביר, רצח פוליטיקאי בעל דעה שונה, ורצח פוליטיקאי רוצח בפועל, אינם נראים כלל אותו דבר. אולי גם מבחינת חוש צדק כלשהו אין מדובר באותו דבר? אפלטון אומר שצדק הוא שינתן לכל אחד כגמולו. אמירה זו, שניתנת להצרנה מתמטית, דווקא מתיישבת יפה עם חוש הצדק האינטואיטיבי של בנ"א סבירים רבים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |