 |
אירוני-מוס, את/ה מוציא את הצד השווה ברציחות הללו. אך חובה להתייחס לצד השונה, והוא שונה מאוד. צד זה יש לו חשיבות בעולם המשפטי כי הוא מתייחס למניע של הנאשם. אם ניקח לדוגמא את הרצח של אברהם לינקולן, נוכל לשער שמדובר בסיבות אידיאולוגיות או אידיאולוגיות-כלכליות (או מצב נפשי רעוע). הרוצח אולי חש כעס, מסיבותיו הוא. אך הוא לא הרג רוצח. הוא הרג מישהו שהכעיס אותו, אך לא אדם שרצח אלפים. ההבדל מבחינת התפיסה של האדם הסביר, הוא ניכר. אני יכולה בקלות לראות את עצמי בין אותם מושבעים, כאדם סביר ומן השורה. הגיוני לי לראות -אפילו צדק - במותו של רוצח המונים. העולם המשפטי מנסה להצמיד פעולות הנובעות מרגשות אנושיים אל לוגיקה מתמטית. זה לא תמיד עולה בקנה אחד. אני דווקא סבורה שעשוי להיות פיצוי כלשהו, בשיטת המושבעים, על הרציונליזציה, שהיא לפעמים לא מציאותית, של עולם המשפט. לאדם סביר, רצח פוליטיקאי בעל דעה שונה, ורצח פוליטיקאי רוצח בפועל, אינם נראים כלל אותו דבר. אולי גם מבחינת חוש צדק כלשהו אין מדובר באותו דבר? אפלטון אומר שצדק הוא שינתן לכל אחד כגמולו. אמירה זו, שניתנת להצרנה מתמטית, דווקא מתיישבת יפה עם חוש הצדק האינטואיטיבי של בנ"א סבירים רבים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש