בתשובה לאפופידס, 28/10/03 18:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סעיף גימל שלו ממש מגוחך. לא שהצעותיו של ברק מצדיקות פתיחה באלימות אבל... למען האמת מה שמרתיח אותנו וקשה לנו לעכל הוא שהמיינסטרים הפלסטינאי רצה באמת לקפל אותנו להצעה שקרובה יותר לדעתו מאשר לדעתינו כאילו הוא הצד החזק. ואנחנו רצינו להתנהג בדיוק להיפך, כאילו אנחנו הצד החזק. הסיפור הוא (גם ואולי בעיקר) להראות לפלסטינאים שאנחנו הצד החזק ושהיציאה מהשטחים תתבצע בתנאים שלנו. אפשר למצוא גם לזה צידוקים ראציונליים, אבל על זה מדובר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה להתחיל עם זה כאן? כי אני רואה את הסיפור אחרת לגמרי. הוא מתחיל יום אחרי אוסלו, כשערפאת הורה על ביצוע פיגועים, עוד קודם הגיעו לארץ, מן המסגד בדרבן. אומנם, זה היה בשפה שלא הבנו אז אך זה נעשה בגלוי ותועד. בכל זמן שהותו כאן הוא הורה על המשך הפיגועים ובמיוחד לאחר כל נסיגה, כדי לסמן להמונים שהיא הושגה ללא כניעה וכן שזוהי הדרך (כפי שאמר הוא על קברו/לזכרו של "המהנדס" לאחר חיסולו של זה.) שוב, בפומבי וללא בושה - אך בשפה שחלקנו עוד אינו מבין. וזהו כל סיפורו של המו"מ עימו. אבל אני לא יודע אם זה המקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה מאמין כ"כ לפוליטיקאים ערבים? יכול להיות שהוא באמת האמין במה שהוא אומר, יכול להיות שהוא סתם רצה לרכב על הפופולאריות העממית של ה"מהנדס" כגיבור עממי (עוד כשל מוסרי שם) ואולי האמת היא אי שם באמצע. בכל תשובה שתבחר אין זה סותר את הפסיכולוגיזציה (בגרוש וחצי בשל הסכמאטיות) שהצעתי-הפלסטינאים רוצים לקפל אותנו לעמדתם ונוהגים כאילו הם הצד החזק, זה מרתיח אותנו, זה בלתי נתפס מבחינתינו וזה טיעון תורם להצעות המדברות על מלחמה כנגד העם הפלסטינאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרתי את העובדות שהזכרתי כי הן נתמכו לאחר מכן במעשיו שלא ניתן לפרש לשתי פנים (לפחות בתיאוריה) וכן בחוסר התנגדות כלשהי של מי מבני עמו לכך, כמו גם בתמיכה של רבים מהם בדרך זו. לא ראיתי כל אישוש לטענתך לגבי מניעי הצד הישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי, למען האמת, שום דבר להגיד להגנתו של הדיקטטור הימני קיצוני-עראפת. אז נעזוב את העניין הזה. לגבי סימוכין. מטבע תחום העיון בפסיכולוגית המונים קשה להביא סימוכין של ממש (במובן האמפירי של המילה). הראה רק כי גם כשממוססים את הראציונליזציות הביטחוניות1, אנשים רבים עדיין לא מוכנים ללכת לקראת הפלסטינאים בכלום-לדעתי גם בשל הנושא הזה. אם תנתח את הסב-טקסט של כל מיני ביטויים כמו-"הם התחילו להרים את הראש"... וכו'... תראה כי יש כאן נימת פליאה שאלה האמורים להיות חלשים וצייתנים הפכו לבעלי זקיפות קומה לאומית ואף רוצים להיות יותר דומיננטיים מאיתנו. זכותינו, אולי, להילחם על זקיפות החזה שלנו, אבל צריך להיות מודעים שזאת אנו עושים. 1- למשל פינוי התנחלויות והשארת הצבא במקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ועוד כמה אנשים לא פחות חכמים ממך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |