 |
"...כמו הטענה שאין חידושים במוזיקה - ואם באמת אין כאלו, מדוע ליצור עוד מאותו הדבר?"
מוזיקה היא לא מחשב. כשאתה מקשיב למוזיקה אתה לא מחכה שיגיע משהו חדש שידהים אותך, שיהיה מהיר יותר או מתוחכם יותר ממה שהיה קודם. אתה בסה"כ רוצה לשמוע אמירה מיוחדת\יפה\מעניינת שמשתמשת בקוד מסוים שאתה כבר רגיל אליו (צלילים, לצורך העניין). אם אתה מחפש חדשנות טכנית-מוזיקלית, קפוץ רגע ותקשיב למוזיקה הקלאסית של תחילת ואמצע המאה, שבה נעשה פחות או יותר הכל בתחום הזה.
הדבר אליו אנשים לרוב מייחסים 'חדשנות מוזיקלית' הוא בסך הכל אסתטיקה והגשה. את כל הלהקות שציינת אני מכיר, אבל אף אחת מהן היא לא שוס מוזיקלי גדול (מבחינת 'חדשנות') ביחס לסטרווינסקי, נניח, שכתב את המוזיקה שלו 70 שנה קודם, או אפילו סטיבי וונדר מהעשור שלפני. הסיבה שאתה ואחרים אוהבים את הלהקות האלו קשורה אך ורק לעובדה שהן כתבו לחנים מוצלחים במסגרת אסתטית מסוימת - וזה כל מה שחשוב. אם, לעומת זאת, אתה יושב וסופר את האפקטים המיוחדים - אתה מקשיב למשהו שהוא לא מוזיקה, וזה אומר שאין לנו בכלל בסיס שעליו אפשר לבסס את הדיון. אני מאמין שאמירה מוזיקלית נמדדת בראש ובראשונה בלחן (מלודיה), ורק אח"כ באסתטיקה והגשה ואלמנטיים מקצועיים אחרים (שבהם באמת נוטים לשלוט תלמידי תלמה ילין וכד').
אגב, אף אחד לא אמר שמוזיקה מלודית היא בהכרח מוזיקה נוחה לבריות. נסה להקשיב למנגינות של בארטוק (או של קינג קרימזון, אם אתה לא רוצה ללכת רחוק) ותחזור אלי, בבקשה.
אה, ברקת, אני מכיר טוב מאד את להקת ברוואז' (מהחומר בבמה ומהופעות) ואני חושב שהם הרכב נהדר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש