|
||||
|
||||
בטיחות, כפי שנראה לי שמצטיירת לנהג הפרוע, פירושה ''תעשה איזה שטויות שאתה רוצה, לא ייגרם לך נזק של ממש''. בעוד שהשדרוג הטכנולוגי הזה פירושו ''לא ניתן לך לעשות מה שאתה רוצה, אבל העיקר שלא ייגרם לך נזק''. אנשים יקנו, אבל פחות. נכון, הממשלה צריכה לעודד. אני סתם מנסה לציין שגם אם יהיו לך המהנדסים המוכשרים בתבל בתעשיית הרכב, לא עושה רושם שהתחום הזה יתקדם בלי דחיפה מבחוץ. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהנהג הפרוע הוא הצרכן המייצג (אם כי אם לשפוט לפי חלק מהפרסומות לרכב בארה''ב, הוא צרכן חשוב, למרבה האסון.) |
|
||||
|
||||
במקרה הזה, הנהג הפרוע הוא הפקטור. הנהג הזהיר, זה שהמכונית לא תצטרך ממילא לרסן אף פעם, לא יחליט אם לקנות או לא לקנות מכונית בהתחשב בכך שיש בה מנגנון ריסון, אלא אם הוא פוחד מעצמו בצורה מוגזמת, ו/או חושש שמישהו ישחק לו עם הבלמים. אבל אז הוא כבר לא "הנהג הזהיר" אלא "הנהג הפראנויד", והם יותר נדירים מה"נהג הפרוע", נדמה לי. |
|
||||
|
||||
אני הייתי קונה, ואני לא פאראנואיד (למרות שאני יודע שרודפים אחרי!). |
|
||||
|
||||
אוקיי, למה היית קונה? במה המכונית הזו עדיפה על מכונית שזהה לה בכל אספקט אחר, פרט למחיר, כמובן? |
|
||||
|
||||
אני ארגיש יותר בטוח לנהוג בה (באמת), והרבה יותר בטוח לתת לילדיי את המפתחות (עוד איזה שש-עשרה שנה). |
|
||||
|
||||
בסדר, את טיעון הילדים אני מוכן לקבל. אבל זה משאיר אותנו עם "בעלי הילדים" ו"הלא בטוחים בעצמם", לעומת "הפרחחים". מי הסטטיסטיקאי שיבוא ויעשה סדר בבלאגן ויגיד איזו קבוצה חשובה יותר? |
|
||||
|
||||
למה "לא בטוחים בעצמם"? אני נוהג בביטחון ובניחותא. אבל זה לא העניין, אני מסכים שהרבה אנשים יימנעו מלקנות רכב שמנטר את המהירות שלהם - אלא אם לא תהיה להם ברירה. והכי טוב, כמו שכתבתי קודם, זה רכב ש*מגביל* את המהירות שלהם. וקשה להניח שיימצא הסטטיסטיקאי שיוכל ממש לעזור לך. |
|
||||
|
||||
אפשר גם לחייב התקנת רכיב כזה כתנאי למתן רשיון רכב לנהג צעיר (מתחת לגיל 24). |
|
||||
|
||||
יותר אהבתי את הרעיון של עדי סתיו <דמיין קישור>, עם הפרמיה של הביטוח. |
|
||||
|
||||
הנהג הזהיר משאיל את הרכב לבן שלו. |
|
||||
|
||||
יש אמצעי מכני שיכול לחסוך יותר תאונות (לפחות בארצות-הברית): קופסא שתמנע נהיגה בשכרות, למשל על-ידי מבחן של מהירות התגובה לפני שהמנוע נדלק. משום מה יש רתיעה מכפיית התנהגות נאותה באמצעים טכניים (מישהו שואל את עצמו למה המכוניות שלנו יכולות בכלל להגיע ל- 150 קמ"ש? ומדוע מד המהירות מסודר כך ש- 110 קמ"ש היא מהירות סולידית, באמצע הדרך בין המינימום למקסימום?) |
|
||||
|
||||
כי במדינות מתוקנות-תחבורתית כמו גרמניה, אין הגבלת מהירות בכבישים המהירים, ונוסעים בהן ככל אשר יאפשר הרכב. בישראל זה כמובן בלתי אפשרי. דוגמה: אני נוסע לי בחוצה ישראל ב-155 קמ"ש, מאחורי קילומטרים של נתיב ריק. אני נוסע במסלול השמאלי. לפני, במסלול הימני, מתקרב רכב ב-110 קמ"ש לרכב ב-100 קמ"ש. בלי להסס הוא מאותת שמאלה ועובר לנתיב שלי. אצלי זה אומר בלימה מ-155 ל-100, שבטווח שבינינו זו בלימה מהירה מאוד. כאמור, הנתיב מאחורי ריק לגמרי, אז אם הוא היה מחכה 12 שניות על 100 קמ"ש (במקום 110), הייתי עובר אותו והיה לו ים זמן לעקיפה. אבל *לחכות זה לא אופציה*. ב-65 הק"מ של חוצה ישראל, התופעה קורית לי אגב פעמיים שלוש בנסיעה. ואגב, דובי, תשמח (כמוני) לדעת שלפי שיטת הניקוד החדשה, מקבלים הזמנה למשפט רק החל מ-40 קמ"ש מעל המהירות המותרת. זה אומר שהגבלת המהירות עודכנה: 150 בחוצה ישראל, 140 בכביש 1. ההגבלות בתוקף לרוכשי כרטיסי מהירות (speeding tickets) בשווי 750 ש"ח ובכפוף לתקנון מבצע "יותר נקודות 2004". |
|
||||
|
||||
האם אתה מכיר עוד מדינה מתוקנות או לא מתוקנת למעט גרמניה, שבה אין הגבלה על המהירות בכבישים המהירים ? |
|
||||
|
||||
לגבי כבישים ללא הגבלת מהירות כלל – אני לא מכיר מקומות נוספים. אבל הגבלות המהירות הן בד"כ גבוהות משמעותית מאשר אצלנו (110-130). |
|
||||
|
||||
עד כמה שזכור לי ממסעותיי, בצרפת זה 130 באיטליה 140 , וזה לא כל כך רחוק מהמגבלה בכביש שש. אבל איש לא מקפיד שם על כך. בארצות הברית נדמה לי שההגבלות בדרך כלל יותר חמורות. פעם גם שם היה מותר לטוס, אבל בעקבות איזה שהוא משבר דלק הם הקטינו את המהירות ואיך שהוא זה נשאר כך. |
|
||||
|
||||
בעקבות משבר דלק לא בטוח שצריך להקטין את המהירות, מה שבטוח זה שצריך להשבית את המכוניות האמריקאיות (הטנקים הקטנים). |
|
||||
|
||||
הייתי כבר פעם שותף לדיון באייל שבו הראתי שבנסיעות מהירות התנגדות האוויר היא המרכיב העיקרי בצריכת הדלק, והמרכיב הזה גדל ביחס למהירות בריבוע. כלומר אם אתה נוסע במהירות 130 במקום 90 קמ"ש אתה מגדיל את צריכת הדלק בגין המרכיב העיקרי הזה פי שניים. לכן שבודאי יש קשר בין הקטנת המהירות ומשבר הדלק. |
|
||||
|
||||
אני לא חולק על מה שאמרת. אבל זה לא הנתון היחיד: כמה עולה "שעת דלק" מול "שעת עבודה/פנאי"? |
|
||||
|
||||
זה לא משנה, כשדלק הוא משאב נדיר יותר מאשר עבודה/פנאי. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שאי אפשר לשקלל את בעית הנדירות במחיר. |
|
||||
|
||||
חצי נכון. צריכת הדלק אמנם גדלה בערך פי שתיים במעבר מ-90 ל130 קמ"ש אבל זמן הנסיעה מתקצר (באופן ליניארי אמנם) ולכן צריכת הדלק אינה כפולה. יתרה מזאת, יעילות מנוע בנזין הינה משתנה מורכב למדי התלוי במהירות ובעוד אלף ואחת גורמים. אי לכך ובהתאם לזאת, קיימת מהירות אופטימלית אחת עבור נסיעה בצריכת דלק מינימלית. (ברכב נוסעים מודרני עומדת מהירות זו בערך על 100-120 קמ"ש) |
|
||||
|
||||
צריכת הדלק גדלה בערך פי שתיים במעבר מ-90 ל130 קמ"ש: בליטר לק"מ או בליטר לשניה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
למי שלא קלט את מטרת השאלה בתגובה 216116 הרי התשובה בתגובה 218865 מבהירה כי הנאמר בתגובה 216096 אינו ממש(1) נכון. __ (1) ייתכן שצריך להפוך את הסדר. |
|
||||
|
||||
אנרגית החיכוך (או במלים אחרות: כמה דלק אנו שורפים בגלל החיכוך) ערכה כגודל כוח החיכוך כפול המרחק (בדיוק), ואנחנו מדברים, כמובן, על השוואה בין מקרים בהם המרחקים שווים, כי מטרת הנסיעה היא להגיע מנקודה א לנקודה ב. |
|
||||
|
||||
גם הערתך בקשר ליעילות המנוע אינה נכונה, אבל אין לי עניין כרגע להיכנס להסברים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
במונטנה (ארה''ב) מותר לך לנסוע במהירות ''סבירה וזהירה'', לא רק בכבישים מהירים אלא בכל הכבישים הבינעירוניים - לפחות לרכבים פרטיים בשעות היום (למשאיות ובלילה הם בכל קובעים גבול). אבל הכבישים שם די ריקים, והאנשים שם די מוזרים. כשנהגתי בגרמניה הרגשתי יותר בטוח ונוח על הכביש, מבחינת התנהגות הנהגים האחרים, מאשר בארץ (זה לא קשה) ופחות מאשר בבריטניה (גם זה לא קשה), אבל גם פחות מאשר באוסטריה ובשווייץ. מכיוון שאני לא חושב שאמורים להיות הבדלי מנטליות משמעותיים בין האוסטרים לגרמנים, אני נוטה לתלות את ההבדל בכך שבאוסטריה יש מגבלת מהירות. גם אם אין הרבה שרוצים מתוך ספורט לנסוע במהירויות מטורפות, יכול להיות שהשוני הגדול יותר במהירויות בין הרכבים האיטיים למהירים בגרמניה מסבך את החיים מבחינת בחירת נתיבים. |
|
||||
|
||||
אני נהגתי בכל המדינות האירופיות שהזכרת (וגם באירלנד איטליה, דניה נורוגיה ושבדיה). ישנם הבדלים משמעותיים בצורת הנהיגה בין המדינות האלה וישראל (1), אבל לא הצלחתי להבחין בהבדלים בתוך המדינות האלה עצמן, ואיני זוכר שבגרמניה חשתי פחות בנוח מאשר בשכנותיה. אני חושב שבאיטליה המהירות הממוצעת בכבישים המהירים דומה לזאת שבגרמניה למרות שיש שם הגבלה בחוק. באירלנד חשתי פחות בטוח, אבל זה לא היה בגלל התנהגות הנהגים אלא בגלל השילוב בין הנהיגה בצד שמאל והכבישים המאד צרים. (1)במיוחד אופן השימוש בנתיבים. אני חושב שצריך לשלוח לשם כל נהג שלנו לקורס מעשי. |
|
||||
|
||||
''רכבים''... ברר.. יציר לשוני וולגרי. |
|
||||
|
||||
זה ציטוט מודע? תגובה 526960 |
|
||||
|
||||
ציטוט מודע, אבל של אברהם חטף־פתח, לא של אלון נחשוני. |
|
||||
|
||||
למה וולגרי? מוזכרים בתנ"ך, ועוד בצירוף אזהרה נגד צריכת אלכוהול. |
|
||||
|
||||
תן לחברות הביטוח לגבות פחות עבור רכבים שהותקן בהם מכשיר כזה. כל נהג שאין לו תוכניות קונקרטיות להתפרע על הכביש ירצה רכב שזול יותר לתחזק. |
|
||||
|
||||
יפה, אז צריך לעשות תיאום כלשהו בין חברות הביטוח לחברות הרכב, כלומר התערבות ממשלתית. כל מה שניסיתי להגיד היה שבלי התערבות ממשלתית כלשהי אין לחברות הרכב אינטרס להשקיע בפיתוח של אמצעים טכנולוגיים שכאלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |