מי יודע? מי מכיר? 193223
ערן בילינסקי יום ב', 26/1/2004, 21:49
מה לגבי סולמות "ערביים"? ממה ששמעתי, במוזיקה ערבית משתמשים רבות במרווחים של רבע טון כמו גם ב"משחק מסביב לצליל" - זה מה שנקרא "מאוואל" (Mawal)?
בגלל מסך העשן 193224
ערן בילינסקי • בתשובה לערן בילינסקי יום ב', 26/1/2004, 21:51
ואיך שהקלקתי על ''אשר'' נזכרתי מאיפה אני מכיר את זה - אריאל זילבר דיבר על זה כשיצא התקליט ה''ערבי'' שלו.
קצת יודע, קצת מכיר 193257
יובל נוב • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 27/1/2004, 3:16
כפי שכתבתי לקראת סוף המאמר, במוסיקה הערבית האוקטבה מחולקת ל- 24 מרווחים שווים, כך שבאמת קיימים בה מרווחים של רבע-טון. אני מודה ומתוודה שאינני מבין כמעט דבר בתחום, ולכן אין לי מושג מה זה מאוואל.

רק עכשיו שמתי לב שבעצם אף אחד עדיין לא הגדיר את המושג החשוב "טון" על בסיס המושגים שכן הוגדרו (וסליחה מהמגדיר אם החמצתי/שכחתי אותו). אז למען האיילים העוקבים אחר הדיון ולא יודעים מהו "טון" ‏1: כשמחלקים אוקטבה לשנים-עשר מרווחים שווים, המרווח בין שני צלילים סמוכים המתקבלים בחלוקה נקרא "חצי-טון"; לכן "טון" הוא המרווח בין שני צלילים שביניהם נמצא בדיוק צליל אחד, והאוקטבה עצמה היא בעצם מרווח בן שישה טונים.

על פי אותו העקרון, אם נחלק אוקטבה ל- 24 חלקים שווים, המרווח בין שני צלילים סמוכים יהיה "רבע-טון". מוסיקולוגים מחלקים את האוקטבה ל- 1200 "סנטים", כך שבין כל שני צלילים סמוכים בחלוקה הסטנדרטית ל- 12 מפרידים 100 סנטים (כלומר טון הוא 200 סנטים).
___________
‏1 אני משלה את עצמי שיש כאלה
תלוניוס 193274
אמיר אורבך • בתשובה ליובל נוב יום ג', 27/1/2004, 8:40
מה לגבי המרווחים "הצורמים" שבהם התמחה תלוניוס מונק ?
אם זכרוני אינו מטעני הם טריטוניים ונקראים מרווחי השטן .
תלוניוס 193278
אלון עמית • בתשובה לאמיר אורבך יום ג', 27/1/2004, 9:12
מה לגביהם? כלומר, מה בדיוק אתה שואל? ככל הידוע לי, הטריטון הוא פשוט מרווח של שלושה טונים, נניח דו-פה דיאז, והוא אכן דיסוננטי לאללה. ויקיפדיה מסכימה איתך שהם נקראו פעם "מרווחי השטן". אני רק לא בטוח שיש למרווחים אלה קשר למוסיקה ערבית ורבעי-טונים - הם יושבים יפה על חצאי-הטונים המערביים.
תלוניוס 193288
יובל נוב • בתשובה לאמיר אורבך יום ג', 27/1/2004, 9:42
נגינתו של ת'לוניוס מונק היא אכן מאד "זוויתית" - גדושה במרווחים צורמים, שחריפותם מודגשת עקב סגנונו הריתמי הלא שיגרתי. הטריטון הוא בהחלט אחד מהמרווחים באמצעותם מונק יצר את ה"צבע" שלו, אבל הוא בפירוש לא היחיד. גם לי לא כל כך ברור האם אתה תוהה על קשר בין טריטון למוסיקה ערבית; אם כן, אז לי לא ידוע על כזה.

והינה חידת טריוויה מוסיקלית: במנגינה של איזה שיר ישראלי מפורסם מופיע באופן בולט ביותר מרווח של טריטון? (בטח יש יותר מתשובה אחת, אז מעניין מה נקבל.)
תלוניוס 193292
ערן בילינסקי • בתשובה ליובל נוב יום ג', 27/1/2004, 9:48
אי-אה אי-אה אי-אה

(לא דוכר איך קוראים לשיר. הטריטון בא כדי לחקות את קולו של חמור).
תלוניוס 193389
יואב בילינסקי • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 27/1/2004, 16:38
הטריטון הוא המרווח הכולל 3 טונים שלמים, ובהקשרים סולמיים יקרא קווינטה מוקטנת או קוורטה מוגדלת (בהתאם לתווים מהם הוא ייגזר).
בימי הביניים מרווח זה היה אסור באיסור חמור באופן מלודי.
על אופן הרמוני אין מה לדבר, שכן זו תקופת האורגנום (בה שרו בקווינטות, קווארטות או כמו בבתי-הכנסת שלנו באוקטבות מקבילות).
במודוס הלידי (זה המתחיל בפה וממשיך "על הלבנים") קיים קושי, בכך שעלול להיווצר טריטון בין הטוניקה (הצליל היסודי של הסולם) לדרגה הרביעית. זו אחת הסיבות לתחילת השימוש בחמשת הצלילים "השחורים" מעבר ל-‏7 צלילי היסוד של הסולם הדיאטוני. כך למיטב זכרוני קוראים בספרות על תחילת השימוש בתו סי במול. אגב פירוש השם במול הוא b מול כלומר סי רך. סי במול מרכך את החריפות במרווח הטריטון הנוצר בין פה לסי-בקר (ללא במול). גם הסימן לבמול (לא נמצא במקלדת כמו חברו ה-#) הוא זכר לאות b, המזהה את התו סי.

בין הראשונים להשתמש באופן גורף בטריטונים במוסיקה שלו היה קלאודיו מונטורדי. טענו נגדו שהוא כותב "לא נכון".
בתשובתו הגדיר את ה- "stile antico" (=הסגנון הישן) ואת ה"stile moderno" (כשמו הסגנון המודרני).

עוד הבהרה - קשה לחשוב על המוסיקה המערבית, נאמר מן הברוק ואילך, ללא שימוש בטריטונים. הם חלק מן הדרייב המניע את המוסיקה. כל דומיננט ספט-אקורד כולל בתוכו טריטון, ואלה האקורדים המשמשים בביסוס סולם חדש, ובכך מעשירים את המוסיקה.
(לדוגמא בדו מאז'ור הדומיננט ספט-אקורד כולל את הצלילים סול-סי-רה-פה ובין הסי לפה נמצא טריטון).

כאשר מלמדים זיהוי מירווחים, נוהגים לתת בהם סימנים על פי התחלות של שירים מפורסמים.
"מאריה" היא דוגמא לטריטון בעליה. אבל קריאת החמור בבלדה של סשה ארגוב טובה ממנה, שכן היא מספקת סימן היכר לטריטון בירידה ובעליה.
תלוניוס 193552
יואב בילינסקי • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 28/1/2004, 0:04
עוד בקשר לטריטון שכונה "מרווח השטן"

1. ליסט (כמדומני באחת מן הפואימות הסמפוניות שלו) מתאר את השטן באמצעות חזרה מספר פעמים ובעוצמה חזקה של שני תוים בו-זמנית היוצרים מרווח של טריטון.

2. בביקורי בפריס שמעתי מספר פעמים צופרי אמבולנסים. המרווח בין שני הצלילים המעצבנים שהצופר משמיע הוא טריטון.
ליסט 193553
אלון עמית • בתשובה ליואב בילינסקי יום ד', 28/1/2004, 0:06
אולי ב"ואלס מפיסטו"? מעניין, אני אנסה לחפש שם טריטונים.
שאלות על טריטונים 193568
אלון עמית • בתשובה ליואב בילינסקי יום ד', 28/1/2004, 3:44
בתקופה שבהן היה המרווח הזה no-no, מה בעצם היה אסור?

1. שני תווים עוקבים בקו מלודי במרווח טריטון?
2. שני תווים סימולטניים במרווח טריטון בלי שום דבר באמצע?
3. כל אקורד המכיל טריטון?

לא הייתי צריך לחפש הרבה כדי למצוא תוים טריטוניים עוקבים - בתיבה השלישית של האריה מתוך "וריאציות גולדברג" הפתוחה במקרה כרגע על פסנתרי יש כאלה, ביד שמאל. באך כבר התעלם מהאיסור, או שזה לא האיסור? כפי שציינת, טריטונים מופיעים בכל אקורד מז'ור-‏7, והייתי מוסיף שגם במינור-‏6 ובמוקטן‏1 (diminished). אקורדים אלו מופיעים לא מעט אצל באך ומוצרט, נניח. הם היו אסורים קודם לכן?

(אם זה לא ברור, אני באמת רק מנסה להבין, לא טוען שהטענות על המרווח הצורם שגויות או משהו).

‏1 אני מכיר את האקורדים האלה רק בשמות הפופולריים שלהם, לפחות אצל גיטריסטים. סליחה מראש...
שאלות על טריטונים 193579
יואב בילינסקי • בתשובה לאלון עמית יום ד', 28/1/2004, 9:17
אני כתבתי ימי הביניים, וכן שמונטורדי (1567-1643) כבר הרבה להשתמש בטריטונים.
י. ס. באך (1685-1750) כמייצג המובהק של תקופת הבארוק וו. א. מוצרט (1756-1791) כמייצג התקופה הקלאסית בוודאי השתמשו בטריטונים (ראה תגובתי בקשר לדומיננט ספט-אקורד).
כמוכן רוב המוסיקה בימי הביניים הייתה חד-קולית. תחילת המוסיקה הרב-קולית הוא באורגנום החמור-המקבילי (שירה בקווינטות או קווארטות מקבילות). לכן כל עולם המושגים מתחום ההרמוניה הקלאסית והעכשווית אינו רלוונטי לתקופת ימי הביניים.
בימי הביניים שני צלילים עוקבים במלודיה במרווח של טריטון היו אסורים באיסור חמור. יתרה מזה גם שני צלילים במקומות בולטים (למשל במקום בו המלודיה עושה תפנית בכיוונה) אף הם היו אסורים. כמובן שכאשר האורגנום התפתח וחדל להיות מקבילי, מרווח הטריטון לא היה בין המרווחים המותרים.
שאלות על טריטונים 193589
אלון עמית • בתשובה ליואב בילינסקי יום ד', 28/1/2004, 9:52
תודה רבה. פספסתי איכשהו את ההערה הקודמת שלך.
טריטוני ירוץ בגיל 193832
רן בלוס אנג'לס • בתשובה לערן בילינסקי יום ה', 29/1/2004, 0:17
הפתיחה ל''אינקובטור'' של ''הקליק''. (טוב, זה לא ממש במנגינה).

אגב, צליל הסירנה של אמבולנסים ברבות ממדינות העולם הוא שני צלילים מתחלפים במרווח של -- טריטון.
תלוניוס 193293
אלון עמית • בתשובה ליובל נוב יום ג', 27/1/2004, 9:51
תגיד, יש לך בראש אינדקס של מרווחים בזמר העברי?
תלוניוס 193295
easy • בתשובה ליובל נוב יום ג', 27/1/2004, 9:55
כבר שאלו את זה כאן וכבר ענו שבבלדה לחמוריקו.
אני הוספתי שהשיר "מריה" מתוך West Side Story נפתח בטריטון, שזה כבר ממש מקורי.
תלוניוס 193299
יובל נוב • בתשובה לeasy יום ג', 27/1/2004, 10:05
אופס, נכון. נזכרתי עכשיו בתגובה 128537 והפתיל שבעקבותיה. בכל מקרה, לא לשיר הזה (שאותו אני לא מכיר) התכוונתי, אלא לשיר הרבה יותר מפורסם.
תלוניוס 193413
יובל נוב • בתשובה ליובל נוב יום ג', 27/1/2004, 17:33
רציתי להוסיף לחידה את הרמז "המבצע/ת/ים כבר הוזכר/ה/ו בעמוד זה", אבל אז קלטתי שפשוט נקבל שידור חוזר של הפתיל שהתחיל בתגובה 184178.

בכל אופן, השיר שאני חשבתי עליו הוא "אמא אדמה" של אריק אינשטיין. המרווח בין שתי ההברות במילה "אמא" הוא טריטון (עולה), ובעיני זה מעניין עד כמה הטריטון הזה לא נשמע טריטון, למרות שהוא "בפרצוף".
תלוניוס 193833
רן בלוס אנג'לס • בתשובה ליובל נוב יום ה', 29/1/2004, 0:22
זה בטח בגלל האקורד המוקטן (diminished) ברקע. אנלוגי לאיך שהעוקצנות של קוינטה נעלמת כשמוסיפים לה את הטרצה באמצע (כלומר הופכים אותה לאקורד מאז'ורי או מינורי).
דוגמה נוספת לטריטון מוכר 427577
trilliane גילתה את הכתבה באיחור • בתשובה ליובל נוב יום ד', 3/1/2007, 5:15
"(הן) שול-בות (את רגליהן הקלות)" מתוך "מה עושות האיילות" (הא, הכל מתקשר!) בלחן של יוני רכטר (לא מפתיע, בהתחשב במלחין בכלל ובלחן המורכב הזה בפרט).
תלוניוס 193954
יובל נוב • בתשובה לאמיר אורבך יום ה', 29/1/2004, 19:58
אם כבר עלה שמו של מונק בדיון על כוון כלי-נגינה, הנה עוד משהו. הקטע המוסיקלי המפורסם ביותר שמונק הלחין נקרא Round Midnight, והוא זכה לאין-ספור ביצועים במהלך השנים. באחד הביצועים הנ"ל שאני מכיר, דווקא של מונק עצמו ‏1, הסקסופון-טנור פשוט לא מכוון באופן מזעזע, מה שגורם לי לדלג על הקטע הזה בכל פעם שאני מקשיב לתקליט.

את המקרה הזה אפשר לתרץ בכך שמדובר בהקלטה של הופעה, אבל הדבר קורה לפעמים גם בהקלטות אולפן. כבר התווכחתי על הנקודה הזו עם אחרים בעבר, אבל אני עדיין עומד מאחורי הדעה שהחלילים המפורסמים שבפתיחה של Stairway to Heaven מזייפים בלפחות חלק מהתווים.

וזה מזכיר לי עוד ויכוח. ב- Let it be, על ההברה "mo" במילה mother שבבית האחרון בשיר ‏2, פול מנגן בפסנתר אקורד שונה מהלה מינור המשולש שמופיע בבתים האחרים (לה מינור 9, לדעתי). טעות, או בכוונה?
______________
‏1 למתעניינים: הביצוע מ- 29 באפריל 1960, שיצא לראשונה בתקליט Thelonious Monk Plus Two at the Blackhawk
‏2 שתי דקות ו- 59 שניות מההתחלה
תלוניוס 193960
אלון עמית • בתשובה ליובל נוב יום ה', 29/1/2004, 20:21
עשינו סיבוב נחמד. החלילים ב-StH, לדעתי, אכן מזייפים - ליתר דיוק, הצליל שלהם לעיתים לא לגמרי יציב. מה שנחמד הוא שבתקליט הם מבוצעים ע"י ארבע חליליות עץ אמיתיות, אך בהופעות ג'ון פול ג'ונס התקשה לנגן על ארבע חליליות אז הוא השתמש ב... מלוטרון.

מצאתי קצת תמונות כאן:

זיוף קבוע ביצירה שאתה שומע שוב ושוב הופך, לדעתי, לחלק מהיצירה, ואחרי שמתרגלים כבר אי-אפשר לשמוע את זה אחרת. בנעורי שמעתי הרבה מוסיקה מקסטות (טוב, קלטות, אבל *אני* שמעתי מקסטות) ובכמה הזדמנויות ההקלטה היתה מפושלת ויצרה זיוף שנשמע לאחרים מזעזע אבל בשבילי הוא היה חלק מהקסם...

את הויכוח על Let It Be אנ'לא בטוח שהבנתי - יש ויכוח אם האקורד אכן שונה (אפשר להקשיב ולבדוק, טרם הספיקותי) או אם זה בכוונה (ויכוח בעייתי קצת, אפעס)?
תלוניוס 193987
יובל נוב • בתשובה לאלון עמית יום ה', 29/1/2004, 23:04
אין ספק שהאקורד הוא שונה. השאלה היא האם השתרבב לאקורד המקורי תו לא נכון ולא רצוי, או שזו בחירה מכוונת. (והויכוח הוא אכן בעייתי.)
תלוניוס 194028
רן בלוס אנג'לס • בתשובה לאלון עמית יום ו', 30/1/2004, 3:19
אני ממש מסכים עם אלון. לפעמים הזיוף נכנס לקנון. במיוחד במוסיקה ששומעים בשנות העשרה, שנכנסת ממש לגנים ‏1.

אחרי שנים שלא הקשבתי למוסיקה של להקה ישראלית אהובה עלי ‏2, גיליתי לתדהמתי שמתופף הלהקה ‏3, לא מחזיק שם טיים (שזו דרך קצת פלצנית לומר שהקצב שלו לא משהו). עברו עוד כמה שנים והלהקה התאחדה למספר הופעות ‏4, וכשראיתי אותם ביגור הסתבר שהמתופף דנן לא בזבז את השנים שבילה בינתיים בארה"ב, ויחד עם הבסיסט שגם הוא בילה שנים בנכר, יצרו Rhythm Section מדויק ורב אנרגיה. בקיצור, בשירים חדשים וכאלה שעברו עיבוד מחודש לצורך האיחוד, הוא היה נהדר. ואז הם ניגנו כמה שירים ישנים, וכאילו לא קרה כלום, הוא ניגן אותם כמו פעם, עם אותו הקצב הרופף.

מכאן שאפילו המוסיקאים עצמם קשורים לזיופי העבר שלהם.
---------------
‏1 עשיתי מצווה ושימחתי את לאקאן.
‏2 מסיבות שיתבררו להלן לא אזכיר את שמה, אבל הוא קשור לחרקים מועילים אם כי עוקצים.
‏3 שהיום גר כאן בסביבה ואני נתקל בו מדי פעם במסיבות וכאלה
‏4 מתחרז בשלבקת חוגרת.
לא מספיק שאתם לא מחכים לי בארון, אתם גם מלכלכים עלי? 194030
אלון עמית • בתשובה לרן בלוס אנג'לס יום ו', 30/1/2004, 3:31
סיפור נחמד... הנה חידה: מה זה "דרקון רוסי", למה קוראים לו ככה, ואיך הוא עוזר למתופפים לשפר את הטיים שלהם? (יש להקה עם השם הזה, אבל זו לא התשובה).
דרקון רוסי 195226
אלון עמית • בתשובה לאלון עמית יום ה', 5/2/2004, 10:48
טוב, טוב, לא לקפוץ, אני אגלה לכם. מתישהו בשנות התשעים המוקדמות (כמדומני) יצא לשוק מוצר שהיה מראה לנגנים ויזואלית אם הם ממהרים מדי ('Rushin) או זוחלים (גוררים את הזמן, 'Draggin). היו לו נורות מסודרות בשורה והימניות האירו אם מיהרת והשמאליות אם איחרת.

לא נראה שהוא הצליח במיוחד בשוק, אבל השם שלו מוצלח מאוד.
תלוניוס 194425
דובי קננגיסר • בתשובה לאלון עמית יום א', 1/2/2004, 16:00
טוב, יש לי שירים שהיום יש לי על דיסק ופעם היו לי על תקליטי ויניל, וכל פעם שאני שומע אותם מפריע לי שהם לא קופצים בנקודות הקבועות.

(לא שעד עכשיו זה קשור למשהו, אבל אני אשים את זה בסוגריים - פעם הייתה לי קלטת עם אסופה של שירים חביבים עלי בזמנו. השיר האחרון באחד הצדדים היה "Purple Rain" של פרינס. ההקלטה נגמרה באמצע השיר, בתזמון מאוד מוצלח, לדעתי. המילים האחרונות ששומעים הן - "it's such a shame our friendship had to". המילה end, כמובן, חסרה).
תלוניוס 193997
easy • בתשובה ליובל נוב יום ה', 29/1/2004, 23:33
בסולו חליל בשיר California Dreaming החליל ממש לא מכוון עם הליווי. רק בגלל זה אני מתעב את השיר הזה.
טוב לדעת שזה לא רק בהקלטה שלי... 427576
trilliane גילתה את הכתבה באיחור • בתשובה לeasy יום ד', 3/1/2007, 5:11
לא יודעת אם לא מכוון עם הליווי (הוא דווקא נשמע לי די סביר עם הליווי, אבל לא התעמקתי); מה שבטוח זה שהוא לא מכוון אבסולוטית. אם לא מכוונים במיוחד את החליל, אי אפשר לנגן את הצליל הזה. הוא כנראה מזייף ברבע טון, ונופל פחות או יותר באמצע בין שני צלילים - לא לכאן ולא לכאן. הצליל הראשון בסולו של החליל הוא בין פה לבין מי, והפתרון האפשרי היחיד מבחינתי (ע"מ לנגן עם ההקלטה) היה לנגן פה ולהוציא את הפיה (די הרבה!) עד שזה יהיה תואם.
Let it be 314995
יובל נוב • בתשובה ליובל נוב יום ה', 7/7/2005, 19:39
אז לא רק אני חושב שיש שם טעות:

2:58) Piano chord under the word “Mother” is wrongly played, and quickly corrected.

מתוך http://www.beatles-discography.com/l.html#letitbe
תלוניוס 769335
הפונז • בתשובה ליובל נוב יום א', 9/6/2024, 13:10
היום אפשר לבדוק את החלילים בעזרת כלים כמו של היוטיובר הזה למשל, שעל הדרך גם נושא תלונה מגובה בנתונים נגד תיקון הפיץ' האוטומטי שנעשה היום לזמרים בהקלטות.
קצת יודע, קצת מכיר 193315
האייל הקונספטואלי • בתשובה ליובל נוב יום ג', 27/1/2004, 10:59
‏1 בהחלט יש כאלה‏2
‏2 זאת אומרת היו עד שכתבת את התגובה שלך
קצת יודע, קצת מכיר 394536
B-Eitan • בתשובה ליובל נוב יום ג', 4/7/2006, 2:15
שלום שלום,

בהזדמנות זו אפשר גם להזכיר את השיטה הנהוגה
במוזיקה הטורקית. שם מחלקים את הטון לתשע
חלקים שווים. כל חלק כזה נקרה בפיהם "קומה"
(koma). ויש להם שיטת רישום להבדיל בין
המיקרו טונים השונים שנמצאים בשימוש.

דוגמא לשימוש כזה הוא מקאם רסת (רסת טורקי -
להבדיל מהאינטונאציה הערבית). הטורקים ינגנו
"כמעט כמו" סולם מאג'ור רק שהצליל של הדרגה
השלישית והשביעית ינוגנו בקומה אחת מתחת לנהוג
בסולם המאג'ור כפי שהוא מוכר לנו. הבדל קטן
לכאורה, מבחינה תאורטית - אך בפועל בהחלט יוצר
שינוי משמעותי "בצבע" של מוסיקה.

תמיד שלכם
איתן
מי אמר רבע טון ? 394535
B-Eitan • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 4/7/2006, 1:53
שלום לפורום היקר,

בתור נגן עוד, אם יורשה לי לומר כמה מילים על
המוסיקה הערבית.

כידוע במוזיקה הערבית האילתור הוא חלק בלתי נפרד
מהמוזיקה. ראשית כשמזכירים את המושג מאוול (mawal) -
מתכוונים לאילתור קולי שמופיעות בו מילים, המשמשות
את הזמר/ת בזמן שירת האילתור. סוגים נוספים של
אילתור במוזיקה הערבית הם: תקאסים - שהוא אילתור
אינסטרומנטאלי. יאלל (yalal) - שהוא אילתור קולי
ללא מילים (מלבד yalal ו- yalel). וכו'

במוזיקה הערבית יותר נפוץ המרווח של שלושת רבעי טון.
למשל סכימת המרווחים של מאקם ביאת (bayat):
3/4 -> 3/4 -> 1 -> 1 -> 1/2 -> 1 -> 1

כך שאם נתחיל בציליל רה (באית על רה) נקבל בדרגה
שניה את הצליל שנקרא "מי חצי במול". כלומר זה לא
מי בקאר וזה לא מי במול - זה בערך באמצע. בגלל
שמנגנים מי שהוא מונמך (בערך) ברבע טון מהצליל מי
הטבעי - בשפת העם קוראים לזה - "רבע טון". למרות
שבפועל, לא מופיע רבע טון כמרווח בין שני צלילים.

במקרים מסויימים, בעיקר במקאמים ששיכים למשפחת
הסיגה - אכן מופיע רבע טון כמרווח בין שני צלילים.
במקאמים כמו סיגה, בסטנגאר, הוזאם, וכו' מופיע צליל
מוביל לטוניקה (דרגה שביעית) - שהוא בערך רבע טון
יותר נמוך מהטוניקה. למשל בסיגה שמתחיל ב"מי חצי
במול" ננגן רה דיאז כצליל מוביל. אלגברה פשוטה -
רבע טון (בערך).

חשוב לציין שלא מדובר בדיוק ברבע טון או שלושת
רבעי טון (במובן המתמטי) אלא צליל שהוא אי שם
באמצע (לרוב טיפה יותר נמוך). וזו חלק מהתורה שאי
אפשר לרשום אותה. לכן היא מועברת מהמורה לתלמיד
- בעבודה רבה ובהרבה הקשבה "לגוון" של כל מאקם.

שלכם תמיד
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות