|
||||
|
||||
איך הולך הסיפור ההוא, עם הזאב שרצה נורא לאכול את השה, והמציא סדרת תואנות שהשה הפריך בזו אחר זו. דבר שלא עזר כלל למסכן, שנטרף עד תום ע"י הזאב הרעב [אפילו הדיבורים השמאלנים על "וגר זאב עם כבש" לא עזרו] קבוצה בשם "עבדי אללה" מאיימת לבצע פיגוע בצרפת. מה למה? בגלל האיסור על רעלות! [על זה לא חשבת, מה?] |
|
||||
|
||||
משלי קרילוב, "הזאב והטלה". " '...ובכן, אני שקרן? חוצפה לא תאומן! וגם לא ראשונה: נזכרתי בינתיים כי באביב לפני שנתיים גם-כן פגעת בכבודי. עוד לא שכחתי, ידידי.' - 'חלילה אדוני, דברי-טעות בפיך: הרי עוד לא מלאה שנה להוולדי! זאת בעדים לך אוכיחה'. - 'ובכן, היה הלז אחיך'... " (תרגום: חנניה ריכמן) |
|
||||
|
||||
בגירסה המודרנית, זה נגמר בשאלה "אז למה אין לך כובע?" וסטירת לחי לשפן (כך במקור. הכוונה לארנב) שהצטייד בסיגריה מבעוד מועד. ________________ מתוך: "עוד דרכים לרצוח בדיחות זקנות מתוך רחמים", שכ"ג, 2004) |
|
||||
|
||||
הלאה תורות יבשות! ואולם משליו של בן-סמוס, מתק שיחו ודברו - יש בם פיתיון נהדר. זאב אחד ראה שה שותה מים מנהר, ביקש לטרפו מתוך אמתלה וטענה נאה. מה עשה? הלך ועמד בנהר למעלה מהשה והאשים אותו, שהוא עוכר את המים ואינו מאפשר לו לשתות מהם. ענהו השה, שהוא שותה רק בקצה שפתיו, וחוץ מזה, בעמדו למטה אין הוא יכול להדליח את המים, הזורמים למעלה. הניח הזאב טענה זו ואמר: 'אבל אשתקד חרפת את אבי.' וכשהשיב לו השה, שבאותו זמן לא בא עדיין לעולם, אמר לו הזאב 'כל כמה שתהיה זריז בתרוציך, לא אמנע בכל זאת מלטרוף אותך.' (מתוך גרסת השפן של איסופוס, 550 לפסה"נ) |
|
||||
|
||||
המוטיבציה של אל קעידה לפגוע בצרפת התגברה פלאים לאחר שצרפתי ניסה לחסל את בן לאדן: |
|
||||
|
||||
אני לא דיברתי על כלל המוסלמים אלא על אל-קאעידה שלהם אין סיבה לבצע פיגוע בצרפת וזה רק יזיק למטרותיהם (כן, גם הערבים הם רציונלים). קבוצה מוסלמית אחרת שפועלת מסיבות פנים צרפתיות זה דבר אחר. (ספק אם קבוצה כזו תבצע פיגוע בארה''ב או בריטניה.) גישתך הגזענית להכללת כל המוסלמים במיסגרת אחת מזכירה את מדיניות בגין שלא הבדיל בין גישות ואינטרסים שונים בקרב תנועות טרור ערביות וכתוצאה מהתנקשות בשגריר ישראל בלונדון שבוצעה ע''י אבו-נידאל (פלג שהתנגד לאש''ף) הוא פתח במלחמה על אש''ף (אך לא רק) בפלישה ללבנון. |
|
||||
|
||||
א. כמו שכבר ניסו כאן להסביר לך- אלקעידה הוא ארגון-גג, שפועל דרך ארגונים מקומיים. הם נותנים יעוץ מקצועי, מימון, חומרים ואנשים- לפי הצורך. כך שהעובדה שמדובר כאן בארגון מקומי לא סותרת כלום. גם אל-סייף הוא ארגון פיליפיני מקומי- וראינו מה הם עשו. ב. אני לא אחראית לאיך שדברים מזכירים לך דברים אחרים- העניין קצת פרוע אצלך, אולי כדאי שתטפל בזה. אני לא מכלילה את כל המוסלמים, אלא את כל הקבוצות המוסלמיות המיליטנטיות שפועלות על פני הגלובוס כולו. יש הרבה כאלה, וכאמור הקבוצות המקומיות השונות נעזרות באל קאידה. [אל קעידה = הבסיס, בערבית. וזה בדיוק מה שהם]. ג. אגב, בצרפת כבר היו כמה פיגועים, לפני המלחמה בעיראק. אין לי כוח לחפש עכשו את הפרטים, בל אם תתעקש, לא תהיה לי ברירה כנראה. |
|
||||
|
||||
א. זה לא משנה. אני דיברתי על האירגון של בן-לאדן עצמו. לאירגון זה ספק אם יש אינטרס ומוטיבציה לבצע פיגוע בצרפת. ב. מה לעשות, הגישה שלך מזכירה את זו שבגללה יצאנו למלחמת לבנון. ברור שכל אירגוני הטרור הם רוצחים ופנאטים ובכולם יש להילחם, אבל צריך להבחין בהבדלי התפיסות והאינטרסים הקיימים בהם. ג. כמובן שהיו בצרפת פיגועים, עוד בשנות ה80. שוב, אני דיברתי על הענין הספציפי של אל-קאעידה. |
|
||||
|
||||
שיח חירשים. שנתפזר איש לענייניו? שיהיה לך יום טוב. |
|
||||
|
||||
למה ב-98 היה לבן לאדן אינטרס לפגוע באמריקנים? במה הם שונים מהצרפתים? |
|
||||
|
||||
ואפשר גם לשאול האם יהיה חשוב לפריזאי הזוחל על רציף המטרו בחיפוש אחר איבר אבוד, שהפיגוע הוא לא ע"י אלקעידה ישירות, אלא ע"י ארגון מקומי בסיוע אלקעידה. *** ז'אן פול: (ממלמל) אל..קעי..דה... ז'אן מישל: נו, ז'אן פול, נו! אלה עבדי אללה! ז'אן פול: אה, אוקיי. (מת מאושר). *** |
|
||||
|
||||
המאמר בני"ט מספר על הצגה סאטירית שרצה עכשיו בהצלחה בקהיר. החיצים מופנים לעבר מגוון הנושאים הרגילים שבמזה"ת אך בעיקר הם מופנים לכיבוש עירק. גנרל טומי פוקס, המפקד העליון של כוחות הצבא האמריקאי, מופיע בתוכנית פופולרית בטלויזיה המצרית, "כפי שכולם יודעים, אנחנו נהנים עכשיו מהטעם המתוק של החירות" פותחת המנחה במתק שפתיים, והגנרל עונה "אני רוצה להגיד לנוער הערבי שבאנו לאזור כדי לשחרר אותו מהמשטרים הישנים" ואז הוא ממשיך לתאר את הערבים בשפה שהדפוס לא סובל (טוב, זה הני"ט שהלוגו שלו - כל מה שמתאים לדפוס, או משהו כזה). מבקרים מסוימים לא אהבו את הקטע בהצגה שכביכול מציג מתאבדים באור חיובי. כשגנרל פוקס מתעלם במסיבת עיתונאים משאלות על האבידות האמריקאיות, מתאבד פנטי מנסה להרוג אותו, וברקע מוצג על מסך הטלויזיה מכתב של הרוצח בו הוא מטיף לג'יהאד. |
|
||||
|
||||
דיאלוג מן המלחמה הקרה: "אני יכול לעמוד מול הבית הלבן ולגדף את נשיא ארצות-הברית כמה שאני רוצה". "גם אני יכול לעמוד מול הקרמלין ולגדף את נשיא ארצות-הברית כמה שאני רוצה". |
|
||||
|
||||
כמו שעוזי ניסה (כנראה) לרמוז, בואו נראה את המצרים מעלים סטירה אנטי-מובארקית, לא אנטי-אמריקנית. אחרת- מה החוכמה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |