|
||||
|
||||
בסדר, רק שיהיה ברור - אני מסכים בהחלט שדחף ההישרדות לבדו אינו מעיד על עולם פנימי עשיר. אבל לתרנגולות ולתרנגולים יש הרבה דברים אחרים שיחדיו מספיקים על מנת לבסס את קיומו של עולם פנימי כזה, או לפחות להעביר את נטל ההוכחה לצד השני. מחקרים תצפיתיים מראים, למשל, שמדובר בבעלי-חיים חברתיים עם הירארכיה בתוך הקבוצה ועם תקשורת בין הפרטים. הנה לדוגמא פסקה שממחישה את זה, מתוך הספר Prisoned Chickens Poisoned Eggs מאת ד"ר קארן דייוויס מ-UPC: If a rooster spots danger, he sends out a shrill cry. The other roosters echo the cry. Thereupon, the whole flock will often start up a loud, incessant, drum-beating chorus with all members facing the direction of the first alarm, or scattering for cover in the opposite direction. When it looks safe again, an "all clear?" query goes out from the rooster, first one, followed by the others, in their various new places. Eventually the bird who first raised the alarm sends up the "all clear" crow, and a series of locator crows confirms where every other rooster and his sub-flock are at this point. התנהגויות כאלה, למשל, בלתי אפשרי לזהות אצל תרנגולים במצב ה"רגיל" שלהם, כלומר כשהם תקועים בתוך כלובים בקבוצות שנקבעו שרירותית, ואינם מסוגלים בכלל לקיים את חיי הקהילה הטבעיים שלהם. זה נכון עוד יותר כשמסתכלים על התרנגולות הדחוסות בכלובי הסוללה, שכן תנאים כאלה יגרמו לכל בעל-חיים (כולל האדם) להפוך מהר מאד ליצור פסיכוטי. אני חושב שזו חוכמה קטנה מאד לכלוא בעלי-חיים בתנאים כל כך קשים וכל כך שונים מהתנאים הטבעיים שלהם, ואז להביט עליהם בזלזול ולטעון שבתוך הקופסה שלהם לא קורה כלום.למידע נוסף: http://www.upc-online.org |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי את הקיפוד שראיתי פעם בכלוב קטן בגן החיות הזואולוגי בת''א - התרוצץ אנה ואנה וגם סביב עצמו, והיה ניכר שהוא ''לא שפוי''. הלכתי להעיר על זה לאנשי הגן, אבל אמרו לי ש''הווטרינר יגיע רק אחרי הצהריים'' או משהו. |
|
||||
|
||||
לפני שנה נכנסה חוקרת סמויה מטעם PETA למעבדה שביצעה ניסויים בבע"ח עבור חברת איימס, יצרנית המזון לכלבים ולחתולים "איימס" ו"יוקנובה", השייכת לקונצרן פרוקטר אנד גמבל. אחד הדברים הפחות נוראים שרואים בוידאו שהיא צילמה הוא כלבים וחתולים שמתרוצצים סביב עצמם במעגלים בתוך כלובי מתכת. אני משער שאם הנוהג המקובל היה להחזיק כלבים וחתולים תמיד בתנאים כאלה, מעט מאד אנשים היו מסוגלים להעלות בדעתם שמדובר בבעלי-חיים פיקחים ורגישים שאפשר לאמץ ולאהוב. |
|
||||
|
||||
זו אולי שאלה טיפשית, אבל למה חברת מזון כלבים צריכה לבצע ניסויים בכלבים? כשמפתחים מזון חדש לבני אדם (נאמר קציצות טבעול), זה מצריך ניסויים בבני אדם? זה מקסימום דורש קבוצות מיקוד. |
|
||||
|
||||
רוב החברות מהסוג הזה באמת לא עושות ניסויים בכלבים פרט ל"מבחני טעימה" למיניהם, אבל יש כמה חברות שלא יוותרו על שום הזדמנות לבצע ניסויים בבעלי-חיים. סוג אחד של ניסויים שאיימס מבצעת הוא גידול כלבים וחתולים שמונעים מהם בעקביות מרכיבים שונים במזון כדי לראות איזה נזקים בריאותיים ייגרמו להם. כל ניסוי כזה מסתיים תמיד בהריגת בעל-החיים וביצוע נתיחה לאחר המוות. גם התנאים הכלליים שבהם מתבצעים הניסויים שלהם הם די מחפירים: באותו סרט וידאו רואים כלבים זרוקים בכלובים כשהם פצועים ומדממים ואיש אפילו לא חושב לטפל בהם, שומעים איך אחד המנהלים מורה להרוג כלב שרגלו נשברה כי מכונת הרנטגן לא עובדת, ושומעים עובד אחר מספר על חתלתול שנשאב בטעות ישר לתוך הביוב. אלה סתם שלוש דוגמאות מקריות שעלו לי עכשיו לזכרון מתוך עשרות הזוועות שתועדו שם. הסיפור הזה מרגיז במיוחד מכיוון שזו החקירה השניה שהתבצעה במעבדות שאיימס העסיקה. גם בפעם הראשונה שבה נחשפו זוועות מהסוג הזה, שנה וחצי קודם לכן, דוברי איימס הבטיחו שהלקחים הופקו ושמעכשיו הכל יתנהל באופן הומאני ותקין. פרטים רבים נוספים כאן: http://www.iamscruelty.com |
|
||||
|
||||
לי זה מזכיר את האסירים בכלא מגידו. היו שם כאלו שהיו הולכים במשך שעות הלוך ושוב לאורך אחת הגדרות, חלק לבד , חלק בקבוצה קטנה, אבל תמיד בשקט, בלי לדבר. |
|
||||
|
||||
הסיפור על התרנגולים הזכיר לי את האוכלוסיה המעורבת של סנאי קרקע מהזן (Spermophilus tereticaudatus) מבורניאו, שהיו נושא למחקר מקיף שהתחיל עוד ע"י אלפרד וואלאס ונמשך לסירוגין עד ימינו (תמונה אפשר לראות כאן http://www.angelfire.com/fl/scalisti/tereticaudatus....). אלה חיים במושבות גדולות שמכילות הרבה משפחות ואפילו כמה תת-מינים נפרדים, ובכל זאת מפתחים (כנראה ע"י חוש הריח) מעין זהות משותפת שמאפשרת להם להבחין כאשר גורם זר, בעיקר מכרסמים אחרים כמו חולדות וחפרפרות, חודר לתחום שלהם. הסנאים האלה שנקראים בפי תושבי המקום בשם הכללי "סנאי בהיר" אינם מסתפקים בקריאות אזהרה כמו התרנגולים שהזכרת, אלא הם פותחים במלחמה אקטיבית נגד הפולש, תוך תאום מעורר השתאות. תת-מין אחד (S. tereticaudus biswasi) מתמחה בזיהוי הפולשים, ותוך סיכון עצמי מתקרב אליהם עד מרחק שמאפשר לו להתיז עליהם נוזל דמוי רוק משלפוחית שנמצאת ליד איבר המין שלהם. רסיסי הרוק מספיקים, לפעמים, להבריח את הזר, ובכל מקרה מסמנים את הפולש עבור תת-מין אחר (S. tereticaudus davensis) שתפקידו לתקוף בפועל את הפולשים עד גירושם או השמדתם. כאילו הם חלק מצבא מודרני, תוקפים ה davensis את הזרים גלים גלים, ולפעמים גם את חברי הקבוצה עצמם (למשל במקרה של הדבקה חמורה ע"י טפילים קטנים כמו כינים וקרציות), ולאחר תבוסת האחרונים הם נאכלים, לפעמים ע"י תת-מין אחר. כמו אצל התרנגולים, לאחר שוך הסערה חוזרים המגוייסים לעיסוקיהם הרגילים כאילו השתחררו ממילואים. ישנו גם מנגנון פרומונלי (כנראה) שמווסת את מספר הפרטים מהתת-מינים השונים בהתאם לתנאים הסביבתיים. זה לא כל הסיפור המדהים הזה, אבל אני לא חושב שכאן המקום לפרט. העיקר הוא שאכן יש גילויים מקסימים ומלבבים של אינטליגנציה גם אצל בעלי חיים שנראים במבט שטחי טפשים לחלוטין, ובעניין זה אני נאלץ להסכים איתך. |
|
||||
|
||||
למה ההתנהגות הזו מוגדרת אצלך כ"אינטיליגנציה" ולא "אינסטינקט" מורכב, שהתפתח בתהליך אבולוציוני, אבל עדיין אינסטינקט? האם יש בהתנהגות הזו יצירתיות? האם הסנאים יכולים "להסיק מסקנות"? ליישם לתחומים אחרים? להראות כושר למידה? |
|
||||
|
||||
אני מצטער. ההודעה הקודמת שלי בלבלה כמה עניינים שלא שייכים אחד לשני, היא פרי דמיוני המעוות, וכל כולה הבל ורעות רוח. מה שתואר שם, באופן גס, הוא חלק קטן ממערכת החיסון של הגוף עם התאים הלבנים, שספק אם ראויים להקרא "יצורים" בכלל, שלא לדבר על אינטליגנציה, עולם פנימי, ביוגרפיה או תודעת מוות. את המשפט האחרון יש לקרוא, אם כן כך: "העיקר הוא שאכן יש גילויים מקסימים ומלבבים של מה שנראה כאינטליגנציה גם כשמדובר במערכות מטופשות לחלוטין כמו תנור המטבח שלי, ובעניין זה אני נאלץ לחלוק עליך בכל תוקף." סליחה על הבלבול, אני חושב שהיה יותר מדי יין בתרנגולת שאכלתי לצהריים. |
|
||||
|
||||
(או איך שלא מאייתים את זה. אני לא ממש יודע צרפתית - "תרנגול ביין") תרנגול, ולא תרנגולת, אוכלים ביין, במסעדה בת יותר מ-300 שנה, בפריס, ששמה זרח מפרחוני. |
|
||||
|
||||
איך שלא יהיה, את השאלה שלך צריך (כמובן) להפנות לאסף, לא אלי - זה מה שניסיתי להראות. |
|
||||
|
||||
מדהים, אני קורא את התגובה הקודמת שלך על הסנאים ואומר לעצמי בהתפעלות- זה הרי ממש כמו מערכת החיסון שלנו! והנה מתברר שלזאת בדיוק התכוונת. |
|
||||
|
||||
חשבתי לשנות את הכותרת ל"יגעת ומצאת - פתי" אבל לא רציתי שזה יישמע אישי מדי (ואסף עמית, כמובן, אינו פתי). אגב, האם מישהו יודע למה המילה gullible אינה נמצאת במילון של m-w? |
|
||||
|
||||
לא, לא, בהחלט שיחקת אותה בהודעה הזאת. הצלחת לעבוד עלי בגדול. עכשיו, עם יד על הלב - האם אתה באמת חי בתחושה שאין שום הבדל מהותי בין בעלי-חיים (שאינם אדם) לבין תאי דם או תנורים? אני שואל בשיא הרצינות, כי למרות שכתבת את זה די בפירוש, אני עדיין מתקשה להאמין שבימינו באמת קיימים אנשים שעדיין חושבים ככה. |
|
||||
|
||||
(אני מבטיח להשתדל). לא, אני חושב שתרנגולות אינן זהות לתאי דם או תנורים, הן הרבה יותר מסובכות, כמובן, ויש הבדל מהותי בינן לבין כל מה שאינו חי (וכל מה שאין לו מערכת עצבים מרכזית). הן מסוגלות להרגיש כאב (על "סבל" אני לא יודע, אני חושב שצריך בשבילו תודעה), ויש להן תפיסה כלשהי של העולם. מסיבה זאת אין לי בעיה לפרק את התרמוסטט המקולקל בתנור, ויש בי אי נוחות ממליקת ראשה של התרנגולת, שלא לדבר על עינויים סתם. מה שמקפיץ אותי, אני חושב, הוא מה שנתפס בעיני כהגזמה פראית בהאנשה של החיה המטומטמת הזאת (סטודנט לשעבר, ידע אישי רב מדי) בפרט, ושל חיות בכלל, שמביאה לכך שהריגתה מכונה בפיך "רצח". כפי שבטח כבר אמרתי, מי שמרחם על עכברים... בקיצור, אין לי מה להוסיף על מה שכבר אמרתי כמה וכמה פעמים בדיונים האלה, מלבד להתנצל על התרגיל הדי מלוכלך שעשיתי, למרות שאני מודה שהוא גרם לי הנאה מסוימת. אני גוזר על עצמי 3 ימים ללא בשר כדי לכפר במקצת על הנבזות. |
|
||||
|
||||
אבל עכשיו תורי לשאול: מה המשמעות של "לחוש כאב" בלי שיתלווה לזה סבל כלשהו? ואם לדעתך אין סבל, ובהנחה שאינך פתי כמוני, מדוע אתה חש "אי נוחות" לנוכח שחיטת התרנגולת? אתה יכול לטעון שהסבל שהתרנגולת חשה כשהיא תקועה בכלוב סוללה הוא קטן יותר מהסבל שאני אחוש אם יתקעו אותי לכל חיי בתוך כלוב סוללה. גם על זה יהיה לי מה להגיד. אבל אני אתקשה להאמין שאתה באמת מטיל ספק בעצם קיומו של סבל, במובן הכי מקובל של המלה, אצל בעל-חיים שמוחזק בתנאים כל כך קשים וכל כך שונים מהתנאים הטבעיים עבורו. |
|
||||
|
||||
אבל הבטחתי... אני מקווה שמישהו אחר ירים את הכפפה, אחרת אני שוב אגיד משהו לא יפה ובסוף מרוב כפרת עוונות אהפוך לצמחוני (אהה. זאת התוכנית השטנית שלך). |
|
||||
|
||||
אתה לא חייב להיעשות צמחוני, אפשר גם לעבור לאכילת בשר אורגני של עופות ובקר. יותר יקר מן הסתם, אבל לפחות החיות כאן חיו טוב עד שנשחטו. והבשר הזה גם לא מכיל כל מיני מרעין בישין שמוזרקים לבע"ח במשקי-חי אינטנסיביים. [הבהרה: אני עצמי צמחונית.] |
|
||||
|
||||
90% מהבשר שאני אוכל מגיע בארוחת הצהריים מאחת המסעדות בסביבה. פעם ניסיתי לברר אם הטונה שם ידידותית לדולפינים (עושה להם בייבי סיטינג, וכאלה) והם לא הבינו על מה אני מדבר כדי שיוכלו לשקר לי. נשברתי. ביני לבין פליפר, אני עדיין מעדיף את עצמי - אבל קונה הביתה רק את הקופסאות עם הדולפין המחייך, למרות שזה די נבזי מצידו לצחוק ככה על הטונה שנלכדה ברשת. ביצי חופש אני קונה כשהן מצויות בסופר שלי. איפה קונים בשר "אורגני" בלי לנסוע עד מעלה האיסיים? |
|
||||
|
||||
בד''כ יש אותו קפוא, בחנות הטבע הקרובה למקום מגוריך. ואולי מישהו פה יודע גם איפה משיגים בשר טרי. |
|
||||
|
||||
הבקשה הזאת גרועה יותר מהבקשה של אלה שדורשים צמחונות. מילא שיהיה לנו אכפת מחיות כך שנצתמחן, אבל שיהיה לנו אכפת מחיות שכל כך לא אכפת לנו מ-"עולמן הפנימי" עד כדי שאנו מוכנים בששון להרוג אותן ולשים אותן בפיתה? למה שיהיה לי אכפת ממי שאני אוכל בהנחה שאין לי שום בעיה מוסרית לאכול אותו? אינני מבין את הדרישה לאכפתיות מזה אותו אני מתכוון להרוג. הרג נאור זו פיקציה מאוד לא סימפטית, לדעתי. מעין נסיון (לא מוסרי לדעתי) להנות מכל העולמות ע"י השקטה מלכותית של המצפון. לגבי דברי השכ"ג: אני לא בטוח שאי הנעימות עליה דיבר קודם השוטה, היא אי נעימות מוסרית. אולי מראה של דם קצת מגעיל אותו, אני לא יודע. זה לאו דווקא אומר שהוא חש איזו הזדהות עם תרנגולות. גם אני אולי אגיד איכס למראה הרג תרנגולת, אבל אם הברירה שלי תהיה בין מליקת ראשה של תרנגולת במו ידי (כולל שפריצים וכל האפקטים הנלווים)לבין שרברבות, אבחר באופציה הראשונה ללא היסוס. |
|
||||
|
||||
כבר רמזתי פעם שאני חושב שאי הנעימות היא פסיכולוגית (השלכת יתר של סבל אנושי) ולא מטעמים מוסריים או פילוסופיים בכלל. אפילו בסרטים, כשאני יודע(?) שהכל הדמייה וטריקים, אני לא אוהב לראות סוסים נדקרים בחרבות וכידונים. אבל אני לא מזלזל גם בפסיכולוגיה שלי. |
|
||||
|
||||
חס וחלילה. התוכנית השטנית שלי היא שאנשים יהפכו לצמחונים כמו שאני הפכתי לצמחוני: ברגע שהפנמתי מה באמת מונח לי על הצלחת, הטעם של זה כבר לא היה אותו דבר. להפסיק לאכול בעלי-חיים זה דבר שבעיני הוא לא רק קל לביצוע אלא הוא מתבקש מאליו. כנראה שאני באמת פתי. לא משנה כמה פעמים ידושו אותי פה בשוטים ובעקרבים, אני אסרב להאמין שיש בעולם אנשים שבאמת ובתמים לא מייחסים חשיבות לסבל שהם גורמים לאחרים רק משום שהאחרים אינם בני-אדם. אני עד כדי כך פתי, שאני אמשיך להאמין שמדובר תמיד בשילוב של חוסר הכרת העובדות לאשורן ושל חוסר רצון לחשוב על המשמעויות שלהן ברצינות. מכיוון שלדעתי יש ביכולתי הן לספק חלק מהמידע החסר והן לשכנע בכך שהגיע הזמן לחשוב על המשמעויות שלו ברצינות, אני אמשיך בינתיים בתוכניתי השטנית, ומי יודע, אולי בשלב כלשהו אפילו אתה תשתכנע ללכת עוד צעד קדימה ולהימנע מאכילת עוד כמה בעלי-חיים חוץ מאווזים ועגלים. |
|
||||
|
||||
וייתכן שתמצא אותה קנטרנית במקצת, אבל מדוע מצד אחד לבני-אדם אתה מציע סטנדרטים של צמחונות מתוך הכרה בסבל בעלי-חיים (ותוך ייחוס להם מידת אינטליגנציה מתגובה אחרת), אבל אינך חושב שיש לדרוש סטנדרטים דומים גם מבעלי החיים שאינם אדם שטורפים בעלי-חיים אחרים, כנראה ללא כל הכרה בסבלם? אולי אני טועה, אבל הזכרת זכויות בהקשר של מוסר, על-אף שנראה כי בכל זאת בעלי החיים הטורפים האחרים אינם מחזיקים במוסר מסוג זה, או אפילו אינטליגנטיים מספיק כדי להבין דבר כזה אם ינסו להסביר להם. אשמח אם תציע משהו שיישב מעט את הדומות, השונות וההירארכיות המוסריות והאינטלקטואליות אם ישנן כאלה (ונראה לי שיש), בתוך קטגוריית בעלי החיים (כולל בני-אדם). |
|
||||
|
||||
(מוזר. כתבתי לך תשובה, שלחתי אותה והיא נעלמה. הנה היא שוב) --- זאת לא שאלה מטופשת, זאת אחת השאלות הנפוצות ביותר שנשמעות בדיונים כאלה. יש לי שני דברים להגיד עליה: ראשית, אני לא מבקש מאף אחד לעשות משהו שיהרוג אותו, או אפילו קרוב לזה. טורפים בטבע חייבים לאכול בשר כדי לשרוד, אבל בני אדם לא רק שאינם חייבים, אלא זה אפילו לא בריא להם במיוחד. שנית, ואולי במישור יותר רלוונטי, דווקא משום שבעלי-החיים אינם מסוגלים להבין את עקרונות המוסר שלי, אני לא מצפה מהם לנהוג לפיו. כבר היום ישנה אצל רוב בני האדם הכרה בכך שישנם בינינו בני אדם רבים שיש להתחשב בהם מוסרית למרות שהם אינם מסוגלים לכבד את אותם כללי משחק. תינוקות, ילדים קטנים, מפגרים וחולי נפש הם דוגמאות לבני אדם כאלה. אנחנו (כחברה) אפילו מתחשבים מוסרית במקרים יותר בעייתיים של בני אדם שמבינים את כללי המוסר המקובלים אך בחרו להתעלם מהם - החברה אמנם מענישה פושעים באופן ששולל חלק מזכויותיהם, אך אפילו לרוצחים הסדרתיים הכי מתועבים יש עדיין כמה זכויות. היחס הראוי לדעתי לבעלי-חיים הוא עקבי עם הגישה הזאת, שאינה מתנה מראש את הדרישה לכבד את הזולת בכך שהוא יחזיר לנו באותה מטבע. |
|
||||
|
||||
הבנתי. כלומר, אינך פוסל על הסף את האפשרות שיש בעלי-חיים (אפילו לא בני-אדם) שמודעים לכך שפעולות שהם מבצעים גורמות לסבל אצל בעלי חיים אחרים, אלא רק את האפשרות שניתן לשכנע אותן בקוד מוסרי שימנע זאת. (בניגוד לבני-אדם, אצלם אתה לעיתים מאמין ב- ולעיתים מיואש לגבי אפשרות שכנוע כזו :-)) אגב, תפיסת המוסר שלך מזכירה קצת את האימפרטיב המוסרי של קאנט או שאני טועה? (אני ממש לא בקי בקאנט...) |
|
||||
|
||||
''התרגיל הדי מלוכלך'' הזה היה הדבר החכם ביותר שראיתי בדיון הזה. נתת לי די הרבה חומר למחשבה על חלק נכבד מהטיעונים של הצמחוניים. |
|
||||
|
||||
נזכרתי בעוד משהו. אני ממליץ לך בחום לקרוא ספר או שניים של איש בשם Bernard Rollin. לדעתי אתה בדיוק, אבל בדיוק, קהל היעד שאליו הוא פונה. כמה מהספרים שלו אפילו מתמקדים בתחום שלהערכתי הוא הכי קרוב לליבך: ניסויים בבעלי-חיים הנעשים למטרות מחקר. הנה לדוגמא ספר שלו שממש כאילו נכתב עבורך: http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/019217... |
|
||||
|
||||
רשמתי לפני, ואולי אזמין אותו במשלוח הבא מאמאזון (אני מתבייש לספר כמה ספרים שטרם נקראו מגובבים בערמה ליד המיטה שלי). |
|
||||
|
||||
מצב מוכר. אני הגעתי לשפל מדרגה שכזה, שהצטרכתי להכין טבלת אקסל עם כל הספרים שברשותי ולסמן את אלו שטרם נקראו (משהו כמו 150 מתוך 600) - כי כבר התחלתי להתבלבל. אני לפעמים תוהה עם הדחף לקניות ספרים פרועות באמזון הוא לא פסיכוזה, בהתחשב בעובדה שאני קונה הרבה יותר מהר ממה שאני מספיקה לקרוא. |
|
||||
|
||||
הכי משפיל זה לגלות שקנית שני עותקים של אותו ספר. לפי המיקום שלהם בערמה (למדתי משהו משיטות התיארוך של הגיאולוגים) הם ניקנו בהפרש זמן של פחות מחצי שנה. |
|
||||
|
||||
גם אני הכנתי לי טבלה כזו, עם חלוקת הספרים לנושאים שונים ב- worksheets שונים, ואפילו עם טור להערות/סיכומים, אבל בעיקר על-מנת לתזמן את עצמי לצורך קריאה מקבילה. אבל לא הצלחתי להרגיל את עצמי להשתמש בה יותר משבוע-שבועיים וכמובן קראתי דברים אחרים לגמרי, ועכשיו אני צריך להחזיר את רוב הספרים לספריה :-( |
|
||||
|
||||
קרא גם את "נפש, תבונה, מחשבה" של דניאל דנט, שכאילו מתכתב עם טיעוני הזכויות לבעלי-חיים (בעיקר בפרק 6). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה על הקישור. שני דברים בקשר לפסקה האחרונה: מצד אחד, נאמר שם במפורש שהמוטיבציה לפיתוח חלופות כאלה היא ה-"considerable discomfort" סביב הניסויים בבעלי-חיים (או סביב "השימוש בחיות לצורך מחקר", כפי שקוראים לזה במאמר). טוב לקרוא שבכל זאת יש תוצאות ללחץ הציבורי. מצד שני, הסוף של אותה פסקה מיד הזכיר לי אימייל מסוים שפרופ' אלכס צפרירי ממכון וייצמן הפיץ לפני כמה חודשים ברחבי האקדמיה. צפרירי, שבזמן האחרון מתפקד כסנגור בלתי-נלאה של הוויוויסקציה על כל צורותיה, ביקש באימייל מחבריו החוקרים שמתראיינים בתקשורת מדי פעם לשים דגש מיוחד על תרומת הניסויים בבעלי-חיים לעבודתם, ואף לציין במפורש, אם זה לא קשה, שללא ניסויים בבעלי-חיים המחקר כלל לא היה מתאפשר. ועוד משהו, בלי שום קשר לסיפור שהבאת: מי היה מאמין שמאמר משוקץ כזה (ר' למטה) יזכה להתפרסם בביטאון התוכנית הרב-תחומית במדעי המוח בישראל? גם את עצם הפרסום שלו אני מייחס לכך שככל שעובר הזמן, כך עולה רמת ה"קונסידרבל דיסקומפורט" ממה שנעשה במעבדות הניסויים. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה סתירה בין רצון למצוא חלופות לניסויים בבע"ח לבין שימוש בהם עד שחלופות כאלה יימצאו. האם זה פותח מחדש את הדיון ההיסטורי? אני מקוה שלא. |
|
||||
|
||||
אני חושב שכשתעמוד בפנינו הדילמה האם לקבל את הסנאים הללו כסטודנטים מן המניין באוניברסיטת ת"א, יהיה מקום לבחון לעומק את יכולת הלמידה והסקת המסקנות שלהם ואולי גם את מידת היצירתיות שכל אחד מהם מגלה. כרגע, הטענה שלי היתה שבעלי-החיים הללו ואחרים אינם מכונות1, ושעל כן נדרש מאיתנו להתחשב בהם מוסרית כפי שנדרש מאיתנו להתחשב מוסרית בלא-מכונות מהמין הומו סאפיינס סאפיינס. אף אחד לא דורש שלסנאים ולתרנגולים יהיו כל הזכויות שיש לבני-אדם, שהרי גם בתוך קבוצת בני-האדם ישנם פרטים שיש להם זכויות שאין לאחרים, אבל כשמדובר בזכויות הבסיסיות ביותר, המוקנות כיום לכל אדם באשר הוא בלי שיידרש להוכיח שהוא בעל אינטליגנציה יתרה, יצירתיות וכיו"ב, הרי שאין לדעתי מקום להפלות לרעה פרטים רק משום שהם אינם שייכים למין הביולוגי שלך ושלי, ואז להתעלל בהם בכל דרך שניתן להעלות על הדעת. ------ 1 או ליתר דיוק, שהם אינם מכונות יותר מאשר בני-אדם הם מכונות. |
|
||||
|
||||
אז להפסיק עם האנטיביוטיקה? (אאל"ט, פיספסת את תגובה 206213) |
|
||||
|
||||
כשתסיים לצחוק, גם אתה מוזמן לענות לתגובה 206252. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי בשום מקום על הזכויות או על ההתייחסות. התרעמתי על הסיווג של ההתנהגות כ"אינטליגנטית", כמו שאני מתרעם על מי שמייחס "כוונות" לאבולוציה, ואם תרצה, אפשר לקשר אז זה גם למאמר ישן של יוסי גורביץ "החייל ניצל בנס": דיון 71 |
|
||||
|
||||
אתמול (או שלשום) רואיין בטלוויזיה מישהו שניצל מהפיגוע באשדוד. הוא סיפר שכל מי שהיה איתו בחדר נהרג, ורק עליו אלוהים הֵגֵן. ממש נס. |
|
||||
|
||||
אינטליגנציה, במובנה הפשוט והבסיסי ביותר, היא היכולת להבין דברים. האם יש לך ספק בכך שגם מי שאינו אדם מסוגל להבין דברים? דווקא הטענה ההפוכה, לפיה היכולת להבין דברים שמורה רק לבני-אדם וכל השאר פועלים כל הזמן רק מתוך "אינסטינקטים", נראית לי כמו טענה הרבה יותר קשה לביסוס בימינו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |