 |
|
 |
||
|
||||
 |
חס וחלילה. התוכנית השטנית שלי היא שאנשים יהפכו לצמחונים כמו שאני הפכתי לצמחוני: ברגע שהפנמתי מה באמת מונח לי על הצלחת, הטעם של זה כבר לא היה אותו דבר. להפסיק לאכול בעלי-חיים זה דבר שבעיני הוא לא רק קל לביצוע אלא הוא מתבקש מאליו. כנראה שאני באמת פתי. לא משנה כמה פעמים ידושו אותי פה בשוטים ובעקרבים, אני אסרב להאמין שיש בעולם אנשים שבאמת ובתמים לא מייחסים חשיבות לסבל שהם גורמים לאחרים רק משום שהאחרים אינם בני-אדם. אני עד כדי כך פתי, שאני אמשיך להאמין שמדובר תמיד בשילוב של חוסר הכרת העובדות לאשורן ושל חוסר רצון לחשוב על המשמעויות שלהן ברצינות. מכיוון שלדעתי יש ביכולתי הן לספק חלק מהמידע החסר והן לשכנע בכך שהגיע הזמן לחשוב על המשמעויות שלו ברצינות, אני אמשיך בינתיים בתוכניתי השטנית, ומי יודע, אולי בשלב כלשהו אפילו אתה תשתכנע ללכת עוד צעד קדימה ולהימנע מאכילת עוד כמה בעלי-חיים חוץ מאווזים ועגלים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וייתכן שתמצא אותה קנטרנית במקצת, אבל מדוע מצד אחד לבני-אדם אתה מציע סטנדרטים של צמחונות מתוך הכרה בסבל בעלי-חיים (ותוך ייחוס להם מידת אינטליגנציה מתגובה אחרת), אבל אינך חושב שיש לדרוש סטנדרטים דומים גם מבעלי החיים שאינם אדם שטורפים בעלי-חיים אחרים, כנראה ללא כל הכרה בסבלם? אולי אני טועה, אבל הזכרת זכויות בהקשר של מוסר, על-אף שנראה כי בכל זאת בעלי החיים הטורפים האחרים אינם מחזיקים במוסר מסוג זה, או אפילו אינטליגנטיים מספיק כדי להבין דבר כזה אם ינסו להסביר להם. אשמח אם תציע משהו שיישב מעט את הדומות, השונות וההירארכיות המוסריות והאינטלקטואליות אם ישנן כאלה (ונראה לי שיש), בתוך קטגוריית בעלי החיים (כולל בני-אדם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מוזר. כתבתי לך תשובה, שלחתי אותה והיא נעלמה. הנה היא שוב) --- זאת לא שאלה מטופשת, זאת אחת השאלות הנפוצות ביותר שנשמעות בדיונים כאלה. יש לי שני דברים להגיד עליה: ראשית, אני לא מבקש מאף אחד לעשות משהו שיהרוג אותו, או אפילו קרוב לזה. טורפים בטבע חייבים לאכול בשר כדי לשרוד, אבל בני אדם לא רק שאינם חייבים, אלא זה אפילו לא בריא להם במיוחד. שנית, ואולי במישור יותר רלוונטי, דווקא משום שבעלי-החיים אינם מסוגלים להבין את עקרונות המוסר שלי, אני לא מצפה מהם לנהוג לפיו. כבר היום ישנה אצל רוב בני האדם הכרה בכך שישנם בינינו בני אדם רבים שיש להתחשב בהם מוסרית למרות שהם אינם מסוגלים לכבד את אותם כללי משחק. תינוקות, ילדים קטנים, מפגרים וחולי נפש הם דוגמאות לבני אדם כאלה. אנחנו (כחברה) אפילו מתחשבים מוסרית במקרים יותר בעייתיים של בני אדם שמבינים את כללי המוסר המקובלים אך בחרו להתעלם מהם - החברה אמנם מענישה פושעים באופן ששולל חלק מזכויותיהם, אך אפילו לרוצחים הסדרתיים הכי מתועבים יש עדיין כמה זכויות. היחס הראוי לדעתי לבעלי-חיים הוא עקבי עם הגישה הזאת, שאינה מתנה מראש את הדרישה לכבד את הזולת בכך שהוא יחזיר לנו באותה מטבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. כלומר, אינך פוסל על הסף את האפשרות שיש בעלי-חיים (אפילו לא בני-אדם) שמודעים לכך שפעולות שהם מבצעים גורמות לסבל אצל בעלי חיים אחרים, אלא רק את האפשרות שניתן לשכנע אותן בקוד מוסרי שימנע זאת. (בניגוד לבני-אדם, אצלם אתה לעיתים מאמין ב- ולעיתים מיואש לגבי אפשרות שכנוע כזו :-)) אגב, תפיסת המוסר שלך מזכירה קצת את האימפרטיב המוסרי של קאנט או שאני טועה? (אני ממש לא בקי בקאנט...) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |