 |
|
 |
||
|
||||
 |
נזכרתי בעוד משהו. אני ממליץ לך בחום לקרוא ספר או שניים של איש בשם Bernard Rollin. לדעתי אתה בדיוק, אבל בדיוק, קהל היעד שאליו הוא פונה. כמה מהספרים שלו אפילו מתמקדים בתחום שלהערכתי הוא הכי קרוב לליבך: ניסויים בבעלי-חיים הנעשים למטרות מחקר. הנה לדוגמא ספר שלו שממש כאילו נכתב עבורך: http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/019217... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רשמתי לפני, ואולי אזמין אותו במשלוח הבא מאמאזון (אני מתבייש לספר כמה ספרים שטרם נקראו מגובבים בערמה ליד המיטה שלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצב מוכר. אני הגעתי לשפל מדרגה שכזה, שהצטרכתי להכין טבלת אקסל עם כל הספרים שברשותי ולסמן את אלו שטרם נקראו (משהו כמו 150 מתוך 600) - כי כבר התחלתי להתבלבל. אני לפעמים תוהה עם הדחף לקניות ספרים פרועות באמזון הוא לא פסיכוזה, בהתחשב בעובדה שאני קונה הרבה יותר מהר ממה שאני מספיקה לקרוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי משפיל זה לגלות שקנית שני עותקים של אותו ספר. לפי המיקום שלהם בערמה (למדתי משהו משיטות התיארוך של הגיאולוגים) הם ניקנו בהפרש זמן של פחות מחצי שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הכנתי לי טבלה כזו, עם חלוקת הספרים לנושאים שונים ב- worksheets שונים, ואפילו עם טור להערות/סיכומים, אבל בעיקר על-מנת לתזמן את עצמי לצורך קריאה מקבילה. אבל לא הצלחתי להרגיל את עצמי להשתמש בה יותר משבוע-שבועיים וכמובן קראתי דברים אחרים לגמרי, ועכשיו אני צריך להחזיר את רוב הספרים לספריה :-( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא גם את "נפש, תבונה, מחשבה" של דניאל דנט, שכאילו מתכתב עם טיעוני הזכויות לבעלי-חיים (בעיקר בפרק 6). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישור. שני דברים בקשר לפסקה האחרונה: מצד אחד, נאמר שם במפורש שהמוטיבציה לפיתוח חלופות כאלה היא ה-"considerable discomfort" סביב הניסויים בבעלי-חיים (או סביב "השימוש בחיות לצורך מחקר", כפי שקוראים לזה במאמר). טוב לקרוא שבכל זאת יש תוצאות ללחץ הציבורי. מצד שני, הסוף של אותה פסקה מיד הזכיר לי אימייל מסוים שפרופ' אלכס צפרירי ממכון וייצמן הפיץ לפני כמה חודשים ברחבי האקדמיה. צפרירי, שבזמן האחרון מתפקד כסנגור בלתי-נלאה של הוויוויסקציה על כל צורותיה, ביקש באימייל מחבריו החוקרים שמתראיינים בתקשורת מדי פעם לשים דגש מיוחד על תרומת הניסויים בבעלי-חיים לעבודתם, ואף לציין במפורש, אם זה לא קשה, שללא ניסויים בבעלי-חיים המחקר כלל לא היה מתאפשר. ועוד משהו, בלי שום קשר לסיפור שהבאת: מי היה מאמין שמאמר משוקץ כזה (ר' למטה) יזכה להתפרסם בביטאון התוכנית הרב-תחומית במדעי המוח בישראל? גם את עצם הפרסום שלו אני מייחס לכך שככל שעובר הזמן, כך עולה רמת ה"קונסידרבל דיסקומפורט" ממה שנעשה במעבדות הניסויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה סתירה בין רצון למצוא חלופות לניסויים בבע"ח לבין שימוש בהם עד שחלופות כאלה יימצאו. האם זה פותח מחדש את הדיון ההיסטורי? אני מקוה שלא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |