|
||||
|
||||
תגובה לנ"ל של הז"ל מסתבר שרבים הם הסובלים מבעית הבנת הנקרא.גם אתה סובל מבעיה זו.אגב גם מחקרים ממלכתיים ןפרטיים כבר קבעו זאת.לאסמכתא אתה רשאי לפנות למקומות המוסמכים. אינני מבין רוסית.לא מתיימר לדעת רוסית.רק ציטטתי מקורות וכתבתי במפורש " משהו כמו " כך וכך. גם אבות הציונות חטאו בתסמונת בר כוכבא כאשר הקימו את מדינת ישראל בלב ליבו של העולם הערבי.מחר(בלשון עתיד) עתידה ירושלים להיקרא "אל-קודס",וכל שבל הטירוף המשיחי של המרד המטורף לשמור על ירושלים הגדולה כעיר יהודית. האם ירושלים המזרחית בואכה אל בירה,רמאללה.נחשב אצלך לנכס לאומי (או אולי גם מיתוס שנוה יעקב שומרת על מאה שערים)שראוי לשמרו? לגבי המטומטמים.אלה אינם יודעים שהם מטומטמים.אלא בדיעבד. רוב רובם מאמינים במטרות אליהם הם נשלחים.חלקם אל מותם. אנשים שוטים מאמינים בקתרזיס קולקלטיבי.אין דבר כזה.הזיכוך הוא אישי,ואישי בלבד.סרט או מחזה אינם יוצרים קתרזיס.ההיפך קורה,ולראיה ראה את המחלוקת הנוצרת בציבור עם כל מחזה או סרט העוסקים בהיבטים הנוגעים בהוויתו של הציבור בישראל. קרב המיתלה לעולם לא יתרחש שנית.כנ"ל החווה הסינית,כנ"ל גבעת התחמושת,ואני מבטיח לך מחדלים רבים מספור בעתיד הקרוב והרחוק.תמיד יהיו בחורים כמו דן דרור יהודה,משה בוקעי,דוד שיראזי,נתן אלבז,ועוד גיבורים רבים אחרים. לא ניתן למנוע את המחדל הבא.מן הטעם הפשוט.הקרבות כולם הם קרבות בין מוחות אנושיים עוד בטרם התרחש הקרב בין גופות אנושיים,ותמיד יקרה שהמוח האנושי ישגה,ואת מחיר השגיאה ישלם גוף אנושי. כפי שכבר ציינתי בתגובה אחרת.חובה לחקור כל דבר.גם כישלון וגם הצלחה,ולהפיק מהם את המיטב. אגב טמטומי האישי בהקרבתי כפי שציינתי קודם,נובע מן ההכרה האישית באבדן הדרך של העם והמדינה כפי שהם באים לידי ביטוי בהווה. |
|
||||
|
||||
"אבות הציונות חטאו בתסמונת בר כוכבא כאשר הקימו את מדינת ישראל בלב ליבו של העולם הערבי." ואולי זה היה רעיון של מישהו אחר? (גם כאן מחר יקראו לירושלים אל-קודס.) |
|
||||
|
||||
אכן מדובר בהשוואה מופלאה! מצד אחד יש לנו הקמת מדינה עצמאית בנחיתות מסוימת מול צרור מדינות מפגרות שרובן עדיין בשליטה קולוניאלית או זה עתה השתחררו ממנה. מצד שני יש לנו מרד של קבוצה קטנה ומפגרת (טכנולוגית וארגונית) באימפריה האדירה ביותר שנבראה מעולם, שכבשה והשתלטה על האיזור מאתיים שנה לפני כן ואף החריבה את בית המקדש שישים וחמש שנים קודם לכן, כך שאף אחד לא היה יכול לחזות מראש שגם הפעם הם ידכאו את המרד. אין ספק, השוואה מרתקת המעידה על העומק הרב של ידיעותיך בהיסטוריה. רוב המטומטמים גם יודעים שהם מטומטמים בזמן אמת. אתה חושב שאבי (ואחרים) לא הבינו שהם מטומטמים מהעובדה שמהיחידה המקורית שלהם נותרו בשירות קרבי אחרי עשר שנים רק שניים משלושים? |
|
||||
|
||||
זהו שלא! אם הם יודעים שהם מטומטמים אז הם כל דבר חוץ ממטומטמים. אולי פראיירים. אבל את הפראייריות הזאת הם נושאים בגאווה מטומטמת ומטמטמת. כי אותה הם מנחילים לילדיהם. אני כדוגמא: מהפראיירים של מלחמת ההתשה שאחרי ששת הימים. מהפראיירים של מלחמת יוה"כ, של לבנון ושל האינתיפאדה הקודמת. ואתה יודע מה? את הפראייריות הזו הנחלתי לילדי שעכשיו בתורו חושף הוא את גופו ונפשו אל מול האש החזקה. וחזי דחבש רעי מילדות, אינו יודע שהוא פראייר? והאם את ילדו השכיל להרחיק מן האש? אנחנו פראיירים בזמן אמת ומטומטמים לאחר מעשה. |
|
||||
|
||||
כל מה ששינית הוא להחליף את המילה מטומטם (קדוש) בפראייר. פראייר הוא פתי מאמין לכל דבר, המוכן לעשות דברים כמו לדבוק ואפילו להקריב חיים עבור רעיון שאלו השולחים אותך למות מועלים בו בריש גלי וברגל קלה. בין זה לבין טמטום (קדוש או אחר) אין הרבה הבדל. |
|
||||
|
||||
לנושא הארון. בצער כן כיניתי את הנופלים וכל מי שעל רגליו,וכל מי שיפול או ימשיך לעמוד על רגליו או יישב על ישבנו לנצח. '' פראיירים '' . זו רק צורת ביטויי.אינני מאמין ולו לרגע שקיימים פראיירים בחברה כלשהי. אם יש כאלה הם מתקיימים רק בהשוואה למשתמטים למיניהם,ולא חשוב באיזה עם. בעיניי כל מי שלחם,נלחם ויילחם למען קיומו והשרדותו הן כיחיד והן כעם.הוא גיבור או גיבורים.לא בהכרח במובן הקלאסי הירואי.גם לי שלושה בנים בצהל כאן ועכשיו.שלושתם ביחידות התנדבות.בסדיר,קבע,ומילואים. |
|
||||
|
||||
יש כאלה הנלחמים על קיומם והישרדותם, בכך שהם לא הולכים לצבא. אני שמח שאתה מסכים שהם גיבורים. |
|
||||
|
||||
נושא הארון. ראשית תבורך בימים טובים וארוכים ככל שיחפוץ לבך.מי יתן וילדיך בבוא העת ישאו את ארונך מסיבות טבעיות.(אגב בחרת בשם מחריד). היות ואין לנו לאן ללכת.מעצם העובדה שאף אחד איננו אוהב יהודים,ואפילו אנו איננו אוהבים אותנו. אנו כעם ומדינה זקוקים לפראיירים בכל דקה נתונה.הלא פראיירים מתקיימים על פראייריותם של הפראיירים,ואם לא נהיה מטומטמים.לא נהייה בכלל. החכמה היא נחלתם של אלה היודעים להתקיים ללא פראייריות. מתוך הידיעה שתמיד ''שפראיירים לא תמיד מתים.אך לבטח מתחלפים''. אנחנו פראיירים ומטומטמים מתוך בחירה,לא תמיד מתוך אמונה,ותמיד תמיד בזמן אמת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |