בתשובה לדורון הגלילי, 25/12/03 10:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תגובה 186239 |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, אז אצלכם דיברו בשפה מעוותת. אצלכם בטח גם לסִיחִים באופניים קראו "שפיצים", ולבלורות קראו "ג'ולות"(1). (ואתם גם לא יודעים איזה צד של המטבע הוא טוּר ואיזה יָאס). __ (1) או יותר גרוע - גוּלים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיחים באופניים?! מה זה, רכבתם על מנגל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<מביט סביב> מישהו פה מבין את השפה שלו? אוח... מה הייתי נותן עכשיו בשביל איזה דג באוזן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דג באוזן? זה מזכיר לי את הקיבוצניקים שאומרים "דובונים באף". אצלנו זה היה פשוט "מוכתה". קִראו לדברים בשמם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כזה ששמים באוזן ומתרגם את כל מה שאומרים לשפתו של בעל האוזן. (הדג הזה משמש גם כהוכחה שאין אלוהים) מהמדריך לטרפיסט בגלקסיה של דאגלס אדמס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, תודה. עוד יצירה מוערכת-ביתר שהפסקתי לקרוא באמצע. (נכנסת לבונקר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ על המדריך לטרמפיסט בגלקסיה, שלא יהיה לך משעמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או סמיחטה או סמארק או גולגלכים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמארק לנוזל, דובים למוצק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמארק הוא סתם יריקה מעלה קצף, ואין מקורו במערות האף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... אלו אבחנות קצת מעודנות מדי. אצלנו זה היה הרבה יותר נזיל (תרתי משמע) ובכל זאת, אם אני זוכר נכון, החלוקה הייתה כדלקמן: א. חנונה – לעתים רכה, לעתים קשה, אך תמיד צהבהבה ירוקה. ב. טפו – יריקה, רוק (כן, גם רוק). ג. מוחטה – יריקה עסיסית ביותר, אבל גם נזלת (במצבה הנוזלי). ד. סמיחטה – אותה הבוגרת והעסיסית של המוחטה. ממגדנות גרונם של מעשנים כבדים לעת בוקר. ה. נוזלת – נזלת במצבה הנוזלי. ו. גושים – גושים מוצקים. ז. גולגלכים – גושים מוצקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אני מבין! אפילו לא ידעתי שיש שפה אחרת (טוטו?! טפואינג?! לירות פיסות נייר לעוסות ולא חצים מנייר עשויים היטב1? מזה זה?). ______ 1 אני נהגתי אפילו להוסיף סיכות בקצה של החצים ולירות אותם על מטרות ועצים, אבל אל תנסו את זה בבית וגם נא לדאוג להרחיק ילדים מהתגובות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירושלמי סיפר לי שהוא קיבל סטירה ממוכר בקיוסק כשהוא ביקש מציצה 1. 1 סוכריה על מקל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומתו מוכר הפלאפל בקניון אלונים נעזר בשרותי התרגום של הח''מ, כאשר חייזרית שאלה אם יש לו מנה באש תנור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 186330 אם יש לך דג, תביא גם לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלורות -> גולות עג'ואים -> גוגואים אש תנור -> לאפה מציצה -> סוכריה על מקל אבי-יויו -> שק קמח שאשא1 -> פולה בטח יש עוד ששכחתי. 1 נהוג גם במקומות אחרים, אני שמעתי גם על חיפה ונתניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלורות זה בחיפאית, בירושלמית זה בנדורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידת טריוויה: איפה נקרא המשחק Class בשם המצויין "מַחְלֵק"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיפה קונים ליקריץ ? ומי מעדיף במבליק ? והאם שוש הוא גם סוס ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פולה = ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פולה - Fo-La (ש"ע) כשיש לך הרבה ממשהו, ואתה זורק את זה באוויר וכל מי שסביבך יכול לקחת. "אתמול ישעיהו עשה פולה על כל הקלפים שלו של 'חבורת הזבל'. תפסתי את 'מתי פלגמטי' ואת 'יואל סובל'." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קולולושה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, גם על זה שמעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתלמודי התורה של בני-ברק קוראים לזה ''הפקר פטרושקה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו קראו לזה גולולולוש... אצלנו = אשדודית. כמו כן, מעניין אם גם אחרים כינו את: משחקי הגוגואים הנפוצים ביותר: בור יהודי ובור ערבי (בור יהודי זה הפושט, בור ערבי זה הקשה). משחקי ג'ולות: גצ', מור. סוגי ג'ולות: קובואית, אינדיאנית, פרפרית, חלבית, נחשית, בומבילית, קטנה (במילעיל), צלפית, חרסינית, ברזלית וכמובן (עיקר מניינו ובניינו של האוסף שלי) פושטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שרוב המילים כאן הן גם חלק מן הדיאלקט האשקלוני. נעים להזכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? אני מכיר את המילה - ששה (SHA-SHA). זה היה מצחיק במיוחד ליד זירות גוגואים (ששה בגוגו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתקטנן איתי על איות? תגובה 186351 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה! סתם פספסתי את התגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאשא של גוגים תפס גם בקריות בשנות השיבעים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקום (והזמן) בו אני שמעתי את זה, היה בקריות בשנות השמונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם בהרצליה, בי''ס ברנר וחט''ב הנגיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמילים אחרות - ביטוי גנרי חסר ייחוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עוּפי עוּפי", גורסים ילידי שכונות הכרמל של חיפה הגרים איתי בבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזבזת עלי דוגמה. אצלנו היו עושים קולולוש (=פולה) במפיות נייר (או בזהבים 1 ). 1 עטיפות של ממתקי בונבוניירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני זוכר שקראו לזה ''קולולולו'' (ע''ש הסוכריות שזורקים בברמצוות וכאלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאשר: בנתניה, "שאשא". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיחים? אולי סילקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סילקים? למה מה, אני ירושלמי? סיחים, בהחלט - שיפודים. אגב, ובלי קשר, סבתא שלי כינתה מסרגות בשם "שיפודים". בשבילי שיפודים היו מה שמשתמשים בו על מנת ליצור עיניים, בדרך לסוודר, וסיחים, כאמור, מה שמחבר את החישוק של גלגל האופניים לציר. הרעיון להשחיל בשר (על אלו או על אלו) בא בשלב הרבה יותר מאוחר (בצבא היינו משפדים בשר על החוטר של העוזי - נסו ותהנו). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |