|
||||
|
||||
אתה טועה: רצח הוא פעולה אקטיבית, המנעות מעזרה היא המנעות מפעולה. |
|
||||
|
||||
אני אף פעם לא טועה, המנעות מפעולה היא סוג של פעולה. |
|
||||
|
||||
לא נכון או לכל הפחות - לא תמיד. |
|
||||
|
||||
בוודאי שכן תמיד. השאלה היא האם צריך לייחס לה תמיד את אותה חשיבות כמו שמייחסים לפעולה אקטיבית. מאחר שמתייחסים בצורה שונה למישהו שנתן למישהו אגרוף בלסת ולמישהו שפוצץ למישהו את הראש עם רובה ציד, מגוחך לטעון ש*לא* צריך להתייחס בצורה שונה למישהו שביצע פעולה, ומישהו שנמנע מפעולה. הכל תלוי בתנאי המקרה. |
|
||||
|
||||
אין ספק שאתה טועה. כרגע אני לא מגיש טפסי בקשה להתקבל לתוכנית החלל של NASA. זו לא פעולה. זו מהות הפסיביות - חוסר פעולה. אין איננו סוג של ישנות. אי ביצוע ניתוח קיסרי או השתלת כליות איננה פעולה, בדיוק כמו שזה לא היה פעולה לפני שידעו איך לעשות את הדברים האלה. |
|
||||
|
||||
זה עיקבי עם הקרב שאתה מנהל על כך שחוסר אמונה באל אינו אמונה בחוסר האל. אני איתך. |
|
||||
|
||||
שוב, לא בהכרח. אני שוטר נועז. יום אחד אני רואה בריון מרושע אונס נערה תמימה בסמטה אפלה. אני לא עושה כלום. זו מהות הפסיביות - חוסר פעולה. אבל כשמצופה ממך לפעול בצורה מסויימת, גם חוסר פעולה הוא פעולה. ואם תתעקש, אני אשנה את הסינטקטיקה: "חוסר פעולה הוא חוסר פעולה", אבל עדיין, גם על חוסר פעולה צריך להעניש לפעמים. |
|
||||
|
||||
"לא בהכרח" זה מה שאני אמרתי. אתה זה שאמר משפט כל ("משפט תמיד" שהוא בעצם משפט כל בתגובה 206289). ברור שעל חוסר פעולה צריך להעניש לפעמים (גרשון שוורץ לא שילם מיסים ולכן יענש). אי אפשר להפריך משפטי "לא תמיד" ע"י דוגמה נגדית. תפקידו של השוטר הוא להגן על נערות תמימות בסמטאות אפילות מפני בריונים מרושעים. אתה יכול להגיד שתפקידה החוקי והמוסרי של אישה בהריון הוא לעשות הכל, כולל כירורגיה בה היא לא מעוניינת, כדי לשמר את חיי אוברה, אבל אז זה לא טיעון אלא הנושא עליו אנו דנים. בקיצור, אתה יכול להגיד שהיא חייבת לפעול (או חייבת להסכים לפעולה), אבל אי אפשר להגיד שאם היא לא מוכנה שיחתכו אותה אז היא פעלה באיזשהו אופן (וגם עליך לנמק מדוע זה תקפידה החוקי והמוסרי לפעול1 ולהתיחס למשמעויות שבהקמת מנגנון בירוקרטי שיכול לבחון את כליותנו2). ____ 1 הנימוק שלי היה שכן ראוי שהיא תפעל מבחינה מוסרית, אך אני מעדיף לא ליצור את הבירוקרטיה שתכפה עליה זאת במקרה זה. 2 לבחון? למשש! |
|
||||
|
||||
את מקרה השוטר הבאתי כדי להראות שגם חוסר במשהו יכול להיחשב משהו. אני חשבתי שאתה טענת שזה תמיד ככה (''אין איננו סוג של ישנות.'') ומשהגענו להסכמה שחוסר פעולה יכול להיחשב סוג של פעולה, כבר התקדמנו, עברנו את העיקרון ואנחנו מדברים על המחיר. אבל אני חושב שהויכוח הזה הוא סמנטי מעיקרו, כי אנחנו תופסים את המושג ''פעולה'' בצורות שונות. |
|
||||
|
||||
סמנטי אך מהותי. יש הבדל מהותי בין פסיביות לאקטיביות, בין פעולה לבין אינותה ואין שום סיבה סבירה להתעלם מכך (ולא, לא צריך להסיק מכך שאני אומר שאין להעניש בכל מקרה ומקרה בו מדובר בפסיביות). |
|
||||
|
||||
יש לך דוגמא נגדית (להמנעות מפעולה, שאינה פעולה בפני עצמה)? הדוגמא מתגובה 206301 היא לא דוגמא נגדית, מדובר בחוסר פעולה (הגשת טפסים) שהיא כן פעולה (אי הגשת טפסים). |
|
||||
|
||||
חוסר פעולה שהיא כן פעולה? אתה לא מרגיש איזה דגדוג של חוסר נעימות באיזור הזה במוח בו מסיקים הסקות לוגיות, כאשר יוצא לך להגיד משפט כזה? אי הגשת תפסים ל-NASA או קפיצה על רגל אחת באיזור חגורת האסטרואידים (ואין סוף דברים אחרים) זה לא דוגמאות למשהו שאני כן עושה (אלו דוגמאות לדברים שאני לא עושה). הלוגיקה שלך גורמת לי לעשות אין סוף דברים בכל רגע נתון. זה נורא מעייף. |
|
||||
|
||||
טוב, אתה מתעקש לעשות את זה לאט? הגשת תפסים ל-NASA זה בדיוק מה שאתה עושה עכשיו (כנראה). קפיצה על רגל אחת באיזור חגורת האסטרואידים זה מה שאתה לא עושה עכשיו, להבדיל, אי קפיצה על רגל אחת באיזור חגורת האסטרואידים זה מה שאתה כן עושה. האם המבחן שאתה מציע בין "פעולה" ל"אי-פעולה" הוא מבחן העייפות? האם פעולה כמו "נשימה" מעייפת אותך? או שמדובר באי-פעולה, ואז, האם "חוסר נשימה" היא פעולה מעייפת? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, אפשר יותר לאט? (רצוי בכלל לא) |
|
||||
|
||||
לא מבחינה משפטית. |
|
||||
|
||||
גם מבחינה משפטית. תחשוב על הסיטואציה הבאה, יוסי נוסע בכביש החוף במהירות חוקית של 90 קמ"ש, לפתע הוא רואה מולו, במרחק של קילומטר, ילד קטן חוצה את הכביש. יוסי ממשיך לסוע במהירות של 90 קמ"ש ודורס את הילד. האם בית המשפט יקבל את הטענה "בסה"כ נמנעתי מללחוץ על המעצור, לא עשיתי שום פעולה אקטיבית, אני זכאי"? כמובן שלא. |
|
||||
|
||||
לא תופס. הדריסה נובעת מעצם הנסיעה שהיא פעולה אקטיבית. אם לא היה נוסע או אם היה נוסע לאט, או בנתיב אחר, לא היה דורס. |
|
||||
|
||||
גם הולדה היא פעולה אקטיבית, ואם תתעקש, *כניסה להריון* היא פעולה אקטיבית. כל הדיונים הללו על מה זו פעולה אקטיבית ומה זו פעולה פסיבית מתדרדרים לאבסורד. אפשר לחשוב שיש הבדל מהותי שמפריד בצורה מוחלטת בין שניהם, ולא רק סמנטי. |
|
||||
|
||||
ברור שכניסה להריון היא פעולה אקטיבית (בוודאי מבחינת הגבר, ואם מדובר ביחסי מין בהסכמה, גם האישה). יש כאן הבדל מהותי. אינך יכול לדון אדם על רצח משום שלא נקט פעולה מסויימת. לכל היותר תוכל להאשים אותו בגרימת מוות ברשלנות וגם זה רק כאשר הפעולה שלא ננקטה הייתה במסגרת תפקידו של הנאשם. |
|
||||
|
||||
אין לי ויכוח איתך, מלכתחילה יצאתי נגד האשמת ה''רצח'' המגוחכת הזו. |
|
||||
|
||||
לא מבחינה משפטית. יוסי נוסע בכביש החוף (פעולה אקטיבית), במהירות של 90 קמ"ש (הכרעה ופעולה) ואז רואה במרחק של קילומטר ילד קטן חוצה את הכביש (מבחין באירוע התובע, גם מבחינה חוקית, התייחסות מצידו). עכשיו, בכך שהוא ממשיך לנסוע הוא גם נוקט בפעולה מסוימת על פני פעולה אחרת (הוא יכול היה לרדת מן הכביש, להאט, לעבור לנתיב אחר, וכן הלאה) וגם מפר את כללי ההתנהגות הנקוטים בכביש, כללים אותם קיבל על עצמו כאשר נכנס למכוניתו ונסע בכביש. |
|
||||
|
||||
דווקא כן. עצם העובדה שאתה מסכים שקיים ארוע התובע, מבחינה חוקית, התיחסות מצד אדם כלשהו, מפריכה את טענתך. אם קיימת תביעה לפעולה, אז אי פעולה היא עבירה על החוק (שתובע את הפעולה). |
|
||||
|
||||
מסקנה: אי-פעולה אינה פעולה, אבל אי פעולה בזמן שיש לבצע פעולה היא עבירה. דהיינו, ניתן להעניש אנשים לא רק על דברים שעשו, אלא גם על דברים שלא עשו. |
|
||||
|
||||
''במעשה או במחדל'' הוא מטבע לשון נפוץ בעניינים אלו. |
|
||||
|
||||
בוודאי שכן! הרי יש אינספור תקנות וחוקים העוסקים באופן שבו על אדם למלא את חובתו כאשר מוטלת עליו חובה כזו (הדוגמה הפשוטה ביותר היא של חיל במלחמה). הבעייה היא רק עם הקישור בין זה לבין הדוגמה שבשורש דיון זה. |
|
||||
|
||||
לקחתי את תגובה 206686 שלך, ושיניתי מספר מילים, העקרונות נשארו זהים {המילים המקוריות, בסוגריים מסולסלות}: " חדווה {יוסי} מקיימת יחסי מין {נוסע בכביש החוף} (פעולה אקטיבית), ללא קונדום או גלולה {במהירות של 90 קמ"ש} (הכרעה ופעולה) ואז הרופאים מודעים לה שהיא חייבת ניתוח קיסרי {רואה במרחק של קילומטר ילד קטן חוצה את הכביש} (מבחין באירוע התובע, גם מבחינה חוקית, התייחסות מצידו). עכשיו, בכך שהיא לא הולכת לניתוח {הוא ממשיך לנסוע} הוא גם נוקט בפעולה מסוימת על פני פעולה אחרת (היא יכלה הייתה לעשות הפלה {הוא יכול היה לרדת מן הכביש}, ניתוח קיסרי {להאט, לעבור לנתיב אחר}, וכן הלאה) וגם מפר את כללי ההתנהגות הנקוטים בין אדם לצאצאיו {בכביש}, כללים אותם קיבל על עצמו כאשר קיימה יחסי מין ללא אמצעי הגנה {נכנס למכוניתו ונסע בכביש}. " |
|
||||
|
||||
טרנספוזיציה נאה, אך שגויה לחלוטין. אתעלם לצורך העניין ממגוון השגיאות כאן ואתמקד בנקודה עקרונית אחת: יש הבדל בין "הרופאים מודיעים לה" ו"רואה." במקרה השני, יש לנו עובדה (ככל שחושינו משיגים אותה) שיש לה משמעות ברורה וחד-משמעית (אם תמשיך לנסוע, תהרוג את הילד). במקרה הראשון יש לנו המלצה (לא עובדה ולא קביעה, המלצה בלבד) על אופן פעולה מסוים מבין כמה דרכים חלופיות שמהן אחת, זו שלא הומלצה, היא דרך המלך המומלצת והמקובלת ביותר (לידה טבעית). |
|
||||
|
||||
אם רופא יאמר לך שאסור לתת לילד שלך לחם, משום שהוא אלרגי לגלוטן, האם בחירה ב"דרך המלך המומלצת והמקובלת" שהיא לתת לילד חלה בערב שבת לא תהיה פשע? |
|
||||
|
||||
זו לא המקבילה הנכונה משום שבבחירה לתת לילדי לחם כאשר הוא אלרגי לגלוטן אני מבצע פעולה שיש לה תוצאה מסוימת בוודאות גבוהה מאוד, מה שאין כן במקרה שלפנינו. |
|
||||
|
||||
הילד (הרגיש לגלוטן) הולך (איתך) למסיבת יום הולדת, אמא של חתן המסיבה מתחילה לחלק את העוגה, אתה לא עושה כלום, אתה בסדר? |
|
||||
|
||||
גם כאן, ישנה תוצאה שלילית בוודאות גבוהה מאוד מול נזק אפשרי מזערי הכרוך במניעה. המשל אינו תואם לנמשל. |
|
||||
|
||||
מההתחלה, התחלת מכך שפעולה לא אקטיבית לא ניתנת לשיפוט תגובה 205958. לאחר שהפרכתי את הטענה הזו, המשכת וטענת, מבלי לחזור בך, שאפשר לשפוט רק אדם שקיבל כללים מסויימים תגובה 206686 אז נתחיל מכאן, האם אתה מקבל את זה שפעולה לא אקטיבית ניתנת לשיפוט, מה שמפיל את המבנה הלוגי בתגובה 205828? בכל מקרה, לאחר שגם טענה זו הופרכה, המשכת וטענת, מבלי לחזור בך משתי הטענות המופרכות הקודמות, שמעשה הוא אסור אם יש "עובדה שיש לה משמעות ברורה וחד משמעית", ואם המעשה הוא לא "בדרך המלך". תגובה 207292 בהמשך הפתיל אני הבנתי שכשאתה מבדיל בין "עובדה שיש לה משמעות ברורה וחד משמעית" לבין "המלצה" אתה מתכוון שאתה לא מקבל המלצה רפואית כעובדה משום שלא נקלטה בחושינו), מדוגמאות הגלוטן, ברור לי שזו לא הייתה כוונתך, ושהמלצה רפואית נחשבת בעינך גם כן כ"עובדה שיש לה משמעות ברורה וחד משמעית", לכן לא ברור לי למה המלצה רפואית ללדת לידה קיסרית היא עובדה פחותה מהמלצה רפואית לא לתת לילד לחם? ובאשר ל"דרך המלך", זו טענה כל כך מופרכת, שלא טרכתי להתיחס אליה, אבל אם הגענו עד הלום, וזו הטענה האחרונה שלך שנשארה על הרגליים, האם נסיעה בכביש החוף במהירות של 90 קמ"ש היא לא "דרך המלך" להגיע מתל אביב לחיפה? האם בלימה באמצע הכביש היא "דרך המלך" להגיע לחיפה? |
|
||||
|
||||
קרא מעט יותר בזהירות: א. "התחלת מכך שפעולה לא אקטיבית לא ניתנת לשיפוט" (תגובה 205958). לא נכון: טענתי שהמנעות מפעולה אינה רצח, לא שהיא אינה ניתנת לשיפוט (מה משמעות "אינה ניתנת לשיפוט" בכלל?) ב. "לאחר שהפרכתי את הטענה הזו, המשכת וטענת, מבלי לחזור בך, שאפשר לשפוט רק אדם שקיבל כללים מסויימים" מאחר ולא טענתי את הטענה המצויינת בסעיף הראשון, לא חזרתי בי ממנה. לבד מזאת, אם תקרא את הודעתי שם (תגובה 206686) תראה כי טענתי שהדוגמה הניתנת שם כלל אינה שייכת לקטגורית המנעות מפעולה, מה שמבטל את טיעונך פעם נוספת. ג. "האם אתה מקבל את זה שפעולה לא אקטיבית ניתנת לשיפוט" כמובן שאיני מקבל זאת ואף לא טענתי זאת. ישנן נסיבות רבות בהן המנעות מפעולה שפיטה בהחלט, במיוחד בסיטואציות (כפי שהבהירו אחרים בדיון) בהן זו חובה מוצהרת שלו. ד. "בכל מקרה, לאחר שגם טענה זו הופרכה, המשכת וטענת, מבלי לחזור בך משתי הטענות המופרכות הקודמות, שמעשה הוא אסור אם יש "עובדה שיש לה משמעות ברורה וחד משמעית", ואם המעשה הוא לא "בדרך המלך"." לא נכון. פשוט הראיתי שההקבלה שלך מטופשת, זה הכל. ד. "בהמשך הפתיל אני הבנתי שכשאתה מבדיל בין "עובדה שיש לה משמעות ברורה וחד משמעית" לבין "המלצה" אתה מתכוון שאתה לא מקבל המלצה רפואית כעובדה משום שלא נקלטה בחושינו), מדוגמאות הגלוטן, ברור לי שזו לא הייתה כוונתך, ושהמלצה רפואית נחשבת בעינך גם כן כ"עובדה שיש לה משמעות ברורה וחד משמעית", לכן לא ברור לי למה המלצה רפואית ללדת לידה קיסרית היא עובדה פחותה מהמלצה רפואית לא לתת לילד לחם?" לא הבנת את הטיעון ולכן אתה נתפש לשירשורי ניסוח במקום למשמעות הדברים. במקרה הגלוטן לא מדובר בהמלצה אלא בקביעה חד-משמעית המבוססת על עובדות: מי שאלרגי לגלוטן ואוכל לחם ייפגע קשות. אין כאן אלמנט של הערכה או סבירות כזו או אחרת – מדובר בוודאות (או קרוב לכך). במקרה ההמלצה ללדת בניתוח קיסרי, התוצאה רחוקה מלהיות חד-משמעית: ישנן דיעות בכיוונים שונים, ישנם סיכונים גדולים לא פחות (וכפי שהראיתי, הרבה יותר) בהליכה בעקבות המלצת הרופאים בהשוואה להליכה בדרכים אחרות, וכן הלאה. ה. "ובאשר ל"דרך המלך", זו טענה כל כך מופרכת, שלא טרכתי [קרי] להתיחס אליה, אבל אם הגענו עד הלום, וזו הטענה האחרונה שלך שנשארה על הרגליים, האם נסיעה בכביש החוף במהירות של 90 קמ"ש היא לא "דרך המלך" להגיע מתל אביב לחיפה?" בלי להעליב, אבל טיעון שלך נעול בצורה כזו בתוך העיוות היסודי שלו שאיני יכול להגיב עליו כלל. אני לא מבין בכלל מה אתה טוען. אם תרצה לפרשו בצורה שאוכל להשיגו, אשמח להגיב. |
|
||||
|
||||
א. כשאומרים על הבדל מסויים שהוא לא קיים מבחינה משפטית, כמו שכתבת בתגובה 206357, אומרים לא ניתן לשיפוט. ב. כמובן, בתגובה 206686 חזרת בך מן הטענה, ולכן לא הזכרת אותה. ג. מצד אחד, "כמובן שאיני מקבל זאת ואף לא טענתי זאת" ומצד שני, במשפט הצמוד, "ישנן נסיבות רבות בהן המנעות מפעולה שפיטה בהחלט". עד עכשיו, חיכית לפחות שתי תגובות לפני שסתרת את עצמך. אני פשוט לא יוד לאיזו מן האפשרויות להתיחס. ד. אם כך, ההבדל לדעתך הוא לא עקרוני, אלא כמותי? זאת אמרת, אם הדעה של הרופאים תהיה נחרצת מספיק, אפשר להאשים אשה שלא עושה ניתוח קיסרי? ה. תעליב חופשי. כתבת "במקרה הראשון יש לנו המלצה (לא עובדה ולא קביעה, המלצה בלבד) על אופן פעולה מסוים מבין כמה דרכים חלופיות שמהן אחת, זו שלא הומלצה, היא דרך המלך המומלצת והמקובלת ביותר (לידה טבעית)". והחלק הזה, על דרך המלך, שהוא עדיין הטיעון היחיד שלא הופרך, מופרך מטבעו. הרי אדם שנוסע מתל אביב לחיפה, הדרך המקובלת לעשות זאת היא באוטו במהירות של 90 קמ"ש. גם אם יעמוד ילד באמצע הדרך, עדיין זאת תשאר דרך המלך, פשוט האדם יאלץ *חוקית* ו*מוסרית* לסטות מדרך המלך. באותו אופן, לידה טבעית היא דרך המלך, אבל אישה שרופאים מבהירים לה שלידה טבעית תסכן את חיי העובר תאלץ *חוקית* ומוסרית* לסטות מדרך המלך. |
|
||||
|
||||
א, ב. בשני המקרים התייחסתי לסוגיית הרצח. הערתך לא רלוונטית. ג. התייחסתי לרצח. אינך יכול לדון אדם על רצח כשהוא נמנע מפעולה מסוימת (וכשהמנעות זו היא המרכיב היחידי). לדוגמה, אם אדם הטמין רעל בעוגה ואחר כך לא הזהיר מישהו שאכל אותה מפני הרעל הוא בהחלט אשם ברצח, משום שישנו מרכיב פעולה כאן. לעומת זאת, אם לא' ידוע כי ב' הטמין רעל בעוגה והוא לא הזהיר את ג' מפני אכילתה, הוא לא אשם ברצח (אבל אשם בדברים אחרים). ד. קרא שוב, אלמוני יקר. מידת נחרצותם של הרופאים אינה חשובה כאן – חשובה התמיכה העובדתית בנחרצותם. רופא יכול לזעוק מרה ולתבוע בעיניים מזרות אימים ובנחרצות אין קץ שהחולה יתחיל בדיאטת קרום-קקאו, אבל כל עוד אין תמיכה עובדתית משכנעת שקרום-קקאו מציל ממוות הנחרצות אינה משנה את מידת התקפות. לענייננו, אם יכולת להראות, דרך משל, כי במקרי לידה מסוג מסוים (נאמר, לידת תאומים) מי שאינה יולדת בניתוח קיסרי ממיטה מוות בוודאות של 99 אחוז על העוברים (לפי מחקרים, לא לפי סברות כרס) אפשר היה להאשים אותה (על פי תפישתך. לתפישתי, מאחר ולעובר יש אפס זכויות, גם במקרה כזה אי אפשר היה להאשים אותה בכלום). ה. תודה שנתת לי רשות להעליב. אני מבין למה התכוונת ודומה כי העלבון שלי היה במקומו. "דרך המלך" בדברי אינה נוגעת לדרך באוטו או לדרך פיסית כלשהי אלא לבחירה באפשרות המקובלת בין שתיים או יותר אפשרויות, כאשר כל האפשרויות שוות לערך מבחינת ערכן. אם אתה רוצה, אפשר לדמות זאת לנסיעה בכביש, כשבשלב מסויים הדרך מתפצלת לשני נתיבים: האחד, מומלץ על-ידי מר רוני אהרונוביץ' ממגזין "אוטו" כדרך אחלה שבעולם. השני, זה שבו נוהגים רוב האנשים לנסוע בדרך כלל. טענתי היא שהבחירה בהמלצת מר אהרונוביץ' – שמבחינת הביסוס העובדתי שקולה להמלצת הרופאים – היא אפשרות, אך לא יותר מאפשרות והבחירה בדרך המלך בה נוסעים רוב האנשים לגיטימית לחלוטין. |
|
||||
|
||||
א.ב. תקרא שוב למה הגבת בשני המקרים. ג. ההבדל הוא חסר חשיבות מוסרית (מבחינה מוסרית, מי שלא הזהיר חוטא לכל דבר ועניין) ולא נכון משפטית 1, וחסר חשיבות מהותית. בכל מקרה, אני שמח לשמוע שהחלט על דעה אחת (חדשה). ד. אבל זה לחלוטין חסר חשיבות (ושוב, מעניין איך אתה מעלה סוגיות חדשות, שלא קשורות לטיעונים המקוריים שלך). גם אם הרופאים שיקרו, אין למטופל דרך לדעת את זה, מבלי ללכת לרופא אחר. הרי לא מדובר על מטופלת בעלת ידע רפואי שמצדיק התעלמות מהזהרה של רופא. ה. דרך המלך ללדת היא בלידה טבעית, דרך המלך לחיפה היא בכביש החוף, במקרה של סכנת חיים, סוטים מדרך המלך. זה נכון גם בנסיעה וגם בלידה. אם רוני אהרונוביץ' (כמומחה בעל שם עולמי לדרכים וסכנותיהם) יאמר שהבחירה בדרך השניה היא סכנת חיים, מי שיבחר בדרך השניה חוטא, ועושה מעשה לא לגיטימי. 1 סעיף 300 בחוק העונשין התשל"ז, 1977 : רצח (תשי"ד) העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד: 1. גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו; 2. גורם בכוונה תחילה למותו של אדם; 3. גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה; 4. גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש. ב. מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י - 1950, דינו - מיתה. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי מעניין לחזור על טיעוני שוב. הדיון הסתיים מבחינתי. |
|
||||
|
||||
אורי, אולי תאמץ לעצמך אישיות אחת עיקבית? בסוף עוד יהיה לך פיצול אישיות. |
|
||||
|
||||
סליחה. אני מתחכם ואחר כך מתפשל. |
|
||||
|
||||
איך הגעת למסקנה הזו? בשביל להגיד שAוB הן שתי קבוצות שאין ביניהן חפיפה, עליך להגדיר מאפיין שיבדיל בין האלמנטים בA לאלמנטים בB. עד עכשיו, אף אחד לא הציב מאפיין שמבדיל פעולה מאי-פעולה. ובלי קשר, אם נחזור לדיון, אם, כמו שהסכמתם, יש בחוק מצב שדורש פעולה, ואי פעולה שכזו היא עבירה על החוק ועל המוסר, אז כל שרשרת המסקנות שבתגובה 205828 נופלת, מאותה סיבה שפורטה בתגובה 205836. |
|
||||
|
||||
אה, אבל כשקבוצה A מוגדרת בתור המשלים של קבוצה B, נובע אוטומטית מההגדרה שאין ביניהן קשר. כל עוד אי פעולה מוגדרת בתור אי עשייה של דבר מה, לא ברור לי כיצד ניתן לטעון שהיא עשייה של דבר מה. זה נשמע כמו דבר והיפוכו. זה לא אומר שבמקרים מסויימים אי עשייה של דבר מה אינה חמורה לפחות כמו עשייה של דבר מה אחר, כמובן. |
|
||||
|
||||
הדבר נכון רק כאשר יש מאפיין לקבוצה A (או לקבוצה B). אם אתה מגדיר "אי-פעולה" ככל דבר שהוא לא פעולה, אז אתה מגדיר "אי-פעולה" כקבוצה ריקה, ולכן לא מעניינת. המשפט האחרון, מסכם את הנושא בצורה מוצלחת, מעבר לחלק ההגדרתי והלא מעניין. אי פעולה היא דבר שיכול להיות חמור ושפיט. |
|
||||
|
||||
כלומר, מה שאתה אומר הוא ש*כל דבר שהוא* הוא פעולה, קבוצה עוד פחות מעניינת. עושה רושם שכן צריך להגדיר "פעולה" בצורה כלשהי. ("כל דבר שניתן לתארו באמצעות פועל וללא מילות שלילה"?) תזהר, אני מהאלו שהחלק ההגדרתי מעניין אותם. מאחר שהסכמנו על השורה התחתונה, אתה מוזמן לא לענות. |
|
||||
|
||||
טוב, ההגדרה שלך לגיטימית, אבל יש לשים לב שהיא: א. תלויית שפה. ב. קיימים איברים שלא שייכים לקבוצת הפעולות ולא לקבוצת האי-פעולות ("שולחן" הוא לא פעולה, ולדעתי גם לא אי-פעולה). ג. קיימים איברים ששייכים לשתי הקבוצות (האם יוסי עצר {=פעולה), או לא המשיך ללכת {=אי פעולה}). ד. אין לה קשר לדיוני מוסר. אני הייתי מוריד את ה"ללא מילות שלילה". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |