|
||||
|
||||
ראשית, אני ממליץ לך לקרוא את המאמר הבא שיצא היום בסיינס: הם בעצם מתייחסים לאותה הבעיה שאתה העלית במאמרך שאין הבדל מספיק גדול במספר הגנים כדי להסביר את ההבדל במורכבות בין למשל שמר וזבוב מה שהם מציעים זה שהמורכבות היא ברמת הטראנסקריפטום כלומר מספר פקטורי השעתוק מבחינה מספרית לנמטודה יש כ500, לזבוב 700 לצמח 1500 ולאדם 2000 לפחות כמו כן יש להתייחס גם לשחבור חלופי ועריכה שלRNA בשמר רק 3 גנים עוברים שחבור חלופי, באדםלפחות 35% מהגנים וגם הם טוענים שאין כיום מספיק ידע כדי להגיע למסקנה חדמשמעית צריך עוד הרבה לחקור ולהשוות עוד גנומים ופרוטאומים רבים שוב לגבי התמרות מקדמות ואחרות מוטציה שתשנה לגמרי את צורת הקולטן לדוגמה באמת תהיה כביכול חסרת שימוש (למרות שיכול להיות שעכשיו הקולטן החדש יכיר מולקולה אחרת) אבל אני שב וחוזר ומדגיש שלא כל מוטציה תגרום לשינוי דרסטי בחלבון מספיק שינוי בחומצה אמינית אחת כדי שיהיה לך קישור מעט יותר טוב, נאמר 10% יותר טוב כדי לקבל אפקט ביולוגי "מקדם" כפי שאתה קורא לזה. עדיף לקרוא לזה שינוי המגדיל את הסיכוי לשרידה |
|
||||
|
||||
המנגנונים הנוספים שמנית מפחיתים, לדעתי, את הסבירות של התפתחות אקראית. אם למשל נוצרים בתא אנזימים ומבנים הגורמים ל-slicing, סביר להניח שיווצרו חלבונים רבים המזיקים לתא או חסרי משמעות עד שיווצר חלבון המגדיל את הסיכוי לשרידה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |