בתשובה לארז לנדוור, 18/10/03 12:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטענה כי "בלא חלוקת הארץ יהיה העם היהודי, תוך שנים מועטות, למיעוט בארץ ישראל שבין הים והירדן" הינה טענה טפשית ביותר, משום שזה יקרה עם או בלי חלוקת ארץ ישראל. וההבדל יהיה, שאותו חלק של הערבים שיושם ב'מכלאה' (כלשונו הצודקת של הכותב 'אור') יוכל לתכנן את הפיגועים בנו בתנאים משופרים בהרבה מאלה הנוכחיים. ובכל מקרה 'הסכם ז'נבה' הגאוני אינו פותר כלל את בעיית אותו חלק של הערבים, הקרוי כיום 'ערביי ישראל'. אבל צריך להודות בטענה אחת של מר עוז: ה'ימין'- פרט לתומכי הטרנספר הבזויים בעיניו - אינו מציע פתרון של ממש לסכנה הדמוגרפית. לדעתי, אגב, תומכי הטרנספר בזויים בעיני מר עוז וחבר מרעיו משום שהם מציעים את הפתרון *היחידי*. וכדי להימנע מהתמודדות עניינית עם רעיון הטרנספר הם פוסלים את מוסריותו, שהרי עם רעיון פסול מוסרית אין צורך להתמודד ... אבל לא יעזור לך, מר עוז, ולכם חבר מרעיו. גם אתם תגלו בסופו של דבר, כי הפתרון הטבעי, ההגיוני, המוסרי והיחידי לסכנה הדמוגרפית ולסכסוך היהודי-ערבי בכללותו הינו העתקת כל הערבים בארץ ישראל - כולל ערביי ישראל - לירדן מדינתם. חג שמח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכדאי עוד להוסיף הוא כי ממשלתנו כיום אכן חותרת לנסיגה מן השטחים. מדבריו של עוז יכול להשתמע כאילו אינה עושה כך. מה שהיא לא עושה, או לפחות מנסה לא לעשות, הוא לעשות את זה מהר מדי תוך יצירת ואקום. נסיגה מהירה מדי או חד צדדית תהיה בעייתית. הבעיה של הממשלה עם ההסכם אינה חוסר הנכונות לסגת(לצערי) אלא אופן הנסיגה. והעובדה שההסכם נחתם עם איזו קבוצת פלשתינים שוחרת שלום שאינה חלק מן השלטון רק מוכיחה כי הבעיה היא בשלטון שם. יש גבול לכמה שממשלת ישראל יכולה להתקפל ולהיחבט. מעניין מה נעשה כאשר יצא טרור מתוך המדינה-מכלאה הפלסטינית. תהיה לנו לגיטימציה לרסק אותם ממטוסים אבל לא נעשה את זה. ומה נעשה אז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סמך מה אתה קובע שמגמת הממשלה היא יציאה מהשטחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת על סמך מה? על סמך הפעולות שנעשו בשנים האחרונות. אפשר שהדבר נעשה באי רצון אבל אי אפשר להכחיש את השיחות עם הפלסטינים, כאשר אלה כן התנהלו. טוב היו עושים מחברי ההסכם הזה אם תחת להציע ויתורים הולכים וגדלים היו לוחצים על ממשלתם לבצע הסכמים שכבר נחתמו. הרי הבעיה (מבחינת שוחרי הנסיגה) אינה כמה ניסוג אלא העובדה שלא נסוגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. השיחות אכן נעשו באי רצון ומגמתם היתה לעכב ולקבור כל התקדמות מדינית ולא לזרז ולקדם. ב. בהחלט חשובה גם כמות הנסיגה, כי נסיגה שלא תתבסס על קוי יוני '67 (כפי שברק ניסה לעשות בקמפ-דיוויד) לא תביא לפתרון אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש האומרים, כי נסיגה שלא תתבסס על קווי 48' לא תביא לפתרון האמיתי. ויש המחמירים ואומרים, כי לשם הבטחת פתרון אמיתי של ממש רצוי מאד למסור את הארץ לידי הערבים לאלתר ביחד עם התנצלות על 50 שנות כיבוש ובצירוף פיצויים מלאים על עוגמת הנפש שגרמנו להם. מה משניהם נראה לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ומתי שמעת אנשים האומרים אחד משני הדברים האלה? זה מה שנקרא בפסואדו-לוגיקה 'גישת המדרון התלול'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק "כך" אפשר להבין את אמירת ראש ממשלתנו, כי חזרתנו לחלק ממולדתנו הינה בגדר 'כיבוש' מזיק. יש לך רעיון אחר לפירוש הדברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אריק שרון מעונין במקסימום שטח עם מינימום פלסטינים, ולכן אמר מה שאמר למען בסיס והצדקה של נסיגה מדינית פוטנציאלית בעתיד. אלא שעל פי מדיניות ממשלתו הנוכחית, גם זה רק ברירת מחדל בשבילו והוא מעדיף בהמשך המצב הקיים ולכן ממשיך בהפצצות, חיסולים וטירפוד כל נסיון מדיני. (אם היה מעונין בכך, אבו-מאזן היה נשאר על כנו.) לכן לו הייתי במקומך, לא הייתי דואג (עד שהעם היה מועיל להתעורר ולהעיף את ממשלת הדמים הזו לכל הרוחות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם גם במצב שבו הפלסטינים כובשים אותנו ומחליטים לבצע טרנספר תתכחשי לאי המוסריות של הענין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לאור תגובה 82949 תסכים לקביעה כי שהמו"מ של אנשי הרש"פ עם פוליטיקאי-אופוזיציה ישראלים הוא נסיון להפוך את ממשלת ישראל לבלתי רלוונטית ולהשתלט על ישראל בעזרת משת"פים (כמו "שח"ר") ובכך להרוס כל סיכוי לחזרה למו"מ ולהשמיד את מדינת ישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך יכול להיות דבר כזה? האם הפלסטינים שולטים עלינו? האם ממשלת שמאל היא משת"פית של הפלסטינים כפי שטוענת התעמולה הימנית, או שמא היא פועלת לפי ראותה את האינטרסים הישראלים ש"במקרה" חופפים לאינטרסים הפלסטינים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, רק תן להם זמן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני מבין שהצטרפת לשורות הימין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא תמיד היה שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הצטרפתי לשום שורה. רק רציתי להראות שאתה לא עקבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט עקבי אך לא דוגמטי. צריך להבחין בהבדלים ובשוני בין כל מקרה למקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזה כמה ימים טובים עוסקת התקשורת כולה בעניין אחד בלבד והוא "הסכם שוויץ". הגדיל לעשות ממלא מקום ראש הממשלה ואמר כי "מעולם לא פעלה אופוזיציה ברמה כזאת של חתרנות". נניח לרגע בצד את הנושאים שנידונים בו אלא רק את עצם העיסוק בו ומידת הלגיטימיות שלו. דבר ראשון הוא הטענה כי "בכירי השמאל" מנהלים מו"מ בלתי מורשה עם הפלשתינים. עצם השימוש בביטוי זה הוא חלק ממסע ההטעיה של התקשורת, מכיוון שיוסי ביילין הוא כעת איש פרטי ללא משרה ציבורית ואינו חבר כנסת מטעם אף מפלגה אלא רק לשעבר, אבל לעומתו ישנה אישה פרטית ושמה נחמה רונן שהיא לשעבר חברת כנסת מטעם הליכוד ולכן אפשר לטעון באותה מידה ש"בכירי הימין" משתתפים באותו מו"מ בדיוק. כדי להגיב על טענה זו אפשר להציג את חברי הכנסת מהאופוזיציה, בורג ומצנע, אבל לעומתם ניתן להציג את חברי הכנסת מממפלגה חשובה בקואליציה שאינה משויכת אוטומטית לשמאל והיא שינוי והמדובר בחברי הכנסת ליבוביץ' ולבני. האם גם הם "בכירי השמאל" כאשר הם חברים בקואליציה או שהביטוי "בכירים בימין" הולם אותם יותר? דבר שני הוא שאין הרבה חדש בנושאים אשר נידונו בשוויץ ולראיה אותו "מפקד לאומי" המנהלים עמי איילון וסרי נוסייבה ואף זכה לקמפיין מתוקשר, אבל ההבדל הוא שלא קל להתנפל על עמי איילון אשר מוכר בציבור כאיש ישר וזוכה להילה ביטחוניסטית מובהקת עקב היותו מפקד השייטת, מפקד חיל הים וראש השב"כ גם יחד, ולכן מתנפלים על ביילין "חביב הקהל" שאכן זורק לימין כדור להנחתה בתקופה שמצבו בסקרים קצת דועך אעפס. דבר שלישי הוא ההאשמה שיש כאן חתירה תחת ממשלה נבחרת. אם נניח שאכן במדינה דמוקרטית דבר זה הוא אכן חתירה הרי שאם הדברים היו הפוכים הרי שדינם הוא אחיד, כלומר אם בזמן ממשלה שמאלית היו גורמים מהאופוזיצה מנהלים פגישות עם פלשתינים הרי שגם זו חתירה תחת ממשלה נבחרת, ואכן למרבה הפלא כבר התפרסם בהקשר אחר לגמרי כי בזמן ממשלתו של אהוד ברק ובסמוך לוועידת קמפ-דייוויד ניהלו אביגדור ליברמן ועמרי שרון, בתיווך דב וייסגלס, היום ראש לשכת שרון וידידו מרטין שלאף, מבעלי הקזינו ביריחו, פגישות עם מוחמד ראשיד, האיש שהיה שר האוצר האישי של ערפאת. ראש הממשלה דאז, ברק, אכן טען כי בפגישות אלו ליברמן ביקש מהפלשתינים להמתין עד להיבחרה של ממשלה ימנית ואז יוכלו לסגור דיל טוב יותר. למרבה הפלא נושא זה לא זכה לאותה התייחסות תקשורתית נלהמת למרות שבבסיס העניין אין שום הבדל ואפילו היה זה חמור עוד יותר כיוון שכל הנוגעים בדבר ידעו כי עמרי שרון אינו מייצג את עצמו אלא הוא שליח אישי של ראש האופוזיציה דאז, חבר הכנסת אריאל שרון ומי שאכן ניבחר זמן קצר מאד אחרי כן לראשות ממשלת ישראל. לפיכך המסקנה היחידה מכל אלה היא שלימין בישראל יש לגיטימציה לעשות דברים מסוימים מבלי לחשוש מגל תקשורתי כנגדו כי אי אפשר למכור עיתון על חתרנותם של גורמים בימין כיוון שהם מראש זוכים ל"הכשר הבד"ץ" והוא הביטוי "בכירים בימין". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |