|
||||
|
||||
נושא הארון. ראשית תבורך בימים טובים וארוכים ככל שיחפוץ לבך.מי יתן וילדיך בבוא העת ישאו את ארונך מסיבות טבעיות.(אגב בחרת בשם מחריד). היות ואין לנו לאן ללכת.מעצם העובדה שאף אחד איננו אוהב יהודים,ואפילו אנו איננו אוהבים אותנו. אנו כעם ומדינה זקוקים לפראיירים בכל דקה נתונה.הלא פראיירים מתקיימים על פראייריותם של הפראיירים,ואם לא נהיה מטומטמים.לא נהייה בכלל. החכמה היא נחלתם של אלה היודעים להתקיים ללא פראייריות. מתוך הידיעה שתמיד ''שפראיירים לא תמיד מתים.אך לבטח מתחלפים''. אנחנו פראיירים ומטומטמים מתוך בחירה,לא תמיד מתוך אמונה,ותמיד תמיד בזמן אמת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |