בתשובה לאייל עמיר, 05/04/04 13:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הייתי מציע שתקרא את ההיסטוריה הקרובה של המוזיקה - אפשר להתחיל למשל בסצינה הניו יורקית של שנות ה 70 וה 80. מומלץ להתמקד בהרמוניות של Talking Heads ובמלודיות של Sonic Youth, עם עצירת ביניים בתחכום המוזיקלי של Blondie ואולי כמה גיחות אל מוזיקת הרעש היפאנית של העשור וחצי האחרונים. ההתעלמות מכל מה שהתרחש בחצי השני של המאה הקודמת והטענה שמוזיקה נמדדת בראש ובראשונה במלודיות שלה ובמידת ה"השקעה" מגוחכת כמו הטענה שאין חידושים במוזיקה - ואם באמת אין כאלו, מדוע ליצור עוד מאותו הדבר? לגבי ישראל, חלק מהלהקות הישראליות החשובות ביותר שפעלו, התחילו את דרכן ולעתים גם סיימו אותה כשהן מתאפיינות באיכויות *טכניות* ירודות (ע"ע מינימל קומפקט בראשית ימיה), אך אין בכך להפחית מהשפעתן ומהעניין הרב של חלקנו במוזיקה שיצרו, לעומת מוזיקה מלודית ביותר ונוחה לבריות שאפשר לחולל באמצעות מחשב וכמה בוגרי תלמה ילין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"...כמו הטענה שאין חידושים במוזיקה - ואם באמת אין כאלו, מדוע ליצור עוד מאותו הדבר?" מוזיקה היא לא מחשב. כשאתה מקשיב למוזיקה אתה לא מחכה שיגיע משהו חדש שידהים אותך, שיהיה מהיר יותר או מתוחכם יותר ממה שהיה קודם. אתה בסה"כ רוצה לשמוע אמירה מיוחדת\יפה\מעניינת שמשתמשת בקוד מסוים שאתה כבר רגיל אליו (צלילים, לצורך העניין). אם אתה מחפש חדשנות טכנית-מוזיקלית, קפוץ רגע ותקשיב למוזיקה הקלאסית של תחילת ואמצע המאה, שבה נעשה פחות או יותר הכל בתחום הזה. הדבר אליו אנשים לרוב מייחסים 'חדשנות מוזיקלית' הוא בסך הכל אסתטיקה והגשה. את כל הלהקות שציינת אני מכיר, אבל אף אחת מהן היא לא שוס מוזיקלי גדול (מבחינת 'חדשנות') ביחס לסטרווינסקי, נניח, שכתב את המוזיקה שלו 70 שנה קודם, או אפילו סטיבי וונדר מהעשור שלפני. הסיבה שאתה ואחרים אוהבים את הלהקות האלו קשורה אך ורק לעובדה שהן כתבו לחנים מוצלחים במסגרת אסתטית מסוימת - וזה כל מה שחשוב. אם, לעומת זאת, אתה יושב וסופר את האפקטים המיוחדים - אתה מקשיב למשהו שהוא לא מוזיקה, וזה אומר שאין לנו בכלל בסיס שעליו אפשר לבסס את הדיון. אני מאמין שאמירה מוזיקלית נמדדת בראש ובראשונה בלחן (מלודיה), ורק אח"כ באסתטיקה והגשה ואלמנטיים מקצועיים אחרים (שבהם באמת נוטים לשלוט תלמידי תלמה ילין וכד'). אגב, אף אחד לא אמר שמוזיקה מלודית היא בהכרח מוזיקה נוחה לבריות. נסה להקשיב למנגינות של בארטוק (או של קינג קרימזון, אם אתה לא רוצה ללכת רחוק) ותחזור אלי, בבקשה. אה, ברקת, אני מכיר טוב מאד את להקת ברוואז' (מהחומר בבמה ומהופעות) ואני חושב שהם הרכב נהדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר במזרח הרחוק עסקינן, נדמה לי שהמתח שבין הטקסט, המלודיה והעיבוד מוכרע באופן סופי בקטע נדיר זה. מדובר באולי שריד אחרון למסורת מוסיקלית סינית בת אלפי השנים. עפ"י דיסקים מאובנים שנמצאו ותוארכו, יש המשייכים אותה למסורות מתקופת ההומו-ארקטוס (שמצידו מכחיש כל קשר). ללא ספק עתיד זמר זה להפוך ביום מן הימים להימנון שיושר בתחילת כל מפגש של האייל הקורא: (אם זה מקרטע, לחכות שיסתיים ואז ללחוץ על ה'again' שבעיגול הכתום, למטה בצד שמאל של הציור). ואת משטרו העריץ של קים ז'ונג איל יש להפיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את קים ז'ונג איל יש להפיל. איל קים ז'ונג - תנו לו עם הגונג. ז'ונג, איל קים: יושם באזיקים! _______________ את משטרו העריץ של שמעון מזרחי יש להפיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחייבתי1 ומילה של אפו זו כמו מילה של ברטה. רק כליל (והמערכת) יפטרוך מעונשי. אם לא, עוד חמישה וזהו. ואת משטרו העריץ של קים ז'ונג איל יש להפיל. __ 1 ראה ההערה בסוף תגובה 211472 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכולם יודעים שאירופה אדומה. (כתבה על להקה ירושלמית, אי אפשר שתישאר בלא התייחסות לעניין חשוב זה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |