בתשובה לאייל אלמוני, 27/04/04 18:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מחיר כדור בדולח תלוי בגודל ובאיכות הליטוש. מחיר כדור "קלאסי" עשוי בדולח אמיתי בקוטר של כ-20 ס"מ ובליטוש מאיכות סבירה עד טובה אכן עולה כמה מאות יורו. שלי עלה 499 יורו טבין ותקילין לפני כשלוש שנים בגרמניה ואני זוכרת שהיו בחנות גם פריטים הרבה יותר יקרים. יש כדורים יותר קטנים או בליטוש לא מושלם (כזה שלא מאפשר "ראייה טראנסית") או עשויים מחומרים אחרים (למשל זכוכית מלוטשת או אבן אובסידיאן) - והם עולים פחות. יש לי גם אחד קטן שקניתי בחיפה במשהו כמו 300 ש"ח. מלוטש דווקא יופי. אני לא יודעת ממה הוא עשוי, וגם המוכרים בחנות לא ידעו, אבל אני מניחה שזכוכית. אבל איך מכניסים את הסמים לתוך הכדור.. הוא הרי סגור ולא חלול? או אולי הם השתמשו במשהו כן חלול לצורך העניין... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התבוננות ממוקדת במשטח (למשל כדור בדולח, אבל אפשר גם עם קערת מים או קערית דיו, או זכוכית צבועה שחור במסגרת ראי) עד שנכנסים למצב טראנס. ואז "רואים דברים". זה המקור של כל חזיונות העתידות של אלו שרואים דברים בכדור בדולח. בעצם אתה לא רואה את זה ב*כדור*, אלא בראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה, אם בכלל, יש בראייה הטראנסית הזו דמיון להתבוננות בתמונה תלת מימדית? (זו הקונוטציה שעלתה לשמע התיאור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"תמונה תלת-ממדית" אתה מתכוון למשהו מהסוג הזה? (לי לא היתה כזו אסוציאציה מהתיאור של כרמית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הערה לעצמי: לערוך בעתיד סקר על השאלה, כמה אנשים באמת רואים משהו בתמונות הללו. אני לא רואה שם כלום.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא. וזה מצער אותי כל פעם מחדש משום מה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא, ותמיד עניין אותי לדעת אם (רוב) האנשים שטוענים שהם רואים שם משהו, באמת רואים שם משהו, או סתם עושים את עצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מבחן משכנע: לכי ל- שימי שם איזו מילה, והראי את התוצאה למישהו שטוען שהוא רואה. את כנראה לא תראי שם כלום, אבל אם ההוא יצליח לראות את המילה הסודית, אולי תשתכנעי שזה נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עשוי באיכות טובה. בקושי אני מצליח לקרוא מה שהקלדתי שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא מצליח. ניסית גם Parallel וגם Cross-eyed? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. Parallel קצת יותר טוב, אבל עדיין פחות ברור מאשר ההיא עם העדשים למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג על מה אתם מדברים, אבל אם זה קשור לראיה עדיף עדשות על עדשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה למה שרואים בלינק מ תגובה 215545 - זאת, אגב, דוגמא יפה מאד, כי כל אחד רואה שם עדשים, אבל כמה מהם תלויים באויר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצילו- מה בדיוק אני אמורה לראות בדוגמא עם העדשים? אחרי נסיונות חוזרים ונשנים עם כל הלינקים שהובאו כאן, אני יכולה להכריז באופן חד- משמעי שמשהו (כנראה) דפוק אצלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שמשהו דפוק אצלך (טוב, אצלנו), זה דפוק אצלם! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהסתכלות נכונה חלק מהעדשים שם אינם מונחים על המשטח יחד עם האחרים אלא מרחפים באויר. הטכניקה שצריך ללמוד היא לא למקד את העין על התמונה אלא באינסוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאוריה ידועה ומוכרת. לי אישית היא ממש לא עוזרת. אני מתחיל לקבל את הרושם שההסברים עבור כאלה שלא רואים בדברים האלה כלום (no matter what) משולים לניסיון להגיד לעיוור צבעים, שוב ושוב - "הנה פה כתוב המספר 14 ע"י נקודות בצבע בורדו. אם אתה לא רואה, נסה להדליק את האור או לעבור לחדר בו יש מנורת פלורסנט ואז בטח תראה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקח לי די הרבה זמן להשתלט על הטכניקה, אבל אחרי שזה מצליח חויית ה''אהההה'' מצדיקה את המאמץ. אבל אם לא בא לך, יש לך פטור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על יחסי מין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא. השבח לשכ"ג: עכשיו (אחרי <215116> אני יכול לומר בגאווה "אני לא רואה, אבל כנראה יש לי ראייה לא-סימטרית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם גם אני לא הצלחתי בשום אופן לראות שום דבר בתמונות האלו. (נדמה לי שקוראים לזה סטריאוגרמה, או משהו כזה) מהרגע שהצלחתי בפעם הראשונה זה הפך לקל מאין כמוהו. לוקח לי פחות מ10 שניות לראות את התמונה. (היתה לי פעם תוכנה שיצרה כאלו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטריק שלי: לשים אצבע מול המסך, להתרכז בה, ולשחק קצת עם המרחק. זה נהיה קל אחרי שמצליחים פעם אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי שיטת האצבע לא עזרה אף פעם. ניסיתי אותה הרבה לפני שניסיתי המון שיטות אחרות. השיטה האחרונה ערבה פזילה, הטחת הראש במסך שוב ושוב (תוך כדי מלמול ''שמע ישראל'' וקפיצה על רגל שמאל), אך גם זה לא הניב תוצאות מלבד כאבי ראש, בעיות זיכרון והתקרבות קלה לאלוהי ישראל. תמונה תלת מימדית עדיין לא ראיתי, אבל אני עדיין אופטימי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש מופתע, לא חשבתי שזה כל-כך קשה. השאלה אם אתה מאמין שבאמת יש שם משהו, או שאתה סבור שזו קנוניה בינלאומית נבזית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא להגזים - עדיין יש לי אמון מינימלי בבני אדם. אין ספק שמדובר בקנוניה של חיזרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, צריך לפזול בערך 10 דקות בשביל לראות משהו. איתרע מזלי לעבוד עם מישהו שמכר תמונות כאלה ברחוב לפרנסתו, ובכל פעם היה צריך להתמודד עם קונים פוטנציאליים שעמדו שם חצי שעה וניסו לראות משהו. מעניין אותי אם הם באמת תלו את סוגי הכיעור החדשים האלה על הקיר אחר כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה נאמר: הניק מסיפור אחר :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהשיטה הבדוקה היא פשוט לצאת מפוקוס עם העיניים, וכל הטריקים של האצבעות וכדומה מיועדים למי שעדיין לא יודע איך עושים את זה בכוחות עצמו, או לא מבין שזה מה שצריך לעשות (וכשאני זוכר את כל השעות שבזבזתי על התמונות האלה, זה לא משהו שקל להבין). השיטה שלי היא פשוט לצאת מפוקוס, ואז התמונה מתפצלת, כמו שכל דבר מתפצל כשאתה מסתכל לכיוונו אבל לא בפוקוס עליו, אלא שהתמונה הזו באיזה שהוא שלב מתפצלת כל כך עד שהיא "מתחברת שוב" (כי הרי היא חוזרת על עצמה) ואז אתה מסוגל לראות. רק שהשלב של ה"מסוגל לראות" הוא הבעייתי, כי לפחות בשבילי זה אף פעם לא קופץ החוצה, וצריך לעקוב אחרי כל קו שנראה שקוע. למי שרוצה לצאת מפוקוס ולא הבין למה אני מתכוון: שימו אצבע מול העיניים, ותסתכלו על המסך, לא על האצבע. האצבע התפצלה? יפה, עכשיו אתה מבינים מה זה לצאת מפוקוס. נסו לעשות את זה גם כשאתם מסתכלים על האצבע. עכשיו תעשו את זה על תמונה שכזו. (יש לי הרגשה שגם אף אחד לא הבין כלום, וגם יצאתי מתנשא. סליחה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם ריבוע נוטה על צידו, לא? (דובי, שכיום גם רואה דברים כאלו איפה שהם לא אמורים להיות. מאוד מציק כשמנסים לקרוא עיתון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו האחרים שענו לך, אחרי שפעם אחד מצליחים זה קל. השיטה שלי: אני מקרב את הפנים לתמונה עד שהיא מטושטשת לחלוטין (זה בטח מעביר את העיניים שלי לפוקוס באינסוף, מאחר והן נואשות מהנסיון להתמקד) ואז להתרחק לאט, עד שתמונה תלת-מימדית קופצת ללא שום מאמץ. תבנית ביצים עם איזה מרובע משונה, למשל. לפעמים אפשר בדרך זאת גם לחזות את העתיד, אבל נעזוב את זה (It is murder). אם אתה סובל מראיה לא סימטרית ("עין חלשה" או איך שזה נקרא), אני חושב שלא תצליח לראות כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחזיק את העכבר האופטי ליד עיניך, כך שהאור האדום משתקף במסך. התמקד באור האדום ותוך שניות מספר משהו יקרה. האמת שהתמונה לא כל כך טובה. ואם לא עובד לך עם עכבר תנסה עם פנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ומי, לעזאזל, שם לי את משקפי השמש האלה על הפרצוף?) זהו. כנראה שגם אותי חטפו החייזרים. השיטה עם הפנס לא עובדת אצלי בינתיים, אבל זו של השכ"ג (קירוב העיניים למסך) דוקא כן. תודה לכל מי שטרח. את דוגמאת ה- ASCII אני מוצא מפליאה במיוחד, דוקא בשל פשטותה. ולנטינו ולנטינו, מי היה מאמין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוחן פתע: כמה שורות יש בשכבה התחתונה בדוגמת ה ASCII ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבע, לא? כנראה שפיספסתי את הפואנטה של הבוחן, אבל לא התעצלתי והקפדתי לרמות. כמקובל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ארבע. אין פואנטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים! אני חייב עזרה תגידו לי מה אתם רואים בתמונה הזאת! פליזזזזז |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נראה כמו גדי או סייח קטן. בהצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי הולך על כלב, אבל גם גדי יכול להיות. לא נראה לי שסייח, כי הזנב קצר מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגליים עבות מדי בשביל כלב, ונראה שיש להן פרסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטיח מכוער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטיח מתאים לגן ילדים איראני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי: לא מזמן גיליתי שאפשר לראות את המקלדת של המחשב בתור סטריאוגרמה. נסו ותהנו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז... המקלדת תראה לנו כאילו היא חפץ תלת-מימדי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקלדת היא כמובן תלת-מימדית בכל מקרה, אבל מה שניסיתי להגיד זה שאם מסתכלים עליה "נכון" (ממרחק 50 ס"מ בערך, בזוית של 45 מעלות), אז מתרחש הקסם של הסטריאוגרמה - המקשים נראים כאילו שהם עמוקים יותר, ועל כל אחד מודפסים שני סימנים, זה על גבי זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, וכמובן, הייתי צריך לכתוב "אסוציאציה" ולא "קונוטציה". אגב, מה יש בתמונה הזו? לי זה נראה בעיקר כמו מעויינים על רקע פסים אופקיים. זה לא משהו נוסח דגל ישראל, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ששכ"ג אמר: תבנית-ביצים במבט מלמעלה, ויש ריבוע (מסובב כך שקדקוד שלו מצביע למטה) "חתוך" מהתבנית דרכו רואים את הרצפה שמתחת לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה - תיקון: הריבוע מרחף מעל התבנית, לא גזור ממנה. זה ההבדל בין מה שרואים כשעושים זאת כמו שצריך (ממקדים את המבט מעבר למסך) לעומת מה שיוצא כשממקדים את המבט לפני המסך (בשיטת האצבע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה למה אתה מתכוון בתמונה תלת-מימדית. לפעמים רואים צבעים מתחלפים בצורות שונות, לפעמים שומעים קולות. לפעמים זה יותר מורכב ומפורט ורואים אנשים, נופים, אירועים והתרחשויות (כמו לראות סרט שאתה משתתף בו). זה משתנה מאדם לאדם ומטראנס לטראנס. בכל מקרה זה כיף לא נורמלי, גם כשהמראות קשים ומעמתים אותך עם עצמך. ויותר בטוח מלקחת פטריית הזיה, נראה לי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. לי זה קורה עם מסך-המחשב. כתבת: "זה המקור של כל חזיונות העתידות של אלו שרואים דברים בכדור בדולח", אבל ציינת גם שאת אינך סבורה שאפשר לראות שם עתידות. אני עדיין לא בטוח שהבנתי מה "טראנסי" בזה, מעבר לסתם לדמיין או לחלום בהקיץ. בעצם, מה שאני סקרן להבין זה מה הניע אותך להוציא 500 יורו על כדור בדולח - קישוט יפה, או יותר מזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לחינם כשנשאלתי מה השימושים של הכדור - קודם אמרתי שהוא קישוט ומקור לרושם על מבקרים, ורק אחר כך שהוא מכשיר טראנס. בשביל הטראנס מספיק לי לקנות מסגרת תמונה פושטית בעשרים שקל ולצבוע את הזכוכית שלה בצבע שחור או למלא קערת זכוכית כהה מהמטבח במים. הכדור היקר באמת נרכש בעיקר בשביל הדאווין ובשביל היופי. ההבדל כמעט היחיד בין חלימה בהקיץ לבין טראנס הוא דרגת העומק. גם של החוויות, גם של כמה אתה ''נכנס לעניין''. אם אני חולמת בהקיץ ופתאום יהיה רעש פתאומי, אני מיד אחזור למציאות. אם אני בטראנס, יצטרכו קצת יותר מזה כדי להעיר אותי. בחלימה בהקיץ בדרך כלל חולמים על דברים מן החיים היומיומיים ש לנו. בטראנס רואים דברים אחרים. יצא לי לקרוא בכמה מקומות משהו על כך שהגלים של המוח משתנים בין דרגות ערות שונות (ערות מלאה, חלימה בהקיץ, חלימה, טראנס) - אבל אני ממש לא מבינה בדברים האלו, ואני לא יודעת אם זה לא סתם קשקושים פסאודו-מדעיים. זה לא כל כך דומה ללדמיין, כי כשאתה מדמיין, אתה בוחר מה לדמיין, ואילו בטראנס באיזשהו שלב אתה כבר לא שולט באופן מודע על מה שאתה רואה או מה שהמוח שלך משדר לך בעצם. זו כל המטרה של העניין, אחרת למה לטרוח. ולא, אינני סבורה שאפשר לראות עתידות במצב טראנס. התכוונתי לומר שיש אנשים שחושבים שהחזיונות שלהם, או מה שהם רואים במהלך הטראנס, לעיתים מגלה להם את העתיד. אני חושבת שהם טועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. (ככל הידוע לי, יש בהחלט הבדלים באופי הפעילות החשמלית במוח במצבי ערות שונים. אינני יודע אם יש מצב מוכר המכונה ''טראנס''). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצב שמתאים למדיטציה עמוקה - אם זה טראנס או לא אני לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכל אחד יכול לעשות את זה? זאת אומרת, אם אני עכשיו מתחיל לבהות לי בקערת מים - אני אתחיל לראות חזיונות כמו כל הנביאים ואלו שטוענים לראות את העתיד? נשמע מעניין לאללה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקרונית, כן. אבל זה לא כל כך פשוט. קודם כל זה לוקח זמן. בפעמים הראשונות מדובר על התבוננות ממוקדת (מבלי להסתכל לצדדים או להתפתחות להסתכל על נקודה אחרת) - של במשך כרבע שעה עד חצי שעה. זה קשה. והעיניים כואבות. והראש כואב אחר כך שחבל על הזמן. לפחות בהתחלה צריך משמעת עצמית ורצון אמיתי להגיע לשם. אחרת זה סתם מייאש ומעצבן. (כמו שאמרו כאן, זה כן יכול להתרחש ספונטנית, למשל אם בוהים במסך מחשב, או אפילו במהלך פעילות מונוטונית כלשהי - אבל זה לא קורה אצל כולם, ובכל מקרה לא מגיעים בצורה ספונטנית לדרגת עומק של "חזיונות"). ואז יש את השאלה של מי רואה מה - וזו שאלה תלוית תרבות. שמאנים בדרום אמריקה שלוקחים פטריית הזייה שאותם הם חושבים ל"אלוהים" רואים חזיונות מאוד ספציפיים לתרבות של השבט שלהם, ויש לינקים קולקטיביים בין כל החזיונות של כל השמאנים לאורך הדורות. ההזייה מושפעת מהציפיות שלהם, מהאמונות שלהם ומהתרבות שלהם. מטיילים מערביים שמגיעים לדרום אמריקה ולוקחים בדיוק את אותה הפטריה לא יראו את מה שרואה השמאן. לפעמים יהיו להם חוויות עמוקות "רוחניות" ולפעמים זה יהיה סתם טריפ רע שיבלבל אותם ויפחיד אותם. בכל מקרה הם לא יהיו חלק מההזיה הקולקטיבית של "הפטריה המקורית". על דרך ההשוואה, התבוננות בכדור בדולח (או בכל שיטת scrying אחרת) היא ההזייה הקולקטיבית של "השמאנים המערביים". מי שקיבל הכשרה מסוימת (בפולקלור, בדת, במאגיה, וכדומה) - בדרך כלל יזכה גם (אבל לא רק) לחזיונות שיכולים להיראות "נבואיים" או "דתיים". מי שבוהה בלי זה, בדרך כלל יזכה לחזיונות שמעמתים אותו עם עצמו, הפחדים שלו, האישיות שלו, הבעיות שלו... כמובן שזה לא מדע מדויק. אבל ככה זה מניסיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר הסתכלות לאורך זמן במשטח חצץ אני רואה גלים כאילו משטח החצץ הוא שלולית- נראה לי שזה חיזיון ראשוני דומה למה שתארת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים שקורים לי - לאחר - התבוננות מאומצת - היא שאני רואה בבירור גופיפי אור קטנים נעים במהירות לכל הכיוונים (משהו בסגנון של תנועה בראונית). האם למישהו יש הסבר מדעי לדבר כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר לא, אבל קורה גם לי. מוחשיים באופן מטריד ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו פעם אמר לי שמדובר ב''באג'' בתפיסת הראיה שלנו ע''י המח, אבל ניסיתי עכשיו למצוא מידע על זה ברשת ולא הצלחתי... בתור פלורליסט ואדם שנהנה מהרנדומליות המטורפת בקיום האנושי אני נהנה להאמין שיש בזה משהו מעבר, למרות שכל פעם שאני מנסה לדמיין מה, אני מגיע למשו אחר לחלוטין (איזשהו אפקט של ראיה כמו דרך מיקרוסקופ כך שאני בעצם רואה תנועה מיקרוסקופית על הרשתית שלי או אנרגיה קוסמית או ''זכרון'' תמונה קודמת שראיתי וכ''ו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כמה תופעות שדומות למה שתארת. קודם כל , כשמסתכלים במשהו אחיד אפשר לראות נקודות שמטיילות מולך. פה מדובר על כלי דם קטנים שמטילים צללים והתאבכויות על הרשתית. אחרי מכה חזקה בראש גם אפשר לראות ניצנוצים, אני חושב שזה קשור ללחץ חזק על הרישתית, משהו כמו תופעת ה "PHOSPHENE" . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי לפני כמה חודשים להיות נוכח בדיונים שהתקיימו אחת לשבוע והיו משעממים להחריד. כולם ישבו במין חִ' כזאת בחדר בלי תמונות, מסוייד לבן, ובחיריק שלה ישב מישהו שהוכיח נכונות ויכולת לדבר במשך כשעה-שעתיים על נושא אקראי, פעוט ומשעמם כלשהו שתמיד כולם כבר הכירו (אגב, הוא איש מבריק ורב זכויות ומוניטין, אלא שכל משפט שלו אורך כחמש דקות, ולא בגלל שהוא מדבר לאט). בפעם השניה איתרע מזלי, וישבתי באחת מהרגלים של הח', ומולי, מעל הראשים של האנשים, בגובה של כשני מטר, היה תקוע בקיר מסמר קטן. לא היה נעים לי להרדם, אז בהיתי במסמר בלי להזיז את המבט וכמעט בלי לעפעף, ואחרי כמה דקות כבר לא שמעתי כלום, לא חשבתי על כלום, ולא ראיתי כלום, גם לא את המסמר - אבל לא נרדמתי. בפעמים הבאות שיכללתי את המתודה: ישבתי זקוף מאוד בדיוק מול המסמר, כפות רגלים צמודות וברכיים בתשעים מעלות, וכפות ידיים על הברכיים, והצלחתי להחזיק ככה כמעט עשר דקות בכל פעם. זאת באמת הייתה הרגשה די מוזרה, ולמרות שהייתי מודע כל הזמן, רוב המחשבה שלי התרכזה בראיה גם כשכבר לא הבחנתי במסמר או בקו בין התקרה לקיר. בכל אופן רצף הניסויים נגמר כשהבנתי שבעצם כדאי לאחר לדיונים בחמש דקות ואז אין מקום וצריך לשבת כמו שוער בדלת של החדר, ואפשר להרחיק לאט לאט את הכסא, ולברוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיטואציה נשמעת מוזרה קצת. היית חייב ללכת לשמוע כל שבוע מישהו שמדבר במשפטים מסובכים על משהו פעוט ומשעמם שאתה כבר מכיר? אם יכולת לאחר ולברוח, למה פשוט לא הפסקת לבוא? (סתם, מסקרנות...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה היה בבערך עבודה שלי, והוא הבערך בוס שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד בערך משלמים לך, אני מניח שזה בערך בסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה מאלה שכורעים בערך בפני הבוס שלהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על דרך ההשוואה, התבוננות במלבנים כחלחלים היא ההזייה הקולקטיבית של ''השמאנים האייל-צפוניים''. מי שקיבל הכשרה מסוימת או חיבור לאינטרנט בדרך כלל יזכה גם לתובנות שיכולות להיראות ''אייליות''. מי שקיבל חיבור לאינטרנט אך לא את אותה הכשרה מסוימת, יראה רק הזיות. כמובן שזה לא מדע מדויק. אבל ככה זה מנסיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר קצת את התיאור של הראי של גלדריאל בשר הטבעות: הוא מראה דברים שקרו, דברים שקורים ודברים שיקרו, אבל אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש הבנתי גם אני איך הם הכניסו את הסמים לכדור- כנראה בתהליך היצור שלו | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |