 |
|
 |
||
|
||||
 |
היום מתפרסם ב"הארץ"1 מאמר של בכיר לשעבר באמ"ן, אהרן לברן, בנושא לגיטימיות הפגיעות באוכלוסיה הפלשתינאית כחלק מן המגננה של אוכלוסית ישראל מפניה. (תיאור שלי) ציטוט נבחר: אך חשוב מכך: המלחמה בטרור הפלשתיני היא מלחמה טוטלית ולא עוד מאבק ב"עצימות נמוכה", כפי שמקובל לאפיין טרור. זאת לפחות משלושה טעמים: א. משום שבמלחמה טוטלית, וודאי שבזו עם הפלשתינאים, החזית והעורף מעורבבים; ב. מפני שמבחינת הפלשתינאים מדובר במאבק ללא מגבלות וכל האמצעים כשרים; ג. משום שהם יכלו לקבל מברק את מלוא מאווייהם על מגש, אך דחו זאת בשאט נפש שכן רצו בלא פחות מהורדתנו על ברכינו ותכליתית - את גירושנו המלא משטחי א"י. לא יהיה איפוא מוגזם לקבוע שכוונתם התאפיינה ב"מאבק סכום אפס" במלוא המשמעות. ובמלחמה טוטלית כללי המלחמה שונים לחלוטין ואין בוררים. ראוי גם להבהיר לעצמנו את המושג הצדקני "חפים מפשע". אוכלוסייה שנותנת מחסה למחבלים ותומכת בהם בכל מאודה ורובה מהלל פיגועי מתאבדים מצמררי שיער, איננה בדיוק חפה ותמימה. אילו היו באמת חפים מפשע, יכלו להקיא את חיות האדם שבתוכם. כל זה אינו אומר שדין ה"חפים" הוא כדין הטרוריסטים, אך אין להזיל דמעה ולהתייסר על היפגעותם הלא מכוונת. היפגעותם האפשרית אינה צריכה, איפוא, להגביל את לחימתנו בשוחרי רעתנו בכל אתר שיימצאו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם זאת רמת האנשים שם והמורכבות שהם יכולים להתייחס אליה, לא פלא שאמ''ן מתברר ככישלון פעם אחר פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבא הוא כיום המכללה הלאומית להכשרת פוליטיקאים ישראליים. לאור העובדה העצובה הזאת אני כבר לא מצפה מרובם למעוף או מחשבה עצמאית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ועכשיו ראינו דוגמא של רמת תגובה ומורכבות חשיבה יוצאת מן הכלל. ואחרי כל ההתחכמויות האלה. יש לך איזה שהם טיעונים שיכולים לסתור את דבריו או שאתה סתם מקשקש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זאת הזמנה לדיון, הרי שהיא לא מוצלחת במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף ג' שלו למשל הוא אתי לחלוטין (כמעט לחלוטין) ולא עוסק רק בטאקטיקה צבאית. זה לא רק קצת פסול שאלוף קובע אתיקה (השונה מרוח צה''ל) רק על סמך דעתו, אלא שזה גם מראה כי הוא בונה טאקטיקה על סמך שיקולים אתיים (מוטעים או שלא). במילים אחרות נראה כי האלוף טוען כי אנחנו צריכים להיכנס בכל הפלסטינאים בגלל שמגיע להם, הם לא חפים מפשע (טיעון אתי) ולא בגלל שזה יועיל (או יזיק) למאבק שלנו (טיעון טאקטי או לפחות אסטרטגי). אני מקווה שזה כשל ניסוחי והוא לא באמת חושב לבסס את שיטת הלחימה הצה''לית על משפטי שדה מוסריים בסיגנון נפעל לפי מה שמגיע (מוסרית) לפלסטינאים ולא ע''פ מה שיועיל למאבק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך גם משהו פוזיטיבי לומר בנושא מוסר המלחמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לא משהו חדש. מפליא עד כמה האבחנות המוסריות הישנות יכולות לשמש אותנו כל פעם מחדש. התגובה שלי, אגב, כלל לא התייחסה לנושא ''מוסר מלחמה'' אלא לכושר הניתוח המדהים, הדקויות בהבנת כוונות האויב והיכולת לחדור מבעד לחשיבה הסטריאוטיפית. אה, וגם לניתוח התרבותי המבריק שמתבטא בהגדרת ''חפים מפשע'' כמושג צדקני. מזל שיש לנו בכירים לשעבר באמ''ן שיכולים לפקוח את עינינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי עכשיו שוב את התגובה שלי. אני חושש שאתה עשוי לחוות אותה כתוקפנות כלפיך וזאת בודאי לא הייתה כוונתי. אני רוצה להבהיר את עצמי. הדיון בדבר מוסריות הפגיעה בחפים מפשע הוא דיון מעניין וחשוב. קיימתי בעבר דיון ארוך על הנושא עם ניצה, שבו היא העלתה נימוקים שהכריחו אותי לבחון מחדש את הנחות היסוד שלי (ואני לא יכול לומר שיצאתי מהדיון מרוצה מהתשובות שאני יכול לספק). קראתי גם תגובות מעניינות שלך שיש להם השלכה מעניינת (ומפחידה) על הנושא. אבל, המאמר הזה, משום כיוון, לא ברמה מספקת כדי להתייחס אליו ברצינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף גימל שלו ממש מגוחך. לא שהצעותיו של ברק מצדיקות פתיחה באלימות אבל... למען האמת מה שמרתיח אותנו וקשה לנו לעכל הוא שהמיינסטרים הפלסטינאי רצה באמת לקפל אותנו להצעה שקרובה יותר לדעתו מאשר לדעתינו כאילו הוא הצד החזק. ואנחנו רצינו להתנהג בדיוק להיפך, כאילו אנחנו הצד החזק. הסיפור הוא (גם ואולי בעיקר) להראות לפלסטינאים שאנחנו הצד החזק ושהיציאה מהשטחים תתבצע בתנאים שלנו. אפשר למצוא גם לזה צידוקים ראציונליים, אבל על זה מדובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה להתחיל עם זה כאן? כי אני רואה את הסיפור אחרת לגמרי. הוא מתחיל יום אחרי אוסלו, כשערפאת הורה על ביצוע פיגועים, עוד קודם הגיעו לארץ, מן המסגד בדרבן. אומנם, זה היה בשפה שלא הבנו אז אך זה נעשה בגלוי ותועד. בכל זמן שהותו כאן הוא הורה על המשך הפיגועים ובמיוחד לאחר כל נסיגה, כדי לסמן להמונים שהיא הושגה ללא כניעה וכן שזוהי הדרך (כפי שאמר הוא על קברו/לזכרו של "המהנדס" לאחר חיסולו של זה.) שוב, בפומבי וללא בושה - אך בשפה שחלקנו עוד אינו מבין. וזהו כל סיפורו של המו"מ עימו. אבל אני לא יודע אם זה המקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה מאמין כ"כ לפוליטיקאים ערבים? יכול להיות שהוא באמת האמין במה שהוא אומר, יכול להיות שהוא סתם רצה לרכב על הפופולאריות העממית של ה"מהנדס" כגיבור עממי (עוד כשל מוסרי שם) ואולי האמת היא אי שם באמצע. בכל תשובה שתבחר אין זה סותר את הפסיכולוגיזציה (בגרוש וחצי בשל הסכמאטיות) שהצעתי-הפלסטינאים רוצים לקפל אותנו לעמדתם ונוהגים כאילו הם הצד החזק, זה מרתיח אותנו, זה בלתי נתפס מבחינתינו וזה טיעון תורם להצעות המדברות על מלחמה כנגד העם הפלסטינאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרתי את העובדות שהזכרתי כי הן נתמכו לאחר מכן במעשיו שלא ניתן לפרש לשתי פנים (לפחות בתיאוריה) וכן בחוסר התנגדות כלשהי של מי מבני עמו לכך, כמו גם בתמיכה של רבים מהם בדרך זו. לא ראיתי כל אישוש לטענתך לגבי מניעי הצד הישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי, למען האמת, שום דבר להגיד להגנתו של הדיקטטור הימני קיצוני-עראפת. אז נעזוב את העניין הזה. לגבי סימוכין. מטבע תחום העיון בפסיכולוגית המונים קשה להביא סימוכין של ממש (במובן האמפירי של המילה). הראה רק כי גם כשממוססים את הראציונליזציות הביטחוניות1, אנשים רבים עדיין לא מוכנים ללכת לקראת הפלסטינאים בכלום-לדעתי גם בשל הנושא הזה. אם תנתח את הסב-טקסט של כל מיני ביטויים כמו-"הם התחילו להרים את הראש"... וכו'... תראה כי יש כאן נימת פליאה שאלה האמורים להיות חלשים וצייתנים הפכו לבעלי זקיפות קומה לאומית ואף רוצים להיות יותר דומיננטיים מאיתנו. זכותינו, אולי, להילחם על זקיפות החזה שלנו, אבל צריך להיות מודעים שזאת אנו עושים. 1- למשל פינוי התנחלויות והשארת הצבא במקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ועוד כמה אנשים לא פחות חכמים ממך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל, אדם נחשב חף מפשע עד אשר הוכחה אשמתו. מה שאתה אומר על פגיעה לא מכוונת באזרחים שווה לאמירה "בא ניקח 10 אנשים מהרחוב ונוציא אותם להורג על רצח, אולי אחד מהם חשב על זה פעם או מכיר מישהו שרצח". אני לא יודע לאיזו תפיסת עולם זה מתאים, אולי פאשיזם קיצוני. ברור שאילו באמת ובתמים נעשה בצה"ל כל נסיון למנוע פגיעה באזרחים, ובמקרים מסוימים נפגעו אזרחים, אין מה לעשות, זה קורה. המצב כיום הוא יותר "קודם לירות, אחר-כך לשאול שאלות". אין חקירה אמיתית של מקרי מוות של אזרחים פלסטינאים ע"י הצבא, בגלל שזה לא מעניין אף אחד. חייהם כקליפת השום. אני לא רואה כיצד זה מגביל את הלחימה באלימות הפלסטינאית. לחימה זו היא הגנתית בעיקרה (כלומר שואפת לשמור על המצב הקיים, לא מבחינת הטקטיקה) ואין לה שום מטרה אמיתית, מלבד שמירת סטטוס קוו. נראה לי שרוב האנשים יסכימו שהרג מתמשך של אזרחים רק מלבה את המצב, ובכך בעצם מזין את התהליך - יש יותר אלימות, והפתרון היחיד הוא כמובן עוד אלימות מצדנו. הקלישאה "מעגל האלימות" מקבלת כאן מימדים חדשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרג מתמשך מלבה את המצב עד שמגיעים לנקודה בה שני הצדדים מתעייפים. מה לעשות? את מה שלא עושה השכל עושה השכול (קופירייט אייל אלמוני, 2003). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה, אבל אני מעדיף שלא לחיות את חיי כך. האם אתה מכיר מישהו שנהרג או נפצע בפיגוע? אם אחותך היית נהרגת בפיגוע, היית חושב "נו טוב, זה רק חלק מההתעייפות של שני הצדדים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהמצב טוב, ואם זה היה תלוי בי ההרג ההדדי היה נפסק. למרבה הצער השייך יאסין (ואיתו כ 80% מהפלשתינאים) ואריק שרון (ואיתו ציבור רחב שאיני יודע לכמת) לא הגיעו להארה הזאת. עכשיו, אחרי שאמרתי את המובן מאליו, אתה מרוצה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו היו ימים. הבה ונחדש ימינו ומתינו כקדם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |