בתשובה לד''ר הושע אבינתן, 22/04/01 23:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי אמר שכל בני מינו יכלו מן העולם? אם נניח למשל שהציפורים התפתחו מן הזוחלים, הרי שגם אלה וגם אלה עדיין קיימים. ובפרט, הדוגמה האהובה על כולנו, הקופים עדיין קיימים למרות התפתחות האדם. כמובן שמינים מסויימים (רבים מאד) נכחדו במהלך ההסטוריה - לא בכל המקרים משום שהתפתח מהם זן עדיף (מי בדיוק נוצר מהדודו?), אם כי הווצרות זן עדיף כן מקטינה את סיכויי ההשרדות של המין המקורי (שני מינים דומים מאד נלחמים על השרדות ומזון באותו איזור. לאחד מהם יש עדיפות פיזית. מי ינצח?). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדעה היום היא שאנו לא התפתחנו מהקופים של היום אלא שלנו ולקופים מוצא משותף. טענתי כי מין המוצא יכחד מאחר ולא מוצאים היום בטבע "מיני מעבר" (ביו סוס לחמור בין נמר לחתול וכו"),אדרבה, במיני דרוזופילה מצאו שוני ב30% מהגנים. למה דוקא "מיני המעבר", אם היו בכלל,נכחדו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Ah, the "transitions species" trick, used by many Creationists.
Given two fossils of species, one purportedly developed from the other, ask to see a transition species between then. If given a transition species - choose one of the previous species, the one who looks most different from this transition species, and continue the process ad infinitum. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש לך הגדרה הוגנת של מיני מעבר (כמו שאמר KN, בעצם) וההתיחסות לטקסונומיה לא מוכיחה דבר - החלוקה למינים ולשושלותיהם היא לא יותר מפסאודו מדע שכבר איננו רלוונטי, לאחר מציאת שיטות מיפוי גנטיות של יחסים בין מינים, כפי שמתואר בספריו של דוקינס. מטצער, זוהי האמסכתא היחידה שלי, מלבד ספריו של בר פלוגתא שלו, אם כי אף הוא מצד המתרס "האבולוציוני", ששמו נשכח מזכרוני. בעצם, אני חושב שלא נדרשות אסמכתאות בנושא הזה. הגנטיקה היא עניין של "קומן סנס" יותר מאשר ידע. אפשר לומר ש מי שלא מאמין, פשוט עדיין לא הבין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המרחק בין דו חיים ובעלי חוליות אחרים ובין בן אדם לקוף הוא גדול וההתפתחות איטית והדרגתית. אם כן, האם כל המינים שהיו בין המינים נשמדו ? הייתי מצפה שלמספר קבוצות של בעלי חיים יהיו מינים שעוברים בהדרגה בין אחד לשני, בלי שצריך לדמיין מיני ביניים ביניהם, וההבדלים הכרומוזומליים ביניהם קטנים. לבעלי חיים שונים Agents וקולטנים שונים, המותאמים ביניהם. כל שינוי קטן בהם הוא התמרה. התמרה "מקדמת" היא נדירה, ולכן כדי שחלבון מותמר בצורה "מקדמת" יימצא את בן זוגו הקולטן, אם בכלל, הוא יצטרך להתפשט בדורות רבים. עד אז לא יוכל לפעול, או שיפעל רק חלקית, וכשיפגוש את בן הזוג, יהיה זה רק באחד מצאצאי המותמר ! כך שיווצרו חלבונים רבים חסרי משמעות או הפועלים רק חלקית על חלבון אחר, שעיקר ההשפעה עליו היא מחלבונים אחרים, והרי אין הדבר כך. דוגמא לניסוי ותעיה שאכן כן קיימים הם יצירת הנוגדנים בלימפוציטים. הלימפוציטים יוצרים, בהתמרות סומטיות, נוגדנים לכל אנטיגן אפשרי, כ-10 בשביעית עד 10 בשמינית. והנוגדנים העלולים לפעול כנגד הגוף עצמו מושמדים בתחכום מופלא ! (הגם זה אקראי ?), אך כמות החלבונים האחרים בגוף היא רק 10 ברביעית כפול 3, כולם בלי הקבלות מיותרות וחוסר תפקוד, וזו אינה דרך התפתחות של ניסוי ותעיה. בנוגע לשאלה: איזה מספר קומבינציות אפשרי בעולם הביולוגי על ידי צירופים שונים של בסיסי גרעין, הרי זה דבר שיש לחוקרו, ובוודאי מספר זה הוא עצום, וככל שהוא גדול יותר, ההסתברות לסדר אקראי יורדת. והנה בכתב העת נייצ'ר vol 409, p 1102 - מה-22 לפברואר 2001, מופיעה סקירה הטוענת שהסתברות היווצרותם של בעלי חיים מרובי תאים היא כה קטנה שאין להניח כי הם קיימים ביקום במקום אחר. בעלי חיים מיקרוסקופיים אולי כן קיימים. האם אין זאת ראיה כי שאלתי הגיונית ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני ממליץ לך לקרוא את המאמר הבא שיצא היום בסיינס: הם בעצם מתייחסים לאותה הבעיה שאתה העלית במאמרך שאין הבדל מספיק גדול במספר הגנים כדי להסביר את ההבדל במורכבות בין למשל שמר וזבוב מה שהם מציעים זה שהמורכבות היא ברמת הטראנסקריפטום כלומר מספר פקטורי השעתוק מבחינה מספרית לנמטודה יש כ500, לזבוב 700 לצמח 1500 ולאדם 2000 לפחות כמו כן יש להתייחס גם לשחבור חלופי ועריכה שלRNA בשמר רק 3 גנים עוברים שחבור חלופי, באדםלפחות 35% מהגנים וגם הם טוענים שאין כיום מספיק ידע כדי להגיע למסקנה חדמשמעית צריך עוד הרבה לחקור ולהשוות עוד גנומים ופרוטאומים רבים שוב לגבי התמרות מקדמות ואחרות מוטציה שתשנה לגמרי את צורת הקולטן לדוגמה באמת תהיה כביכול חסרת שימוש (למרות שיכול להיות שעכשיו הקולטן החדש יכיר מולקולה אחרת) אבל אני שב וחוזר ומדגיש שלא כל מוטציה תגרום לשינוי דרסטי בחלבון מספיק שינוי בחומצה אמינית אחת כדי שיהיה לך קישור מעט יותר טוב, נאמר 10% יותר טוב כדי לקבל אפקט ביולוגי "מקדם" כפי שאתה קורא לזה. עדיף לקרוא לזה שינוי המגדיל את הסיכוי לשרידה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנגנונים הנוספים שמנית מפחיתים, לדעתי, את הסבירות של התפתחות אקראית. אם למשל נוצרים בתא אנזימים ומבנים הגורמים ל-slicing, סביר להניח שיווצרו חלבונים רבים המזיקים לתא או חסרי משמעות עד שיווצר חלבון המגדיל את הסיכוי לשרידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער מאוד אבל הם לא טוענים שום דבר כזה ואני מצטט: Assuming a cellular basis of life elsewhere, the
passive trends towards increases in organismal size, complexity and diversity from some initial minima are certain to prevail in any system. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומנם המשפט שציטטת מוזכר בדיון שלהם, אבל מאחר שלדעתם הופעת בעלי חיים מיקרוסקופיים דרשה זמן של שלושה מיליארדי שנים, הם מסיימים את תמצית המאמר במשפט The evolution of mobile , modular mega organisms might not be a universal pattern מסתבר שהתפתחות המינים לא הייתה שווה לאורךציר הזמן, אלא באה ב"התפרצויות", שהגדולה בהן הייתה עם עלות בעלי החיים ליבשה. אני חושב שתופעה זו מצביעה על הכוונה ביצירת בעלי החיים, הרבה יותר מאשר על התפתחות אקראית. דווקא נראה לי שבעלי חיים מותמרים היו יכולים להתפתח הרבה יותר בקלות במים מאשר ביבשה המצריכה מנגנונים חדשים לגמרי ומורכבים ביותר לעומת אלו שבמים (כגון עבור נשימה או תנועה). נראה לי כי זאת טענה חזקה עבור בינה עליונה שבראה את בעלי החיים (למרות שלמדו על תופעה זו ממאובנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שההתפרצות הגדולה ביותר הייתה דווקא "התפוצצות הקמבריון", לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |