|
||||
|
||||
אנימיזים היא האמונה שלחי ודומם יש "נשמה", להבדיל מאנימטיזים, שהיא שיש חיוּת (אנרגית חיים?) בדומם. למרות שבעבר התייחסו למן סולם דתות שבו עולים מאנימטיזים, אנימיזים, פוליטאיזים ולבסוף למונותאיזים, פסגת ההתפתחות האנושית, התפיסה הזו התיישנה מזמן, ומה טוב. גישה זו התפתחה, אגב, מצפייה וחוסר הבנה מוחלט של דתות אפריקאיות. אין, וכנראה שמעולם לא היה אנימיזים "טהור". בדתות מערב אפריקה, למשל, נפוץ הרעיון של Nyame – כח חיים שנמצא בכל בדרגות שונות (בערך אנימטיזים), בנשמות שנמצאות בחיות (כמעט אנימיזים) ובאלים, בוראים ומשגיחים (פוליתאיזים). כל זה דר בכפיפה אחת בדת מסודרת להפליא. ההגדרות הללו מלאכותיות ותיאורטיות, ולא מעשיות בדיון אמיתי (אם זה מעניין אותך, חפש אחד מספריו של חוקר הדתות Parrinder אא"ט). |
|
||||
|
||||
פוליתאיזם יכול לכלול בתוכו שרידים מהעבר שלו כדת אנימיסטית. לא טענתי שקיימות כיום דתות אנימיסטיות, אאל''ט אלא שהדתות המוכרות כיום התפתחו מאמונות כאלה. כמובן, מונותאיזם אינו פסגת פירמידת ההתפתחות אבל הוא פסגת פירמידת ההתמחות של דת קיימת. אני משתמש במונח 'אנימיזם' כפי שהפסיכולוג פיאז'ה הגדיר אותו. חלק מההתגלויות של 'אנימיזם' לפי תיאוריו של פיאז'ה תואמות את העקרונות הבסיסיים של האמונה הפשוטה. (כמו האמונה שהשמש היא בעלת אישיות המאפיינת ילדים). יאן פאנדובסקי השתמש במונח 'פטישיזם'- סגידה לעצמים - ומסיבות מסוימות, המונח נראה לי צורם. |
|
||||
|
||||
זהו, שאין דבר כזה דת אנימיסטית. אין גם שום עדות שהיתה כזו, או שדתות התפתחו בצורה שכזו (ובטח לא מאמונה ''פרימיטיבית'' אנימיסטית למשהו אחר). כל הסיפור על התפתחות הדתות הגיע מבחינה של דתות אפריקאיות בעניים נוצריות קולונאליסטיות. הם ראו את הילידים עובדים לחפצים (זהו גם מקור המילה פטיש, אגב. כך טבעו אותו הפורטוגזים), וראו בזה את הדת המקורית, כמו שראו בהם את התרבות השבטית הפרימיטיבית והמקורית. זה שהילידים עבדו לחפצים בדיוק כפי שהיהודי ''עובד'' למזוזה, לא הפריע לאף אחד. נעשה עיוות גמור של המציאות, ואת ההשערות על מקור הדתות שנעשו על סמך ראייה מעוותת זאת יש להשליך לפח. זו אינה דעה פרטית שלי. מעבר לכמה דינוזאורים, זוהי הסכמה די כללית בתחום. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאני רואה כאן "פירמידת התפתחות". בכלל לא ברור שמונותיאיזם הוא יותר "מפותח" מפוליתאיזם. אנשים משליכים את המושגים המוכרים להם על העולם (שכולל מבחינתם את הכוחות שהדת מתארת). בתקופה שבה אנשים חיו בקבוצות קטנות ועצמאיות, כשהתקשורת בתוך קבוצה ובין קבוצות היתה בעיקרה רוחבית, גם עולם הרוחות שלהם הכיל אלים שונים בעלי אופי נפרד ובעלי עוצמה דומה. כשהמערכת הפוליטית היררכית, עם כפיפות לשלטון מרכזי שבראשו עומד קיסר, גם הפנתיאון יהיה היררכי, אל מסוים יהיה ראש האלים. הפיכות חצר בעולם האמיתי ישתקפו גם בעולם האלים, וכך הלאה. במקרה של מונותיאיזם, נראה לי שההשלכה היא בהיפוך: כשהחיים נהיים מסובכים וחסרי ביטחון, כשגישות שונות מתחרות ביניהן והבלבול רב, עולה הכמיהה למשהו ברור ופשוט ובהיר. פוליטית יש כמיהה למנהיג חזק שיבוא ויושיע, ודתית יש רצון לצייר עולם ששולט בו גורם אחד ויחיד, שאין בו מקום לתחרות בין גורמים שווי ערך, שבו הדילמות מצטמצמות לברירה הבינארית של לנו/לצרינו. אם אפשר לדבר על התפתחות, היא קיימת לא ממודל אחד לאחר, אלא בהעמקה של מודל קיים, כשסתירות רעיוניות נחשפות והגישה הופכת יותר מתוחכמת כדי להתמודד עם הסתירות האלה ("צדיק ורע לו"). |
|
||||
|
||||
תהרוג אותי אם אני יודע באופן ברור כמוך להסביר איך מונותיאיזם ברור יותר מפוליתיאיזם. נהפוך הוא, מונותיאיזם, כדת מאוחרת יותר, בנויה על מושגים מופשטים, שזקוקים כל הזמן להמחשה כדי להסבירם למאמינים הפשוטים. המעבר מפוליתיאיזם למונותיאיזם אינו מהרבה לאחד, אלא ממש קפיצה מסוג אלוהות מאוד גשמי ולוקלי לאלוהות כמושג מופשט, אוניברסלי וטוטלי, שציוויו חובקים כל פינה וכל עת בחיי היום יום, ולא רק כאשר אתה מתקרב להר בו הוא שוכן. |
|
||||
|
||||
השאלה על איזה מונותאיזם אנחנו מדברים: זה של האליטה האינטלקטואלית, או של רוב המאמינים. אצל "המאמינים הפשוטים" יש מעט מאד הפשטה בתפיסה הדתית (ע"ע מים קדושים וברכות וקמעות ונישוקי מזוזות), והמעבר מבחינתם הוא מריבוי רשויות לאחד אלוהינו שהוא יותר פשוט, לא יותר מסובך. ואגב, אני לא מכיר את ההגות של תרבויות העבר, אבל אני מנחש שבתרבויות פגניות מפותחות (יוון, רומא, אשור, מצרים וכדומה) היו גם כן כהנים מלומדים שפרשו את דתם באופן מופשט בהרבה מהמאמינים הפשוטים (ואם היה לי זמן, הייתי אפילו מחפש :-( ). אם אני צודק, אז זה לא חוכמה להשוות בין הרובד המפותח ביותר של מערכת אמונית אחת לרובד העממי של אחרת. |
|
||||
|
||||
זו באמת לא חוכמה לבצע השוואה של ''עמך'' לאליטה בהרבה נושאים, אבל ההשוואה היתה בין ''מביני עניין''. הגות אלילית מהתקופה שציינת ידועה לא פחות מהגות חכמי בבל, שם ניתן באמת לראשונה ביהדות ביטוי למונותאיזם המזוקק המוכר כיום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |