בתשובה לדובי קננגיסר, 14/11/03 9:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"היו זמנים שגם אני הייתי יפה נפש נאור ותמכתי בזכותם של אנשים לקנות דירה בפרברי ירושלים, ואפילו הם "אזרחי מדינה אויבת למדינת ישראל". אפילו אחרי שהתגלו סייעני-המחבלים הראשונים מבין ערביי ישראל, העדפתי לחשוב שמדובר ביוצאי דופן ואין להסיק מהם מסקנות כלשהן. מאז התגלו כמה חוליות-רצח יותר מדי, ואני החלטתי שככל הנוגע לי הזכויות הדמוקרטיות של הרוצחים, המסיתים, ושאר מי שנעלב כשמבקשים ממנו להצהיר שאינו "גורם עוין למדינת ישראל", מעניינות אותי כקליפת השום - בדיוק כפי שזכויותי שלי מעניינות אותם. מצידי, שישארו היכן שהם עד שיבוא ערפאת ויוביל אותם בראש מליון השהידים שלו היישר לירושלים." חתמת על זה בתגובה 179147. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל בפרגון, תרגיל שיכתוב נאה עוזי אבל בעייתי. משתי סיבות: א. נתת לקוראים לחשוב שזו ציטטה ישירה של דובי ולא היא. אם לא הייתי לוחץ על הקישור, וכמעט שלא עשיתי זאת, הייתי בטוח שדובי אכן כתב את ה"מצוטט" ששכתבת. ב. ההקבלה היא לא אחד לאחד לדעתי, אבל אניח לדובי ליצג את עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הרשיתי לעצמי להניח שהמסווה (אם היה כזה) יקרע מעל התגובה שלי מיד. ב. כמובן שההקבלה אינה מושלמת. המסר הוא שמי שמוצא תירוצים יפים לוותר על זכויות של אחרים, עלול לגלות שאין לו בלעדיות על אמנות התירוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנוח דעתך, עוזי, לא חשבתי אף לרגע קט שיש לי בלעדיות על אמנות התירוץ. נהפוך הוא, רק באיחור ובהיסוס הרשיתי לעצמי להצטרף להמוני המתרצים, מגלגלי העיניים, קורצי הקריצות ופורצי הפריצות. רק אחרי שכל אלה טיהרו גדודי שרצים, הכשירו בדיעבד ומראש מיני רציחות פוליטיות, פסקו פסיקות מאירות עיניים בשאלה אם מותר לחלל שבת כדי להציל חיי גוי ואם יאה להניח מוקשים נגד חיילי צה''ל בערב יום כיפור, הסבירו במובאות מהרמב''ם למה צריך להרוג ולאבד את כרמית המתכתית ושותפיה לאידיאולוגיה (ובאותה הזדמנות, למה לא, גם את פושעי אוסלו). ובכן, אני רחוק מאד מלטעון למקוריות כלשהי בעניין שלפנינו, ומודה בפה מלא שאינני אלא חקיין זול שמצטרף לעגלה עמוסה לעייפה של אמני התירוץ והשיקוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, דרוש מאמץ כדי להצדיק פיטורין או מאסר של פרחח שירק על אנדרטה. לעומת זאת, לאחר שתלינו בו את העוונות (האמיתיים והמדומים) של מחנה שלם, נדמה שעל פחות מגלגול בזפת ונוצות עוד מגיע לנו עודף. נשארת רק השאלה על איזו אנדרטה אני ירקתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. או שאני לא הבנתי את תגובה 180775, או שאתה לא הבנת את תגובה 180849 (ובשני המקרים לא מדובר על הפשט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שהמדובר בתגובה המקורית הוא על האשמות כנגד מסיתים ואנשים שפעלו באופן אקטיבי כדי להביע את שנאתם הרבה לגורמים מסוימים (בד"כ בשמאל). אתה, לעומת זאת, מבקש לשלול זכויות ממי שלא עשה שום דבר אקטיבי, בלי שום הוכחה לשום כלום. אם המדינה הייתה אומרת - "לזה אני לא רוצה למכור כי מישהו ראה אותו צועק 'איטבח אל יהוד' במטבח", לא הייתי מתלונן. אבל לא להתיר למישהו לקנות בית רק כי יש לו אזרחות של מדינה שלא אוהבת את ישראל (ולהפך), או כי הוא לא מוכן להצהיר בהקשר לא ענייני בעליל שהוא מת על ישראל ובחיים לא יעשה שום דבר לפגוע בה, כפרה? אני לא מבין, זאת מדינה או אישה מוכה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינה מוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף שהיית שואל האם זהו ציבור אזרחים או חבורה מוכה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |